"תעיפו את הנשים!": הקרב האלים על הטבילה בעירום במעיין

מעיין "עין איתמר" בהרי ירושלים הפך בחודשי הקיץ לנקודת רתיחה נוספת בין הציבור החילוני לשמרני בבירה – והמתיחות רק מתגברת בימים אלה, רגע לפני יום הכיפורים. קבוצת מתרחצים שומרי מצוות שמגיעה למעיין דורשת מנשים שיתרחקו מהמקום: לטענת הגברים, הם מגיעים לקראת כניסת השבת ומעוניינים לטבול ב'מקווה' בעירום מלא, ולצורך כך הם מרחיקים בכוח נשים שמתקרבות למקום. מולם ניצבות ירושלמיות שאינן מוכנות לקבל את המציאות החדשה.

גלית עציון, תושבת ירושלים, החליטה להיאבק על זכותן של נשים לטבול במעיין והגיעה לאתר בכל יום שישי בחודשי הקיץ. "מדי שישי יש חבורה קבועה של גברים שמגיעים למעיין ומגרשים ממנו נשים", היא מספרת בריאיון למגזין N12. "כשאנחנו מגיעות, הם טוענים שהם הגיעו כדי לטבול לקראת השבת ומבקשים מאיתנו שנפנה את המקום. להגנתם, הם טענו שהם מתחזקים את המקום ולכן הוא 'שייך' להם, אבל החוק פשוט לא עובד ככה. אי אפשר להשתלט על מרחב ציבורי ולשנות את כללי המשחק".

העימותים בנוגע למעיין מתרחשים בדרך כלל בימי שישי קיציים, זמני השיא של הרחצה במעיינות, וגם לקראת הימים הנוראים. על פי האמונה, המנהג הנפוץ, במיוחד לרגל השנה החדשה ועשרת ימי התשובה, מאפשר לטובלים להגיע לימי הדין במצב של טהרה והתחדשות – אך עולה השאלה כמה טהורה הפעולה אם היא מלווה בסילוק באיומים ואף במעשי אלימות.

גלית מתארת את החוויה שעברה בשבועות האחרונים כשהגיעה למעיין: "בחלק מהמקרים הם ממש נקטו אלימות כלפיי וכלפי נשים אחרות. הם השפריצו עלינו מים, זרקו עליי אבנים פעם אחת, וזרקו עליי גם פקקים של בקבוקים. מקללים אותי, קראו לי 'שרמוטה' ו'זונה' מול בעלי ומול הילדים".

בסרטונים שהגיעו לידי N12 נראים העימותים בין הקבוצה שהשתלטה על המעיין ובין נשים וגברים אחרים שפקדו את המקום. הבולט שבהם הוא שרון קלימי, שמגיע בכל צוהרי שישי יחד עם צעירים אחרים שהוא מכנה "חבורת הנערים שלי". באחת הפעמים נשאל על ניסיון ההשתלטות על המעיין והגיב: "לא תפסתי על זה בעלות, אבל אני לוקח את מה ששלי".

בסרטון אחר נראה קלימי צועק לעבר הנשים "תעיפו את הדברים!" והצעירים שבתוך המים משפריצים עליהן. בעימות אחר לעיני המצלמות הטיח קלימי בצעירות ובצעירים "אתם שונאי ישראל!" ובתקרית נוספת קראו צעירים חרדים "להעיף את הנשים מהמים" ועלבו באחת הנוכחות: "תסתכלי איך את נראית".

"שרון קלימי קורא לחבורה שלו 'הנערים שלי' – ובאמת הם עושי דברו", טוענת גלית עציון. "בפעם הראשונה שנתקלתי בהם, הייתי בבגדי ריצה, אפילו לא לבשתי בגד ים, ופשוט עצרתי במעיין כדי להתרענן". לטענתה, שרון ניסה לגרש אותה "ודווקא משום כך אמרתי לעצמי שאמשיך להגיע בכל יום שישי".

הבחורים מסבירים שהם מגיעים כדי לקיים מצווה של טבילה לפני כניסת השבת. אלא שעל פי ההלכה, מדובר במנהג ולא בחובה מן הדין. אחד הצעירים שהגיעו למעיין בסוף השבוע האחרון פנה אל הפעילה מורן מישל, חברת מפלגת הדמוקרטים, ואמר לה: "מה הבעיה שלכן לכבד יום אחד בשבוע שהם באים לטבול בו?" היא בתגובה ענתה לו: "גם אנחנו באות לטבול", והוא השיב: "אבל הטבילה שלנו היא מה שציווה עלינו בורא עולם". מישל טענה לפניו שאין מצווה של טבילה לגבר, והוא ענה לה: "אולי ניצחתן בקרב, אבל לא תנצחו במערכה. לא תנצחו את היהדות". מישל ענתה לו: "ההבדל בינינו הוא שאני לא במלחמה, בטח לא עם היהדות. אני יהודייה בדרכי ואתה בדרכך".

לפני שמונה שנים, כשעימותים דומים התרחשו ממש באותו מעיין ועם אותו קלימי, הושגו לבסוף "הבנות": אליאנה ברבל, שהובילה אז את המאבק, נפגשה איתו ועדכנה לאחר מכן כי קלימי הבטיח ש"ידאג שאישה לעולם לא תושפל שם" – ומנגד קבוצת הנשים תפסיק את המאבק המאורגן ואת ההגעה הקבוצתית.

אך בקיץ האחרון התחדשו העימותים ביתר שאת, וה"הבנות" רחוקות מאוד מהמציאות: מטיילות וגם מטיילים העידו שנתקלו באיומים, בקללות וגם באלימות מצד קומץ אלים. לפי אחת העדויות, אחד מהם אף איים על גבר שהגיע עם משפחתו ("ארצח אותך, אשסף לך את הגרון") ואז הכה אותו.

בעקבות התלונות והעדויות על חידוש העימותים ירד אל השטח סגן ראש עיריית ירושלים יוסי חביליו כדי להבין מה קורה במקום. "זאת פשוט שערורייה. יש קבוצה חרדית שמורכבת מכמה עשרות גברים והיא משתלטת על המעיין. אם מגיעה לשם אישה – הם מתנכלים לה. כשהגעתי לשם באחד מימי השישי, ראיתי מה מתרחש. הייתה אווירה מאיימת ולא נעימה כלפי נשים. פניתי למפקד מחוז ירושלים, והוא הבטיח שיקיים דיון בנושא".

"היו מקרים שהזעיקו משטרה למקום, אבל לשוטרים אין הרבה מה לעשות", טוען חביליו. "לא ייתכן שקבוצה חרדית קיצונית תשלט על המעיינות ולא תיתן לנשים להגיע לשם. התערבות המשטרה צריכה להיות משמעותית הרבה יותר. מעיינות הם משאב ציבורי שצריך להיות פתוח לכולם. אני רואה במצב הזה מדרון חלקלק, אם הוא לא ייעצר – החיים פה יהיו אנרכיה".

"התופעה הזו מתרחבת למעיינות נוספים בירושלים", מזהירה עציון. "אירועים דומים של הרחקת נשים היו במעיין ליפתא שבכניסה לעיר ובמעיין עין אל-חנייה – אז התרחצה קבוצת חרדים בעירום והטרידה את הנשים שהיו במקום. במקרה של עין אל-חנייה מדובר באתר מוסדר של רשות הטבע והגנים".

לא רק נשים שותפות למאבק, אלא גם גברים שמגיעים לעמוד לימינן. דדי גולדברג מספר: "הגעתי למעיין עין איתמר לפני שבועיים, הצטרפתי לקבוצה שקמה כי אנחנו חושבים שהדרת נשים היא דבר נורא ושצריך להילחם בתופעה. כשהגעתי היו שם כמה גברים שטבלו במעיין בעירום. אחד מהם אמר לנו שהוא תושב 'רחביה המתחרדת'. הם הסבירו לנו שזה מצווה מאלוהים, ושאלו אותנו למה אנחנו מכניסים להם אצבע בעין. הסברנו להם שזו לא מצווה אלא מנהג, וענינו שהמעיין שייך לכולם, אנחנו לא מפריעים להם להיכנס והם מוזמנים לטבול. הם אומרים שזו המצווה שלהם, שצריך לכבד את זה ושהבנות מפריעות להן. כשאנחנו מנסים לסכם מועד אחר שהבנות יוכלו להיות בו במקום – כמובן מצידם אין שום אפשרות. שרון קלימי טוען שהוא מטפח במשך שנים את המעיין ולכן מגיע לו. הוא אוסף סביבו חבורת נערים והם מיד מידרדרים לשיח אלים".

לדבריה של פרופ' אורנה קופרמן, מה שקורה במעיינות הוא רק חלק מתופעה רחבה יותר של הדרת הציבור הליברלי מהעיר ירושלים. לאחרונה ראינו זאת במאבק על קפה "בסמטה", שהיה פתוח בשבתות עד שהוחלט שלא ייפתח בסופי השבוע, בעקבות מחאות חרדים אלימות שנמשכו כחודשיים ימים.

קופרמן, שחיה בירושלים 28 שנים, מעידה: "יש ניסיון למנוע מהציבור החילוני בירושלים לחיות את חייו כראות עיניו. המאבק בהדרת נשים הוא לא רק במעיין הירושלמי אלא בשמורות טבע ברחבי הארץ. אנחנו רואים את המגמה במעיין – הם לא מציעים שעות של הפרדה אלא פשוט לא מרשים לנשים להיכנס. תמיד הנשים הן שישלמו את מחיר ההפרדה".

פרופ' קופרמן, חברת סגל בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית, מקשרת את המאבק במעיין למגמה רחבה יותר: "חברת הכנסת לימור סון הר-מלך אישרה בחודש האחרון של הכנסת הנוכחית חוק שיאפשר הפרדה מגדרית באקדמיה. המגמה הכללית היא הפרדה בין גברים לנשים והדרת נשים מהמרחב הציבורי. בניגוד לטענות כאלו ואחרות, החוק הזה לא מסייע לנשים חרדיות אלא להפך, בסופו של דבר הוא יפגע בהן כי הן יוסללו לתוכניות איכותיות פחות. נשים שמרצות באקדמיה לא יוכלו להרצות לפני כיתות של גברים. יחד עם זה אני מאמינה שהמאבק נושא פרי. לא צריך לוותר מראש ולקבל את המציאות הזאת".

בינתיים, בשטח, הפעילות הירושלמיות אכן מסרבות לוותר מול אותם גורמים שמנסים במשך שנים להשתלט על המעיין ולקבוע מי ייכנס אליו, מי לא ומתי. העימותים נמשכים ואף מתגברים, התיעודים מצטברים – והרשויות, בינתיים, רחוקות מלמצוא פתרון למצב.

תגובות

ממשטרת ישראל נמסר: "במשטרה התקבלו תלונות הדדיות ובהתאם לכך נפתחה חקירה כדי להגיע לחקר האמת. משטרת ישראל פועלת להגברת הנוכחות והסיורים באזור המעיינות בירושלים, במטרה לשמור על הסדר הציבורי ולהבטיח את ביטחונם ואת שלומם של כל המבקרים במקום".

את תגובתו של שרון קלימי לא ניתן היה להשיג עד למועד פרסום הכתבה.