היכונו לכלכלת בחירות: תקציב 2026 יתנגש בקרוב בקרחון המציאות

השבוע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואנשי משרד האוצר קיימו תדרוך ארוך ומפורט לתקשורת על תקציב 2026 ועל הרפורמות שצפויות להיכלל בו. הדרג המקצועי באוצר הציג תמונה מאקרו-כלכלית מורכבת: מצד אחד מדינה עם בורסה שוברת שיאים, הכנסות מפתיעות ממיסים, הייטק מתאושש ואינפלציה מרוסנת – וזו בהחלט סיבה לאופטימיות (לא סתם חברות הדירוג מציינות לטובה את "החוסן" של הכלכלה הישראלית).

מצד שני, ישראל תסבול מאובדן תוצר של כ-5% בגלל ההשלכות הכלכליות של המלחמה, כאשר הסיבות מוכרות וידועות וכוללות את הוצאות העתק של המלחמה (גירעון לא מתוכנן של 277 מיליארד ש"ח) יחד עם הנטל הכלכלי שמגיע למרבה הצער עם עשרות אלפי משרתי מילואים מדי חודש, כ-65 אלף נכי צה"ל ונכי פעולות איבה חדשים וכ-2,000 הרוגים.

המציאות הכלכלית הדואלית הזו מחייבת ניווט זהיר ואחראי של המשק הישראלי, ובמשרד האוצר חוששים גם שאולי עוד לא הגענו לתחתית. הרי אף אחד לא תכנן שכלכלת ישראל תיאלץ תוך שנים ספורות להתמודד עם מלחמה אינטנסיבית ומגיפה עולמית' ואם יקרה פה אירוע קיצון כלכלי לא מתוכנן נוסף (רעידת אדמה, סבב נוסף מול איראן או משבר פיננסי עולמי) אז אנחנו מגיעים אליו ללא תחמושת כלכלית ועם חוב עצום.

נכון לעכשיו, באוצר מקדמים תקציב שלא פותר את בעיות העומק של הכלכלה הישראלית - אבל גם כזה שאמור להוריד את יחס החוב-תוצר של ישראל למציאות של לפני המלחמה (אומנם תוך עשור, אבל עדיין). אבל התוכניות האלה צפויות להתנגש בשבוע הבא בקרחון המציאות, כאשר תקציב "מאוזן" יפגוש דרישות פופוליסטיות של שרים שמעוניינים להיבחר מחדש בכל מחיר, כמו גם מערכת ביטחון בפוסט-טראומה שמבחינתה צריך להיערך לכל תרחיש אפשרי.

התקציב שנכנס הוא לא התקציב שיוצא

בשבוע הבא ביום חמישי תתקיים ישיבת הממשלה על התקציב. ישיבות ממשלה על תקציב הן לא ישיבות רגילות, והן בדרך כלל נמשכות כ-24 שעות ומסתיימות רגע לפני כניסת השבת, ובמהלכן שרי הממשלה מנהלים משא ומתן אינטנסיבי וכיפופי ידיים מול אנשי האוצר ונכנסים ויוצאים מחדרו של ראש הממשלה עד שיוצא עשן לבן. קשה לחזות מראש מה תהיה התוצאה של ישיבת הממשלה על התקציב - אבל מה שבטוח זה שהתקציב שנכנס הוא לא התקציב שיוצא, ושהתקציב המאוזן שהאוצר מציג כעת יוותר בגדר המלצה לא מחייבת.

הסיבה המרכזית לפער הצפוי בין המצוי לרצוי הוא דרישות מערכת הביטחון. במשרד הביטחון דורשים תקציב של 144 מיליארד שקלים לעומת הצעת התקציב של האוצר, שמעניקה להם 93 מיליארד שקלים בלבד. ראש הממשלה נתניהו מצדד בינתיים בעמדת מערכת הביטחון, ובישיבה שנערכה ברביעי הכריז כי הוא מתכוון להעניק תוספת של 350 מיליארד(!) ש"ח בעשר השנים הקרובות. המשמעות של זה היא שנצטרך להגדיל את הגירעון התקציבי ב1%-2% בעשור הקרוב יחד עם קיצוצים או העלאות מיסים, ופתאום תקציב 2026 הופך מ"אחראי" לכזה שרק יגדיל את החוב הממשלתי ויוביל להכבדת נטל המס על כולנו.

סמוטריץ' ושמחון מחלקים מתנות

אבל זה לא הכול, כי להתנגשות הבלתי אפשרית הזאת צריך להוסיף את המרכיב האחרון: כלכלת בחירות. אנחנו בשנת בחירות, וזו הסיבה שאנחנו נחשפים בימים האחרונים להצעות כלכליות חסרות תקדים, שמתעלמות לחלוטין מהמצב הכלכלי המורכב במדינה. ההצעה הביזארית ביותר שייכת לראש המועצה לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, מי שמשמש כיועצו הכלכלי של ראש הממשלה נתניהו.

שמחון מציע לפצות את נוטלי המשכנתאות על עליית הריבית, או במילים אחרות שכספי המיסים של כלל אזרחי ישראל, כולל שוכרים שאין להם דירה - יפצו את בעלי הדירות שהחליטו לקחת משכנתא. אבל לשמחון ונתניהו זה לא אכפת, העיקר שיוכלו להבטיח לאזרחים שסובלים מיוקר המחייה מתנה של כמה מאות שקלים בחודש, גם אם המתנה הזו מגיעה בעסקה סיבובית מכספי המיסים שלהם עצמם.

מי שהיה אמור לעמוד בשער ולחסום את ההצעות הכלכליות הפופוליסטיות הוא שר האוצר, אבל באופן לא כל כך מפתיע את חלק ניכר מכלכלת הבחירות מוביל שר האוצר בכבודו ובעצמו. כפי שחשפנו בתחילת השבוע, שר האוצר החליט להגדיל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי מחו"ל ל-150 דולר במקום 75 דולר. מדובר בצעד משמח לצרכן הישראלי - אבל שמנוגד להיגיון הכלכלי ולעמדת הדרגים המקצועיים באוצר, מפני שהוא מעניק הטבות מס לעסקים מחו"ל שעסקים בארץ לא נהנים מהן (פטור ממע"מ) ויוביל להפסד הכנסות למדינה במאות מיליונים.

הטבות נוספות ששר האוצר מקדם הן הקלה במס הכנסה למעמד הביניים, והטבות מס לאשקלון, לנוף הגליל ולכל ההתנחלויות ביהודה ושומרון. זו מדיניות שבהחלט תשמח את העו"ש של הרבה ישראלים אבל תעלה למדינה מיליארדים - וזה פשוט לא מסתדר עם חוב לא מתוכנן של 277 מיליארד שקל. וזו רק ההתחלה, ובימים הקרובים ודאי נגלה על עוד ועוד הצעות מופלאות לאזרח שלא ברור מי יממן אותן.

אז כן, כולנו רוצים הטבות מס. אבל בימים כאלו צריך לזכור שאין מתנות חינם, ולקדם הורדת מיסים בזמן שהמדינה בחובות והוצאות הביטחון תופחות זו מדיניות שמשולה לשפיכת בנזין על מדורה. אבל לשר האוצר וראש המועצה הלאומית לכלכלה זה לא אכפת – יש בחירות בקרוב, וזה כל מה שחשוב.