השיר הנעלם: 50 שנה אחרי שהוקלט - נחשף "שיר אהבה" של אריק איינשטיין ויהונתן גפן

בשבוע הבא נציין 12 שנים ללכתו של אריק איינשטיין, מהקולות הגדולים של המוזיקה הישראלית. לאורך הקריירה הארוכה שלו הוא אסף סביבו יוצרים מכל הדורות, גילה חדשים, נתן להם במה - והפך אותם לשותפים של ממש בדרכו המוזיקלית. כמה מהשירים היפים שלו, נכתבו על ידי יהונתן גפן, שכתב גם את מילות השיר שהלחין גיא מרוז, והלך לאיבוד. הסיפור של השיר הגנוז מתחיל בספר אחד של יהונתן גפן, שהנער גיא מרוז קיבל במתנה.

"אני בן 16 בתל אביב, יש לי חברה שקוראים לה יולי, ולמתנת יומולדת 16 היא מביאה לי את הספר הזה", מספר מרוז כשהוא אוחז בספר "בעיקר שירי אהבה". הוא ממשיך: "היא יודעת שאני מעריץ של יהונתן גפן, והיא הביאה לי את הספר. הייתי מין פסנתרן מוכר בשכונה, בבית הספר, ואז התחלתי בדיוק להלחין, אבל זה היה השיר הראשון שממש הלחנתי".

"ראיתי את פניך מסתכלות על השמים. לחפש מלאך סולח, אלוהים שלא בורח. וידך שלוחה חיוורת, ככנף של פרפרים"

"היה פסטיבל בבית הספר, וזכיתי במקום הראשון עם השיר הזה", ממשיך מרוז בזיכרונותיו. "שלום חנוך היה חבר המשפחה, והם סידרו שהוא יבוא לשמוע את השיר". הוא מבהיר כי "אם אהבתי את יהונתן גפן, שלום חנוך היה סגן אלוהים. אלוהים היה אריק אינשטיין, אבל שלום חנוך היה סגן ראשון". הוא מוסיף: "השמעתי לו, והוא אמר: 'תקשיב, זה באמת טוב. אני אביא את זה לאיזה חבר'. ואז קיבלתי טלפון באיזה יום שמקליטים את השיר".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

אתה זוכר מי התקשר אליך?
"אני חושב שמיכאל תפוח, המפיק של זה".

והוא אומר לך, אריק איינשטיין הולך להקליט את השיר?
"מקליטים. 'זה בטריטון, בכיכר המדינה ביום רביעי, תבוא'. אתה מבין? זה כאילו יותר מלזכות בפיס. זה כאילו באמת, אלוהים לקח אותי, שם אותי על ענן ולא ירדתי משם לאיזה חודשיים. ולאריק יש קטע, שהוא לא נותן לאף אחד להיות בקונטרול, חוץ מהטכנאי. כולנו, כולנו זה יוני רכטר, שלום חנוך, מיכאל תפוח ואנוכי, יצאנו לחדר צדדי וחיכינו, וכשהוא גמר באנו לשמוע".

וכשאתה שומע את השיר שאתה הלחנת בקול של אריק...
"אני מת. גם הילד הראשון שלי שנולד שנים אחרי, זאת התרגשות נורא גדולה, אבל זה לא כמו הדבר הזה. זה משהו, אתה נורא צעיר אבל אתה לא מאמין שזה קורה לך. איזה פלא מול העיניים".

הטרגדיה היוונית של גיא

"זו תקופה ‫אצל אריק איינשטיין, ‫שהוא באמת בעיניי אחד האנשים ‫הכי חשובים במוזיקה הישראלית", אומר מומחה המוזיקה יואב קוטנר, כשהוא לובש חולצה עם דיוקנו של איינשטיין. "‫הוא גם מאוד מצליח, ‫והוא גם מאוד פורה, ‫וגם הוא מחפש דברים חדשים. במשך כול התקופה הזאת הוא מחפש, ‫ומקליט גם שירים ‫שלא יצאו בכלל בתקליטים שלו".

בשנת 1976, השנה שבה הוקלט השיר שגיא הלחין, אריק איינשטיין מוציא שלושה אלבומים: אבל השיר שגיא הלחין, לא נכנס לאף אחד מהם. "זו הטרגדיה היוונית של הסוף, שאלוהים לקח אותי ולא זרק אותי, אבל כאילו.. היום אני יודע, אחרי המון שנים, שלפעמים שירים לא נכנסים לתקליט, וזה מה שקרה פה", אומר מרוז. "אני עוד שנה או שנתיים הסתובבתי בתל אביב, כל פעם כשהייתי רואה אותו ב'כסית' או משהו, הייתי ניגש אליו: 'אריק תגיד..', הוא כאילו בקושי רואה, אז גם לא יודע אם הוא זיהה אותי בכלל".

התאכזבת
"זה לא... זה עיצב את האישיות הבעייתית שלי הדבר הזה. משהו שקורה, אני כל כך חרד שהוא לא יקרה בסוף. נגיד, אני מתקבל לאיזה משהו, אני בטוח שהוא יתבטל ברגע האחרון. יש לי כל הזמן את תחושת הכמעט הזו. הפסיכולוגית שלי אחרי הרבה שנים אמרה לי תקשיב, אתה לא מבין את המצב. החצי כוס המלאה זה שאריק איינשטיין לקח שיר שלך כשהיית בן 16 והקליט אותו. תחשוב על זה, שמכל העולם הוא לקח שיר שלך, כי הוא אוהב אותו. לקח לי הרבה שנים להבין את זה".

לאורך השנים, כשאתה מספר לאנשים שאריק איינשטיין הקליט שיר שאתה הלחנת, היו כאלה שהרימו גבה?
"ברור. כי למה שאני לא אמציא כזה סיפור? מי יכול לבדוק בכלל?".

ומה קורה עם השיר הזה?
"זה החלק השני של הטרגדיה היוונית, הוא הולך לאיבוד והשיר נעלם. לאף אחד לא היה מושג מה קרה עם השיר. אני מדי כמה שנים ביצעתי חיפוש".

נמצא במקרה לפני חצי שנה

באותה תקופה גיא מקליט בעצמו שיר אחד, שהופך ללהיט ברדיו של אותם זמנים. הוא חותם על חוזה עם חברת תקליטים ומוציא אלבום שלם - אבל את ההקלטה של הביצוע של איינשטיין אף אחד לא מצליח לאתר. "בשנים האחרונות, אני כמעט לא נמצא במוזיקה, כמו שאתה יודע. אני נמצא במקומות אחרים, מאוד קשים ורועשים ומרושעים לעתים", אומר מרוז. "תמיד כשאני חוזר למשהו במוזיקה, זה נותן לי איזה… קצת כמו מדיטציה. קצת לחזור לאיזה מקום אוטופי, שליו, אופטימי, שנותן תקווה. אני שומע את השיר הזה שלוש-ארבע פעמים ביום עכשיו, ומשהו בקול שלו, גורם לי באמת להאמין ש… כמו שיהונתן כתב 'יהיה טוב'. בסוף יהיה טוב פה".

יום אחד, לפני כחצי שנה, זה פתאום קרה. "עד לפני 20 שנה, היו מקליטים מוזיקה ותוכניות על סרטים מגנטיים", מסביר קוטנר. "אני, בגלל שאני קצת מטורף לעניין הזה של לחקור ולשמור, בניתי איזה שהוא ארכיון פרטי שלי. היו פה הרבה פעמים אומנים ששלחו לי איזה שיר על קסטה, פעם היו קסטות. אומנים שהוציאו תקליטון ונעלמו. הייתי שומר הרבה הקלטות. אחד הדברים שמצאתי היה סרט כזה, שבעצם לא היה ממוספר, לא היה שום קטלוג שלו, היה כתוב עליו 'שיר אהבה'".

קוטנר נזכר בפעם ששמע את השיר לאחרונה, לאחר לא מעט מכשולים בדרך. "לשמוע את הקול של אריק איינשטיין בשיר שאתה לא מכיר, ‫בעיניי זה פשוט דמעות בעיניים", הוא אומר בהתרגשות. "איכשהו התחבר לי, ‫שאולי זה השיר המדובר. ושלחתי לגיא", הוא מוסיף. "הוא אומר לי: 'עשיתי סדר באיזה ארון בגלגל"צ. ומצאתי איזה מאסטר שכתוב עליו 'אריק איינשטיין שיר אהבה'. אני באמת התרסקתי", מספר גיא מרוז.

התחנה הבאה של גיא הייתה בחיפה, באולפן הביתי של פיני שפטר, שבימים עובד כמהנדס בכיר בחברה ביטחונית גדולה, ובזמנו הפנוי מתמחה בשחזור ודיגיטציה של הקלטות ישנות. "קיבלתי את הסליל הזה ושמתי אותו לשמוע, זה פשוט מדהים", אומר שפטר בהתלהבות. "אנחנו מדברים פה על הקלטה מאסטר, אומנם במונו, של אריק איינשטיין", הוא מוסיף.

מה היית צריך לעשות כדי לשפר את ההקלטה?
"עם הטכנולוגיה שיש היום, אפשר לפרק את ההקלטה למרכיביה, ואפשר על כל חלק לעבוד בנפרד, לשפר את הסאונד שלו, להביא אותו להכי טוב, ואז אני מרכיב את הכול בחזרה".

"AI לא נגע בקול שלו"

"יש קצת הידרדרות עם הזמן, אבל הוא נשמר טוב", מוסיף שפטר. "כנראה הוא היה מאוכסן במקום בלי תנאים קיצוניים של לחות וחום וקור". מרוז עונה בחיוך: "הוא נשמר בגלי צה"ל, זה מקום שמחזיק ויחזיק עוד שנים רבות. או לא". פיני מסכם: "ברגע שנכנסת המילה הראשונה שהוא שר, אתה מקבל עור ברווז. זו פשוט חוויה, כי פתאום נכנס אריק איינשטיין לתוך החדר, אתה פשוט יושב ושומע אותו".

אז בעצם הקול שאנחנו שומעים זה באמת הקול של אריק איינשטיין, זה לא עבודה של AI. "זה משהו שמטריד נורא את המשפחה ואותי", מדגיש מרוז. "AI לא נגע בקול שלו. אולי ניקו רעשים מסביב וסידרו את הסטריאו, והוספנו נגנים. אבל AI לא טיפל, זה הקול של אריק איינשטיין, כמו שהוא היה בשנת 77'".

"‫אנחנו חיים בעידן של פייק ניוז ‫ושממציאים כל הזמן, גם את ההיסטוריה", מסכים קוטנר. "אפשר בקלות עכשיו ‫להביא את אריק איינשטיין לאולפן ‫שישיר שיר, למרות שהוא לא יהיה שם. ‫בשבילי זה היה, מעבר להתפעלות ‫מהשיר, זה עצם זה שמצאתי את זה", הוא מוסיף. "זה שזה שיר של אריק איינשטיין, ושגיא כל החיים מחפש את זה ‫ופתאום אני שומע אותו ‫זה היה מרגש".

"נשאר באווירה כמו ב-76'"

למרות שההקלטה המקורית נשמרה טוב, וטכנולוגיה רעננה את הקול - גיא החליט לפנות למעבד המקורי של השיר, יוני רכטר. יחד הם נכנסו לאולפן, הוסיפו כלים וקולות, ועדכנו את השיר. "הוא הקפיד לשמור על האופי של המקור", מדגיש מרוז. "אין פה כלים אלקטרוניים, יש פה קולות ויש פה עוד גיטרה שנכנסה וקצת כלי הקשה. זה נשאר באווירה כמו שזה היה ב-76'".

מה אתה חושב שאריק היה אומר על זה? כי בסוף אריק החליט לגנוז את השיר, אולי הוא חשב שזה לא מספיק טוב.
"נכון, בסוף אריק לא גנז, אבל לא הכניס את השיר לתקליט. כל מי ששמע את זה בינתיים, כולם הבינו שיש פה משהו שאי אפשר לא להוציא".

גם קוטנר מחזיק בדעה דומה. "זה שיר שהיה נחמד בעיניו, כנראה לא התאים לו לקונספט לאותן שנה-שנתיים, שהוא היה עסוק בדברים אחרים". הוא מבהיר כי "מה שאני בטוח זה שהוא לא זלזל והוא לא אמר: 'צריכים לגנוז את זה ולא להוציא את זה לעולם', כי היו גם דברים כאלה".

הוא היה אוהב את זה?
"למרבה הצער, אריק איינשטיין לא איתנו. ולפחות, מה שעשו מבחינת ההפקה של השיר, נתנו לו את כל הכבוד, שמרו על הקול שלו. הוא נשמע אריק איינשטיין במיטבו, וכול הפלייבק קיבל סאונד של ימינו".