הסודות שמאחורי "לוחם" ו"מאסטרו": המערכות שהופכות את המידע של צה"ל לנשק

"המטרה שלנו היא להביא לצה"ל מערכות שיאפשרו למפקדים קבלת החלטות טובה יותר", אומר סגן-אלוף ב', ראש ענף העוצמה ביחידת מצפ"ן - אחת היחידות המרכזיות בצה"ל בתחום השליטה והבקרה (שו"ב), שאפשר לומר שהיא גם בית התוכנה המטכ"לי וגוף התוכנה הגדול ביותר בצבא. היחידה ניצלה את ההזדמנות שיצרה המלחמה עם איראן והכניסה לשורות הצבא מערכות חדשות, שנועדו להפוך את מכלול הנתונים לנשק בפני עצמו. המערכת יודעת לתכלל את המידע שמחזיק צה"ל ולספק תמונת מצב מדויקת, אינטגרטיבית ומתואמת, בכל הנוגע ללחימה.

"הבנו שיש כאן אפשרות לעשות התאמות ולהטמיע את המערכת", חושף סא"ל ב'. "התהליך נמשך כמה חודשים, כחלק מההיערכות של צה"ל כולו למבצע באיראן". ב' מבהיר כי מערכות היחידה יכולות לשלב גם טכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית. "דרך המידע שהמערכות מספקות אנחנו מחברים את הגופים בצה"ל לתמונת מצב אחת, כדי לממש את התהליכים שהם עובדים עליהם במסגרות השונות".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

המערכות ששימשו במערכה נגד איראן, שהחלה ביוני השנה ונמשכה 12 ימים, נועדו לתת תצוגה כוללת של האירועים וההתפתחויות למקבלי ההחלטות ולדרג הבכיר. "מחברים את כל המידע למשהו קוהרנטי, שנותן תמונת מצב ברורה", מסביר ב'. "אנחנו ממצים את המידע, משתמשים גם במודלים של בינה מלאכותית - ומביאים את היכולות לכל צה"ל, מנגישים את המידע לכל גוף מקצועי ומבצעי שרק רוצה".

"אני, כראש ענף העוצמה, אחראי לעולמות ההגנה וההתקפה", מסביר ב'. "אבל אנחנו מעגל שלם. המערכות שלנו פוגשות את הדרגים השונים בכמה מוקדים, אם זה בתהליכי תכנון ואם זה בהוצאה לפועל, פרקטית".

"המערכת מנעה נפגעים מכוחותינו"

המלחמה עם איראן אינה דומה למערכות אחרות של ישראל. היא הצריכה מהצבא להסתגל לתקיפה בזירה רחוקה מאוד, חזית שאין עימה גבול משותף, בד-בבד עם הגנה מירי ממנה וממקומות אחרים, כגון תימן. "לקחנו מערכת מוכנה שפותחה באופן גנרי, שמתאימה לכל מפקדה, ונערכנו במשך כמה חודשים למבצע 'עם כלביא'", מתאר ב'.

המערכות שפותחו ביחידת מצפ"ן (מערכות צבאיות לפיקוד ושליטה ולניהול) חיברו בין כל הגופים, סנכרנו את המידע, ציירו את תמונת הקרב, ולעיתים קרובות אף הצליחו להביא לידי שינוי כללי המשחק.

במהלך המבצע השתמש צה"ל בשלוש מערכות: "לוחם", "מאסטרו" ו"גאנט איט". באמצעות "לוחם" תוכננו התקיפות ברחבי הרפובליקה האיסלאמית. "מאסטרו", שנוספה עליה, שימשה את הצבא לסנכרון בין כל הזרועות, כדי לספק אחידות בצבא. אותה מערכת משמשת את הדרגים כולם, מהאוגדות ועד המטה הכללי. "גאנט איט" סיפקה לצה"ל יכולות לנהל משימות מורכבות, למניעת "התנגשויות" בין הגופים השונים.

"לוחם ומאסטרו הן מערכות שעוזרות בעולמות התכנון והשליטה בהתקפה", חושף ב'. "הראשונה היא מערכת רב-זרועית לתכנון ושליטה מבצעיים, ארגון בנק מטרות, דקדוק של ההישגים הנדרשים אל מול משאבים מקצועיים שיש גם לגופים".

"מאסטרו", ממשיך הקצין, "היא מערכת רב-מדרגית, שמאפשרת תכנון שלם יותר של כל מערכת התקיפה, שילוב של כל הגופים המעורבים בתכנון המבצע ובמימושו. זה נועד ליצור תמונת מצב כוללת, ולא פרטנית, וגם לתכנן את המערכה כולה".

"המערכת לגמרי מצילה חיים"

"אנחנו לא רק גוף טכנולוגי", מוסיף ב' ומדבר על הליווי של היחידה את הזרועות השונות בצבא. "יש לנו אחריות לא רק לבנות את המערכת, אלא אנחנו צריכים גם לוודא שהיא עובדת בקצה, אצל המשתמש. "היו מקרים שבזכות השקיפות שמערכת מאסטרו יצרה, המטכ"ל זיהה שהפיקוד מתכנן תוכנית מסוימת - ושאחת האוגדות או החטיבות לא מכירה את אותה תוכנית ברמה טובה מספיק. הם מנעו ברמה מסוימת תקיפה שהייתה עלולה להוביל לנפגעים מכוחותינו. זה בזכות העובדה שהמידע היה נגיש לכולם והיה מוכר לכל הגופים". ב' מבהיר: "זאת דוגמה שאני לא יכול לפרט עליה יותר מכך, אבל מותר לומר שהיא לגמרי הצילה חיי אדם. אני גאה בה ברמה האישית".

"המערכה באיראן שונה ממה שידענו עד כה", מצטרף ראש מדור ניהול המערכה ביחידת מצפ"ן, רב-סרן ע'. "בתהליכי האיסוף והתקיפה היו המון גורמים מנוהלים בארגוני צד. מה שאנחנו עשינו לקראת 'עם כלביא', וגם בזמן המבצע, הוא להביא את המידע מאותן מערכות. אנחנו הצגנו את הכול במקום אחד - והיה אפשר לנהל את מערכות התקיפה שם, במרוכז, ולא בכמה מקומות שונים".

הרמ"ד ע' מספק דוגמה: "יש מערכת שמנהלת את כל הקצאת אמצעי האיסוף של כלי הטיס ה'מאוישים' מרחוק. עד 'עם כלביא' היא הייתה סגורה בתוך עצמה. בחטיבת המבצעים ובפיקודים רצו לראות איך זה בא לידי ביטוי, והם ביקשו שננגיש את הכול למערכת אחת. ככה אפשר לעבוד רק שם, ולא לעבור בין מערכות".

"רואים את התמונה השלמה"

הטכנולוגיה החדשה גם יעילה יותר מהשיטות הישנות. "בעבר היו מנסים לעשות חיתוכים ידניים", מסביר ע', "אבל עכשיו המערכת מראה את הכול יחד. היא מציגה את התמונה השלמה של ניהול המהלכים בצורה יותר טובה".

ולמה הדיוק חשוב כל כך?
"היה גל תקיפות במהלך המבצע שבו הייתה משמעות לתהליך ספציפי באותו אזור, שהיה צריך להסתיים לפני מטס שיוצא. כל הגורמים היו צריכים לראות את ההתקדמות לפני יציאת המטוסים. התהליך עם המערכת מהיר יותר ותעשייתי יותר. זה פשוט מאוד - הכול מוצג בגאנט (תרשים) אחד".

"התהליכים לא היו מסודרים מספיק"

המערכות החדשות לא סייעו לכוחות רק במבצע באיראן. "בתחילת המלחמה המערכת הייתה (נגישה) למטה הכללי ולמפקדות הראשיות, לפיקודים ולחיל האוויר", מתאר ב'. "כחלק מהתמרון שהתפתח הייתה הזדמנות לחבר אליה גם את האוגדות והחטיבות. עשינו את זה מרמת החטיבה המתמרנת ועד רמת המטכ"ל".

"עד אז התהליכים לא היו מסודרים מספיק", מודה הקצין. "הבאנו את כל הגופים שיעשו עבודה משותפת, וזה הביא ערך מבצעי מאוד משמעותי לצה"ל. הבאנו מערכת מבצעית משמעותית מאוד, שמחליפה תהליכים שהיו מסודרים פחות".

"ליכולת כזו, גם בזמן מבצע 'עם כלביא', יש אפקט משמעותי", מסכם ב'. "לפני זה לא הייתה מערכת מידע מסודרת. אנחנו עזרנו להם לסדר את התהליך המבצעי".

ומה הלאה? "המערכת שלנו פישטה את המידע בצורה משמעותית", אומר ע'. עם זאת, ביחידה מסתכלים גם על האתגרים הבאים: "אנחנו מתעסקים בזמן הזה במערכות נוספות, כדי לאפשר מיצוי מקסימלי של המשאבים. זו עבודה מאוד משמעותית, גם של חיילים וגם של מילואימניקים".