המגעים השקטים שיכולים לשנות את כללי המשחק לקראת הבחירות

פתיחת כנס החורף של הכנסת השבוע לא השאירה מקום לספק: ישראל נכנסת לפרק הפוליטי הלוהט ביותר מאז תחילת המלחמה. נאומים צורמים, קריאות ביניים בלתי פוסקות, השתלחויות בטונים גבוהים – כל אלה רק חידדו את ההבנה בקרב כל סיעות הבית שהבחירות מתקרבות, למרות ההכחשות מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו וההצהרות שברצונו שהממשלה תמלא את ימיה.

אבל מאחורי המיקרופונים והנאומים הקולניים התנהלו בימים האחרונים גם מגעים שקטים, שיכולים לשנות את כללי המשחק בבחירות הקרובות. יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן מתכנן להציג בקרוב חקיקה דרמטית להורדת אחוז החסימה מ-3.25% ל-2%. לכאורה צעד טכני, אך למעשה מדובר בחבל הצלה למפלגתו של רוטמן, הציונות הדתית, שמגרדת את אחוז החסימה ברוב הסקרים.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

זה מהלך שיחזיר את הפוליטיקה הישראלית אל ימי הרשימות הקטנות והסקטוריאליות, דבר שגם יכול לסייע למפלגות הערביות, שסובלות כבר שנים מאותו אחוז חסימה גבוה עבורן, ונאלצות לרוץ ברשימות משותפות ולא מתוך רצון אמיתי לאחדות, ברוב המקרים. במפלגות הערביות מבחינים בין העמדה העקרונית וההיסטורית שלהן להורדת אחוז החסימה בבחירות, ובין רצון הקואליציה של נתניהו להשתמש בהן כדי להשיג את מטרותיה. "לא נעזור בשום מהלך ולא נהיה שותפים לכל צעד שעלול להציל את הממשלה של נתניהו–סמוטריץ'–בן-גביר", כך אומרים בהנהגת שלוש המפלגות הערביות בכנסת – לפחות נכון לרגע זה.

לצד זאת, המגעים להקמת הרשימה המשותפת לא נפסקו. בשבועות הקרובים צפויים ראשי המפלגות הערביות להיפגש שוב לישיבה מכרעת כדי לדון בסוגיות המעכבות את האיחוד, ובראשן – ההצהרה על חיבור טכני בלבד להתמודדות משותפת, כדי לאפשר לכל מפלגה להתפצל לאחר הבחירות. זו הדרישה של רע"ם כדי לשמור על מרחב תמרון מול התסריטים האפשריים של הצטרפות או תמיכה בקואליציה בעתיד.

בין שהמפלגות הערביות יתמודדו בבחירות הבאות ברשימה אחת ובין שלא, סוגיית שיעור ההצבעה בחברה הערבית מעסיקה בימים אלה את הנהגת שני המחנות – באופוזיציה ובקואליציה. בחלק גדול מהסקרים הפוליטיים ניכר שלשום גוש אין 61 אצבעות ללא המפלגות הערביות. זה מטריד אולי את ראשי האופוזיציה והקואליציה, כל אחד מסיבותיו, אך בחלק מהסיעות הערביות רואים בכך התפתחות חיובית שתחזיר את הכוח, כמו בבחירות הקודמות, לידי הציבור הערבי.

וכמו בכל תקופת בחירות, שני המיעוטים המשפיעים ביותר על התוצאות נמצאים במוקד. לא רק הערבים, גם המפלגות החרדיות מספקות דרמה פוליטית סביב משבר חוק הפטור מגיוס השבוע. מתחילת כנס החורף הקואליציה משותקת ואינה מסוגלת להביא לאישור חוקים, מה שמאלץ את הנהגתה למשוך את כל הצעות החוק שלה. החרדים עדיין לא שבו לקואליציה, ולממשלה אין רוב בהצבעות. בש"ס החריפו את המשבר לאחר שהודיעו על פרישתם מהתפקידים הקואליציוניים, על רקע המתיחות סביב משבר הפטור מגיוס, שמאיים להפוך לקרב הגדול של כנס החורף. נתניהו, שמכיר היטב את יחסי הכוחות, מנסה להלך בין הטיפות: מצד אחד לשמר את יציבות הקואליציה בכל מחיר, ומצד שני למנוע מהחוק להפוך לסמל של כניעה פוליטית מול רוב הציבור, שתומך בחוק הגיוס.

במרכז–שמאל, לעומת זאת, אין עדיין דמות אחת שמסוגלת לאחד את המחנה. יאיר לפיד, בני גנץ וגדי איזנקוט ממשיכים לשדר קולות סותרים, והשבוע התפתח עימות חדש-ישן בין יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ובין יו"ר כחול לבן גנץ. הראשון תקף את האחרון וטען שהצבעה עבורו היא בפועל "הצבעה לליכוד ולנתניהו". גנץ תקף בחזרה את ליברמן: "הרבה דיבורים ואפס מעשים".

כנס החורף הנוכחי עשוי להיות האחרון של ממשלת נתניהו השישית. הלחץ מהחרדים, המאבקים על אחוז החסימה, ההתארגנות המחודשת של המפלגות והסדקים בקואליציה – כולם מציירים תמונה של מערכת על סף רתיחה. עם זאת, קצת יותר משנתיים אחרי שהחלה המלחמה הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל, בעקבות המחדל הביטחוני החמור ביותר, נראה שמצבו של ראש הממשלה, שעדיין מכהן, רחוק מאוד מלהיות כפי שיריביו הפוליטיים ייחלו. הליכוד בראשות נתניהו, למרות המשברים הקואליציוניים והסקרים הלא מחמיאים, לא מוותר על המרוץ לשלטון בבחירות הקרובות. יש מי שיאמר שזה לא בזכות העוצמה של נתניהו, אלא בזכות החולשה של האופוזיציה העומדת מולו.