"תגידו שהדם שלנו יותר זול": החוק שקורע את המדינה

כל הרגשות שהצטברו במשך שנתיים של מלחמה במעמד צד אחד התנקזו ביום שני לאולם ועדת החוץ והביטחון. על יו"ר הוועדה בועז ביסמוט הוטלה המשימה להנדס משהו שישמור את החרדים בקואליציה, ואת טוביה, זרקו וצפריר במילואים.

אולי אתם זוכרים את טוביה, את צפריר ואת זרקו, אנשי השריון שטחנו ביחד 1,200 ימי מילואים מתחילת המלחמה. הם כבר השתתפו בשתי כתבות של דני קושמרו, לפני המלחמה ואז במהלכה, ונקשרנו אליהם. לכן זימנו אותם שוב, מהצבא כמובן, לצפות בדיוני הוועדה - כי הם וחייהם והמשפחות שלהם הם המטבע שעליו דנים.

הכתבות הקודמות עם טוביה, צפריר, זרקו וחבריהם:

"עם ישראל כולו עוקב אחרינו. הייתי מעז ואומר שגם הדורות שהיו לפנינו ואלו שהיו אחרינו (עוקבים), הייתי אומר אפילו שזה רגע נדיר בתולדות האומה", אומר ביסמוט בפתח הדיון. "לראשונה, אנחנו מציגים מסגרת ברורה, מבוססת יעדים, תוך קיום דיאלוג פורה עם הצבא", הוא טוען - תוך כדי שמהאופוזיציה מעירים: "זו השתמטות".

כשרס"ב במיל' דני זרקו רואה את ביסמוט קוטע את ח"כ מירב כהן בטענה ש"זה לא ענייני ואני החלטתי", הוא מגיב: "היא מדברת כמו שצריך, עניינית, נקודתית, אבל זה מפריע לו". את "סעיף מטרת החוק" שביסמוט מזכיר הוא מכנה "בשמו האחר - אם לא תיישרי קו עם מה שאני רוצה שתגידי, אני זורק אותך החוצה".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

והמג"ד סא"ל טוביה ברוקנר מעיר: "אני אומר בואו נתעסק במהות, והמהות היא איך אנחנו לוקחים את האחדות משדה הקרב ומחברים אותה בחברה הישראלית, איך אנחנו הופכים את המדינה הזאת שמי שמשרת בה מקבל, ומי שלא נשללות ממנו הטבות יתר - הוא יכול לחיות אבל הוא לא יכול לחיות בכיף פה, זה לא עובד".

הח"כ מהליכוד: "זה לא ילך בכוח"

"את השוויון בנטל המלחמה החליפה העסקה הפוליטית המנציחה את האבחנה בין דם לדם ומשחררת אוכלוסייה שלמה של חרדים מחובת הנשיאה בנטל". הדברים האלה שאמר אתמול (חמישי) גדול שופטי ישראל, פרופסור אהרן ברק, מבטאים לפי כל סקר תחושה שמשתרעת מן הימין המתנחלי ועד קצה השמאל.

בניכוי סערת הרגשות, את כל האירוע אפשר לתמצת ב-13 מילים ובחמש וחצי שניות, וחברת הכנסת וסגנית שר החוץ שרן השכל עושה את זה בדיוק: "הבעיה היא בעיה ביטחונית, הפתרון שהיום הביאו הוא פתרון פוליטי, זה לא מתחבר". וח"כ אביחי בוארון מהליכוד טוען: "חוק הגיוס בעצם נועד להסדיר שני דברים, אחד מהם הוא להסדיר את מעמדם של עובדי התורה".

יש כבר חוק גיוס.
בוארון: "נכון, יש חוק גיוס, אבל מה לעשות? מה לעשות שחוק הגיוס הקיים לא מצליח לגייס אנשים?"

הוציאו השנה 53 אלף צווים במגזר החרדי, 700 הגיעו לצו ראשון.
בוארון: "זה לא ילך בכוח".

למה? איתי זה הלך בכוח, אני פחדתי להיכנס לכלא!
בוארון: "מה יכולנו לעשות עכשיו? להכניס 70 אלף לכלא? זה מה שאנחנו רוצים, ככה זה יעבוד?"

אם אני לא אתגייס, אותי תכניס לכלא? אם אני לא הייתי מתגייס בגיל 18?
בוארון: "אילן, אילן, אתה רוצה להיות צודק ולא להיות חכם. אני רוצה לגייס חיילים, אתה רוצה להיות צודק. אוקיי? תטפס על הבריקדות, אני רוצה לעבוד".

"לא להשאיר אף אחד מחוץ לפתרון"

צפריר טוען במהלך צפייה בדיוני הוועדה: "תמריץ חיובי ותמריץ שלילי - שירת בשירות אזרחי? תקבל את ההטבות שמגיעות למי שעושה כך וכך. לא עשית? חביבי, תמריץ שלילי....", והמג"ד טוביה מסכים: "נכון, אלה המפתחות".

טוביה: "בעיניי זה ברור, כל הסיפור על אם לגייס חרדים או לא לגייס חרדים לא מתחיל ונגמר בחוק".

צפריר: "די, יש חוקים במדינה, יש עניין של שוויון ואתם חייבים לעשות את זה מסודר".

טוביה: "אבל אין שוויון".

צפריר: "אין שוויון, בסדר, בגלל זה חרדי יכול להגיד 'אני לא שווה לך ולכן אני צריך פתרון אחר'. אבל ללכת לכיוון של פתרון זה אומר שאנחנו לא משאירים אף אחד מחוץ לפתרון - לא ערבים, לא חרדים, לא בנות דתיות - לכולם הולך להיות את השירות הזה ואם לא, יחולו עליך סנקציות, הסנקציות לא צריכות להיות רק על חרדים".

טוביה: "חד-משמעית, על כולם".

זרקו: "עד כדי האחוז הבודד שגם אני וגם אתה מסכימים שלא באמת חייבים לגייס".

העימות בוועדה: "אנחנו מתנו בשבילך!"

בוארון אמר בוועדה: "נדרש מכולנו לגלות טיפה יותר חוכמה ובגרות", ורס"ן במיל' שחר ורון, מ"פ בצנחנים מ"כתף אל כתף", העיר לו: "תגיד לי, אתה תלמד אותנו מה זה בגרות? כשאתה שלחת אותנו להילחם ואנחנו מתנו בשבילך?"

ביסמוט: "אני אוציא אותך".

בוארון: "אני אלמד אותך".

ורון: "איך אתה תלמד אותי? הלכתי בשבילך בקרב ואתה תלמד אותי מה זו בגרות? תסתכל על החוק הזה, אף אחד לא הולך להתגייס".

בוארון: "אל תעשה פה פרובוקציות".

ורון: "איך אתה תלמד אותי מה זו בגרות? תבוא איתי לקרב בפעם הבאה" - והוצא מהדיון.

ח"כ מאיר פרוש אמר לאחר מכן: "לא נוח לומר אבל חלק נכבד מהנוכחים פה מגחכים כלפי לומדי התורה. כמו שהנשיא הרצוג זכרונו לברכה קרע את אותה החלטה אומללה (באו"ם), מן הראוי שאת החוק הזה צריך לקרוע".

"המלחמה שיותר כואבת בלב היא כאן"

ביציאה מהדיון העיר הלוחם ורון: "המלחמה היותר קשה היא בעזה אבל המלחמה היותר כואבת בלב היא כאן, כי כשאתה נכנס לחדר הזה אחרי כל מה שאתה חווה בעזה, אתה לא מאמין שאתה צריך להילחם את המלחמה הזאת עוד פעם. אתה לא מאמין שאחרי שאתה היית מוכן למות למען המדינה, כל מה שמעניין אותו זה הדיל הפוליטי שישמור לו על הקואליציה. הוא, שתומך בחוק השתמטות, הוא שעושה הכול בשביל הכיסא שלו, הוא בטוח לא ילמד אותנו מהי בגרות".

די מהר עובר ביסמוט להשלכה סדרתית של מתנגדים אל מחוץ לחדר. לא תמיד הוא זוכר את השם הנכון אבל הסדרנים מבינים מה מצופה מהם, בזמן שמהאופוזיציה מעירים: "זו סתימת פיות".

הוציאו אימהות (מהדיון) בסערת רגשות. מה עושה פרוש? מה עושה יעקב אשר?
ח"כ נעמה לזימי, הדמוקרטים: "הם לא מיישרים אליהן מבט אפילו, זה כלום, זה לא חלק מהם. זה לא מעניין אותם, אילן, צריך להפנים את זה, זה קשה לומר את זה - ההנהגה החרדית היא בשלה, היא החליטה לבזוז, לקבל פטור מלא מגיוס ויהי מה - תתרסק המדינה, יהיו פה נופלים, יהיו פה נרצחים, מלחמה, זה לא מעניין".

"מה, לא למדנו משנתיים של מלחמה?"

אל מול מופע הצרחות אומרים המילואימניקים: "צרחות והטחות אשמה, ככה זה נראה?", וזרקו מעיר: "זה חוסר יכולת להיות בשקט ולא לתת לבן אדם לדבר, נהדר. מה זה קשור לדיון טעון? תרבות דיבור זה לא לצרוח רק כי הדעה שנאמרת היא לא דעה שתורמת לדעה שלך".

טוביה: "היום ישבתי, הכנתי מצגת הרצאה לבני נוער על המלחמה ויש לי תמונה שם משישה באוקטובר. ראיתי ואמרתי לעצמי 'אלליי לי, אלו אותן תמונות, אנחנו באותו כיוון מבחינה חברתית - שוב פעם מתחילים להתרחק, שוב פעם מתחילים להתפלג, מה, לא למדנו? שנתיים מלחמה לא למדנו?"

צפריר: "אני לא בטוח שחרדי שאומר לך 'תקשיב, יש לי בעיה קשה', אני לא בטוח שהדעה הזאת שלו מבוטלת".

זרקו: "אל תשרת אבל אל תהנה מזכויות".

צפריר: "אם הוא מבקש שתכיר בו כחרדי ולא תבטל את הדבר הזה שנקרא לימוד תורה, מבחינתו הוא דבר חשוב".

זרקו: "אין בעיה, לא תבטל - תממן את עצמך".

צפריר: "אתה יודע מה אשתי אומרת? היא משתגעת - 'אם היו חרדים, היית עושה פחות ימי מילואים'. אני אומר לה 'מה את נכנסת לשטויות האלו? למתמטיקה החרטא הזאת? לא הייתי עושה פחות ימי מילואים, הם לא היו מחליפים אותנו, הם לא היו עושים שום דבר, צריך לצאת מהשטות הזאת. הדיון הוא בכלל צריך להיות ברמה החוקית, הממשלה צריכה להתעסק בחוק, היא צריכה להתעסק בשוויון".

הגרעין בליכוד שמתנגד לחוק

מתנגדי מתווה ההשתמטות מצאו שני בעלי ברית מאוד לא טבעיים - מצד אחד החרדים הליטאים, שגם זה לא טוב להם, ומצד שני הימין הסרוג שבמשך שנים כרת ברית הגנה הדדית עם הכיפות השחורות עד שהבינו שם את המחיר הכבד. גם בליכוד יש קיני התנגדות מצפונית.

"העברת החוק הזה דווקא תחזק את בנט והאופוזיציה", טוען ח"כ דן אילוז. "אני דווקא רוצה לחזק את הליכוד ולכן אני רוצה לנסות למנוע את העברת החוק". והשכל מסבירה: "אני אצביע נגד. אני גם מנסה לגייס גוש חוסם שיחסום את החוק הזה כדי שיביאו חוק אמיתי וטוב שיגייס אותם באמת". ח"כ משה סעדה, גם הוא מהליכוד, אומר: "החוק הזה חייב תיקון, הוא חייב אמירה ערכית שאומרת 'לא שירת - לא קיבלת'. לאו דווקא ביחס לחרדים, ביחס לכולם - לא מחיר למשתכן, לא לימודים אקדמאים, לא עבודה בשירות המדינה".

מירב כהן מיש עתיד אומרת: "אני חושבת שהמשימה המרכזית שלנו עכשיו היא, בלי ציניות בכלל, לעבור ח"כ-ח"כ בקואליציה הזו ולהסתכל לו בעיניים".

את מכירה את הסיסמא "אין כאבי בטן"?

כהן: "אני מרגישה שפה יש כאבי בטן, אני מרגישה שלא יהיה להם רוב להעביר את החקיקה הזו".

"תגידו שהדם שלנו זול יותר"

עו"ד שבות רענן הפכה השבוע למטרה על הכוונת של מכונת הרעל. היא עצמה כבר לא במילואים מאז שילדה את צוף, הבת החמישית, ולבעלה יש כבר צו לחודש ינואר. אבל עכשיו היא האויב, היא 'השמאל'". בדיון היא אמרה: "אם אתם חושבים שבשביל לשבת על טהרת 'ממשלת הימין' אפשר להכשיר אפליה בין דם לדם, ושלא תעזו להגיד שזה קשור ללימוד התורה, אז תגידו 'דם כחול' וזהו ותגידו שהדם שלנו זול יותר ותסתכלו לנו בעיניים ותהיו יותר גברים כדי לשלם את המחיר הפוליטי".

ומחוץ לדיון היא מסבירה: "זה מתסכל כשזו הממשלה 'שלי' שאני בחרתי בה, כשזה כביכול באמתלה של תהליכים ואחדות ובסוף מדבר בחוק שמשמר נתק בעם ישראל ומייצר אבחנה בין דם לדם".

חגי לובר, אביו של יהונתן שנפל בעזה, אמר למחוקקים: "הילדים שלי שלושה ימים אחרי 7 באוקטובר חזרו לעזה. הם היו בעזה יחד מאות ימי מילואים ואתם מנסחים חוק שכל כולו אומר 'זה בסדר, זה בסדר, אל תתגייסו - אם נולדת למגזר הנכון אתה יכול די בקלות להשתחרר משירות צבאי'. מי שיצביע בעד, אתם יודעים, זו שנת בחירות - אנחנו נבוא איתו חשבון פוליטי, חד-משמעית".

"גם אם יהיו עוד שלושה סבבים, נלך"

כשמירב כהן אומרת: "אי אפשר להמשיך לנהל מדינה לפי העיקרון המנחה שרק מי שמשתמט יזכה להטבות יתר, צריך לשנות את זה שרק מי שמשרת יזכה לאותן הטבות יתר", פאנל המילואימניקים שלנו מסכים:

טוביה: "פשוט, משרתים ולא משרתים".

צפריר: "לבנות מערך זה לא פשוט".

טוביה: "ברור, אני מתקן - אבל זו המגמה".

זרקו: "זה נורא בינארי, כן או לא, משרת או לא. צריך להתחיל במעגלים, יש מעגל מאוד משמעותי - כל מי שמשרת ושירת איתך, אנחנו מגיעים מקצוות כל כך שונים באוכלוסייה ואנחנו נמות אחד בשביל השני ואנחנו נילחם אחד בשביל השני והכי חשוב, אנחנו גם נחיה אחד בשביל השני, נכון? אבל אם תנסה לדחוס את הכול ביחד אז זה לא יעבוד".

טוביה: "האירוע של סנקציות צריך להיות דרסטי, כי אתה יודע מה יקרה? מחר בבוקר ברור לך שאם יש התחממות איפשהו כולנו הולכים, סבבה? אנחנו נצא ונלך לעוד סבב. וגם אם עכשיו יחליטו לגייס את כל החרדים, גם אם יהיו עוד שלושה סבבים בדרך אנחנו כנראה נלך לכולם כי אף אחד מאיתנו לא ישאיר את החבר שלו לבד כי זה ה-DNA שלנו ולכן הסנקציות צריכות להיות מיידיות כדי שדברים יזוזו קצת יותר מהר, ואז בתוך התהליך - חום ואהבה, אבל כדי שזה יזוז לפעמים אתה צריך איזושהי סטירה".

השאלה שחברי הוועדה לא ענו עליה

חוק ביסמוט לא נועד לתקן דבר מלבד את הסדק בקואליציה עם החרדים. איך זה ייגמר אי אפשר לדעת. צביקה גרינגליק לא יקבל את הבן שלו שאולי ז"ל, לא את הקשב של פרוש או טסלר וגם לא תשובות: השאלה שלו נשארה תלויה בחלל הוועדה.

"באתי לפה בחיל וברעדה כי אלה שהיו פה אתמול אמרו לי שראו את הבן שלי, הבן שלי זה הבחור מהכוכב הבא שהחליט לוותר על הקריירה שלו והלך להילחם", הוא סיפר. "גם יש לו תמונה עם זקנה בג'באליה ובאתי לפה ואני רואה אותו פה, אני רואה אותו ביחד עם 25,500 חיילות וחיילים ואנשי כוחות הביטחון".

"כל הנשמות שלהם פה ומאוד צפוף פה כי יש פה עוד מאות אלפים ומיליונים שנלחמו מאז ימי אברהם אבינו שהלך לשחרר את בן אחיו החטוף ואהוד בן גרא ודבורה וגדעון ושאול ודוד - וכולם פה בחדר ומסתכלים מה קורה, ופה צריכים להיות חיל ורעדה כשמדברים - איפה התהפכה התרבות היהודית? המסורת היהודית? איך זה קרה? תודה שנתתם לי את זכות הדיבור וזכות הצעקה".