"באותו רגע הכול נפתח": המהלך שיכול להביא לבנט את הניצחון

בלב אזור התעשייה של רעננה, בבניין משרדים חדש, התמקם לאחרונה מטה המפלגה של נפתלי בנט; קרוב לבית, לצד חברות הייטק וחללי עבודה להשכרה, יש אזור ממותג, שבו בנט עובד עם הצוות המצומצם שמקיף אותו. זאת הפעם הראשונה שנכנסות לכאן מצלמות: חוץ מסטיקרים, כאן גם מכינים את האסטרטגיה שאמורה להחזיר את בנט ללשכת ראש הממשלה.

לעיני "אולפן שישי" נגלה איך עובד המנגנון, מיהם האנשים הקרובים ביותר שמייעצים לו, ואיך בינתיים הם שברו כאן השבוע את הראש איך להתמודד עם האיום האיראני - לא זה הגרעיני, אלא חשיפת הפרטים האישיים של המועמד, מתוך חשבון הטלגרם שלו, ולמה בכל זאת הם חושבים שמהמשרד הזה ייצא ראש הממשלה הבא, או כמו שכתוב על הסטיקר הראשון שלהם: "אני עם בנט".

"אם למישהו יש סיכוי להיות ראש ממשלה, חוץ מלנתניהו, שכמובן תמיד יש לו את הסיכוי כי הוא פוליטיקאי מאוד-מאוד מוכשר, זה לנפתלי בנט", מעריך ברק הרשקוביץ, מומחה למדיניות, לשעבר יועצו של בנט כרוה"מ. "הוא כבר היה אלטרנטיבה לנתניהו. והוא יכול להיות גם בעתיד אלטרנטיבה לנתניהו", אומרת טל שניידר, כתבת פוליטית-מדינית ב"זמן ישראל".

לפי ברק סרי, פרשן ולשעבר יועץ פוליטי: "זה מייתר את ‫כל השאלות שאתה שומע, ‫נגיד, מכאלה שמתלבטים אם כן נתניהו או לא נתניהו - 'מי יחליף אותו?'. ‫אז היה כאן מישהו שהיה ‫ראש ממשלה שנה ורבע, ‫השמש זרחה, השמש שקעה, ‫המדינה נוהלה אחלה".

"קוראים לתומכים שלו לצאת מהארון הפוליטי"

קצת לפני שהתחילו לדלוף לרשת תמונות מהטלגרם של בנט, הוא עוד הספיק להעלות בעצמו תמונה עם בנו דוד, בטיול חנוכה בערבה - אבל רוב הזמן הוא בטיולים מסוג אחר. מהרגע שישראל נכנסה לשנת בחירות, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט העלה הילוך במרוץ שלו לכבוש מחדש את האקווריום בירושלים. הוא גייס כבר כ-25 מיליון שקלים, ובנה בסיסי תמיכה בשטח עם מערך של כ-220 מטות ברחבי הארץ, שדרכם הוא מגייס פעילים, מארגן חוגי בית וכנסים.

"זו תשתית פוליטית ארגונית. אין לו הרי ראשי ערים, אין לו היום בתי כנסת, הוא צריך את הקבוצות האלה", אומרת שניידר, "אז הוא בונה כל מיני קבוצות, למשל 'נשים למען בנט', 'הייטק למען בנט', 'מילואימניקים למען בנט' בכל מיני פורומים שאפשר (להקים), סניפים מקומיים. בכל מקום ממונה אדם, הכול מתנהל דרך המון קבוצות וואטסאפ, שגם מפעילות את האנשים וגם קוראות להם 'צאו מהארון הפוליטי'. כל אותה אופרציה אמורה להיות מנוע משמעותי ליום הבחירות".

"הוא עסוק המון בעבודת שטח, מסייר המון בערים ליכודיות גדולות - נתניה, אשדוד, חולון, ערים גדולות של מעל 200 אלף תושבים, גם בשדרות", מספר סרי, "ובערים ליכודיות ששם באמת הוא חושב שיש ציבור שאפשר לשכנע אותו לעבור לצד שלו ולהגיד לו 'תשמע, אתה יכול להמשיך לאהוב את נתניהו, אבל זהו, הוא כבר סיים, בוא לך למישהו צעיר'. הוא עובד שם חזק מאוד".

את היית בכנס שהוא ארגן לאחרונה. מי המצביעים שלו?
שניידר: "זה היה כנס נשים, מעבר לכך שהיו שם המון-המון נשים, קודם כול הייתה שם קבוצה דרוזית של נשים - אני מדברת איתך על עשרות נשים דרוזיות, זה דבר שכמעט לא ראיתי אף פעם באירועים פוליטיים, ראיתי נשים דתיות ונשים חילוניות, משפחות של הורים לחיילים או משרתי מילואים, שמאוד מטריד אותם הנושא של ההשתמטות והגיוס ושל ועדת החקירה, זה לב האירוע".

התומכים של בנט: מהיכן הגיעו - ולמה

בסקרים האחרונים המפלגה של בנט נעה בין 22 ל-24 מנדטים, צמוד מאוד לליכוד, במספר הזדמנויות הוא גם היה היחיד שהצליח לעקוף את נתניהו באחוזי ההתאמה לראשות הממשלה. בדקנו עד כמה הוא יכול לבנות על המספרים האלה, ולפי סקר נרחב שערכו עבורנו מנו גבע ומכון מדגם בשיתוף איי פאנל, בנט יכול להיות יחסית רגוע.

שאלנו את האנשים שהצהירו שבכוונתם להצביע לבנט, למי הצביעו בבחירות הקודמות: כשליש ענו שהצביעו למחנה הממלכתי - כלומר שבנט שותה למעשה את כל מצביעי בני גנץ; כרבע הצביעו ליש עתיד בראשות יאיר לפיד; 13% אלו מצביעי ליכוד מאוכזבים ו-6% הצביעו לציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר.

כששאלנו את המצביעים הפוטנציאלים של בנט "איך הייתם מגדירים את עמדתכם האידיאולוגית מבחינה פוליטית-מדינית", מתברר שרובם מגדירים את עצמם ימין או מרכז נוטה ימינה, כרבע (23%) מגדירים את עצמם מרכז ורק 6% ענו מרכז נוטה שמאלה.

וכששאלנו מה הסיבה העיקרית שבגללה אתם תומכים בבנט, מחצית (50%) ענו שאין היום אלטרנטיבה אחרת שמתאימה להם יותר, שליש (33%) אמרו שבנט הוא הבחירה שמתאימה להם ו-16% הצהירו שיצביעו לו כי הוא היחיד שיכול לנצח את נתניהו. ומהשאלה עד כמה אתה בטוח שתצביע למפלגה של בנט, עולה שיש לו בסיס יציב נכון לעכשיו: רוב גדול (88%) בטוח - רק 12% עדיין מהססים.

לדברי הרשקוביץ, "לבנט יש הרבה מאוד אנשים שהולכים אחריו כרגע באש ובמים, בשטח, כמתנדבים, כעובדים, כי הם באמת מאמינים שהוא יכול להיות בראש-בראש הזה מול נתניהו, הוא יכול להביא את השינוי. אבל אני רוצה להזכיר שבסוף זה לא הכסף וזה לא המנגנון, בסוף השאלה אם הוא יכול להביא תוכניות עבודה, הצעות קונקרטיות, איך משקמים את המדינה הזאת, ואם אלו יהיו הצעות אמיתיות, ריאליות, שבאמת מדברות לאנשים - אז יילכו אחריו".

הכוורת של בנט והרשימה הסודית

על התוכניות האלה, ליום שאחרי, בנט התחיל לעבוד הרבה לפני שהכריז רשמית על כניסה מחודשת לפוליטיקה. כבר לפני שנה וחצי הוא אייש את הכוורת הקטנה סביבו. הפרסומאי זיו קורן מנהל את הקמפיין; דורית גוילי, שניהלה קמפיין פוליטים בארץ ובחו"ל בקבוצת פובליסיס, היא יועצת קמפיין ואסטרטגיה; ברוריה נעים, בעלת חברה לקשרי קהילה, מנהלת את מערך השטח, ויותם בן יצחק הוא הדובר, שמלווה את בנט מימיו כראש הממשלה.

בראש המטה עומד ניר נובק: יזם שמכר לפני שנתיים את החברה שלו לאלקטרה ב-160 מיליון שקל ועכשיו מושקע במרוץ של המועמד. לירן אבישר, מנכ"לית משרד התקשורת לשעבר בתקופתו כראש ממשלה, מנהלת את האסטרטגיה של המפלגה; הפרויקט הראשון שלה היה לרכז צוות של עשרות מומחים שניסחו מסמך מדיניות רחב, תוכנית עבודה שבנט מתכוון לשים על השולחן בישיבת הממשלה הראשונה בראשותו.

"אני חושב שאחד הדברים הכי חשובים שהוא עוסק בהם היום זה באמת להכין את תוכניות העבודה שלו", משתף הרשקוביץ, "מהסיבה הפשוטה שאם אתה משכנע אנשים לנטוש מפלגות שהם הצביעו להן הרבה מאוד שנים, אתה צריך לשכנע אותם לנטוש לטובת משהו אחר. איך בונים את המדינה מתוך השבר הענק הזה שאנחנו נמצאים בו, גם במשפט אבל גם בכלכלה וגם בביטחון?"

ח"כ לשעבר צביקה האוזר היה אחד מראשי הצוותים, שגיבש את "תפיסת הביטחון"; גדי לסין, לשעבר נשיא ומנכ"ל שטראוס, עמד בראש הצוות הכלכלי; והיו גם צוותים גם בנושאי יוקר המחייה, חינוך, שיוון בנטל ועוד. את ניצני העבודה היסודית שהם עשו אפשר להתחיל לראות דווקא בערוץ הטיקטוק של בנט.

בינתיים הוא לא ממהר לחשוף את כל המידע, וזה לא הדבר היחיד שהוא בוחר להצניע: אתר האינטרנט של המפלגה עוד לא פעיל, והסוד הכי שמור כרגע, הוא הרכב הרשימה שתרוץ בבחירות. בנט יודע שיותר מכל דבר אחר, הכהונה שלו כראש הממשלה תיזכר בעיקר בגלל איך שהיא נגמרה: כשהאנשים שהוא עצמו בחר והכניס לכנסת, הביאו לנפילת הממשלה - ועל הטעות הזאת הוא לא מתכוון לחזור: "אני עושה להם תהליך כבר מעל לשנה, מכיר אותם לעומק", ענה לעוקבת בטיקטוק.

"הייתה תחושה שהעסק הזה מנוהל"

בפעם הקודמת שבנט הושבע לראשות הממשלה הכנסת סערה וזאת הייתה רק יריית הפתיחה לקדנציה קצרה ויצרית. היו שראו בה בכלל מין תאונת דרכים פוליטית, מהסוג שיכול לקרות רק בישראל: ראש מפלגה של 6 מנדטים הופך לראש ממשלה בתמיכת ושיתוף מפלגה ערבית, בניגוד גמור להבטחת הבחירות שלו. "אני גאה ביכולת לשבת ביחד עם אנשים עם דעות מאוד שונות", הטיח מעל דוכן הכנסת.

ועדיין, בזמן הקצר שכיהן הצליח לעבוד: "‫המדינה נוהלה הרבה יותר טוב ‫מאשר היא מנוהלת בשלוש השנים האחרונות, כש‫אנחנו ממשבר למשבר, משסע לשסע", חורץ סרי, "היה באופן יחסי, בטח ביחס לזוועות שעברנו לאחר מכן, שקט ביטחוני, התחילו לטפל באיראן, טיפלו בכלכלה". ושניידר מוסיפה: "הם היו כל מה שהליכוד הוא לא. הם היוו אלטרנטיבה, והם התנהלו במעין שקט אדמיניסטרטיבי".

"‫נפתלי בנט כראש ממשלה היה מאוד, חד ומדויק ובהיר ‫במחשבה שלו", נזכר איל חולתא, לשעבר היועץ לביטחון וראש המל"ל בממשלת בנט. "קודם כול, ‫היה ניכר שהוא חושב על הדברים לפני כן, ‫זה לא הפריע לו להקשיב, להפך. והיו דוגמאות ‫מאוד טובות לזה ‫שהוא אולי חשב על משהו באופן אחד, ‫הבין את הדברים באופן אחר ‫ועיצב מחדש את העניין הזה ‫במובן ‫האופרטיבי של מה צריך לעשות ‫ומה סדרי העדיפויות".

"כשעבדתי בלשכת ראש הממשלה בדיוק הקורונה הייתה מצב החירום הכי גדול במדינה", משחזר הרשקוביץ. "נפתלי בנט פתח כל בוקר בחיתוך מצב של כל מנכ"לי המשרדים - מה המשימות, איך מורידים את ההדבקה. הייתה תחושה שהעסק הזה מנוהל, היום ברור לכולם שהעסק לא מנוהל, שמדינת ישראל לא מנוהלת, אנחנו רואים את זה מאלימות המתנחלים שיצאה משליטה ועד אלימות חמולות בדואיות בדרום, ואנחנו רואים את הכלכלה, העסק הזה לא מנוהל".

כששאלנו את הציבור איזה ציון אתה נותן לתפקודו של נפתלי בנט בכהונתו כראש הממשלה? היה רוב דחוק של אחוז אחד שנתן לו ציון טוב (47%), לעומת (46%) אלה שחשבו שתפקודו היה לא טוב 7% ענו שאינם יודעים.

"בסוף על זה מפלגה קמה ונופלת"

למרות שממשלת בנט הצליחה לקדם שורה של מהלכים, בסופו של דבר מי שהפיל אותה היו דווקא חברי הכנסת ממפלגתו: עמיחי שיקלי, שהתנגד לעצם הקמת הממשלה והצביע נגדה, ובעיקר עידית סילמן שפרשה אחרי כשנה וגרמה לקואליציה לאבד את הרוב. המכה האחרונה הייתה ניר אורבך, שהודיע גם הוא על פרישה. "אני יודע שהייתה שנה לא קלה", אמר לילדיו בטקס חילופי התפקיד עם לפיד שהפך לראש ממשלה, "אבל כמו שאמרתי לכם בתחילת הדרך כולנו ביחד בשביל המדינה. אז אתם שילמתם מחיר כמוני בשביל המדינה וביחד".

בנט יצא מלשכת ראש הממשלה אחרי שהוא ומשפחתו נכתשו בידי מכונת הרעל ועוזריהם, והבטיח לאשתו וילדיו לקחת פסק זמן מהפוליטיקה. אבל בשלוש השנים שעברו הוא רק הפך נחוש יותר לחזור - על רקע הניסיון להפיכה משפטית ומחאות הענק, ובמיוחד אחרי 7 באוקטובר, ושנתיים ארוכות של מלחמה מדממת. בימים האלה, בנט בקמפיין על מלא וגם התשובות שלו מהונדסות וחוזרות על עצמן בכל מפגש עם פעילים.

"באחד האירועים שלו שאלו אותו המון-המון שאלות על בחירת הרשימה. והוא אמר שהוא כבר שנה וחצי בחר את אותם האנשים ועשו להם Due Dilligence ('בדיקת נאותות'), הוא השתמש בביטוי הזה", מספרת שניידר. "זאת אומרת שכל בן אדם שהוא בחר הוא בדק אותו, סרק אותו. הוא לא עושה את מה שקרה לו בפעם הקודמת, וזה לבחור אנשים ברגע האחרון. ואגב, הוא גם ציין שברשימה יש יותר מחצי או חצי נשים, אבל לא התחייב שזאת יהיה הרשימה הסופית".

וסרי טוען: "זה לא צריך להיות מאמץ גדול מדי כי בסוף, ואני אומר לך את זה כמי שמלווה את המערכת הפוליטית עשרות שנים - בסוף מפלגה קמה ונופלת, על מספר אחת. ולכן התפקיד שלו הפעם זה לבחור אנשים שלא יעשו לו פדיחות כי בסוף, אם הוא יביא מנדטים זה הוא, ואם הוא לא יביא מנדט זה הוא ועל זה הוא, ובעיקר הוא, ייבחן על זה".

ובכל זאת, בנט מחפש אנשי מקצוע רציניים שיהיו מחויבים לרעיונות שלו וגם יצליחו לעמוד בלחצים ופיתויים פוליטיים: "לא מדובר באנשים מאוד מפורסמים. אנשים שיש להם רקע מקצועי מאוד מסוים, שהיו חברי מועצות או מנכ"לים או ראשי עמותות, שהוכיחו יכולות", אומרת שניידר, "הוא רוצה מצד אחד שהם לא יהיו מנצנצים מדי, שיהיו אפילו סוג של 'אפורים' במובן הפוליטי של המילה - ויש כמובן את האיחוד שהוא מאוד-מאוד-מאוד רוצה שגדי איזנקוט ירוץ איתו".

שאלת החיבור עם איזנקוט - והסקרים

מאז שגדי איזנקוט הודיע על פרישה מהמחנה הממלכתי של גנץ, הוא הפך לנכס אלקטורלי - הפרס הגדול שכל מובילי המפלגות רוצים, אותו ואת המנדטים שהוא מביא איתו. לפי הסקרים, החיבור שלו עם בנט הוא המניב ביותר ומביא אותם יחד ל-30 מנדטים - המפלגה הגדולה בישראל. ולפי הסקר שלנו, חיבור כזה בין השניים יחזק את הסיכוי שאנשים יצביעו למפלגה בראשותו של בנט: רק כחמישית (21%) ענו שהחיבור הזה יחליש את הסיכוי.

לפי שניידר, "איזנקוט נחשב בעיני הציבור נכס פוליטי נקי, טהור עם אחריות, ענייניות. אתה יודע, אין לו את הכריזמה האמריקנית הזאת של נתניהו, אבל הציבור מאוד מעריך אותו, את המקצועיות שלו". והרשקוביץ מציין: "החיבור הזה של איזנקוט ונפתלי בנט מייצר את התחושה הזאת שיש פה מפלגת שלטון חליפית, מפלגה שהיא נמצאת עמוק במרכז-ימין המסיבי הזה של המצביע הישראלי, ויודעת לתת לו משהו אחר".

גם בסקרים שבודקים את בנט ואיזנקוט ביחד, למרות שהם הופכים להיות המפלגה הגדולה ביותר, הם לא מצליחים להגדיל את הגוש.
סרי: "נכון, זה לא קורה כמעט, מעבר בין גושים - לא אחרי ניצחון, הישגים כמו איראן, לא אחרי כישלונות כמו סיפורם של ששת החטופים שנרצחו, ועוד כישלונות רבים שהיו פה והיו שם. בסוף יש לך בבחירות האלה כמות גדולה, גם באופן יחסי לתקופה שאנחנו נמצאים בה, של אנשים שלא החליטו. חלק גדול מהם זה אנשים שהצביעו ליכוד והם היום על הגדר ומחכים. זה יכול להוריד אותם מהגדר וכן להזיז בגושים".

"באותו רגע הכול נפתח"

בשבוע שעבר רמז איזנקוט לאפשרות של השבעת ממשלת מיעוט בהימנעות של המפלגות הערביות. הריאיון גרר מתקפה מצד הליכוד והסתייגות פומבית של שותפו לשעבר גנץ, למרות שהוא מציג אפשרות ריאלית לחילופי שלטון, ולו זמנית, עד לקיום בחירות חדשות.

את חושבת שהריאיון הזה עשה לו נזק?
שניידר: "לא. אני לא חושבת שראיונות שבהם אומרים את האמת עושים נזק, חושפים את הטקטיקה הפוליטית. אפשר לחשוב, העובדה הזאת שאפשר להשביע ממשלה ב-58 מול 52 היא ידועה לכול".

זה תסריט שאתה רואה את בנט הולך איתו?
סרי: "הוא אומר שלא. אני אומר לך - יכולים להקים ממשלה כדי להחליף את נתניהו ואחרי שיחליפו את נתניהו, באותו רגע הכול נפתח".

הרשקוביץ: "לא חושב שזה יכול לקרות. הציבור הישראלי לא שם, יש חלק מהציבור הישראלי שרוצים את זה אבל הרבה מאוד מהציבור המרכזי כולל מצביעי איזנקוט לא רוצים את הדבר הזה, וזה ברור למה. הסיבה השנייה היא שממשלת מיעוט כבר ניסינו פעם אחת עם 61 שלא החזיקה מעמד. אף אחד לא יחזור על הטעות הזאת, לא בשביל להקים ממשלה לחודשים ספורים כשהיא לא מתפקדת, בטח לא כממשלת מיעוט. אני לא רואה תרחיש כזה".

והסקר שלנו מגלה באופן ברור למה בנט לא מוכן אפילו לרמוז על אפשרות כזאת: כמעט 40% מהציבור אמרו שממשלה בתמיכה או בהימנעות של רע"ם תחליש את הכוונה שלהם להצביע לו. 20% אמרו שתחזק, ו-28% ענו שזה לא ישפיע על הכוונה שלהם להצביע למפלגה.

"הבעיה האמיתית בריאיון של איזנקוט היא שהוא שידר שם שהוא והאופוזיציה לא הולכים עם סכין בין השיניים, כדי להביא את השלושה-ארבעה-חמישה מנדטים החסרים מהצד השני", גורס הרשקוביץ. "הוא התחיל להגיד חישובים כאלה ואחרים שנתנו את התחושה שהם לא הולכים על זה עד הסוף. ואת זה צריך לתקן".

סימני השאלה סביב שקד - וראש השב"כ לשעבר

איזנקוט הוא לא היחיד שבנט מחזר אחריו. לפני כחודש צולם ראש השב"כ לשעבר יורם כהן באחד הכנסים שלו, וזו לא הייתה הפגישה היחידה שלהם בשנה האחרונה. גם עתידה הפוליטי של איילת שקד עדיין לא ברור. השותפות הפוליטית והאישית שלהם, שהתחילה כשעבדו בלשכת ראש הממשלה נתניהו לפני כ-20 שנה, הפכה לאחת המשפיעות בפוליטיקה הישראלי. מאז היא הפכה לפוליטיקאית מוערכת בימין, אבל גם סדין אדום לרבים במחנה הליברלי.

לפי הסקר שלנו, צירוף שלה לצמרת המפלגה עלול דווקא להחליש את הסיכוי להצביע לה: רק כחמישית (19%) מכלל העונים אמרו שהצטרפות של שקד תחזק את הסיכוי להצביע למפלגה בראשות נפתלי בנט, ו-35% אמרו שהצירוף יחליש. בקרב תומכי בנט התמונה מעט שונה: 38% ענו שצירופה יחזק את הסיכוי להצביע, בעוד 31% השיבו שהחיבור יחליש.

"אם הוא יבין שהיא מבריחה ממנו קולות, אז לדעתי היא לא תהיה ברשימה. אין שום מחויבות מעבר לזה", טוען סרי. ושניידר מסבירה: "יש לו פה טיקט מאוד חזק, אם הוא מצרף אותה - לבוא ולהגיד 'תראו, זו האנטיתזה שלכם ליריב לוין, לטלי גוטליב' וזה יכול להיות טיקט חשוב לבוחרים שמרנים, שעדיין מתלבטים למי להצביע".

המהלך שיחליש את התמיכה בבנט

"נתניהו חייב לסיים את תפקידו. נתניהו כבר 20 שנה בשלטון. בכל דמוקרטיה זה יותר מדי זמן, זה לא בריא, אני חושב שכולם מסכימים על זה", הוא הצהיר בריאיון מלפני חצי שנה לעמית סגל ולבן כספית. בנט משוכנע שעם חבירה של איזנקוט ועבודה נכונה בחודשים הקרובים עד הבחירות, הוא יכול לנצח את גוש נתניהו. ועדיין, הוא מסרב להתחייב שאם לא יהיה לו רוב להרכיב ממשלה, לא יישב תחת נתניהו ביום שאחרי.

"יכולה להיות סיטואציה פוליטית שבה הוא יראה שאין מספיק בגוש וילך לשבת עם הליכוד בראשות נתניהו", מעריכה שניידר. "כיוון שהוא כבר ישב עם נתניהו הרבה פעמים בחייו, כולל אחרי כתבי האישום - אתה חושב שהוא עדיף להיות יושב ראש האופוזיציה, או שר הביטחון של מדינת ישראל בממשלה של נתניהו? ברור".

בנט אולי מתחמק מלהשיב על השאלה אם יישב עם נתניהו, אבל למי שמתכוון להצביע לו יש עמדה חד-משמעית: 63% אומרים שמהלך כזה יחליש את הרצון שלהם להצביע לבנט, לעומת 16% שאמרו שהיא תחזק את הסיכוי שיצביעו לו.

אבל עם כל הכבוד לסקרים ולרצון של בנט לעשות קמפיין טיקטוקי והייטקי, סופר-מהונדס ומאורגן - בסוף באים האיראנים. פרשת הפריצה לחשבון הטלגרם שלו, פרסום רשימות אנשי הקשר, תמונות ובמיוחד ההתכתבויות האישיות, גרמו השבוע למבוכה אמיתית. יש עוד זמן עד הבחירות וצוות הקמפיין ינסה למזער את הנזקים, אבל ברור שזאת רק ההתחלה.

הכתבות הקודמות בסדרה:

הסקר המקיף חושף: כמה ישראלים שוקלים לעזוב את המדינה אחרי הבחירות?

"אם ירצו הוא יישאר ויהיה מלך": קולות מהבייס - מה חושבים בליכוד

תחקיר: תמר סגל וקורל לייבו