כל העיניים על איראן: כך עובד המערך שעומד מול איום הטילים המתחדש
"תפקידנו הוא להגיד לכוחות ממה להיזהר וממה להימנע": מאחורי ההצלחה במלחמה הקצרה עם איראן עומד מערך שלם, שזיהה את האיומים והכווין את חיל האוויר לפעולות מדויקות. אנשי היחידה שבזכותה חוסלה רוב הצמרת הביטחונית של האויב מדברים על ההכנות למבצע "עם כלביא" – ומתייחסים גם להתעצמות המחודשת של איראן: "אנחנו רואים את האויב מתעשת, תוכנית ההשמדה של האויב עדיין על השולחן"


"היו שתי מערכות הגנה אוויריות שניסו להעביר מטהראן למרחב אחר באיראן, בזמן המלחמה איתם, וקיבלנו את הידיעה", משחזר סגן ג'. "אחרי שביצענו מחקר מעמיק מאוד הבנו מה צירי המעבר שדרכם רצו להעביר את המערכות. בזמן אמת הפעלנו אמצעים מדויקים וכטב"מים עד שראינו את המערכות עצמן בצירי ההעברה, ובזמן אמת העברנו לחיל האוויר את המודיעין לעקוב אחריהן וליצור תקיפה מדויקת. אותה תקיפה סיכלה את ההעברה של מערכות ההגנה. אם הן היו מועברות, זה היה עלול להפתיע את חיל האוויר".
"ללא עליונות אווירית שכזו, חיל האוויר לא היה יכול לפעול איפה שהוא רצה", מתגאה סגן ג', מפקד חוליית הגנה אווירית מיחידת שט"ל (שירות טכנולוגי למודיעין), היחידה שמשימתה הייתה לאפשר את חופש הפעולה הזה – זה שהוביל למתקפות שהפתיעו את איראן וחיסלו את רוב ההנהגה הביטחונית שלה. "אתה מתחיל לראות את המערכות שעקבת אחריהן במשך שנים מושמדות והפצצה מגיעה בצורה מדויקת למטרה. זו תחושה מדהימה", הוא מודה.

"אותי האירוע הזה מרגש בעיקר על רקע 7 באוקטובר", מתגאה סגן א', חברתו ליחידה. "זאת התכתבות עם מי שעמד במרכז הציר בכל המזרח התיכון שפועל להשמדה שלנו ומחזיק ביד תוכנית השמדה – תוכנית שעוד מונחת על השולחן, צריך להמשיך להיאבק בהם".
"מפעלי הטילים באיראן עובדים 24/7"
"עימות נוסף עם ישראל הוא בלתי נמנע", טענו רק השבוע גורמים באיראן, והתגאו: "מפעלי הטילים שלנו עובדים 24 שעות ביממה". הרפובליקה האיסלאמית מנסה להגביר את קצב ההתאוששות מהמכה שספגה מישראל בחודש יוני – ובעיקר לדאוג לכך שהמפלה לא תחזור שנית.
באותם 12 ימים של מבצע "עם כלביא" נחשפה איראן כחלשה וחדירה מאוד, בעיקר באוויר: חיל האוויר הצליח לפעול בחופשיות בשמי מדינת האויב ולפגוע קשות במערכותיה הצבאיות. אך גם לאחר אותו רצף של הצלחות מבצעיות, הולכות ומתגברות ההערכות שהנזק שנגרם למתקני הגרעין לא השמיד אותם כליל – ושאיראן שואפת להחזיר מהלומה: אחד הגורמים באיראן אף אמר: "בעימות הבא ישוגרו לעבר ישראל 2,000 טילים ביום – לא 500 ב-12 ימים".

"אנחנו רואים את האויב מתעשת ומנסה לבנות את עצמו מחדש. אנחנו יודעים שהאויב לא נח ויושב ולא עושה כלום", מבהיר סגן ג' בשיחתנו. "אנחנו רואים אותו מנסה לשקם את עצמו ואל מול זה אנחנו פועלים ונערכים, ויודעים להגיד שהפגיעה באיראן הייתה משמעותית באמל"ח ובתשתיות – ובכל זאת יש עוד המון עבודה לפנינו, היערכות ועוד הרבה מה לעשות".
ואכן, בחודשים האחרונים מפעילה איראן מאמץ ניכר להחזיר את המערכת הצבאית והמודיעינית שלה לכשירות. האיראנים מנסים להסתיר טוב יותר את פעילותם וכבר החלו להתכונן למערכה הבאה עם ישראל. במערכת הביטחון עוקבים אחרי התהליך הזה מקרוב: לפי ההערכות, איראן עדיין רחוקה מהחזרת מלוא יכולותיה שנפגעו, כולל שיקום אתרי הגרעין ומערך הטילים הבליסטיים והעברת הנשק לארגוני הטרור בציר.
"אמרנו לכוחות ממה להיזהר וממה להימנע"
אחד מהיעדים המרכזיים של מבצע "עם כלביא" היה השגת עליונות אווירית בשמי איראן – יד חופשית לפעול, תוך הפחתת הסיכון לטייסים בשמי המדינה. חיילי יחידת שט"ל, בשיתוף עם ענף עליונות איראן בלהק המודיעין, התמקדו בחקר מעמיק ומתמשך של הזירה מול מערך ההגנה האווירית המתקדם שבנתה איראן. הם חקרו לפרטי פרטים את הזירה, זיהו פרצות ומסלולים אפשריים וגיבשו את הדרכים לנטרל את מערכות ההגנה האוויריות.

"יש פה ידע של שנים ועשרות שנים שמצטבר על הזירה האיראנית", מסביר סגן ג', שאחראי לזיהוי מערכות ההגנה של האויב. "זה עוזר לחיל האוויר לפעול יחסית בחופשיות איפה שהוא רוצה. היחידה הזו היא צוות של מפענחים ביחידת המיפוי והפענוח של חיל האוויר. אנחנו מפתחים את התחום הוויזואלי של חיל האוויר, ומספקים מודיעין חזותי לחיל האוויר. אם ניקח את זה לזירה האיראנית, נדרשנו לפעול במסגרת זמנים מסוימת. עלינו לפענח תצלומים שונים ולהגיד לכוחות ממה להיזהר וממה להימנע".
מה זיהיתם?
"בפועל יש מטרות שונות – היה איום הטילים, והצלחנו לבצע תקיפות חוזרות של משגרים. מטרה אחרת היא האיום הגרעיני – האנשים או המתקנים שהותקפו".
סגן א', חוקרת מודיעין במעגל השלישי, האמונה על אספקת מודיעין אווירי, עוסקת בתחום כבר יותר מארבע שנים. היא מספרת: "לשאלת העליונות במערכה באיראן כמה יעדים. חיל האוויר היה הזרוע המבצעת, אבל בלי עליונות אווירית אי אפשר להכניס אותם לאיראן לבצע את המשימה. אנחנו אמונים על אספקה של כל המודיעין הרלוונטי, גם להתרעה וגם להגנה ולהתקפה. את המטרות האלה צה"ל ממצה בלי פגיעה לכוחותינו".
"גם באזורים מאוימים חיל האוויר תוקף"
מה למדתם לפני כן על היעדים שלכם באיראן?
"חשוב להגיד שיש פה גוף ידע של שנים ועשרות שנים שמצטבר על הזירה האיראנית, גם כשהמיקוד של צה"ל לא תמיד היה על איראן. אצלנו חקרנו ועקבנו אחרי האויב, ידענו את המרחב ומה הוא עושה", אומר סגן ג'. "ככל שהזמן עבר וכיוונו אותנו לפעולה שעומדת לקרות, כך התקדמנו להקת מכ"ם מדויק, יחד עם אמ"ן, ובלי המילואים שלנו והשותפים בקריה זה לא היה מתאפשר".

מה למשל?
"ניקח לדוגמה את מערכות ההגנה האווירית של האויב, המערכות שאמורות לאיים על מטוסינו. התפקיד שלנו הוא לדעת מה התפקיד של כל מערכת, איפה הן נמצאות, ולספק לחיל האוויר פריסה גיאוגרפית לאיומים שבמרחב: היכן אפשר לפעול והיכן לא. גם אם יש אזורים מאוימים, חיל האוויר תוקף בצורה מדויקת".
מה הדברים שחיפשתם וזיהיתם?
"בסופו של דבר מדובר במעצמה שיש לה מערכות מסוגים שונים של מערכי הגנה אווירית, חלק מהתפקיד שלנו הוא לספר לחיל האוויר כיצד האיום של האויב משפיע עלינו ואיך. זה חלק משמעותי מאוד".
אתם עוקבים בעיקר אחר מערכי ההגנה או עוד דברים?
"אנחנו עובדים על מערכות האוויר האיראניות. יש גופים שאחראים גם למערכי האש, הכטב"מים והטילים. כמו בעולמות ההגנה האווירית, גם בעולמות האש יש מעקב איפה הם נמצאים, ומעבירים לשטח היכן צריך לתקוף כדי למנוע את המטח הבא".
"לא הייתה ודאות עד הרגע האחרון"
כמה שנים זה לוקח?
"לא נוכל להגיד זמנים מדויקים, אבל זה מתחיל בעבודה של שימור ידע של שנים. יש רגע שבו הופעלנו בשיתוף עם גופים שונים בקהילת המודיעין. כשהגיע הרגע ידענו לעשות כל מה שצריך היכן שחיל האוויר דרש".
בזמן המלחמה איפה זה תפס אתכם? היכן הייתם ביום הראשון של המבצע?
"אני יכולה להגיד שגם אנחנו היינו בסימני שאלה, ולא הייתה ודאות אמיתית עד הרגע האחרון", אומרת סגן א'. "הבנו שהרגע הזה שאנחנו מתכוננים אליו מגיע, וזו הרגשה מטורפת. לפרוץ עוד תקרת זכוכית. ספציפית אני ישבתי במכלול החירום שלנו, ולראות את כולם יושבים איתך, דרוכים וממוקדים עם כל התרחישים שהתכוננו אליהם – זה פגש אותי עם תחושת ביטחון מאוד גבוהה".

ומבחינה מבצעית, איך נראתה העבודה שלכם ביום הראשון?
"אנחנו נערכנו לפני המבצע לכל מה שצריך להבין לקראתו, ובמקביל כל מה שצריך לעשות תוך כדי האירוע. תוך כדי נוהל הקרב, אתה יושב דרוך ומתחיל".
"גם בעקבות ההצלחה היו חששות"
סגן ג' מוסיף: "זה אירוע שתרגלנו כמה וכמה פעמים כדי לבוא כמה שיותר מוכנים, ולמרות כל הלחץ אתה מגיע ממוקד ויודע מה צריך לעשות. מה שאתה מביא בזמן אמת זה מה שקורה, הלילה הראשון משמעותי, וגם ההמשך, גם בעקבות ההצלחה היו חששות. אנחנו לא מזלזלים באויב ויודעים מה הכלים שיש לו נגדנו, אבל יש לנו ביטחון גם בתוכנית המבצעית ובמה שייצרנו כדי לאפשר ללילה הראשון להצליח".

אתם רואים מולכם על המסך מטרות נופלות? איזה זה עובד?
"לאט-לאט מגיע מידע. אנחנו ביחידת שט"ל רואים את מה שקורה בשטח, מדהים לראות איך העבודה הקשה שנעשתה מצליחה, אבל גם כאן יש עבודה – להגיד לחיל האוויר מה מושמד ומה לא, חייבים לעדכן אותם, גם תוך כדי משימה. לשמחתנו ההצלחה הייתה גדולה ומשמעותית, אך שוב היו חששות, וגם להמשך אנחנו יודעים להגיד: מה שהיה זה לא מה שיהיה".
איך נראית העבודה שלכם בזמן שהדברים קורים?
סגן א': "אי אפשר לעשות את כל ההכנות לפני כן, ותמיד יש חוסר ודאות לגבי מה יקרה בצד השני ואיך הוא יגיב. לפחות אני יכולה להגיד שהמשימה היא לאפשר לחיל האוויר לפעול, וכל מטוס שיוצא משטח הארץ לתקוף, אנחנו מלווים אותו כדי לוודא שאין שום איום או הפתעה. את זה אנחנו עושים באמצעים שונים".
ובמהלך 12 הימים?
"הישיבה עצמה משמעותית מאוד, אנחנו יושבים לאורך כל שרשרת המערך: החוקרים צמודים למפענחים, הם נמצאים גם ליד אנשי המודיעין ו-8200, ובחדר הצמוד – המובילים המבצעיים. כולם עוקבים אחרי המערכות, אם אפשר לאפשר פעילות יותר לעומק".

סגן ג': "זה ממש כמו שא' אמרה – כמו אופרה שבה נמצאים כל הגופים השונים בקהילת המודיעין והמבצעים, שמעבירים את המידע לשטח. בעולם החזותי, המערכת זזה באמצע המלחמה ועברה מיקום למרחק של אפילו מטרים בודדים, מה שמשפיע על החימוש והדיוק. אני מעביר לכוחות נ"צ מדויק שצריך לתקוף, ואז מרחב שהיה סגור לפעולה – פתאום אפשר לפעול בו".
"נוצרה פגיעה באמת עמוקה"
כמה פגיעה אתם רואים בצד האיראני?
סגן א': "נוצרה פגיעה באמת עמוקה במערך, הרבה ציוד ומערכות הושמדו והיקף פגיעה משמעותי. יש פה אמירה שיש מטוסים מאוישים מעל שמי טהראן, שהיא מביאה את ההשפעה על המערך ועל יחסי הכוחות וסגירת המעגלים, זה מתחבר לחוסר הוודאות (מצד איראן) – אתה נכנס לימי לחימה של התמודדות תוך כדי תנועה, זה יוצר תחושת חדירות מאוד עמוקה. אחוז מאוד גבוה מהמערכות הושמדו כליל, וזו פגיעה רב-שכבתית בכל מרכיבי האמל"ח שלהם. פגיעה רב-שכבתית במספר של מערכות אסטרטגיות, טקטיות. פגיעה גם בכמות, גם באיכות וגם בתודעה".

סגן ג' מוסיפה: "עם זאת, אנחנו רואים את האויב מתעשת ומנסה לבנות את עצמו מחדש, אנחנו יודעים שהאויב לא נח, אלא רואים אותו מנסה לשקם את עצמו. אל מול זה אנחנו פועלים ונערכים, ויודעים להגיד שהפגיעה הייתה משמעותית באמל"ח, בתשתיות, אבל יש עוד המון עבודה לפנינו, היערכות ועוד הרבה מה לעשות".
נערכים למערכה הבאה?
סגן ג': "ככל שיידרש".
סגן א' מסכים: "אנחנו תמיד מוכנים".
סגן ג' מדגיש את הסיוע שהם קיבלו מהמילואימניקים, וציין כי ההצלחה לא הייתה יכולה לקרות בלעדיהם. "המילואימניקים שלנו היו הקלף המנצח שעזר לנו לפעול באירוע. אני יכול להגיד שבלעדיהם לא היינו יכולים לעשות את מה שעשינו בצורה הזו, אנשים עם מומחיות של שנים שעזרו לנו לפעול, להבין את המשימה והחשיבות שלה, ובאמת עובדים פה קשה, חגים וסופ"שים מתי שרק צריך", הוא מבהיר. "מגיעה הערכה רבה גם לאנשי המילואים וגם לחיילים שעובדים פה קשה".

ההסבר של ח'אמנאי: "המטרה של ישראל נכשלה"
ההצלחה במלחמת 12 הימים מאותגרת בשבועות האחרונים, על רקע ההצהרות של איראן על שיקום מתקני הייצור ופיתוח הטילים הבליסטיים שלה שנפגעו בידי ישראל. לפי דיווחים, שמתבססים על צילומי לוויין, לאיראן עדיין חסרים מערבלים פלנטריים הקשורים בפיתוח הדלק המוצק של הטילים, ומשמשים מרכיב קריטי בפרויקט הטילים. לפי ההערכה, יהיה לאיראן קשה הרבה יותר להשיג את הרכיב לאחר חידוש הסנקציות של האו"ם עם הפעלת מנגנון הסנאפבק. במקביל נראה שאיראן מרחיבה גם עבודות לחפירה ולהקמה של אתר "מסתורי" תת-קרקעי סמוך לאתר הגרעין בנתנז, שהותקף בידי ישראל וארה"ב.
"הם חשבו שעם חיסול המפקדים וכמה מדמויות המפתח אצלנו הם יצליחו לחסל גם את המערכת", אמר לאחרונה המנהיג העליון עלי ח'אמנאי בהתייחסו למלחמה הקצרה והמכאיבה. "הם קיוו לחולל כאוס וייאוש, ואז הסוכנים שלהם, בעיקר בטהראן, תכננו לצאת לרחובות ולזעזע את המשטר, אבל המטרה שלהם נכשלה כבר מההתחלה". גם תחת איום העיצומים, הוא שב והצהיר: "איראן לא תסכים למצב של אפס העשרה, נכנענו בעבר ולא ניכנע שוב. ארה"ב רוצה שלא יהיו לנו טילים, גם לא לטווח הבינוני. הסכמה למו"מ תחת איומים אומרת שאנו נכנעים ללחץ, ושום מדינה מכובדת לא הייתה מסכימה למצב כזה".

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן דיבר בריאיון ל-NBC על התקיפה של ישראל בבניין שבו השתתף בישיבת המועצה העליונה לביטחון לאומי במהלך המלחמה: "הם רצו לחסל אותנו כמו את כל האחרים. אנו לא מפחדים מהמוות, חיינו את החיים שלנו, אני חייתי את החיים שלי". בנוגע לפציעה שספג בתקיפה אמר: "זה לא היה שום דבר מיוחד. אפשר לומר שהיה שטף דם באזור הברך, ניקזנו את הנוזלים והדם וזה עבר".
בטהראן נחושים להוכיח שהמכה שספגו לא שינתה את האסטרטגיה, ושהרפובליקה נשארת מחויבת לרעיון להשמדת ישראל. מאחורי הקלעים של המזרח התיכון נמשכת מלחמת הצללים: ירושלים מחפשת למנוע את ההתעצמות האיראנית, טהראן מנסה לשקם את שנפגע – ובין שתי המדינות, הגבול שבין הרתעה למלחמה פתוחה מעולם לא היה דק יותר.