"חשבו שהם במקום מוגן": מאחורי מבצעי החיסול הנועזים

כמעט שנתיים חלפו מאותו יום שישי בשעה 18:20, כאשר הטילו מטוסים רבים של חיל האוויר 83 טונות של פצצות בתקיפה שזעזעה את רובע הדאחיה בביירות בירת לבנון – התקיפה שחוסל בה גם חסן נסראללה בבונקר, אחרי שנים שלעג לישראל והתגרה בה. "זו הייתה התקיפה המשמעותית ביותר, של חסן נסראללה. ברגע שהבנו שהוא וצמרת הארגון נמצאים במקום שלתפיסתם הוא מוגן, וברגע שהבשילו התנאים המבצעיים – יצאנו לתקיפה נרחבת עם עשרות חימושים", אומר סגן-אלוף ד', ראש ענף המבצעים במטה הכללי.

"כשראינו את תמונות הפיצוץ והעשן הייתה לנו תחושת משמעות אדירה", הוא מתגאה. זמן קצר לאחר מכן התבררו ממדי המבצע, שזכה לשם "סדר חדש": מנהיג ארגון הטרור חיזבאללה חוסל בתקיפה ולצידו בכירים אחרים, ובראשם מפקד חזית הדרום של חיזבאללה עלי כרכי, וגם גנרל איראני ששהה במקום.

"בתוך המפקדה הזו היה חלק לא מבוטל מהפיקוד הבכיר של חיזבאללה", מציינים בענף. "מי שקשר את גורלו עם גורל חמאס, אחרי שארגון הטרור העזתי בחר לבצע את הפשע המתועב ב-7 באוקטובר – לטבוח, לאנוס ולרצוח – הוא חסן נסראללה. אותו נסראללה שאמר כמה וכמה פעמים שללא הפסקת אש בעזה, חיזבאללה לא ינצור את האש נגד ישראל. אבל היה מחיר לדבר הזה: מי שבחר לקשור את גורלו עם גורל חמאס ומנהיגו יחיא סינוואר, כנראה יסיים כמו שסינוואר סיים".

חיסול נסראללה הוא רק אחד מהמבצעים המורכבים שהובילו בענף המבצעים: החיילים שמשרתים כאן אמונים על כל המבצעים המיוחדים – משלב איסוף המודיעין ועוד לכוחות המבצעיים. לעיתים בענף גם מקשרים בין הצבא ובין גופי ביטחון אחרים כמו השב"כ או המוסד.

"לחסל דמות כמו נסראללה, שכל מטרתו לאורך השנים הייתה לפגוע במדינת ישראל, זה להבין שהיית חלק מאירוע היסטורי", מוסיף סא"ל ד' ומצהיר שגם ברגעים אלה מתנהל מעקב אחרי בכירים אחרים בארגוני הטרור. "אף אחד מהם לא חסין, והזרוע הארוכה של מערכת הביטחון תדע להגיע לכל אחד ואחד מהם, בארץ או בחו"ל", הוא מזהיר.

"המהות של ענף מבצעים היא לתאם, ובסופו של דבר לדאוג שכל מבצע ייצא לפועל עם מעטפת, תיאום וסנכרון מלא בין כלל הגופים", מסביר סא"ל ד'. בענף יודעים בדיוק איזה מבצע מתוכנן עומד לקרות, היכן ומתי. הקצין מכנה את הארגון לקראת מבצע כזה "אירוע רב-זירתי". הוא מבהיר: "כולם עובדים בשיתוף פעולה הדוק ומלא. אגף המודיעין, חיל האוויר, השב"כ והמשטרה. בסופו של דבר מי שמסנכרן את המערכת המבצעית זה אנחנו".

ענף המבצעים, שהוא חלק מאגף המבצעים (אמ"ץ) במטה הכללי (מטכ"ל), עוסק במבצעים מורכבים בכל גזרות הלחימה הפעילות – גם מבצעים מיוחדים וגם סיכולים ממוקדים. חלק מהמבצעים נעשים בשיתוף פעולה הדוק עם השב"כ. "כל מבצע כזה מתחיל כמה שבועות, אם לא חודשים, לפני הביצוע", אומר סא"ל ד'. "כדי שהוא ייצא לפועל הבאנו את הכוחות בזמן קצר למוכנות מלאה".

לדברי הרע"ן, על כל מבצע שבוצע, שותף ופורסם – ישנם עוד רבים שלא פורסמו. "לכל מבצע יש מעטפת מהאוויר, מהקרקע ומהים, ומי שמסנכרן את כל זה הוא הענף הזה, בזכות קצינים וקצינות שעובדים פה לילות כימים", הוא מדגיש.

מה הופך מבצע ל"מיוחד"?

חלק מרכזי בפעילות הענף היא הכוננות התמידית לאירועים מתפרצים – מכל מקום אפשרי. רב-סרן א', ראש מדור המבצעים המיוחדים בענף, מסביר: "זה בא לידי ביטוי בכך שאנחנו בסנכרון מלא בין הצרכים של הפיקודים ובין חיל האוויר, ומגבירים את הכוננויות של כלל הגופים כדי שלכל אירוע מתפרץ הצבא יהיה ערוך לתת מענה".

מתי אתם נכנסים לתמונה?
"בכל שלב, כבר מהתכנון. היה לנו למשל חשד לחדירת מחבלים, ואז הוצאנו פקודה לאירוע חריג. כל מה שתכננו עבר לשליטה של מדור המיוחדים, וכל הכוננויות של מטוסי הקרב והיחידות החוץ-צה"ליות הוקפצו ונתנו מענה מלא. כל זה נועד להבטיח מענה לכל תרחיש".

התיאום בין הגורמים השונים בתוך צה"ל, וגם מחוץ לו, הוא אתגר לא מבוטל שמלווה את עבודת הענף. רס"ן א' מבהיר כי האתגר הגדול ביותר הוא "לתת מענה לכולם ולשמור על הגמישות המבצעית". הוא מסביר: "נגיד שעכשיו יש אירוע של נפילת טיל בדימונה ובערד, שזה אירוע של פיקוד העורף – מהר מאוד הקצינו מסוקים. אבל האתגר הוא לשמור אצלי את כל הכלים כדי לתפקד גם אם יתפתח במקביל אירוע בפיקוד הדרום או בפיקוד הצפון. זו אחריות רב-זירתית".

המבצעים שמוגדרים "מיוחדים" הם אלו שהיעד שלהם הוא חלק מהדירקטיבה המטכ"לית. "ברגע שאנחנו רואים שהיעד הוא כזה, אנחנו נכנסים לעניין", אומר רס"ן א'. "אנחנו מדברים עם גורמי המקצוע מכל גוף ומתכוננים בעזרת מודלים – ככה זה נמדד". ראש הענף סא"ל ד' מוסיף כי חלק מהמבצעים האלו מתחילים מאירוע מתפרץ או מתוכננים כמענה יזום. "האויב משנה את ההיערכות שלו בעקבות חיסולים שהצלחנו לבצע, ולכן תמיד צריך לחשוב מחוץ לקופסה ולתכנן מבצעים מורכבים, כמו חילוץ חטופים ופצועים", הוא מבהיר.

כמה מבצעים כאלה יש?
"יש הרבה מאוד מבצעים. אנחנו תמיד מתכוננים למלחמה הבאה ומבינים שלא משנה איפה תפרוץ הלחימה – היא תיראה אחרת".

הטלטלה בחיזבאללה בעקבות פיצוץ הביפרים

את מבצע פיצוץ הביפרים, ימים ספורים לפני חיסול נסראללה, מכנים בענף "המעצב המרכזי, אירוע שמבטא יכולת חיסול מאוד גבוהה ויש לו משמעות פסיכולוגית מאוד גדולה על הצד השני". באגף רואים בכך פגיעה של ממש ביכולת של ארגון הטרור הלבנוני השיעי – וצעד מהותי בדרך למימוש אחת ממטרות המלחמה, כלומר החזרת התושבים לצפון.

אותו מבצע תואר בעבר "סרט של מדע בדיוני". היכולות שהופעלו שם היו פורצות דרך ובעיקר מפתיעות. ב-17 בספטמבר 2024, בשעה 15:30, התפוצצו בו-זמנית אלפי מכשירי זימונית ברחבי לבנון וסוריה. למוחרת היום, ב-18 בספטמבר, התפוצצו גם מכשירי הקשר של חיזבאללה. התוצאה הייתה עשרות הרוגים ואלפי פצועים בשורות הארגון, שחלק לא מבוטל מהם איבדו לא רק אצבעות אלא גם את כשירותם המבצעית.

פיצוץ הביפרים, שגם הוא היה מתואם ברמה גבוהה מאוד בין כמה גורמי ביטחון וגם נשמר בסודיות רבה, היה למעשה מכת הפתיחה – המכה שהכשירה את הקרקע לחיסול של נסראללה עצמו ולפגיעה בבכירים רבים אחרים ובמפקדי שטח. הבהלה שחלחלה בארגון הטרור והניסיונות לתקשר באמצעים אחרים רק עזרו, כך ניתן להסיק, לתוכנית של ישראל לחסל את צמרת חיזבאללה.

גם החיסול של בכיר חיזבאללה איבראהים עקיל בדאחיה, ימים ספורים לפני חיסול נסראללה עצמו, הוגדר "הישג משמעותי" והיה הוכחה נוספת ליכולת לפגוע בכל אחד מבכירי הטרור. "אנחנו מתכוונים שתושבי הצפון יחזרו, וזה יקרה דרך מעשים", מציינים המרואיינים.

"בקצה יושבת סמב"צית בת 18"

בניגוד למה שאולי אפשר להניח, לא כל המבצעים שמובילים בענף הם נקודתיים כמו חיסול נסראללה, ולא פעם הם עוסקים גם במעקבים ארוכים אחר דמויות שעלולות להיות סיכון. "האויב מנסה לאתגר אותנו כל הזמן, ואנחנו עוקבים אחריו באשר הוא, מזהים היכן הוא פועל ומונעים ממנו את היכולת לפגוע", אומר סא"ל ד'. "היום כל אזרח שמרים משקפת רואה את כוחות צה"ל פרוסים קדימה כדי להגן על היישובים. הבנו שרק להגן במגננה פסיבית זה לא משהו שמחזיק מעמד".

העבודה המורכבת ביותר מבחינת הענף היא מבצעים לחילוץ חטופים. "להוציא אל הפועל מבצע חילוץ לוקח המון זמן", מבהיר סא"ל ד'. "המטרה העליונה היא לחלץ חטופים. בהרבה מקרים מצליחים, אבל לפעמים יש גם מחירים כבדים וכישלונות".

ראש הענף מדגיש כי "גבולות הפעולה של ישראל" רחבים מהידוע. "המקומות שאנחנו פועלים בהם רחוקים בהרבה ממה שנראה. בכל מקום שאנחנו מגיעים אליו, אנחנו פועלים כדי לסכל איומים", הוא מציין. "האתגר שלנו הוא גם לזהות את מה שאנחנו עדיין לא יודעים ולנתח גם את זה. מדובר בדברים שמשפיעים על הצבא כולו, ואנחנו עושים זאת בחרדת קודש".

איך נראית הפעילות שלכם בפועל?
"כשמבינים שיש אתגר מבצעי, בוחנים איזה כוח מקצים לאותו מרחב. פועלים בשותפות עם גופים נוספים, כאשר לכל גוף יש יתרון יחסי. מייצרים פתרונות יצירתיים שדורשים זמן רב ומשאבים. מתוך הניסיון שנצבר כאן לאורך השנים, כשיש פתרון מבצעי מדויק – מגיעים להצלחה".

רס"ן א', ראש מדור המשולבים, יציין בקרוב תריסר שנים בצה"ל. הוא מעיד כי התפקיד הנוכחי שלו הוא ששינה אצלו את כל החשיבה הצבאית. "הענף אחראי להבשלת המבצעים, מהרמטכ"ל ועד הדרג המדיני", הוא אומר. "המטרה היא לוודא שכל מבצע מתנהל כשורה. אנחנו נכנסים למוקדי המורכבות ומנהלים את השליטה באירועים בזמן אמת".

"בקצה יושבת סמב"צית (סמלת מבצעים) בת 18 עם אחריות עצומה וכמויות אדירות של מידע", מבהיר רס"ן א'. "הדור הצעיר כאן עושה עבודה מדהימה. העבודה היא עם כל גופי הביטחון, בסנכרון מתמיד עם אמ"ן וחיל האוויר".

"הכול קורה ונסגר בתוך דקות אחדות"

במדור מדגישים שוב ושוב את המיידיות הנדרשת לא אחת בעבודה שלהם. מידע מודיעיני על יעד חיסול יכול להגיע בהתרעה של דקות מעטות, ועל קציני האגף לתאם מיד בין כל הגורמים, להוציא את המבצע לפועל ולעמוד במשימה.

"ניקח לדוגמה את חיסול רמטכ"ל חיזבאללה (אבו עלי טבטבאי, נובמבר 2025): אנחנו מקבלים מודיעין בזמן אמת, בונים מענה מהיר ומניעים את כלל הכוחות למבצע", אומר רמ"ד המשולבים. ראש הענף מוסיף: "אם זה אירוע בג'נין ואם זה חיסול בכירים – לעיתים הכול מתרחש ונסגר בתוך דקות מרגע קבלת המידע".

רס"ן א' מבהיר כי לצה"ל אין מגבלות ביצוע, וכי כל המחבלים על הכוונת שלו. "אנחנו כאן, ערוכים ומוכנים תמיד", מוסיף רמ"ד המבצעים המיוחדים.

"התפקיד שלנו הוא לחבר בין הנקודות, לסנכרן בין הגופים ולהוביל לסגירות מעגל", ממשיך רס"ן א'. "בעוד כל פיקוד רואה את הגזרה שלו, התפקיד שלנו הוא לראות את התמונה המלאה של כל הזירות והמבצעים". ראש הענף מודה: "בעבר התיאום הבין-ארגוני היה פחות הדוק. היום כולם פועלים שכם אל שכם ומבצעים פעולות נועזות שעולות על כל דמיון".