המצטרף החדש לאיזנקוט: "נתניהו שילם כסף לטנדרים ששרפו את אחותי"

כשראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע השבוע לביקור קצר באופקים, מתחם שלם נסגר ואובטח. אל תוך מסעדה שתואמה מראש לטובת האירוע הגיעו כמה עשרות תומכי ליכוד, אבל תושב העיר שיראל חוגג, שהצטרף לאחרונה למפלגתו של גדי איזנקוט, מסרב להתרגש מקבלת הפנים החמה.

"אני חושב שזה אותו מוטיב חוזר שאנחנו רואים בתקופה האחרונה, הפקות של צוות נתניהו - (יונתן) אוריך וטופז (לוק)", הוא אומר. "כל מי שהוזמן למסעדה הזאת הם אנשים שעברו סינון ובדיקה מדויקת מה הם צריכים להגיד ובאיזה קצב. הוא יודע למה הוא לא יוצא לרחובות באמת אלא למקומות סגורים של מוזמנים מראש".

כבר הרבה שנים שאופקים נחשבת מעוז ליכודי, שתושביה מצביעים ברובם למפלגות הקואליציה. אלא שחוגג טוען שבבחירות הקרובות יהיו הפתעות: "אנחנו נראה פה תוצאה אחרת, אני רואה גם את המגמות שקורות, לא האנשים האלה המהונדסים - אני שומע מספיק אנשים ששינו את דעתם ורוצים פה ישראל אחרת".

"הבטחתי לה להילחם מספיק חזק"

חודשים ארוכים אחרי 7 באוקטובר, שיראל חוגג עוד ביקר את אחותו בבית החולים. היא אושפזה במצב קשה אחרי שהיא, בעלה והתינוקת שלהם נלחמו על חייהם בכפר עזה. עכשיו זאת פגישה מסוג אחר. ד"ר אליי חוגג השתקמה - וחזרה לעבודה במחלקה הפנימית של בית החולים סורוקה. "יש משהו שאפילו לא סיפרתי לה, כשהייתה מורדמת העיניים שלה היו פקוחות לרווחה כאלה".

"זה האופיואידים", היא משיבה, והוא עונה: "‫אופיואידים? בזה אני לא מבין… ‫והסתכלתי לך (אז) בעיניים ואמרתי לך 'אם את תילחמי מספיק חזק בשבילנו, ‫אני מבטיח להילחם מספיק חזק, ‫שיהיה פה טוב יותר'".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

כמעט שלוש שנים עברו מאז. אליי עשתה הכול כדי לחזור לחיים הקודמים שלה אבל שיראל החליט לשנות כיוון.

אם הייתי פוגש אותך ב-6 באוקטובר 2023, גם היית בדרך לפוליטיקה?
שיראל: "לא. לא".

אליי: "למה הוא צריך את זה?"

שיראל: "חשבתי שיש אנשים שמחזיקים בידיים של ההגה. מדינת ישראל היא בראש מעייניהם אבל היום אני מבין שמדינת ישראל היא הדבר האחרון שמעניין אותם. הם עדיין לא לקחו אחריות עד עכשיו. התפקיד שלנו שהם שייקחו אחריות, לחקור, ונבנה פה טוב יותר".

"אנחנו נשנה את הפוליטיקה"

בשלוש השנים האחרונות הוא היה המנכ"ל של רשת AM:PM, האחרון בשורה של תפקידי ניהול שמילא - ובמקביל הפך מאז הטבח לפעיל חברתי בולט במאבק להקמת ועדת חקירה ממלכתית. כשהבין שכדי להשפיע באמת צריך לפעול מבפנים, הצטרף לגדי איזנקוט - למרות שלכאורה שום דבר בביוגרפיה שלו לא מכין אותו לקרבות המלוכלכים של הכנסת.

"התרגלנו כל כך לפריימריז כאלה, 'יהלומים'. הדרך שבה ההנהגה הנוכחית קלקלה גם את מנגנון ההפעלה הפוליטי וגם את מדינת ישראל היא הבעיה, היא לא הפוליטיקה. ככל שייכנסו יותר ויותר אנשים מדיסציפלינות אחרות, מעשייה ציבורית, מעשייה עסקית, אנחנו נשנה את הפוליטיקה ולא הפוך".

תחקיר: תמר סגל

הוא בן 48, יליד אופקים. בן שני מבין ארבעה אחים להורים שעלו מתוניס, משפחה שמתעקשת לנפץ סטיגמות: אבא היה פרמדיק במד"א; אימא מנהלת כספים בעירייה; אחותו הבכורה ענבל מנהלת פרויקטים בסוכנות היהודית; אחיו הצעיר אביתר הוא מנכ"ל חברת יבוא; ואליי היא רופאה בסורוקה.

"הוא מסרסר במוצא שלו בשביל להיות רלוונטי"

"מעולם לא שמעתי בבית שלי (דבר) חוץ משזאת ארץ ההזדמנויות הלא נגמרת, ושאם אתה רוצה להצליח, אתה תצליח - לא שמעתי שום סוגיית קיפוח, מעולם לא", הוא מספר. "אני גדלתי בילדות מדהימה, בבניין שלי היה באמת קיבוץ גלויות - גברת טובה מברית המועצות, משפחת ביטון, כהן, מרוקאים, רומנים, טורקים. הכול היה. בשום שלב לא היה שיח. במשפחה שלי יש רופאים, יש מהנדסים, יש מנכ"לים, יש אנשי 8200, יש קצינים, יש ישראלים שעשו הכול כדי להצליח. מי שמחפש סיבות למה לא להצליח, זה שלו. אני לא יכול לקבל את זה".

כשאתה שומע למשל את דודי אמסלם מאשים את האליטה הלבנה בכל מה שרע…
"אני חושב שמדובר בפופוליסט, שהוא מסרסר במוצא שלו כדי להיות רלוונטי בפוליטיקה. תפקידם של מנהיגים הוא לייצר את הדבק הישראלי, לא לפרק אותו. יש לנו מטרות גדולות מדי בשביל להתעסק בדברים הכול כך ירודים האלה".

הוא למד משפטים כדי שיהיה לו מקצוע ביד, אבל במקביל התחיל את דרכו בעולם העסקי. הוא נשוי ואבא לשלושה ילדים, שאותם הוא מבקש להשאיר מחוץ לטווח המצלמה.

כשאמרת למשפחה שאתה רוצה להיכנס לפוליטיקה, איך הם הגיבו? אשתך, הילדים?
"הם פחות רוצים שאני אפעל בזירה הזאת. הפוליטיקה של היום היא ביצה די מטונפת".

מה הם אמרו לך?
"שהם לא בעד, בלשון המעטה. יש אזור מסוים שהם רגילים אליו, להיות משפחה פרטית מאוד, והם פחות מעוניינים להיות… אני לא אחשוף אותם בשום דרך - אני העניין, לא הם".

"מעדיף שיפגעו בי מילים ולא כדורים"

מה חשבת על ההחלטה שלו להיכנס לפוליטיקה?
אליי: "לא הצלחתי להבין כי מבחינתי פוליטיקה זה רע. זה אנשים שחותרים רק להישאר בכיסא ולא תמיד מעניין אותם האזרחים".

ניסית להגיד לו?
אליי: "אמרנו לו, אמרנו לו כמה פעמים - אני, אשתו, אימא שלי - אבל כששיראל רואה מטרה מוצדקת, והיא הכי מוצדקת בעולם, אין דבר יותר מוצדק מהשיברון של המדינה הזאת, וכשהוא רואה מטרה כזאת הוא נע קדימה ובא לתקן. ‫ברגע שתתחלף הממשלה, ‫יתחילו ללכלך עלינו ולהגיד דברים וזה יפגע בנו בצורה אישית, ‫אבל אני חושבת שהמטרה ‫היא כל כך חשובה".

שיראל: "‫מעדיף שיפגעו בי מילים של אנשים ‫ולא כדורים".

אליי: "‫נכון, המטרה היא כל כך חשובה ‫וזה המקום לשנות".

כשנה לפני 7 באוקטובר, אחרי שנים של מגורים במרכז, החליט לחזור עם המשפחה לאופקים. "גדלתי ונולדתי בעיר המקסימה הזאת, ויש משהו באזור הזה שהוא רגוע יותר, שהוא קהילתי. ובאמת רציתי עבור הילדים שלי משהו שהם יחוו קצת דברים נוספים".

אבל בסוף זאת פריפריה, יכולת להרשות לעצמך להישאר במרכז.
"אני חושב שקיים פער, שאחד מהדברים שאני מנסה לעשות הוא לצמצם אותו, לסגור אותו. יש אחריות אישית לכל אחד גם לתרום את התרומה שלו, לא העיקר לעבוד או להצליח. יש לך גם אחריות לקהילה שגדלת בה".

"אף אחד לא היה שם בכפר עזה בשבילנו"

7 באוקטובר תפס אותו בבית באופקים עם אשתו והילדים - במרחק של כקילומטר מהשכונה שאליה חדרו מחבלי חמאס. ובאותו הזמן אחותו אליי עם בעלה אריאל ובתם התינוקת יעל היו בכפר עזה - נלחמו במחבלים שחדרו לביתם וניסו לשרוף אותם חיים.

"הם הוציאו בגדים מהארון והבעירו אש", סיפר אריאל, ואליי שחזרה: "כדי להוציא אותנו החוצה עם העשן. כל מה שהיה לי בראש זה רק הבת שלנו". בהמשך, אריאל נזכר, הם "עקרו את בלון הגז, פתחו אותו למקסימום והשליכו אותו על האש. ואז שמענו רעש של בערה ומשהו מתכתי נפל על הרצפה". "ואש שמציפה אותך, זה להביור שיורק עליך גז", הוסיפה אליי, "לי יש 60% כוויות, לאריאל 50%, וליעל 30%".

בסופו של דבר אליי, אריאל ובתם הקטנה הצליחו להימלט מהבית הבוער ולתפוס מחסה בקיבוץ, עד ששעות אחר כך הם אותרו בידי חיילים שפינו אותם במסוק לבית החולים. "זה מרתיח אותי, כי אף אחד לא הגיע. אם הייתי מחכה למישהו, אז לא הייתי פה, הילדה שלי לא הייתה פה", היא מסבירה.

"אנחנו משש וחצי בפחד אימים. מי שלא היה שם לא יודע מה זה פחד כזה מימיו. זה רק לנסות לשמור על השפיות. הכול ניהלנו לבד, והכול זה בציפייה כזו - 'איפה הצבא? מתי מישהו נכנס? מה קורה? אין מצב שזה ככה, זה עוד שנייה נגמר', אבל אף אחד לא היה שם בשבילנו, אף אחד".

"הוא יישא בדין בבית דין של מעלה"

שלושה ימים אחרי שאליי אושפזה, שיראל מתראיין לערוץ 14 ממסדרונות בית החולים - ריאיון שמהר מאוד מתפוצץ. "האסון הבלתי נתפס הזה רשום על שמם של כל חברי הכנסת, על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, על השר לביטחון הפנים, שקורא לעצמו השר לביטחון פנים", הוא הטיח. "אדוני ראש הממשלה, תצא החוצה, תלך לתקשורת ותתנצל! שאלפי אנשים נרצחו במשמרת שלך אדוני, אתה יכול לספר סיפורים עד מחר, ואיפה אתה אדון צייצן בן גביר".

היום לאחר צפייה מחודשת בריאיון הוא מגיב: "אני חייב להגיד משהו על העניין הזה. האיש שנמצא בתפקיד המשמעותי ביותר להשפיע על מדינת ישראל כבר 16 שנים, שהיו לו את כל הסמכויות בעולם לעשות את כל מה שהוא חושב, עשה את הנזק הגדול ביותר שהיה יכול לגרום לעם ולמדינה - אדם שחצן, רשלן, בספרו הוא כתב את האיומים, הוא ידע עליהם ובכוונת מכוון התעלם מהם ושילם כסף לטנדרים ששרפו את אחותי".

"במקביל הוא גם לקח את הדבק הישראלי מכל המגזרים ומשתמש בו כדי לפרק את העוצמה הישראלית הכי גדולה, שהיא הדבק להתמודד עם הדברים, מאותו רגע של 7 באוקטובר בזה הוא עבד - לא בשיקום העם ולא בשום דבר אחר - ועל זה הוא יישא בדין בוועדת חקירה ממלכתית והוא יישא בדין יותר מזה, בבית דין של מעלה. ישאלו אותו שאלה קשה - למה קרעת את העם הזה?"

כמה ימים אחרי הריאיון בטלוויזיה הגיע לבית החולים השר ניר ברקת - ושמע ממנו את הדברים ישירות: "קודם כול תבקשו סליחה מכולנו, תרדו על הברכיים ותקקרעו חולצה כי קרעתם קרע עמוק מאוד בכל העם הזה".

מאז 7 באוקטובר מישהו בהנהגה, בממשלה, ראש הממשלה, מישהו דיבר איתך?
אליי: "לא, רק חילי טרופר המקסים שבא וביקר והיה אכפת לו, הוא היה בן אדם".

שיראל: "אתה מצפה מהם באמת? מדובר באיש שהוא פשוט לא רלוונטי, הוא עברה של מדינת ישראל. הוא איש שבעיקר משחק משחק, הוא מתאפר בעיקר למציאות שלא קיימת".

אליי: "אבל הוא מצליח, המון אנשים…"

שיראל: "הוא הצליח אולי לעשות את זה עד עכשיו ואני חושב שקדימה אנחנו נראה ישראליות אחרת שלמדה מהטעות".

אליי: "אני באמת לא רוצה להיכנס לפוליטיקה כי.. במיוחד לא כשאני לובשת מדים, כי הדעות הן מחוץ לדלת כשאני נכנסת. אני חושבת שבית החולים הוא מיקרוקוסמוס אוטופי של מה שאנחנו רוצים במדינה שלנו - עובד מוסלמי ודתי וחילוני ושמאלני וימני וכולם עובדים ביחד בשביל מטרה אחת, והיא לנסות לשפר ולהציל חיים".

חוגג בטוח: "כולנו נופתע מעומק השינוי"

לפני שנתניהו הגיע השבוע לאופקים, העיר שבמשמרת שלו נרצחו בה כ-50 תושבים ב-7 באוקטובר, אנשיו בחרו לתלות דווקא את השלט שבו נכתב: "נתניהו נלחם בשביל כולם".

גם הם יודעים שבבחירות האחרונות רוב מכריע - 86% מתושבי העיר - הצביעו למפלגות הקואליציה ובראשן לליכוד, לעומת רק 14% למפלגות האופוזיציה ובכל זאת שיראל משוכנע שמה שהיה - לא יחזור על עצמו בעוד חודשיים.

"אני בטוח שזה ישתנה בבחירות הקרובות כי גם האנשים שמצביעים והצביעו לליכוד מבינים שאין מי שמתפקד היום במדינה הזאת. בסוף השינוי מגיע לא רק מאופקים, הוא מגיע מהפריפריה בצפון, בדרום, במרכז, אגב גם מהפריפריה בתוך מרכז הארץ שהצביעו בצורה שונה. אני חושב שכולנו נופתע מעומק השינוי של דפוסי ההצבעה, כי רוב האנשים שנמצאים פה היום ונמצאים במקומות אחרים מבינים שיש כבר חלופות טובות שיעבדו בשבילם טוב יותר".

ואם בסוף יום אחרי הבחירות תראה שהנתונים לא השתנו באופן דרמטי ואנשים ימשיכו להצביע למפלגות של הקואליציה? מה זה יגיד לך?
"שלא עבדנו מספיק קשה ולא שמנו חלופות מספיק טובות, נעבוד יותר קשה כדי לבנות חלופות טובות יותר. אין מקום אחר חוץ ממדינת ישראל, זה המקום היחיד שבו לישראלים וליהודים יש את העתיד, אין מקום אחר בעולם".