הזוג שנתפס במפל לא לבד: כך נקלע סיפור האהבה בין הישראלים לתאילנד למשבר עמוק

"כשרואים דרכון ישראלי, התאילנדים רוצים לבדוק טוב יותר", מספר הרב נחמיה וילהלם, שליח חב"ד בבנגקוק, שמלווה את הקהילה הישראלית בממלכה כבר שלושה עשורים. בשבועות האחרונים מתחילים לצוף יותר ויותר סיפורים על מתיחות עם המקומיים, על עיכובים בכניסה למדינה ועל תחושה שהיחסים החמים בין הישראלים לתאילנדים הם כבר לא מה שהיו. "הקהילתיות לא עושה איתנו חסד", מסביר בן אביבי, שעבר לגור באי התאילנדי קוטאו לפני כשנה וחצי. "יש סוג מסוים באוכלוסייה שלנו שהוא פשוט בעייתי".

בחודשים האחרונים כיכבו ברשתות החברתיות בישראל המון תמונות של חופים לבנים, מסיבות פול מון וסרטונים של ביקור לילי בסבן אילבן, כאילו כל המדינה עברה זמנית לתאילנד. אבל מאחורי התמונות – שעוררו קנאה בליבו של כל מי שלא שהה באותו זמן בארץ הבננה-לוטי – משהו השתנה. בתקשורת החלו להתפרסם ידיעות על עימותים עם האוכלוסייה המקומית, ושלטים הנושאים את הכיתוב "אין כניסה לישראלים" צצו בבתי עסק מקומיים במדינה. הדיבור על המתיחות לא נשאר רק בקרב הישראלים. גם בתאילנד עצמה מתחילים להופיע יותר ויותר פוסטים של מקומיים שמספרים סיפור אחר ומביעים חשש: הישראלים בדרך להשתלט על האיים.

זה התחיל בסיפור הוויראלי על הישראלית שתועדה צועקת לתאילנדים בבית קפה בקופנגן "הכסף שלי בנה את המדינה שלך", נמשך בדיווחים על גל מעצרים של ישראלים בחשד שניהלו עסקים לא חוקיים – ובסוף החודש שעבר אף התקיימה פגישה בין בכירים במשטרת תאילנד לנציגי משטרת ישראל בנוגע לתסכול הגובר במדינה מהתנהגות התיירים שבאים מהמדינה המזרח-תיכונית הקטנה. אלא שהפגישה, כך נראה, לא עזרה. אתמול (רביעי) הצטרפה שערורייה חדשה אל הסיפורים והתיעודים המביכים: זוג ישראלים נעצר לאחר שקיים יחסי מין במפל בקופנגן, לעיני תיירים – שתיעדו את האירוע.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"התיירים לא יודעים להתנהג"

בן אביבי (38), שאולי זכור לכם מהעונה החמישית של "חתונמי", ועבר להתגורר בקוטאו יחד עם אשתו סטערנא נרדי, מנסה להסביר כיצד התרסק הרומן הפוטוגני בין הישראלים לארץ האיים ומסיבות הפול מון. "אני חושב שזה שנוצרה קהילה בקופנגן, או לא משנה איפה, קהילה יהודית כלשהי, הופך את הטיול לנוח יותר להרבה מאוד ישראלים, מה שמוביל להתקהלות. גם אם זו קהילה של רוסים או קהילה של בריטים, כשיש התקהלות של אנשים זרים במדינה מסוימת, אנשים יפתחו על זה עיניים", הוא מסביר. "אם אצלנו זה סודאנים ואריתראים בדרום תל אביב, פה זה ישראלים בתאילנד. התקהלות זו התקהלות, והתרבויות מתנגשות".

"אני ואשתי יצאנו לשלושה חודשים טיול בתאילנד. הגענו לקוטאו, התאהבנו באי, הבנו שאנחנו יכולים להיות פה מדריכי צלילה, וגם שאני יכול להתעסק כשאני פה בצילום ובעריכת וידאו", הוא משתף. "החלטנו להעביר את עצמנו לפה. הגענו לארץ, מכרנו הכול, לקחנו את הכלב וחזרנו לפה. תמיד הייתה לי איזו משאלת לב לעזוב את הארץ, אבל לא ספציפית לתאילנד. חשבתי על דרום אמריקה, אולי משהו באירופה. החיים שלנו נראים פה אותו הדבר: קמים בבוקר, הולכים לעבוד, חוזרים הביתה ונחים. פשוט בלי החרדה".

בקוטאו, מוסיף בן, בניגוד למקומות אחרים בתאילנד, אין קהילה ישראלית גדולה שהחליטה להשתקע. "וטוב שכך", הוא מדגיש.

אתה חושב שההתקררות ביחסים עם התאילנדים המקומיים נובעת בעיקר מהישראלים שמתגוררים כאן או מחבריהם התיירים?
"אני חושב שזה שילוב עדין של השניים. זה לא רק זה או זה. זו העובדה שישראלים עברו לגור פה והם יודעים לייצר הרבה מאוד כסף על חשבון, כנראה, המקומיים. במקביל, התיירים לא יודעים להתנהג. בואי, התייר הישראלי די מחורבן".

בתור מקומי, כשאתה הולך ברחובות קוטאו, יוצא לך להזדעזע מהתנהגות התיירים הישראלים?
"כן, חד-משמעית. דיבור בקול גבוה, התנהלות בוטה, התמקחות על 50 באט כאילו זה סוף החיים שלהם, למרות שזה בסך הכול חמישה שקלים. אנשים מביאים את החלק המגעיל לפה. חלק מהישראלים מקסימים, אנחנו יודעים את זה גם מלחיות במדינה שלנו, אבל חלק פשוט נוראים. אני חושב שזה שמקימים מסעדה ישראלית ומוכרים מנה פשוטה בפי ארבעה או פי חמישה מהמחיר שהתאילנדי מוכר את אותה מנה, רק כי התפריט כתוב בעברית, זה קצת חורה למקומיים".

אתה חושב שבגלל שהם בחופשה, תיירים ישראלים נותנים לעצמם דרור לפרוק עול, ומשם נובעת ההתנהגות?
"הבן אדם הוא אותו בן אדם, אני לא חושב שמשנה מה הסביבה. אולי הם מעט יותר מרוסנים, אבל אם בן אדם הוא חרא, הוא חרא בישראל והוא חרא בתאילנד. כאילו, במקום להיות יותר רגישים לעובדה שכרגע כל העיניים עלינו, אנחנו שמים על זה פס ויוצרים עוד ועוד פרובוקציות. אולי מתוך זה שאנחנו רגילים להיות קורבנות, אז אנחנו מחפשים את זה, אני לא יודע. אבל יש איזושהי בעיה קשה מאוד במוחות שלנו. במוחות של חלק מאיתנו".

"אני מניח שזה גם קשור למלחמה"

"אולי סגנון האנשים משתנה", מסייג בן את דבריו. "זה בכל מקום בעולם ככה, בכל מקום שטיילתי בו בעולם. בהתחלה מגיעים החבר'ה שמוכנים להרחיק לכת, להתרחק מה-Wi-Fi, עם סנדלי שורש ובגדים זרוקים. וחלק מתיישבים שם, ואז השמועה עוברת והמקום הופך להיות קצת יותר נוח, ומקימים בית חב"ד, וכאילו ככל שיש יותר זרימה של ישראלים לנקודה מסוימת, אני חושב שסוג האוכלוסייה משתנה. אין מה לעשות. כמה שזה רע לשמוע או להגיד, יש סוג מסוים באוכלוסייה שלנו שהוא פשוט בעייתי".

"יש גם המון אנשים שמנצלים את העובדה הזאת כדי להגביר את השנאה כלפי ישראלים, לאו דווקא מקומיים", מוסיף בן. "יש בריטים שמדברים על ישראלים לא יפה, וגרמנים שמדברים על ישראלים לא יפה. את יודעת, מדברים על זה שישראלים מתקהלים ועושים דברים בצורה בוטה. אני מניח שזה גם קשור למלחמה איכשהו. זה הכול מתערבב יחד".

אתה מרגיש לפעמים צורך להתנצל על ההתנהגות של התיירים בקוטאו?
"אני מרגיש שאני צריך להיות מנומס יתר על המידה, כדי לפצות, כן. אני כאילו נמצא במנגנון פיצוי יתר כל הזמן. אני לא חושב שיש להם צרות עין, לפחות לא מהחוויה האישית שלי. אני חושב שמה שמפריע להם באמת זה חוסר כבוד וזלזול והתנהגות קולנית. הם מאוד שקטים. צאי עכשיו לבנגקוק, תעמדי בצומת הכי סואן בעיר, את לא תשמעי אף אחד מצפצף. כמה שזה נשמע הזוי, פקקים של החיים, אבל אין צפצופים. זה חלק מתרבות, תרבות שקטה, תרבות שלא כל כך מתחברת לרעש, ואנחנו מתים על רעש".

הישראלים שעברו לגור בתאילנד, אתה מרגיש שהם יותר מכבדים את החוקים?
"מי שחי פה בקוטאו, כן. יצא לי להיות פעם אחת בקופנגן ולהיתקל בכמה ישראלים דוחים, אבל בקוטאו החבר'ה שהתמקמו פה הם חבר'ה שמאוד סיגלו לעצמם את ההתנהגות והתרבות התאילנדיות. מכירים בזה שהם הבעלים של המקום הזה, ולא אנחנו".

מה ראית בקופנגן?
"אני ובת הזוג שלי הלכנו לאיזה חוף שם, שנמצא ליד בתי מגורים של ישראלים. אחרי כמה דקות יצאו אלינו זוג פרֵחים וצעקו עלינו בקולי קולות: 'מה אתם עושים פה? זה חוף פרטי!'. באותו רגע חשבתי שאולי זה באמת חוף פרטי והסגנו גבול, אבל בדיעבד הבנתי שאין דבר כזה חוף פרטי בתאילנד. הזכויות הן רק על החצר ועל הבית, וגם זה בחכירה. אז אני מניח שגם מקומיים חווים את אותו דבר. ישראלים שם פשוט החליטו להגיד 'זה שלי'. אין דבר כזה, אי אפשר לתפוס בעלות על החופים".

אתה מרגיש שבגלל שאתה ישראלי, מקומיים שלא מכירים אותך מתייחסים אליך בחשדנות?
"היה איתנו מדריך צלילה שבואי נגיד, יצאה ממנו הגזענות סביב ישראלים. הוא דיבר על זה שאנחנו מתנהגים לא יפה ושיש חוסר כבוד, ניסיתי להגיד לו שיפסיק להכליל ושאם הוא רוצה לעבוד עם ישראלים אז הוא יצטרך ללמוד להכיר את החלק שכן ואת החלק שלא, אבל יש לו המון טינה והמון כעס כלפי ישראלים. זה מגיע אצלו גם מהחלק הגזעני, אולי משהו מהמשפחה שלו שעבר אליו, וגם מהעובדה שאנחנו הרבה פעמים מתנהגים בצורה קולנית ובוטה".

היית ממליץ לישראלים לעשות רילוקיישן?
"מבחינתי, שיצטרפו באהבה, אבל שייקחו בחשבון שהם לא בעלי הבית. גם אם הם קנו פה קרקעות, אתה לא הופך להיות בעל הבית כי רק קנית את הקרקע. תחשבו על זה שעכשיו כל המהגרים האריתראים היו מוצאים את הדרך לקנות שכונות שלמות בתל אביב ובסביון, איך היינו מתייחסים לזה? אם הם היו מתקהלים ועושים רעש ושוברים דברים ולא יודע מה. עזבי שאנחנו כל כך גזענים, שגם אם הם יתנהגו יפה, אנחנו נפתח עליהם עין".

"אמרו שישראלים באים להשתלט"

לפי הנתונים שפורסמו בתאילנד ב-2024, באותה שנה ביקרו בממלכה 270 אלף ישראלים. מדובר במספר התיירים הגבוה ביותר מאותה מדינה, ולפי הערכות השגרירות הישראלית הנתון הזה מצטרף לכמה אלפי ישראלים שכבר חיים בה. מוקד החיכוך המובהק ביותר הוא בעיירה פאי שבצפונה.

"לפני כחצי שנה התחיל במדיה החברתית, באזור פאי, דיבור על זה שישראלים באים להשתלט על העיר", מספר הרב וילהלם. "הם טענו שיש הגירה של 30 אלף ישראלים לפאי בשביל להשתלט עליה, מה שהיה כמובן פייק ניוז. באותה העת השגרירה שהייתה פה ואני הגענו לשם, יחד עם סגן ראש הממשלה התאילנדי, שהיום הוא ראש הממשלה, ועשינו מסיבת עיתונאים. הסברנו להם שאין בזה שום דבר אמיתי כי בפאי גרים אולי 30 ישראלים, זו לא יכולה להיות השתלטות. הסברנו להם שיש פה גורמים מוסלמיים שבצורה מגמתית, בעיקר בעקבות המלחמה ורגשות של אנטישמיות, מנסים איכשהו לגרום להרגשה שהישראלים מנסים להשתלט על תאילנד".

הרב וילהלם מסביר שבתאילנד ככלל מעולם לא הייתה אנטישמיות. "אני נפגש עם אנשי ממשל, עם אנשי משטרה, והם כולם אומרים שמבחינתם הם ממשיכים לאהוב כל תייר שמגיע לפה ומתנהג כמו שצריך". עם זאת, הוא מדגיש: "יש גורמים שמנסים מאוד להתסיס ברשת, ואפשר לראות שהמדיה החברתית גועשת ורועשת. יש שם הרבה בוטים ותגובות ממומנות. יש מי שדוחף לזה עכשיו. לצערנו, יש גם כל מיני ישראלים שנותנים להם חומר".

בשנים האחרונות, מבהיר הרב וילהלם, עברו ישראלים רבים לגור בקופנגן – והתופעה התגברה מאוד לאורך המלחמה. "ישראלים שהגיעו לגור, ישראלים שפתחו עסקים, חלקם באופן לא חוקי... זה כן גורם לאיזושהי תסיסה של התאילנדים המקומיים", הוא מסביר. "מילא אם מישהו עושה את זה חוקי, אז הכול בסדר. אבל יש חוקים. על פי החוק המקומי, למשל, כל אדמה שאת קונה צריכה להיות 51% על שם תאילנדי. מה ישראלים עושים? לוקחים תאילנדי ומשלמים לו קצת, ורושמים את השם שלו. בעיקרון זה לא חוקי, התאילנדי צריך להיות שותף אמיתי. אז זה דבר שמכעיס אותם. גם מכעיס אותם שבאופן כללי מקימים המון עסקים ישראליים, כאילו הפרנסה מתגלגלת בין הישראלים ולא מאפשרת להם להתפרנס".

"מבחינת אוכלוסיית המטיילים, חשוב לומר שעוברים בתאילנד יותר מ-300 אלף ישראלים בשנה, ורובם מגיעים ומטיילים ומכבדים ומתנהגים יפה", מוסיף הרב. "יש מי שעושים בעיות, מי שמגיעים ומתווכחים וצועקים ורבים. גם אם זה לא הרבה, זה מיעוט צעקני ששומעים אותו. כל מקרה כזה מגיע לכותרות ועושה נזק".

הרב וילהלם מאשים בעיקר את הרשתות החברתיות בתופעה. "כל דבר שמופיע במדיה, אם הוא צובר עשרות אלפי לייקים או אלפי תגובות, אז הוא בסופו של דבר תופס כותרת גם בעיתונים, ואז זה כבר מתגלגל. ברגע שזה מגיע לעיתונים, גם הרחוב שומע על זה וזה יוצר סנטימנט והרגשה שיש פה באמת הרבה ישראלים והרבה כעס עליהם".

לדברי שליח חב"ד, דרכון ישראלי הפך לסממן חשוד וגורר קפדנות יתר מצד המקומיים. "כשאתה רואה דרכון ישראלי אתה רוצה לבדוק טוב יותר. לאחרונה היו לנו הרבה מקרים של ישראלים שסורבה כניסתם לתאילנד, מסיבות מוצדקות לכאורה – לא הגיעו עם כרטיס יציאה, לא מילאו את טופס הכניסה בצורה נכונה, לא הביאו כסף מזומן, לא הזמינו מלון – כל מיני דברים שזה באמת החוק. פעם אולי קצת יותר העלימו עין, והיום הם בודקים את זה בצורה מאוד קפדנית".

"רנדומלית החליטו לעצור ישראלים"

גם א', בן 25, חווה את הקפדנות על בשרו כשנחת בשבוע שעבר בתאילנד. "כשהגענו לתאילנד באנו לביקורת הגבולות שלהם בנמל התעופה", הוא משחזר. "חבר שלי כבר עבר אותה ופתאום החזירו אותו אחורה. כשהגיע תורי לקחו את שנינו לאיזה חדר כזה בצד. פשוט התחילו לשאול שאלות: 'כמה זמן תהיו כאן? כמה כסף יש לכם?', כל מיני שאלות כאלה. כבר מראש הגשנו את הטופס שממלאים לפני כניסה לתאילנד, אבל בכל זאת עיכבו אותנו לאיזה שעתיים. אפילו בדקו שיש לנו מלונות לכל משך החופשה, וכשגילו שלא, הם לא שחררו מאיתנו עד שהזמנו את המלונות במקום".

א' מספר שיחד איתם נעצרו עוד כמה ישראלים. "הם פשוט החליטו שהם לוקחים אותנו. כנראה יש להם איזו רשימה מסוימת, אני לא יודע איך זה עובד אצלם. פשוט רנדומלית החליטו לעצור ישראלים". הוא מתאר את החוויה כ"לא נעימה ומלחיצה", ומבהיר: "הרגשנו שמתנכלים לנו. זה היה פשוט לא נעים, אבל עברנו את זה. חוץ מזה אין על התאילנדים".

"יצא לי לדבר עם מקומי בשבוע שעבר בקופנגן", אומר הרב וילהלם. "הוא אמר לי, 'בסופו של דבר אנחנו מתפרנסים מהתיירים, אנחנו רוצים שהם יבואו'. שאלתי כמה בעלי מלונות שם אם הישראלים עושים בעיות, והם אמרו לי, 'לכל האזרחויות יש אנשים בעייתיים ויש אנשים טובים'. בעלים של אחד מהמלונות אמרה לי ש-95% מהישראלים מקסימים, גם אם יש כמה אחוזים שעושים בעיות. אבל היא אמרה לי שאותו דבר נכון גם לגרמנים ולצרפתים, אז אני מאמין שהתאילנדים ברחוב לא באמת פיתחו שנאה לישראלים. אבל כן, יש אווירה של אנטי-ישראליות בתקשורת".

"הם רוצים שכולם ירגישו פה בנוח"

על רקע המתיחות סביב התנהגות התיירים הישראלים התקיים בשבוע שעבר מפגש רשמי בין מפקדי משטרה תאילנדים לבכירים במערכת הביטחון הישראלית, כדי לדון בתלונות חוזרות על התנהגות בלתי הולמת מצד הישראלים. "הם דיברו על מה שקורה ברשתות, ואמרו שמבחינתם הם לא אוהבים את זה. הם בהחלט רוצים שכולם ירגישו פה בנוח, ושמצידם הם יעשו כל מה שאפשר", מסביר הרב וילהלם. "הם ביקשו מאיתנו בבתי חב"ד להשתדל להעביר מסר ולחנך יותר, שבאמת ישתדלו לכבד, שאנשים ידעו שיש תרבות מקומית ויש נימוסים מקומיים וצריך ללמוד אותם ולדעת איך להתנהג כלפי המקומיים".

"מבחינתם כשבן אדם מסתובב ברחוב בלי חולצה, זה נחשב מאוד לא מכבד", מבהיר שליח חב"ד. "כשבן אדם מדבר בקול ברחוב – זה משהו שהם רואים כזלזול. כשבן אדם נוסע בלי קסדה על אופנוע ומחנה איפה שבא לו, הוא עובר על החוקים. אלה דברים שמאוד מפריעים להם. הם באמת שמחים על כל תייר שמגיע לפה, אבל הם רוצים שיידעו לכבד אותם. בבתי חב"ד הכנו פרסומים כדי להעלות את המודעות, וגם לשכת התיירות התאילנדית הוציאה פרסומים בעברית".

אתה חושב שאנשים יקשיבו לזה? אנשים באים לבלות, עוברים מחוף לחוף.
"אבל דווקא כשאנשים באים לבלות, הם רוצים באמת להצליח לבלות. דיברתי על זה פה בשישי בערב עם 500 אנשים שאכלו פה. כולם אמרו שהם מסכימים עם זה בהחלט. אנחנו רוצים ליצור באז, שהישראלים ידברו על זה, וככה כשהם יראו ישראלי אחר שמתנהג בצורה לא נכונה, הם ירגישו בנוח להעיר לו".

בישיבה הם דיברו על סנקציות, מה יקרה אם תימשך ההתנהגות הפסולה?
"הם לא דיברו על סנקציות, להפך. הם מנסים מאוד להרגיע ולהסביר כמה הם רוצים את התיירים. תאילנד היא באמת מדינה מחבקת ואוהבת מאוד, והתאילנדים בכלל, אף פעם לא הייתה פה אנטישמיות. הם באמת מבחינתם מאוד מכבדים כל אחד, וחשוב להם שיכבדו אותם בחזרה".