"לך תסגור את התחנה, בהצלחה": מדוע הוחלט לסגור את גלי צה"ל

זה רק נראה כמו הסיפור של גלי צה"ל, אבל גורלה האומלל של התחנה הצבאית הוא רק משל. סגירת גלצ, אם תצא אל הפועל, היא רק יריית הפתיחה של מרחץ הדמים המתוכנן בעיתונות החופשית, בערכים החברתיים במדינה הדמוקרטית.

"אני מאוד-מאוד מודאגת מהכיוון שאנחנו הולכים אליו", אומרת יעל דן, ששידרה בגלצ במשך 52 שנים, "מפירוק כל הערכים שאנחנו חיים עליהם, הערכים התקשורתיים, הדמוקרטיים. זה פירוק טוטלי ומעבר לדברים שאני לא רוצה אפילו לחשוב עליהם. אני פסימית, אני לא ארמה אותך".

"קודם כל, הלם מוחלט מההודעה של שר הביטחון", אומר אמיר איבגי, מגיש בגלצ ובערוץ 14. "גם אם היו איזשהם סימנים מההודעה הראשונית שלו עוד קודם מהקמת הוועדה, שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, אז כמובן שההחלטה הזו לסגור את גלי צה"ל היא מאוד-מאוד קשה".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

שר הביטחון כ"ץ נשמע רציני בכוונותיו. אחרים היו פותרים את ההצהרה שלו ב"נו, בחיים זה לא יקרה" - וזה אכן בחיים לא קרה. רק שעכשיו אלה זמנים אחרים.

למה דווקא עכשיו? למה גלצ עכשיו? כמעט שנתיים שקט שם, אין שערוריות, אין כלום. מה קרה?

"מנסים לרסק כל סממן של ממלכתיות", אומר נתי טוקר, עיתונאי דה-מארקר, "וגלי צה"ל עדיין משמרת את הממלכתיות הזאת והמטרה היא כרגע לייצר את העימות הזה. מעבר לזה, הפוך, בגלל שהסתיימה המלחמה הם באים עכשיו לטפל בכל מי שמציג את סיומה של המלחמה לא בזווית הנכונה, לא באופן שהם רוצים".

כ"ץ תפר ועדה חדשה

רק לפני שנתיים המליצה ועדת זמיר, היום הרמטכ"ל, אז מנכ"ל משרד הביטחון, להשאיר את גלצ בצבא, לצמצם אקטואליה נפיצה ולהרחיק ממנה חיילים במדים.

מפקד התחנה טל לב רם מקפיד כבר כמעט שנתיים למלא אחר ההמלצות בדבקות אמונית, שורה אחרי שורה. כפי שמפרט איבגי: "יותר שידורי צבא, יותר שידורי ביטחון, צמצום של רצועות האקטואליה בתחנה, יותר תכנים של ביטחון וצבא בתוך התוכניות הקיימות".

"לקחו את כל הדבר המבורך הזה שקורה בגלי צה"ל בשנתיים האחרונות", ממשיך איבגי, "ובאבחה אחת מבקשים פשוט להפסיק אותו ולסגור את השידורים של התחנה".

כ"ץ אכל את התפוח, את הדוח זרק לחצר והלך לחפש לו דוח אחר. הוא תפר לו ועדה חדשה, תמוהה בואכה הזויה: בראשה פרשן ערוץ 14 בשכר, האלוף במילואים יפתח רון-טל, שנאלץ לפרוש בגלל זה, ואת הכבוד ירשה הכלכלנית דליה זליקוביץ'. כל חבריה, אנשי ימין, אין נציג לצה"ל, אבל היה נציג לפורום קהלת. 'לך תסגור את התחנה בהצלחה' עודדו אותו בקבוצות הווטסאפ הליכודיות.

טוקר: "רון-טל היה פעיל קודם בסגירת גלי צה"ל והיה פעיל אחרי זה, הצבתו שם היא אמירה מראש: לא נפש חפצה ולא שום דבר - המטרה היא לסגור את גלי צה"ל".

איבגי: "איפה האלוף בצבא שיהיה בתוך הוועדה הזו? איפה איש תקשורת בעל שיעור קומה? מפקד גלי צה"ל לשעבר שיהיה חבר בוועדה הזו? איפה כל הדברים האלה? איזה עבודה חפיפניקית. קחו את הדוח של ועדת זמיר, איזה עומק, איזה אנשים ישבו שם, איזה מסקנות, איזה תהליכים, אל מול הדבר השולי הזה - באמת אין לי מילה אחרת - שיצא תחת הוועדה הזו".

המלצות ידועות מראש

אמיר איבגי הוא מגיש יומן הצהריים בגלי צה"ל ומשם הוא ממשיך כל יום לערוץ 14 להגיש את תוכנית הצהריים. כשנקרא להופיע בפני הוועדה, היה ברור לו שההמלצות שלה ידועות מראש.

איבגי: "תראה, אני חושב שזה כל כך ברור, כי הרי שר הביטחון אמר עוד מראש, עוד לפני שהתקיים אפילו דיון אחד בוועדה הזו, שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. אז מה אמורים חברי הוועדה להבין מהרוח של הדברים האלה של שר הביטחון?".

כדי לגבות את התירוץ שמצא כ"ץ, שהתחנה פוגעת כביכול במורל הלוחמים הוזמן סקר. אך אבוי, הסקר גילה שרק 20% מחיילי הסדיר והקבע חשו פגועי מורל ובין כלל מאזיני גלצ - 75% דווקא התרשמו שהתחנה מחזקת את רוח לוחמי צה"ל. 60% אמרו שבמידה רבה או רבה מאוד.

דן: "שיפסיקו להגיד לי שהחיילים אומרים שזה לא עודד אותם בזמן המלחמה. הרוב אומר שגלי צה"ל תמכו בו, שלא לדבר על החטופים שאומרים שהם שמעו גלי צה"ל וזה החזיק אותם בחיים".

זריית פיל קולינס בעיני הציבור

יום אחד סיירה הוועדה בבניין התחנה. באולפן סמוך הקליטו תוכנית פיוטים ליום הכיפורים ומספרים שאחד מחברי הוועדה נאנח. הנה, אמר, עד שאתם עושים משהו שיכול להתאים לי - זה ישודר כשאני לא יכול לשמוע. אלעד מלכה, מתברר, לא ידע שאין שידורים ביום הכיפורים. זאת מאזינים יקרים, הייתה רמת הניתוק והבורות.

בתום 17 ימים הוגשו ההמלצות: גלי צה"ל תחדל להתקיים, אבל גלגלצ תמשיך לשדר לכם את המוזיקה שכולם אוהבים. רק שזה לא אפשרי, אגב. זאת זריית פיל קולינס בעיני הציבור. אין גלגלצ בלי גלצ. אין לה שום יכולת עצמאית לבד, לא תקציבים ולא ניהול.

"מה שהכי מעצבן אותי באמת בדבר הזה", אומר יואב קוטנר, עורך מוזיקלי בגלצ, "שגלי צה"ל הפכה להיות בעיני שר הביטחון מן מקום שהוא בעיקר פוליטיקה. כשאני חושב על גלי צה"ל, בשבילי - ואני באמת נמצא פה לפני שהמציאו את הקומפקט-דיסק - התרומה של גלי צה"ל לא הייתה רק פוליטית או לעניין של חדשות - שהיו טובים גם בזה. אבל היתה התרומה התרבותית, וחבל שכל הדבר הזה ייעלם".

מרגישים את האדמה בוערת

הסדין האדום אומרים זה רינו צרור, עיתונאי ותיק ורב זכויות עם אג'נדה שלא באה טוב בעין לממשלת נתניהו. לפניו הסדין האדום היה רזי ברקאי וגם יעל דן, שניהם כבר לא משדרים. יניר קוזין וספי עובדיה מרגישים את האדמה בוערת. אבל גם הם, כמו רינו, מקבלים גיבוי ממפקד התחנה טל לב רם. אומרים שהוא מעדיף לסגור כשהוא זקוף ולא להיות הזרוע הצבאית של הפטריוטים, כמו חלק מקודמיו.

טוקר: "שמעון אלקבץ העצים את ההתרפסות הפוליטית של גלי צה"ל בפני השלטון. שעות שידור בלתי נגמרות של ברדוגו עם פרשנויות בלי סוף, כמובן לטובת נתניהו. זאת לא הייתה תחנת שידור אקטואליה, זאת הייתה נטו מכונת תעמולה, רוב שעות השידור".

גם אם התחנה לא תיסגר, אומר טוקר, הנזק כבר נעשה. "הם מורידים אותם על הברכיים, הם גורמים להם להתחנן, הם גורמים להם לשקשק מפחד שאוטוטו סוגרים אותם וגומרים עליהם ואין להם פנסה. אז הנזק, בטווח רחוק של גלצ, של תחנה שלא יכולה לבעוט ולהמשיך להיות ביקורתית כמו פעם, זה כבר נעשה".

"מקלטים, טילים - אנחנו חברה נורמלית?"

גלי צה"ל הייתה שנויה במחלוקת עוד לפני שנולדה. ב-1950 גולדה שאלה מדוע צריכה בישראל להיות תחנת שידור של הצבא. מאז כמעט כל רמטכ"ל רוצה שיקחו ממנו את כאב הראש הזה. רפול, שנאלץ לשמוע בגלי צה"ל את הסקופ על טבח בסברה ושתילה, רצה להחזיר את התחנה לימי הד"ש עם שיר מהחזית וכמעט הצליח. משה לוי רצה לסגור את מחלקת החדשות, בסוף מרחו אותו עם זה שמעכשיו קוראים לה מחלקת אקטואליה.

אהוד ברק רצה לפקח על השידורים. המגיש מיכה פרידמן טרפד את המהלך ושילם בקריירה שלו. הבעייתיות שבבסיס התחנה תהיה קיימת תמיד. לעולם יטיחו בפניה את האנומליה. תחנה צבאית במדינה דמוקרטית. צה"ל אגב חי לגמרי בצ'יל עם זה שהתחנה שלו יכולה לבקר אותו ואפילו בחריפות.

"אנומליה? רגע, אנחנו נורמלים כל כך? אנחנו חברה נורמלית?", שואל פרופ' גבי וימן, פרופסור לתקשורת באוניברסיטת רייכמן. "מדינה שחיה על חרבה מיום הקמתה, שעכשיו הייתה במלחמה של שנתיים, שמערבת חלק גדול מהאוכלוסייה בשירות סדיר, בשירות מילואים, אנחנו חברה נורמלית? מצב ביטחוני, מצב חירום, טילים, מקלטים, חדרים אטומים. זה חברה נורמלית? אנחנו שרויים באנומליה כל הזמן. במובן הזה גלי צה"ל היא אנומליה בתוך חברה אנומלית".

האנומליה היא לא הבעיה. התקציב הוא לא הבעיה. 90% ממנו מגיעים בכלל מחסויות. אפילו רינו הוא לא הבעיה. גלי צה"ל היא רק עוד נקודה על שולחן החול הגדול של מלחמת הממשלה בתקשורת. השבוע זה גלצ, בשבוע הבא תאגיד השידור, בהמשך גם אנחנו וערוץ 13. כ"ץ משתלב במיזם של קרעי לפירוק העיתונות הביקורתית.

הרס התשתית הדמוקרטית

פרופ' וימן: "גלצ זה לא מאבק על תחנת שידור בודדת. יש כאן מתווה. יש כאן משנה סדורה. יש כאן אג'נדה ארוכה טווח שכוללת הרבה מאוד צעדים שבהם סגירת גלי צה"ל הוא רק צעד אחד וזה אפילו לא רק התקשורת. כי זה גם האקדמיה וגם מערכת המשפט וגם מערכת החינוך וגם הכלכלה. גם החברה הישראלית ובקיצור במילה אחת: התשתית הדמוקרטית. הרס התשתית הדמוקרטית.

"מי שמנתח את ההשתלטות של ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, ידידו, חברו וכנראה מודל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יכול לראות שזה נעשה שם בדיוק בצעדים האלה. השתלטות על התקשורת, סגירת חלק מהתקשורת, הפעלת התקשורת בידי, נקרא לזה קולות מטעם או שליחים מטעם. זה קורה אצלנו, זה קורה אצלנו לאט יותר אבל זה קורה. להגיע לדיקטטורה זו הדרך".

דן: "התקשורת היא המתווך בין המציאות לבין האדם. והיא צריכה לתווך את זה בהגינות, לא בשופרות, לא בביוב של קללות, שהוא בא עכשיו מכל הצדדים. השיח היחיד שנשאר שפוי זה בכלי התקשורת האלה. כשאתה מסתכל על מה שמדבר היום אל הציבור, על הרשתות החברתיות וכל הדברים האלה, זה נורא. אתה רוצה להפקיר את הציבור לפיות האלה ברשתות? אתה רוצה להפקיר את הציבור? תן לו מקום שהוא יכול להקשיב ולהגיד 'וואלה, פה לפחות אומרים לי אמת', 'פה אומרים לי משהו אחראי', 'פה מתייחסים אליי כבן אדם', 'פה חושבים על איזה עוולות עושים לי', 'פה אולי מנסים לעזור לי'. בואו נשמור על זה. אלוהים עם מה אנחנו משאירים את האנשים? עם כלום, עם ביוב זורם. לא ייתכן".