הסקר המקיף חושף: כמה ישראלים שוקלים לעזוב את המדינה אחרי הבחירות?

המלחמה נגמרה, החגים מאחורינו, הכנסת חזרה השבוע מפגרת הקיץ ומגובה הדציבלים במשכן היה ברור שבאופן רשמי ניתן האות לתחילתה של שנת בחירות. התחושה היא שהפעם לא מדובר רק בקרב על מנדטים, אלא על פרצופה של המדינה - ושהשאלה המרכזית היא לא רק מי ירכיב את הממשלה הבאה, אלא בעיקר לאיזה כיוון ישראל הולכת: עוד מאותו דבר, או ניסיון לשנות את סדרי העדיפויות? הערב פרסמנו ב"אולפן שישי" פרויקט מיוחד על הנושאים שיכריעו את הבחירות - ואת ממצאיו של סקר מיוחד על מערכת הבחירות, שנראית כגורלית ביותר בתולדות המדינה.

"הבחירות ב-2026 הולכות להיות סופר- גורליות, הן הולכות להיות בעצם לקבוע למדינת ישראל מה יהיה ה-DNA שלה", אומרת פרופ' קרין נהון, דיקנית בית הספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן. "כולם משוכנעים שאלה הבחירות של להיות או לחדול, אותה תחושה הייתה ב-1973 אחרי מלחמת יום כיפור", מסביר המשפטן ואיש התקשורת, פרופ' יובל אלבשן. "זה תמיד התחושה היא שזה להיות או לחדול - זאת תהיה המדינה שלי, או מדינה שאני לא אוכל לחיות בה".

והשר לשעבר יזהר שי טוען: "הפעם זה שונה כי כל המסכות הוסרו, אנחנו יודעים בדיוק מהו סדר היום של מרכיבי הקואליציה הנוכחית ומה שהם עושים ביחד. יש שם אנשים שהגדירו את שבעה באוקטובר כנס שקרה לעם ישראל, ואל מולם כל קואליציה אחרת שהייתה עד היום בישראל העדיפה את ערכי היסוד של מדינת ישראל, את השאיפה של כולנו לחיות במדינה ליברלית, מודרנית. זו פרשת מים שאי אפשר להתעלם ממנה, או לכאן או לכאן".

"הקונספציה הזו נפלה"

היועץ האסטרטגי איתן זליגר, ממייסדי הרבעון הרביעי, מציין: "יש צד שבטוח שביום אחרי נתניהו כל בעיותינו ייפתרו. אני רוצה להזכיר להם שיש בוחרים שיבחרו נתניהו גם אחרי הבחירות האלה, לכן יותר חשוב מלהחליף את נתניהו זה להחליף את הממשלה החד-ממדית הזו". 

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

ונהון מסבירה: "כל הבחירות שהיו בעבר היו בחירות שהתמודדו בהן נקרא לזה מחנות שונים - אידיאולוגיה שונה, ימין, שמאל. פה אנחנו מדברים על אירוע אחר: המאבק הוא בסוף מה המשמעות של המילה דמוקרטיה בתוך המושג הזה שנקרא 'מדינה יהודית ודמוקרטית'. אתה לא יכול לקרוא לה דמוקרטיה בלי שיהיו בה זכויות אזרח, הפרדת רשויות, מגבלות על השלטון ושלטון חוק".

לפי אלבשן, מערכת הבחירות הזאת תישען על שני דברים - על שישה באוקטובר ועל שבעה באוקטובר. בשישה באוקטובר היינו על סף מלחמת אזרחים, זאת הייתה התחושה. בשבעה באוקטובר הקונספציה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לנהל מאבקים כאלה אלימים והאויב בשער לא ינצל את זה - הקונספציה הזאת נפלה".

רוב מוחץ: אלו הבחירות הכי גורליות

לפי סקר מיוחד שערכו עבורנו מנו גבע ממכון מדגם בשיתוף אייפאנל, 70% מהישראלים חושבים שאלו הבחירות הכי גורליות לעתיד המדינה. רק חמישית מהנשאלים חושבים שהבחירות לא ישנו מהותית את אופיה של ישראל, ובשאלה "מתי צריך לקיים את הבחירות?" הרוב, 49%, ישיבו בהקדם האפשרי ו-40% מעדיפים שהבחירות ייערכו במועדן עוד כשנה מהיום, בנובמבר 2026.

כשדדי שמחי, תת-אלוף במילואים ואב ששכל את בנו בשבעה באוקטובר, התראיין אחרי המחדל, היה ברור לו מה צריך לקרות לצמרת המדינה. "צריך לעשות ריסטרט למדינה, ולא יעזור כלום, הריסטרט הזה יגיע. כולם, 150 איש. צריכים ללכת לכותל, לקוד קידה, להחזיר את המנדט לעם ולבקש סליחה. למה 150? כי זה כל נבחרי הציבור וגם כל חבריי מארגוני הביטחון, מהצבא וארגוני הביטחון, חד וחלק. כולם".

שמחי ביטא בדברים האלה תחושה של הרבה ישראלים מימין ומשמאל, שחשבו שכל ההנהגה צריכה להתחלף. "כולנו אחראים, ולכן אנחנו צריכים להחזיר את המנדט לציבור", אמר בעבר חה"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי. אפילו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בבוקר שבעה באוקטובר העריך שהממשלה לא תשרוד את המחדל, שכולם יילכו הביתה.

"ב-8 וב-9 באוקטובר 2023 שידרתי. קיבלתי מלא מלא וואטסאפים, וכל הוואטסאפים אמרו אותו דבר - כולם צריכים ללכת", נזכר אלבשן. "זאת הייתה התחושה ב-9 באוקטובר לגבי הצבא וכמובן לגבי נתניהו, הממשלה וכל הפוליטיקה. התחושה הזאת עדיין קיימת". ושי מוסיף: "אני חושב שזה כשל ערכי, שהוא באמת אולי השבר הגדול ביותר בחברה הישראלית, ובחוסר המנהיגות שלה".

אתה האמנת ששנתיים אחרי שבעה באוקטובר, אנחנו נהיה עדיין עם אותה ממשלה, עם אותה מערכת פוליטית, אותם אנשים שמנהלים את המדינה?
שי: "לצערי הרב הייתה לי התערבות כזו עם מישהו - מי יהיה ראש ממשלת ישראל בסוף שנת 2024? אני אמרתי שבנימין נתניהו יהיה ראש ממשלת ישראל והוא, כמו רבים אחרים, האמינו שזה יהיה מישהו אחר, ולצערי הרב אני צדקתי".

האחוז שיכול לשנות את התמונה

שאלנו את הציבור האם הם מסכימים עם המשפט "אחרי מחדל 7 באוקטובר חשבתי שכל הפוליטיקאים צריכים להתחלף"? הרוב (63%) הסכימו, רק פחות משליש (29%) לא הסכימו. כשנשאלו "באיזו מידה מחדל 7.10 ישפיע על הצבעתך בבחירות הקרובות?", 64% הסכימו ורק 28% לא הסכימו. ואיך המפה עשויה להשתנות? רק 39% השיבו שבכוונתם להצביע לאותה מפלגה שלה הצביעו בבחירות הקודמות, לעומת 61% שטוענים שיצביעו אחרת.

אלא ששנתיים אחרי המחדל הגדול בתולדות ישראל, רוב הצמרת הביטחונית התחלפה, אבל המערכת הפוליטית נראית בדיוק כמו בשישה באוקטובר ואותן דמויות יתמודדו גם בבחירות 2026. גם כשמסתכלים על מי שמתחמם על הקווים - נפתלי בנט, גדי איזנקוט, יוסי כהן, יועז הנדל ועוד - קשה למצוא בשורה חדשה וסוחפת. רוב המועמדים החדשים משומשים.

"אני לא חושב שתהיה בהם תקווה ואני גם לא חושב שהם ייבחרו כמו שזה נדמה, אלא אם כן הם יביאו אנשים באמת שונים", טוען אלבשן. שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי של זמן ישראל, מציין: "אין כאן איזה מנהיג סוחף שבא ולוקח את כל הקופה כמו למשל אהוד ברק בבחירות 1999 שהביס את נתניהו בבחירות הישירות".

לדברי זליגר, "הסקרים שמפורסמים בערוץ 12 ובכל שאר הערוצים לא לוקחים בחשבון מספר אחד מאוד חשוב - את אלו שהם לא יודעים למי הם יצביעו, והשנה המספר הזה יותר משמעותי מבכל הבחירות האחרונות. אם האחוז הזה יתממש לכיוון מפלגה חדשה, היא תשנה את הכול".

ירושלמי מעיר כי "במדינה נורמלית היו קמים כוחות חדשים שלא קשורים לפוליטיקה הנוכחית, לממשלה הנוכחית, ועושים כאן מהפכה לטובת כולם - אנשים שמביאים ערכים חדשים, סוג של תקווה חדשה". וזליגר טוען: "הוואקום האמיתי נמצא בימין, כשמצד אחד אנשים רוצים להישאר בגוש או בתפיסה הלאומית, לא משנה איך נקרא לדבר הזה. מצד שני הם מסתכלים על הנבחרים שלהם ואומרים 'להם אנחנו לא רוצים לשים את הפתק, הם מביכים אותנו, הם לא פועלים בשבילנו. לכן יכול להיות שתצוץ התארגנות כזו או אחרת מצד ימין. הזמן יחליט אם ההתארגנויות האלה יצליחו".

"לדעתי זה די מאכזב שכל המחאה העצומה הזו לא הצמיחה מנהיגים חדשים שאפשר לתת להם לקחת את המושכות", מודה ירושלמי. "הפוליטיקה הזו מרתיעה את האנשים הטובים ולכן אנחנו נשארים עם אותם אנשים שהביאו עלינו אסונות כל כך כבדים".

איך תשפיע המלחמה על ההצבעה?

במשך שנתיים הבטיח ראש הממשלה להמשיך עם המלחמה עד הניצחון המוחלט, ולפני שבועיים הממשלה אישרה את הסכם הפסקת האש, החזרת החטופים וסיום המלחמה. כששאלנו את הציבור "מי לדעתך ניצח במלחמה?", שליש (33%) חשבו שישראל ניצחה, 10% ענו שחמאס ניצח - אבל הרוב (49%) חושבים שאף אחד מהם לא ניצח (ו-8% השיבו "לא יודע"). בשאלה "האם תוצאות המלחמה משפיעות על החלטתך למי להצביע?" יותר מחצי (57%) ענו שכן, 37% ענו שלא, והשאר (6%) לא יודעים. בשאלה "איך לדעתך צריך לקרוא למלחמה בעזה?" נרשם רוב ניכר (55%) לשם "מלחמת 7 באוקטובר" ורק 14% בחרו ב"מלחמת התקומה".

"אני חושב שזה הישג גדול של נתניהו ובהחלט זה עשוי להשפיע על תוצאות הבחירות", מעריך ירושלמי. "הוא יוכל לנופף בזה ולבוא ולומר 'אני הבאתי את ההישג הגדול הזה בעזה, אני שברתי את הציר האיראני, אני שברתי את חיזבאללה'". וזליגר מחדד: "זה ניצחון דרמטי לנתניהו. אנשי הימין חשבו שאין סיכוי שחמאס ישחרר את כל החטופים ואנשי ה'בעד עסקה עכשיו' אמרו: 'מה זה משנה, בוא נחזיר את כל החטופים ונחזור לקווי 6 באוקטובר, אחר כך נראה מה נעשה'. אלה טעו, ואלה טעו - זה ניצחון מאוד גדול של נתניהו, ואתה יודע מה? אולי, כמו שאמר לי חבר בכיר בליכוד 'אם נתניהו מצליח מול איראן ו(להחזיר) את החטופים ומיטוט חמאס, לא בטוח שהוא הולך לבחירות הבאות'".

ונהון מדגישה: "כשאתה מסתכל על שחקן כמו נתניהו, אין ספק שהוא ינסה למקסם את כל ההצלחות שהיו לו. בסוף מה שמעניין אותי זה - בואו נחזור לדיונים האמיתיים, מה אנחנו רוצים להיות, איפה מדינת ישראל רוצה להיות ביום שאחרי, ולזה אין לנתניהו תשובה טובה, כי בשלוש השנים האחרונות הוא עשה הכול כדי להרוס את המסד שעליו נבנתה המדינה הזאת".

כשנשאלו "האם לדעתך בנימין נתניהו צריך או לא צריך להתמודד גם בבחירות הקרובות", 52% חושבים שלא ו-41% השיבו שכן. שאלנו את מצביעי גוש הקואליציה: "ביום שאחרי נתניהו, מי לדעתך הכי מתאים להוביל את גוש מפלגות הקואליציה (גוש נתניהו) בבחירות הבאות?". למקום הראשון הגיע יוסי כהן עם 10%, אחריו רון דרמר עם 9%, ישראל כ"ץ עם 8%, יריב לוין עם 7%, אמיר אוחנה עם 6%, ניר ברקת - 5%, גדעון סער - 3%, אבי דיכטר - 2%, אלי כהן - 1% ומירי רגב עם 1% גם כן.

"אף אחד לא ימחק את 7.10"

"עד הבחירות כולם ישכחו מאסון שבעה באוקטובר", כך אמר נתן אשל, מקורבו של ראש הממשלה, וירושלמי מגיב: "אני חושב שזו טענה חצופה של נתן אשל. הוא מעריך שכמו אחרי מלחמת יום כיפור, עדיין העם היה בהלם והמשיך לבחור במערך. הוא לא לקח בחשבון שהמהפך על המחדלים של יום כיפור התרחש ב-1977, ארבע שנים אחרי כן. אף אחד לא יכול למחוק את שבעה באוקטובר, כמו שאשל ואולי גם נתניהו רוצים. להפך - המחדל הזה הוא זה שמוביל את נושא הבחירות".

וזליגר אומר: "כל עוד שלא תהיה אלטרנטיבה לאומית-ימנית שתדבר בסנטימנט הליכודי, המסורתי, השמרני, הם יצביעו לליכוד עוד פעם. הם לא יעברו לצד השני. אם תהיה תחלופה אמיתית, אותנטית, הם יצביעו אחרת". לפי נהון, "הנושא של זהות בבחירות ידוע, בסוף זה כמו קבוצת כדורגל - אתה מזדהה עם קבוצה מסוימת ומאוד קשה לשנות את דפוסי ההצבעה שלך. אני חושבת שמה שעברנו בטבח שבעה באוקטובר כן זעזע פה ויצר שינויים טקטוניים שלא היו בעבר".

"היה קמפיין אחד מיתולוגי של אהוד אולמרט מול טדי קולק (ב-1993) - 'אוהבים את טדי, מצביעים אהוד אולמרט'", נזכר זליגר. "אף מנהיג במחנה הלא-ביבי לא יודע להגיד את המשפט הזה, וככה הוא לא יביא אף בוחר נתניהו שמאוכזב מנתניהו, שמאוכזב ממירי רגב ומכל נבחרי הליכוד. כל עוד שהוא לא יכבד את ההצבעה של בוחרי נתניהו בכל השנים, כל עוד שהוא לא יכבד את התפיסה הלאומית, המסורתית, השמרנית - אתה יודע מי היה יכול? גדי איזנקוט. בעמדותיו הוא איש מרכז-שמאל, בסנטימנט שלו הוא מרכז ימין קלאסי: הוא גולני, הוא אב שכול, הסנטימנט הימני מת עליו. אבל גדי איזנקוט בחר להגיד רק לא נתניהו, זו דוגמה של פספוס".

שאלנו את הגוש השני, תומכי גוש האופוזיציה, מי הכי מתאים להוביל - ונפתלי בנט במקום הראשון עם 44%, אחריו יאיר לפיד עם 16%, יאיר גולן עם 11%, גדי איזנקוט עם 11%, אביגדור ליברמן עם 10% ובני גנץ עם 2%.

"נתניהו טעה בגדול - ותיקן את עצמו"

המלחמה כנראה נגמרה, אבל את ההשלכות הכלכליות שלה ירגיש כל אזרח עוד שנים רבות קדימה. קיצוצים רוחביים כבר יצאו לדרך ויהיו עוד בתקציב הבא, ועל הפרק גם העלאות מיסים. מצד שני מדד המחירים האחרון הפתיע לטובה, האינפלציה ירדה, ויש סיכוי גם להורדת ריבית. הבורסה עלתה למרות המלחמה והשקל התחזק, ובכל זאת, יוקר המחיה מכביד מאוד על רוב הישראלים והנטל לא יירד משמעותית בקרוב.

לפי הסקר שלנו, יוקר המחיה הוא הנושא השני בחשיבותו (24%) בהשפעה על ההחלטה בקלפי, מיד אחרי ביטחון המדינה (31%), ולפני נושא האחדות בעם, השוויון בנטל והביטחון האישי. אם יש דבר אחד שנתניהו יעדיף לשכוח במהלך קמפיין הבחירות הוא את נאום הסופר-ספרטה שלו: "אנחנו נצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה בדברים מסוימים שיש לה סממנים אוטרקים".

ונהון מעירה: "אתה יודע מה יש בספרטה? הריסות. אין כלום בספרטה. ולכן כשנתניהו רוצה שנהיה סופר-ספרטה, מה הוא מייעץ לנו? הוא מייעץ לנו שבסוף אנחנו נהיה מדינה מוגלית, מוקצית, קיצונית, משיחית, שבסוף תהיה הריסות? אין, אנחנו במדינה גלובלית. אנחנו בעולם גלובלי. מדינה שלא תחיה ולא תהיה באקו-סיסטם ובשיתוף הדדי עם כל המדינות האחרות, למדינה כזאת אין לה יכולת היתכנות".

"ראש הממשלה טעה בענק, והוא הבין את זה מהר מאוד, ותיקן את עצמו תוך 24 שעות", מחדד זליגר. "ואגב אתונה - והחברה הישראלית, ימין-שמאל, כולם רוצים לנסוע בקיץ לחו"ל וכולם רוצים לייצא לחו"ל החלום של כל האימא יהודיה או ישראלית, במקום (ילד) רופא או עורך דין, זה סטרטאפיסט. הסטרטאפיסט צריך את אתונה ולא את ספרטה".

ושי מזהיר: "מה שקורה עכשיו זה איום משמעותי מאוד על חוסנה של הכלכלה הישראלית - הבידוד הבין-לאומי, החרמות. אני מדבר עם משקיעים בין-לאומיים שעצרו את ההשקעות שלהם בישראל. משקיעים מוסדיים מאוד גדולים באירופה ובארה״ב הודיעו שלעת עתה לפי שלא משקיעים יותר בהייטק הישראלי, יש שם סכנה".

נתניהו יכול לבוא ולהגיד, במידה מסוימת של צדק, שכל האזהרות של הכלכלנים שעוד רגע נקרוס תחת תוצאות המלחמה והבידוד הבין-לאומי, לא התגשמו בינתיים.
ירושלמי: "אני מציע לו ללכת לסופר ולראות כמה עולה קולה היום וכמה היא עלתה לפני חצי שנה ואיך אנשים כבר לא מסוגלים לחיות תחת יוקר מחיה מהסוג הזה, ומחירי הדיור, זו עוד גם סיבה לאנשים שמיואשים".

נהון: "המלחמה עלתה למדינת ישראל 200 מיליארד שקל. זה המון כסף. זה אומר שהילדים שלך והילדים של הילדים שלך יצטרכו לשלם את עלות המחיה הזאת. בסוף אנחנו צריכים לשאול את השאלה הפשוטה, האם מדינת ישראל היא מדינה בת-קיימא? האם היא מסוגלת לייצר את מנגנוני הצמיחה שלה כדי לצמוח? אנחנו לא יכולים להיות מבודדים".

הבחירות יובילו לגל עזיבה נוסף?

אחת מתופעות הלוואי של השנתיים האחרונות היא העלייה במספר הישראלים שבוחרים לעזוב את הארץ. לפי דוח מיוחד של מרכז המידע של הכנסת שפורסם השבוע, יותר ישראלים עוזבים את המדינה מאשר שבים אליה. בקרב חוגים מסוימים, יש מי שאומר שהוא מחכה לתוצאות הבחירות כדי להחליט אם להישאר או לעזוב. לפי הסקר שלנו, רוב הישראלים לא חושבים כך - אבל, וזה אבל גדול, אחוז לא זניח ולמעשה 17% - כל ישראלי שישי - אומר שהוא ישקול לעזוב את המדינה בהתאם לתוצאות.

"אני רואה לצערי הרב כבר עכשיו עזיבה של אנשים שאומרים 'הבנו, יש לנו יכולת להתפרנס במקום אחר, עם כל הכבוד לאנטישמיות וכולי אנחנו נדאג לחלקת אלוהים הקטנה שלנו ונעזוב'", מספר שי. "אני לא מברך על זה. אני לא שמח על זה, זה כבר קורה וזה עלול למרבה הצער לקרות במספרים הרבה יותר גדולים". ונהון אומרת: "אני עצמי מגדירה את עצמי לאומית-ליברלית. אין לי מקום אחר. אני פה. זה הבית שלי. מה אני אוכל להגיד לילדים שלי? זאת שאלה טובה".

באקדמיה את רואה את זה קורה?
נהון: "כן. באקדמיה אנחנו מרגישים את זה מאוד חזק - אנשים יצאו לשבתונים, יצאו לחל"תים 'רק לשנה'. אתה יודע שהם יושבים על הגדר ומסתכלים. הם אומרים לך 'תשמע, אם אנחנו נרגיש שזה לא זה, אני לא מחזיר את הילדים שלי לכאן'".

וזליגר אומר: "יש קצת בעיה עם אנשים שמאיימים - בוא, להיות היום ישראלי-יהודי באירופה, יש חוויות יותר טובות מזה. אבל אני חושב שעל מנהיגי המדינה להסתכל, לשמוע את האנשים האלה, לא לפחד מהאיומים האלה אבל להקשיב לקולות האלה, אנחנו צריכים את החברה הזאת. זה לא עניין של 'נפולת של נמושות' או לא משנות ה-70, החברה הישראלית צריכה פה כל אחד וצריכה פה יותר אנשים. דווקא אחרי שבעה באוקטובר צריך להכיר את הכאבים של האנשים האלה ולראות איך מטפלים בכאבים האלה".

זו מחשבה שעוברת לך גם בראש?
שי: "לא בראש שלי. הבן שלי (ירון ז"ל) נטמן כמה מאות מטרים מהמקום שבו אנחנו מקיימים את הריאיון הזה. אני נמצא כאן ואני אמשיך לחיות כאן את חיי. ואחרי שאמרתי את זה, אנחנו בעולם שטוח - מי שעוזב את גבולות ישראל מגלה פתאום שהוא לא מוחרם, הוא פשוט חי את חיי העולם".

"הסכנה לשיבוש הבחירות היא אמיתית"

ככל שמתקרב המועד גוברים גם החששות מניסיונות לשבש את הבחירות, מהורדת אחוז החסימה וגיל ההצבעה דרך חוקים שיגבילו השתתפות של מפלגות ערביות ועוד שורה של חוקים שעלולים להטות את תוצאות הבחירות. לפי הסקר שלנו רוב הנשאלים (58%) חוששים משיבוש הבחירות, רק שליש (33%) לא חוששים. ובשאלה "כמה אתה סומך על רשויות המדינה שידאגו לטוהר הבחירות?" - מחצית סומכים (50%) אבל כ-40% לא סומכים, והשאר לא יודעים.

"סכנה לשיבוש הבחירות היא לא רק אמיתית, היא קרתה והיא קורית כל הזמן בצעדים מאוד קטנים, במקומות מאוד שונים", מתריעה נהון, וירושלמי טוען: "מספיק שאתה עוצר תקציבים פה, שולח מצלמות לשם. תמיד למי שמחזיק את הכוח השלטוני יש אפשרות להעביר חוקים שימנעו מזה או מההוא לרוץ".

"אני לא חושב שיהיה משהו מאורגן לשבש את הבחירות. קודם כל, אני חושב ששירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל צריכים למנוע את הדבר הזה", אומר זליגר. "ככל שיש יותר פוליטיזציה למשטרה, אתה שואל את עצמך את השאלה - מה קורה ביום הבחירות?", תוהה נהון, "מה קורה כשהמשטרה צריכה לאכוף את החוק במקום אחד ולאכוף את החוק במקום שני? אם המשטרה מג'עג'עת פה, מאוד קל להטות ולשבש בחירות".

הסקר חושף עד כמה עמוק השסע

תחילת הכהונה של הממשלה הנוכחית הייתה בצל ההפיכה המשפטית בכנסת ומחאות הענק ברחוב. אחרי שבעה באוקטובר והמלחמה הארוכה בתולדות ישראל, הצטרפו למוחים נגד הממשלה גם ציבורים גדולים שדורש ועדת חקירה ממלכתית ושוויון אמיתי בנטל השירות בצה"ל. הסקר שלנו מראה שהשסע בחברה הישראלית ברור מתמיד ומביא לנתון מפתיע שלא היה בעבר: רק 26% רוצים ממשלת אחדות. כשליש מהנשאלים מעדיפים שמפלגות האופוזיציה מגוש מתנגדי נתניהו יקימו את הממשלה הבאה. קצת פחות מהם מעדיפים את מפלגות הקואליציה של גוש נתניהו, ו-12% לא יודעים".

ונהון מזהירה: "אם הקואליציה הקיימת תנצח שוב ותייצר שוב סדר יום משבש - החל מחוק הגיוס, המשך בשאלה בעצם מה סדרי העדיפויות - אנחנו נמצא את עצמנו במדינת ישראל במצב לא פשוט, שלא היינו בו בעבר". לעומתה, אלבשן סבור: "אחרי הבחירות הבאות תהיה ממשלת אחדות. נקודה. מפלגה שלא תתחייב על זה תשלם על זה מחיר יקר מאוד בקלפי".

אבל אתה רואה שראשי האופוזיציה הודיעו שהם לא יישבו עם נתניהו?
אלבשן: "בוא נראה כשיתקרבו לבחירות, כי בסוף אנחנו ראינו מה זה אומר שאתם לא מצטרפים ובמקומכם יושב לי איתמר בן גביר שר המשטרה ומתי בסוף בסופו של דבר צריכים לבחור את הרע במיעוטו".

ירושלמי: "אני לא רואה שום חיבור. אני לא רואה שום מצב שבו ימין ושמאל בהרכבים הנוכחיים שלהם יושבים ביחד כמו שהיה צריך להיות. אף אחד במרכז-שמאל, אולי חוץ מגנץ, לא מקבל את המנהיגות של נתניהו, ובצד שני אני לא רואה גם שום חיבור".

"זה מה שהציבור צריך לדרוש בבחירות"

אולי הגיע הזמן שבשמאל-מרכז יפסיקו לפסול את נתניהו כדי שהוא יוכל להשאיר את בן גביר וסמוטריץ' או מחוץ לקואליציה או בהתאם לכוחם האמיתי, כנ"ל המפלגות החרדיות, ולהקים באמת ממשלה רחבה.
ירושלמי: "אבל זה לא יכול לקרות, כי התרגום של מה שאתה אומר זה שנותנים לנתניהו לגיטימציה אחרי מחדל שבעה באוקטובר ומונעים הקמת ועדת חקירה ממלכתית כמו שצריכה להיות".

אבל לנתניהו יש לגיטימציה. יש מיליון אנשים שאומרים לך עכשיו בסקרים "אנחנו בתחרות הבאות נצביע לנתניהו, הוא לגיטימי".
ירושלמי: "אז למה לא יושבים איתו עכשיו? אז בוא נהיה מציאותיים, זה לא יקרה".

זליגר: "אני באמת מאמין בבוחר הישראלי שהרוב בו לא נמצא לא בגוש הזה ולא בגוש הזה, לא במריבה הזאת ולא במריבה הזאת. בא להם שקט ובא להם לדעת שמי שעומד בראש מנהיג אותם ומוביל אותם. אם הבוחר הישראלי רוצה להפיק לקחים משבעה באוקטובר, הוא צריך לדרוש ממשלה לא גושית".

שי: "בסוף אני אופטימי. אני אופטימי ומוזר להגיד את זה לאור מה שאנחנו עברנו כמשפחה. החברה הישראלית היא חברה מדהימה, למרות שזה נשמע קלישאתי. יש לנו עם נפלא ואין מצב שמחברה המדהימה הזו לא תצא בסוף מנהיגות אמיתית, מחברת, שתוביל אותנו על בסיס ערכים של דוגמה אישית ואחריות".