כשנתניהו שאל ב-7 באוקטובר: "למה הם יורים?"

מה באמת היה קורה אם היו מעירים את נתניהו? זאת לא שאלה תאורטית. אפשר לבחון אותה כשמסתכלים על מה שעשה ראש הממשלה מרגע שכבר קם. מה שעשה, ובעיקר כל מה שלא עשה ב-4 השעות הראשונות של המלחמה, כשכבר יידע על הטבח ההמוני, על החטיפות ועל כיבוש היישובים.

היו גם הניסיונות להעיר את נתניהו חודשים קודם, כשהוא אטם את אוזניו. "אנחנו כבר ידענו על תוכניות להעביר מאות מחבלים דרך תוואי תת-קרקעי, להיכנס ליישובינו, להיכנס לקיבוצים, לחטוף חיילים ואזרחים, כמובן להרוג ולחמוק חזרה", אמר נתניהו עצמו רק שלושה חודשים לפני הטבח. היו גם הניסיונות של כול ראשי מערכת הביטחון להזהיר. שבועיים לפני הטבח אמר ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "כל ראשי מערכת הביטחון — צה"ל, שב"כ, משטרה, גופי המודיעין — מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה".

"למה הם יורים?"

ב-6:29 העיר המזכיר הצבאי, אלוף אבי גיל, את ראש הממשלה. "חמאס פתח במתקפת פתע", אמר גיל, ודיווח על ירי רקטות. נתניהו הזדקף במיטה. זה היה 27 דקות לפני שהמחבל הראשון בכלל התקרב לגדר של קיבוץ בארי. אפשר לעשות הרבה דברים ב-27 דקות. "למה הם יורים?", היו המילים הראשונות של נתניהו. "למה הם יורים?".

"זה כמו ויקטור בגבעת חלפון שאומר: 'איזה אינטרס יש להם לבוא בחום הזה?'", אומר עיתונאי ידיעות אחרונות וניו יורק טיימס רונן ברגמן. "הדבר הכי סביר לחשוב שהוא חושב: 'מה יש להם? הרי אנחנו סידרנו איתם את העניינים. סגרנו דרך הקטארים את חידוש או השלמת העברת הכסף, סגרנו עם המצרים עוד אישורי עבודה מבחינתם. הם קיבלו מה שהם רוצים'".

11 דקות חולפות. לא ידוע מה עשה בהן נתניהו, אולי הלך לשטוף פנים. בכל מקרה, הוא לא נכנס לרכב ואמר לנהג: "סע". 6:40 שיחה נוספת עם המזכיר הצבאי בטלפון המוצפן. "יש כאוס", אמר האלוף גיל, ודיווח: "יהיו עשרות חטופים, מאות הרוגים. חמאס פתח במלחמה". עמוס הראל, הפרשן הצבאי של הארץ, אומר כי "כאן כבר יש חילופי דברים יותר קונקרטיים. נתניהו מנסה להבין את ההקשר, מה חמאס מנסה לעשות והוא גם מפזר קצת הנחיות, משהו כמו הוראות מיניסטריאליות".

"אפשר להוריד להם מנהיגות?", שואל נתניהו את המזכיר הצבאי, "מסינוואר ודרומה?". ומוסיף: "צריך לראות מה היקף ההתקפה ולראות אם צריך לגייס מילואים". עמוס הראל לא מכיר סיכום דיון או אמירה מפורשת של נתניהו שהצבא התייחס אליה באותו שלב. "באותן דקות ראש השב"כ כבר נמצא עם אנשי השירות בישיבה שהוא כבר כינס קודם לכן, והרמטכ"ל נמצא בדרכו מביתו באזור מודיעין לקריה בתל אביב.

בהמשך ניסה ראש הסגל, צחי ברוורמן, לשנות בתמלולי השיחות את השעה, למעשה להעלים את השיחה הראשונה הזאת של "למה הם יורים". השבוע ניסה גם נתניהו לכתוב מחדש את ההיסטוריה. "בלילה הזה, לפי מה שאני הבנתי, הייתה תפיסה שאומרת: האחריות זה למנוע מצב של מיסקלקולציה. ואיך תהיה מיסקלקולציה? אם חלילה נעיר את ראש הממשלה, הוא יגיד: 'תעירו מיד את כל צה"ל, תזניקו את חיל האוויר, אף אחד לא חוצה את הגדר הזאת'. זה יכול להביא לכך שחמאס יתקוף אותנו. מה היה קורה אם היו מעירים אותי? זה לא היה קורה", אמר נתניהו בערוץ 14.

"המיסקלקולציה זו הוראה של נתניהו", מבהיר רונן ברגמן. "נתניהו אומר להם: 'תשאירו את החזית הזאת רגועה, שקטה. יש לי דברים יותר חשובים על הראש'". הדברים החשובים מבחינת נתניהו באוקטובר 23' היו הסכם שלום עם סעודיה. ההנחיה שלו לצבא הייתה להכיל את עזה ואת הגדה ככל שיידרש, העיקר לא לסכן את הערוץ הסעודי.

השעות האבודות בלו"ז הלשכה

בשעה 7:30 מתחילים להיפרד לוחות הזמנים הידועים לעיתונאים מאלה שמפרסם משרד ראש הממשלה. "נתניהו", אומרים שם, "יוצא לקריה בשעה 7:30, לאחר הכנת שיירת רה"מ". הבנתם? מפילים את העיכוב ביציאה על הכנת השיירה. "אין כזה דבר 'שעה של הכנת שיירת רה"מ'", מבהיר יאיר לפיד. "הייתי ראש ממשלה, השיירה מוכנה תמיד ליציאה מיידית".

האם נתניהו שוב לא מדייק? לפי גרסתו, הוא מגיע לקריה. לפי רישומי שב"כ ב-08:22. הדרך מקיסריה לתל אביב בכבישים ריקים אמורה לקחת חצי שעה. איך היא הפכה לשעה? זה מעורר תהיות. מה גם שביומן של נתניהו, בין 7 ל-8, יש שורה מושחרת והערה: "ביטחון מידע". גם זה מתקשה להתיישב עם ההודעה מאתמול שבשעה הזאת נתניהו כבר היה בדרך. מה גם ששלושה מקורות שונים אומרים לנו שנתניהו לא הגיע לקריה לפני 9:30, וזה לכאורה מאחר את שעת היציאה האמיתית ל-9:00. אפשר להעריך בזהירות שנתניהו שוב לא מדייק.

מה עשה נתניהו במשך שעתיים וחצי עד שיצא, או אפילו שעה אם נקבל את גרסת משרדו כלשונה — שעה שבמהלכה מאות אנשים נרצחים בנובה ונשרפים בממ"דים? זה יתברר רק כשתקום ועדת חקירה ממלכתית. אבל כן ידוע מה הוא לא עשה בזמן הזה: נתניהו לא דיבר אישית עם הרמטכ"ל, לא דיבר עם ראש אמ"ן, לא דיבר עם ראש השב"כ, גם לא עם מפקד חיל האוויר. "הצבא עשה את שלו, יותר טוב, פחות טוב. נתניהו לא נמצא שם. אז מי ניהל? הצבא ניהל וגלנט ניהל", מסביר ברגמן.

"בשעות הראשונות אין בעצם נוכחות של נתניהו"

נחזור לרגע ל-06:29. באותה דקה בדיוק, במושב עמיקם, מקבל שר הביטחון יואב גלנט טלפון מהבת שלו, ששואלת למה יש אזעקות בתל אביב. ועכשיו שאלה קטנה במתמטיקה: שני אנשים מתעוררים בו-זמנית, בקיסריה ובעמיקם, ומבינים שעליהם להגיע במהירות האפשרית לקריה בתל אביב. המרחק מקיסריה הוא 60 ק"מ, המרחק מעמיקם גדול יותר - 80 ק"מ. שניהם רשאים לנסוע במהירות על השוליים ולחצות רמזורים אדומים, ככה שאין עיכובים. מי מהם יגיע ראשון? התשובה: גלנט הגיע לקריה ב-7:30, לפחות שעה לפני נתניהו. תוך 20 דקות הוא היה ברכב הדוהר לתל אביב. אם נתניהו היה יוצא מביתו באותה שעה כמו שר הביטחון שלו, הוא היה בקריה כבר ב-7:20.

מה עשה נתניהו באותה שעה לפי גרסת משרדו? ב-9:55 מתלכדות שוב הגרסאות. נתניהו נכנס לבור הפיקוד להערכת מצב. קשה לתפוס את זה, אבל שלוש וחצי שעות לאחר שפרצה המלחמה, ראש הממשלה משוחח בפעם הראשונה עם הרמטכ"ל. "הוא עושה הערכת מצב ראשונה ב-9:45. צריך לזכור שרוב ההרג ב-7 באוקטובר, ב-13:00 ברוב המקומות כבר נגמר", אומר ברגמן. "אם אתה אומר 'אני המפקד העליון של הכוחות המזוינים' ואתה מתחיל רק לחשוב על לתת הוראות ב-9:45, וזה 20 דקות, זה לא מספיק כדי לעסוק בכל שדה הקרב".

לפי ההודעה הרשמית מאתמול, ב-9:55 נתניהו מנחה על סגירה הרמטית של הגבול. השבוע הוא אמר שאם רק היו מעירים אותו, הוא היה מנחה מיד: "אף אחד לא חוצה את הגדר". במציאות, גם לפי לוחות הזמנים של משרדו, זה לקח לו בדיוק שלוש וחצי שעות מרגע שהתעורר. הנוכחים באותה הערכת מצב בבור העריכו את המצב של ראש הממשלה עצמו כמעורר דאגה. "שני אנשים שעקבו אחריו בימים הראשונים מקרוב - שר הביטחון גלנט, ובשלב הבא גם הרמטכ"ל לשעבר השר איזנקוט, שמתמנה לחבר בקבינט המלחמה - מדברים על כך שהוא לא היה בתפקוד מלא", אומר עמוס הראל. "אני לא יודע אם הם משתמשים בביטוי 'אובדן עשתונות' - אבל הם מתארים אדם שהיה בהלם מסוים מהנסיבות שנוצרו, והתקשה לתפקד".

הנטייה של נתניהו להתפרק נפשית במצבי משבר ביטחוניים מוכרת לסובביו כבר עשרות שנים. ב-1997, כשהוא שנה בתפקיד ראש הממשלה, הסתבך מבצע המוסד בירדן לחיסול ח'אלד משעל. השר אריאל שרון נאלץ לנהל את המשבר. "בשעות הראשונות, הקריטיות, אין בעצם נוכחות של נתניהו", אומר ברגמן. "נתניהו הוא כנראה בתערובת של איזה הלם מצד אחד ופחד ביצועי מצד שני".

"אני אחד האנשים המעטים שפגשו את נתניהו ב-7 באוקטובר", כתב השבוע ראש האופוזיציה לפיד. "עד 16:30 נתניהו בקושי תפקד, והוא לא יזם מהלך אחד. הצבא הציע פעולות והוא אישר אותן בלי ויכוחים. שום דבר לא בא ממנו — שום הצעה, שום מהלך. הוא לא דיבר עם היישובים, לא הזיז חטיבה אחת, לא הוריד פקודה אחת, לא ניהל מבצע אחד, לא הציע לרדת לדרום פעם אחת, לא הורה לפנות יישוב אחד".

"ככל שאנחנו יודעים כרגע, הוא לא השאיר את חותמו על השעות הללו", מאשר עמוס הראל. ב-10:30, ארבע שעות לתוך המלחמה, נתניהו כבר מספיק מפוקס בשביל לשוחח בטלפון עם ראש ממשלת הולנד, שמתעניין בכוונתו להקים ממשלת חירום. נתניהו מבהיר להולנדי שאין לו כוונה לוותר על בן גביר וסמוטריץ'. מאוחר יותר ישמע גם ראש האופוזיציה דברים דומים.

אלה לא הגנרלים שלא העירו אותו

צבאית, נתניהו בהלם ובלבול, אבל חוש ההישרדות הפוליטי שלו עבד כמו פנתר. ב-11:00 ראש הממשלה מתייצב מול מצלמת הטלפון של יועציו, מאופר ומעוצב, לצלם הודעה ראשונה. עם הרמטכ"ל ידבר נתניהו שוב רק ברבע לשתיים. "כאילו שראשי הצבא או קהילת המודיעין הסתירו משהו מנתניהו - הטענה הזאת נסתרת אל מול העובדות. כי כבר בשעה שתיים בלילה, ה'סימנים המעידים' - כלומר אותם סימנים שנדלקים באיזושהי פריסה לאורך החזית - הועברו ממשמרת הלילה, מהחמ"ל של חטיבת המחקר באמ"ן, ללשכת ראש הממשלה", מוסיף ברגמן.

אלה לא הגנרלים שלא העירו אותו. כבר בשתיים בלילה הועברו ללשכת ראש הממשלה כל הנתונים. קצין המודיעין של הלשכה קיבל עוד שיחה בשלוש בלילה, לוודא שהוא מודע לחומר שהועבר. וגם כשהעירו את נתניהו, עברו שעות רבות עד שהיה מסוגל לתת הנחיות קונקרטיות. עד מתי נמשך ההלם?

"הטענה היא שזה סוחב על פני הימים הראשונים", אומר עמוס הראל. "הימים הראשונים הם לא, בניגוד למה שמוצג כרגע על ידי תומכיו, הם רחוקים מלהיות איזה מפגן מנהיגות של אבי האומה המנוסה, שיודע להתמודד ולנווט את הספינה במים הסוערים". במבט לאחור כולם גיבורים גדולים: מזנקים מהמיטה חדי תודעה ומזניקים טייסות קרב במבט פלדה. במציאות העגומה, בלי פוטושופ וקונספירציות וזיוף פרוטוקולים - התשובה לשאלה מה היה קורה אם היו מעירים את נתניהו היא, ככל שאפשר להעריך, לא משהו שונה באופן משמעותי.

תחקיר: נוי ברכה