נועם בתן על הנשים בחייו: "נשבר לי הלב, היה קשה, בכיתי"

"היינו בתוך היהלום הזה. אנחנו הרמטיים, יש רק את הדלת שלנו, שממנה נכנסים ויוצאים, שאתה רואה ממנה איזה שבריר קהל כזה. אני בנשימות בלתי פוסקות. הלב דופק, דופק, דופק" – כך מתאר נועם בתן את 10 השניות האחרונות לפני שהוא עלה על במת האירוויזיון. 4 חודשים אחרי רגע השיא, נועם בתן כבר יודע איך מרגישים בפסגה. אחרי תקופה ארוכה שבה היה בכל מקום, הוא כמעט ולא מדבר מאז, אבל הסכים להיפתח בריאיון לאולפן שישי.

"אני חושב שאף פעם אתה לא מעכל חוויה בזמן אמת", הוא אומר, ומשתף כי עד היום הוא לא צפה בביצוע שלו. בדרך כלל, הוא מעיד על עצמו כאדם ביקורתי כלפי עצמו, אבל עם הביצוע מהאירוויזיון הוא כבר השלים. "עם זה כבר לא, זה ייצא וזה קיבל המון אהבה, אז אני בשלום עם זה. אבל...".

אתה רואה דברים שאני לא רואה בביצוע הזה?
"כן. אני מתאר לעצמי".

מה אתה רואה?
"אי-דיוקים בקול. רגעים של... היסוס או רגעים של ביטחון. אני רואה את כל הפרטים פשוט, בזמן אמת. את הסטרס".

זאת חוויה נעימה לראות או שהיא מציפה?
"זו חוויה מרגשת, זה מעניין".

אבל היא גם מורכבת, נכון?
"קצת. זו פשוט תקופה אחרת. אני אוהב את מה שאני רואה, בסך הכול. אני חושב שזה היה מדהים וכיף, וזו באמת חוויה שלא תחזור".

נועם בתן לא עוצר

אנחנו מלווים את נועם בחודשים האחרונים, בניסיון להבין מה קורה אחרי עשייה גדולה. איך ממשיכים לטפס כשכבר כבשת פסגה, איך הופכים את הרגע הזה לקריירה ולמה לפעמים הצעד הבא מתברר כמסובך במיוחד. "לא מזמן הייתי בדרך להופעה, והייתי בעומס מטורף. משהו שלא חוויתי המון זמן, ולא עמדתי בזה. עצרנו בתחנת דלק, והתיישבתי רגע בפינה וניסיתי לבכות, להתחיל להוציא את זה קצת. ופתאום עברו ארבע מבוגרות כאלה. לא ידעתי לאן לברוח", הוא מספר. "זו הייתה סיטואציה מאוד מאתגרת, ואז חזרתי לקרוון ואחת המעצבות ראתה שאני עובר משהו, היא הביאה לי חיבוק ואז זה יצא".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

על מה בכית?
"יש תהליך של לעכל את הדבר הזה, וגם לחיות עם המון עומס, זה דבר שהוא לא קל".

אבל על זה חלמת.
"חד-משמעית, ושזה רק ימשיך. אמן. אני מאושר שזה קורה, אבל צריך ללמוד לווסת את הדבר הזה ולדעת מתי זה יותר מדי".

אבל נועם לא ממש עוצר. חמש הופעות "סולד אאוט" באוגוסט, הופעה גדולה בסוף ספטמבר בהיכל מנורה, שגם אליה כבר כמעט לא נשארו כרטיסים. אחרי האירוויזיון, הקהל עדיין שם. עכשיו האתגר הוא להפוך את הרגע הכי גדול בחיים שלו לדבר שנשאר. "זה הבלוף שאנחנו חיים פה בדור שלנו, ש'כשיהיה לי את זה – אז אני אהיה מאושר'", הוא אומר. "עכשיו, הינה, מגיע משהו שרציתי מאוד. הדבר הראשון שאמרתי לעצמי שנייה אחרי האירוויזיון, היה: 'או-קיי, כאילו עכשיו הכול קורה, מדהים, איזה כיף. אבל מה עם האהבה? מה עם זוגיות?'".

אז בוא נדבר קצת על נשים ועל אהבה. 'מישל', היא לא אישה אמיתית, נכון?
"נכון, היא שם קוד לאהבה פחות בריאה, שלא מאוד עושה באמת טוב. אתה יודע, היו לי כאלה כמה".

כתבת שיר על מערכת יחסים רעילה. עברת כזאת?
"עברתי כזאת".

מה זאת מערכת יחסים רעילה?
"זו מערכת יחסים שמרוקנת אותך יותר ממה שהיא ממלאת אותך, אבל קשה מאוד לעזוב אותה. גבולות נחצים".

אם אני מחבר קו דמיוני בין השירים שכתבת, יש תחושה שאתה מתאהב בעיקר בנשים שאי אפשר באמת להיות איתן.
"'מדאם' זה שיר שנכתב על מישהי מבוגרת ממני, עם שני ילדים, גרושה, גרה מאוד רחוק בארץ. שעתיים וחצי, שלוש נסיעה. הכרנו באינסטגרם ונפגשנו, והיה מפגש מדהים, פותח לב ממש. ואני קלטתי שבחיים זה לא קרה לי, והתאהבתי מאוד חזק ומאוד מהר. זה היה חיבור נשמתי כזה. זה לא היה דבר רגיל. והעובדה שיש לה שני ילדים – הבנו שזה מורכב. אני בני לבין עצמי הבנתי שאני רוצה לבנות משפחה עם מישהי שפעם ראשונה ביחד חווים את זה ובונים את הדבר".

אז נשבר לך הלב?
"אחרי 'מדאם', כן. נשבר הלב. היה קשה, אני בכיתי".

זה לא נהיה יותר מסובך למצוא אהבה?
"זה נהיה יותר מסובך. אני מאוד שומר על עצמי, אני לא יוצא לדייטים בחוץ".

אז מה עושים?
"מזמינים הביתה. בבית".

וגם זה צריך לעבור מערכת סינון.
"כן. וגם יש אובדן פרטיות – עם מי אתה מדבר, איך אתה מדבר. זה מפחיד. לא מזמן התחלתי עם מישהי, ומצאתי את השיחה בטיקטוק. זה לא נעים. אז אתה מאוד נזהר פתאום, אתה מאוד שם לב. זה דבר שאני לומד אותו".

סיפרת ששנים היית חסר ביטחון עם נשים בצעירותך. אתה מבין למה זה נשמע לי קצת מוזר כשאני יושב מולך עכשיו?
"בשיא הכנות. נראיתי פחות טוב משמעותית, והייתי גם מאוד ביישן".

אז הילד הזה, הקצת שמנמן בפנים, שפחות עובד לו עם בנות, עדיין חי בתוכך?
"ה'פחות עובד לו עם בנות' היום פחות, אני מודה. אני אגיד לך אמיתי, אני לא תופס מעצמי גבר חתיך. אני חושב שיש לי קסם, יש לי צ'ארם".

המלצר שהתפוצץ ב"כוכב הבא"

אבל נועם בתן הוא דווקא כן דוגמן. הנער השמנמן מרעננה, שצמח לגובה 1.91 מטר, מככב עכשיו בקמפיין אופנה יוקרתי. "כיף לראות את עצמי ככה, זה נחמד", הוא מודה. "עדיין יש בי כזה, תחושה קטנה שאני כאילו מתחזה. 'חבר'ה, אני לא דוגמן, כאילו רק שתדעו. אני עושה מוזיקה, אני זמר'. אבל זה נחמד, ואני שמח שיצא טוב. זה מחמיא וזה כיף".

ניסית להתקבל ל'כוכב הבא' כשהיית בן 16, ולא הצלחת. אתה זוכר את האודישן של זה? אתה זוכר למה לא הצלחת?
"כן. הייתי לא בשל בעליל. הייתי מאוד מפוחד ומרוגש, ואני זוכר שגם אמרו לי 'לא'. ואני זוכר שהייתי עצוב ברמות, הייתי הכי עצוב בעולם. ואמרתי לעצמי: 'איך אני חוזר לבית הספר עכשיו?'. כולם יראו את זה, מה אני עושה? ולמזלי לא שידרו את זה".

בתקופת הצבא, בתן ניסה את מזלו בעוד ריאליטי מוזיקה. הפעם נועם הגיע למקום השלישי, אבל גם זה לא באמת הפך אותו לכוכב. ואז, הגיעה ההצעה לחזור ולהיבחן ל"כוכב הבא". מהרגע הראשון היה ברור שמי שלא התקבל בפעם הראשונה, הולך להתפוצץ בפעם השנייה. ולחשוב שרגע לפני ה"כוכב הבא", בתן עוד מלצר בבית קפה ושקל ברצינות לעזוב את המוזיקה.

היית מלצר טוב?
"הייתי מלצר מדהים, וגם אהבתי את זה. אני אוהב לדבר עם בני אדם. זה היה מקצוע חברתי, אתה יודע, ואני גם אוהב אוכל. גם במשמרות קשות, פתאום כשאני רב עם הבוס, אני כזה: 'אתה תיראה, יום אחד אני אעזוב את המקום הזה ואני לא אצטרך אתכם יותר'. היו רגעים שהם היו מאמינים בי, והיו רגעים שהם היו כזה: 'תפסיק, טוב, בסדר, תפסיק לחלום, תפנה את השולחן, תחזור לעבוד'".

לא היה חשש כל השנים האלה שאולי עם כל הרצון הטוב והחלומות, זה לא יקרה כמו שאתה מדמיין?
"שם כבר התחיל להיגמר לי האוויר. שם כבר התחלתי להגיד: 'לאן זה הולך?'. אין לי פלאן בי, לא השקעתי בשום דבר אחר. את כל החיים שלי השקעתי בזה. וזה התחיל להיות מפחיד. אני כבר בן 28... זה כבר נהיה עניין. זה כבר היה מאוד קשה. כל פעם שהגעתי למחשבה הזאת של 'אולי אני אוותר', אחרי מאית שנייה אני אומר לעצמי: 'אין סיכוי. אין לי משהו אחר'. אני יודע לעשות עוד דברים, אבל אני פה בשביל לעשות את זה. הייעוד שלי זה זה".

"מי שתזכה בלב של נועם – תזכה בלוטו"

במפגש עם בני המשפחה מתברר שנועם הוא היחיד במשפחה ש"לא הביא בת זוג עדיין" לבית ההורים. "אנחנו מחכים בסבלנות", אומרת אימו קארין, שמתעקשת שאין לחץ מכיוונה בנושא. "אין לחץ", מאשר נועם. "אני גם יודעת שאני רוצה, אני כל הזמן מנהל את השיחות עם אימא שלי... שאני מבין שהרצון האמיתי שלי בסופו של דבר הוא זוגיות, אהבה". אימו מוסיפה: "אני אומרת לו: 'תזכור את זה. תזכור שזה מה שאתה באמת רוצה'".

"אני פעמיים בשבוע מקבל טלפון ממספר לא ידוע, או של כזה: 'אחיינית שלי', 'הבת שלי', 'נכדה שלי'. זה כל היום, ואני כבר לא עונה", אומר אחיו אילן.

מה תנאי הסף? אם יש אישה, בחורה צעירה, שצופה עכשיו מה היא צריכה לדעת?
אילן בתן: "אני חושב שהיא צריכה לדעת קודם כול שהיא תזכה. באמת, מי שתזכה בלב של נועם – תזכה בלוטו. מבחינת סטנדרטים, אין פה סטנדרט כזה גבוה. כל עוד את תעשי לו טוב, אנחנו בעד. זה הכי חשוב".

מה בכל זאת השתנה מאז האירוויזיון?
עופר, אביו של נועם: "אז זהו, יש לנו מזל, כי לא השתנה כלום. כשהוא בא הביתה, הוא נשאר הילד האהוב והוא לא מושפע ממה שקורה לו בחוץ. זה מצוין. יש רק דבר אחד קטן שהשתנה, זה שרואים אותו קצת פחות. אני ראיתי בשנים האלה שהוא עבד קשה, אני ראיתי איך לאט-לאט כל הכוכבים מסתדרים לו. אמרתי: 'זה יגיע למשהו'. אנחנו תומכים בזה, חייבים לתמוך בזה".

קארין: "תמיד אמרנו, לפעמים היו רגעים קשים, ולפעמים הוא אמר: 'כמה זמן זה ייקח?'. אני אמרתי: 'נועם, כשהרגע הנכון יגיע, הרגע הזה יגיע'. אני אמרתי: 'אתה לא מפסיק, אתה ממשיך. יום אחד הכול ייפתח, כי יש לך משהו שמעט מאוד אומנים יש להם. זה אדיר'".

כמה להורים שלך יש חלק בהצלחה, בזה שלא ויתרת?
נועם: "עצום. אני לא יודע מה הייתי עושה אם לא הייתה לי תמיכה. מפחיד להגיע לגיל 40 ולהגיד: 'אני מוזיקאי שלא הצליח', זה מפחיד".

הזמר שכולם אוהבים לאהוב

במדינה שרבה כמעט על הכול, נועם בתן הוא בינתיים אחד הבודדים שכולם אוהבים לאהוב. סוג של ניצחון מוחלט. השנה האחרונה לקחה אותו לגבהים שיהיה קשה לשחזר, אבל בזמן שאנחנו תוהים איך ממשיכים מכאן, בתן עצמו בכלל לא מדבר במונחים של שיא. מבחינתו, כל מה שקרה עד עכשיו הוא רק ההתחלה. "תשמע, בסוף אני לא מגדיר את עצמי כזמר אירוויזיון. היה אירוויזיון, מדהים, שינה לי את החיים. הייתה חוויה מטורפת עם המון זכות והמון אחריות. אני לא חושב שאתה אמור לשחזר אותו, אני חושב שאתה אמור ליצור משהו אחר וחדש. אני רואה עוד שיאים בדמיון שלי".

בתקופה האחרונה מבצע בתן את השיר "שוב אני לא נרדם", שכתב ירון שי ז"ל, שנפל ב-7 באוקטובר. "אחרי מותו מצאו בטלפון שלו... חיפשו בכלל סטנד-אפ, כי הם ידעו שהוא עובד על קטע סטנד-אפ או משהו כזה, ולא מצאו אותו. הם מצאו שיר, שלא היה להם מושג שהוא כתב, היו שם מילים נבואיות. הוא אומר שם: 'רוצה שלא יגיע יום שבת'. וניסינו כמה שפחות לגעת וכמה שפחות... איזה חרדת קודש כזאת. וזה היה מטורף כל התהליך של ההקלטה, והמשפחה הזאת – הם חזקים בצורה בלתי רגילה, וניתבו את הדבר הזה כדי לעשות כל כך הרבה טוב. הם איבדו את הבן שלהם, ואחרי זה הם נתנו כל כך הרבה טוב לכולם. וזה דורש כוחות נפש מטורפים".

תחקיר: קורל לייבו