אחרי 45 שנה, שלמה ארצי מגשים את החלום: "זה פחד מוות"
בגיל 75 שלמה ארצי לוקח הפסקה מקיסריה ומהבארבי, ויוצא להגשים חלום ישן מאוד. בראיון חשוף הוא מספר מה עצר אותו עד כה, למרות שכבש כל במה אפשרית: הפחד מכישלון, הפחד מזקנה, הפחד לאבד מקום. גם עכשיו, כשהמחזמר "שאול" שכתב עולה על הבמה, שלמה חייב גם הוא להופיע בכל ערב - בהצגה שכתב על המלך שאול ואולי גם קצת על עצמו - -ומודה שהוא "חננה-בננה"


בגיל 75 שלמה ארצי מיישם, אולי לראשונה בחייו, את השורה המכוננת שאותה הוא שר כבר שנים ארוכות - "לא לפחד מהפחד". וכשמפסיקים לפחד מהפחד, גם מגשימים סוף-סוף חלום של 45 שנה: השבוע אנחנו פוגשים אותו בבר קודר, לא ברחוב המסגר, אלא על הסט של המחזמר "שאול" שהוא כתב.
מתי אתה בפעם האחרונה יצאת לבר?
"לפני 20 שנה. אני חושב שאין לי צורך ללכת לבר, גם אם אני נוסע בעיר בלילה עם מיכל (זוגתו), אני לא מקנא באלה שיושבים בברים".
אם היית בבר, מה היית מזמין?
"אני לא שותה, האמת".
לפני הופעה אתה לא שותה בירות?
"חננה-בננה, שותה מים, אני יודע מה הייתי מזמין?"
"כשמעיק, אני עולה על הבמה"
"כל החיים שלנו הימים הם יקרי ערך, הלוואי שנדע את זה. וכשאתה מגיע לגילי, אם אתה קם בבוקר ואתה עולה על האופניים - רכבתי הבוקר 20 קילומטר - אתה אומר תודה".
מוות מעסיק אותך?
"כן. לא אובססיבי".
אבל באופן שמעיק?
"כשמעיק, אני עולה בבארבי על הבמה, שם הקהל צעיר, מדהים".

אנחנו מצלמים את הריאיון הזה בארבעה בנובמבר.
"קודם כול, אני מקווה שאנחנו לא הולכים לקראת רצח פוליטי. היום ראיתי כותרת בעיתון - 'זו לא אותה המדינה'. אמרתי 'מישהו כתב את זה פעם, לא?'. נכון, אז זו לא אותה מדינה. אז מה? אז זה משהו אחר. ואנחנו עברנו שנתיים נורא טראומטיות ואנחנו צריכים לסדר את עצמנו מחדש. לא תהיה פה מלחמת אזרחים".
מאיפה האופטימיות הזאת שלך?
"קודם כול, ביסוד אני פסימי, אז בגלל זה אני אופטימי. אני ראיתי שחורות בחיים בכל כך הרבה מקומות וגיליתי שזה פחות נורא, שהמחשבה היא תמיד יותר נוראית מהריאליה. אנחנו השבוע עוברים את כל הסיפור הזה של ההסתדרות והפצ"רית וכל זה - זה יעבור, זו חוכמת הזקנים, החיים מתגלגלים".
"שלמה אמר 'בוא איתי להרפתקה'"
אז שלמה ארצי עבר כל כך הרבה גלגולים, רובם ככולם מוצלחים, אבל הוא מעולם לא העז להגשים את חלום חייו, המחזמר "שאול". עכשיו הוא הולך על זה הכי גדול שרק אפשר - הוא לקח אצטדיון כדורסל, את האולם של הפועל תל אביב, ובנה בתוכו תיאטרון של 1,800 מקומות. "זו ההצגה היחידה שגם ביימו אותה וגם תוך כדי קדחו, הכניסו ברגים, הוציאו ברגים", הוא מתגאה.
"איזה כיף, אנחנו בפאקינג אולם ספורט", אומר בחדווה מיכאל מושונוב מאחורי הקלעים, ויניב ביטון מצטרף: "איזה מגניב זה שחדרי ההלבשה הם חדרי ההלבשה של כדורסל, ככה צריך לעשות בתיאטרון - אלה לא אותם תנאים, הם מקבלים תנאים".
ב"שאול", המחזמר שארצי יצר, הושקעו מיליוני שקלים, והקאסט שמככב בו הוא חסר תקדים. "שלמה פנה אליי לפני כמה חודשים ואמר לי 'תשמע, הסיפור הזה הולך איתי הרבה שנים, בוא איתי להרפתקה", משחזר בחיוך ששון גבאי, שמספר לסירוגין את העלילה.

מה מד הלחץ?
"וואו, השבוע וחצי האחרונים זה בית משוגעים", מודה ביטון. "תפעיל את המצלמה ככה, בלי שהם רואים, אתה תראה פה ארבע התמוטטויות עצבים, שני התקפי זעם, התקף חרדה אחד, עילפון היה לנו גם".
"הגעתי לגיל שיש לי שתי אפשרויות"
ארצי החל לכתוב את "שאול", ביחד עם דני רובס, כשמנחם בגין עוד היה ראש ממשלה.
למה זה לא עלה אז?
"פחד, פחד מוות. וגם היום אני מפחד. אבל הגעתי לגיל שיש לי שתי אפשרויות - אני לא רוצה להגיד את הראשונה, אבל אני יכול להגיד את השנייה".
דווקא אסון 7 באוקטובר דחף את שלמה לעשות את מה שפחד יותר מכול בקריירה שלו, ובעוד שלושה ימים "שאול" סוף-סוף יעלה - באופן סמלי בהיכל שלמה בתל אביב. "זה התפקיד שלי, לנחם. הלוואי שזה יהיה איזה סוג של מתנה לאנשי הארץ הזאת, שסוחבים הרבה כאב בשנתיים האחרונות. ויש גם כאב כזה ב'שאול', הוא לפעמים תמונת מראה של מה שקרה לנו", הוא אומר.

"7 באוקטובר הכניס אותי למקום שלא הייתי בו, כשהופעתי בהלוויות עם 'תתארו לכם' ו'ירח'. 'ירח' הגיע ממשפחת איזנקוט, כשגל ז"ל - הכרתי אותו במצעד החיים. גדי איזנקוט היה הרמטכ"ל, אז גל היה שם גם כן, והם ביקשו שאני אשיר את 'ירח'. לי זה בהתחלה היה נורא מוזר, לא ידעתי אם זה מתאים או לא. אני נחנקתי, נחנקתי, הכיפה נפלה לי, אני זוכר".
ואתה שר שם "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר".
"בשביל תקווה צריך לעבוד".
"התפקיד - לנחם": שלמה ארצי במסע בין הלוויות ואזכרות, נובמבר 2023 -
על השיר "יותר מזה אנחנו לא צריכים", שהפך גם הוא להמנון בתקופה הזו, הוא מספר: "זה נכתב בכלל ב-1970. מי בכלל חשב שבדבר הנבואי הזה ישתמשו ב-2025? שרתי כדי שיחזרו שוב לביתם".
"כששרים את זה, אני נחנק"
משפט אחד שכתב במחזמר לפני עשרות שנים הכה בו בעוצמה בזמן שהחטופים נמקו בעזה. "יש פה משפט מצמרר, 'מי שלא יחזור בערב, ודאי יחזור מחר'. צריך להסביר? אני רואה שאתה בוכה. בכל פעם שהם שרים את זה, אני נחנק". לאחרונה הוא גם הגיע לבית החולים לשיר למתן אנגרסט ולמשפחתו: "פגשתי אותם לפני שבועיים, יום למוחרת שהם באו. אני לא לוחם, אני לוחם של נחמה. 'שאול' הוא צריך באיזושהי צורה להיות מחזמר מנחם".
כל השירים ב"שאול" מקוריים, את חלקם שלמה אפילו הקליט בשנות התשעים על דיסק, אבל הפיץ רק למשפחה ולחברים. "לפני 30 שנה אני בלהקה, אין לנו מה לעשות באולפן אז אני אומר להם 'בואו נקליט, יש לי מחזמר, יש לי שירים, בואו נקליט אותם'. ואנחנו מקליטים את השירים ומתאהבים".
אנשים באים להופעה של שלמה ארצי, יודעים מה הם מקבלים בדיוק. אנשים באים ל"שאול"...
"וואי, הם יקבלו פה ריקודים, שירים. זה לא 'גבר הולך לאיבוד', זה לא 'ארץ חדשה', זה לא 'תחת שמי ים תיכון', אבל זה מהשירים היפים שכתבתי שלא התפרסמו".
"שאול", מחזמר רוק, הוא עיבוד מודרני שמתרחש בימינו אנו, בהשראת סיפורו של המלך הראשון של ממלכת ישראל המאוחדת. "בתקופת התנ"ך שאול הלך לחפש שלוש אתונות, נכון? ומצא מלוכה. אצלנו הוא הלך לחפש שלושה אופנועים", מסביר ארצי.

איך זה להיות מלך?
צחי הלוי: "אתה מבין כמה מוסד המלוכה הוא לא טוב. ומה שטרגי בדמות שלו שהוא לא בחר להיות מלך והעם הרים אותו, ובאיזשהו שלב הכוח והשררה שיגעו אותו, והפחד מרדיפה".
"עכשיו אני פחות פוחד, משחרר"
מה האובססיה עם "שאול"?
ארצי: "למה נפלתי עליו? זה על הפחדים שלי, זה על הפחד מכישלון, על הפחד מזקנה, על הפחד מלאבד מקום".
מעניין שכן יש שיר אחד שלך שנכנס לפה ויש בו את המשפט "לא לפחד מהפחד". למה דווקא זה נכנס?
"בטח עכשיו תגיד - ואתה מפחד? לקראת 'שאול' וכזה?"
ברור שאתה מפחד.
"אני חושב שפחדתי לפני שבועיים, ועכשיו אני פחות פוחד. כל הרעיון לעשות דבר כזה זה לשחרר. אני זוכר שנועם סמל, גיסי, היה אומר 'תשחרר, תשחרר, אתה לא תעשה את זה', ומשה קפטן היה אומר לי 'תשחרר, תשחרר'. שחררתי".
אני לא יודע אם אתה יודע, אבל לשלמה קצת קשה לשחרר.
"לא, לא, מה פתאום? לא מרגישים, מאיפה הבאת את זה, הוא הכי משחרר", עונה בחיוך צחי הלוי.

"כבר לא הייתה ברירה"
את תפקיד המספר בהצגה יגלמו לסירוגין ששון גבאי, יניב ביטון וליאור אשכנזי. "המספר הוא קצת מחוץ לסיפור במקור, במקור זו דמותו של שלמה בעצם", מסביר ביטון.
זה היה אמור להיות שלמה ארצי.
ביטון: "כן, לא ברור. תשמע, הכול יכול להיות אצל שלמה. הוא רצה לעשות, ואז אני עשיתי את זה, והוא אמר לי 'לא, לא, לא, לא, אני לא עושה את זה, אחרי שראיתי אותך עושה, אני לא עושה. מצד שני, אתה גם לא תשיר כמוני בחיים'. אמר והוא צודק".
אתה עושה את שלמה ארצי לשלמה ארצי?
ביטון: "מה, חיקוי? אין לי אבל, אתה סתם מעליל עליי. מהרגע שבאת אתה אומר לי 'תעשה שלמה ארצי', אין לי חיקוי שלו".
שלמה, שהיה אמור לשחק את המספר פעם בארבע הצגות, ירד מזה והחליט לכתוב לעצמו תפקיד חדש שאיתו יופיע בכל ערב: "אני לא מסוגל לעזוב את הבמה, אבל אני לא משחק פה, אני אני. כשאני נכנס, ספוילר, אני מי שאני, לא משחק תפקיד".

השם שלך בהצגה הוא שלמה ארצי?
"הם לא קוראים לי בשם, אבל אני מניח שיזהו אותי. אתה יודע, שיחקתי פעם אחת במחזמר אחד בחיים, יוסף וכתונת הפסים, אחרי זה לא שיחקתי שם יותר. שיחקתי בסרט אחד, חסמב"ה. כל ההרפתקאות האלה הן פעם אחת".
אז למה עכשיו כן קרה "שאול"?
"כי כבר לא הייתה ברירה, כי זה כבר היה - או כן או לא. ואני בגילי עדיין מופיע חבל על הזמן, והיה ברור שאם אני לא אעשה את זה עכשיו, אז לא אעשה את זה אף פעם".
שלמה ארצי יחזור בקרוב ל"האהבה הישנה" או ל"גבר הולך לאיבוד" וימלא את קיסריה ואת הבארבי, אבל עכשיו הוא לוקח הפסקה מההופעות: הוא עסוק בלהגשים את חלום חייו.
