"השאלה הראשונה שביבי שאל אותי זה אם אני בהיריון"

ברוריה שקד-אוקון הייתה בת זוגו של יוני נתניהו ז"ל בזמן נפילתו במבצע אנטבה ב-1976. השניים גרו יחד והיו אמורים להינשא, ולה גם כתב את המכתב האחרון בחייו, ימים ספורים לפני היציאה למבצע החילוץ שממנו לא חזר. במהלך השנים כמעט ולא דיברה על מה שקרה בינה לבין משפחת נתניהו: בריאיון לגיא פלג, ששודר הערב (שישי) ב"אולפן שישי", היא שברה שתיקה ארוכה ושחזרה את הגירוש שלה מהשבעה - ואת השיחה עם האח שהפך לראש ממשלה.

"‫נאוה (ברק) דפקה בדלת ופתחתי לה, ואמרה לי 'יוני נהרג'. הרגש הראשון שהרגשתי זה כעס, ממש כעסתי, קיללתי. היום ממרום גילי אני יכולה להגיד שממש לא הבנתי.

"נסעתי לראות אותו, אני לא יודעת אם באבו כביר או במקום אחר אבל נסעתי לראות אותו כי היה לי נורא-נורא חשוב לגעת בו עוד פעם. זה מוזר שזה ככה, אבל זה ככה. ‫הנחתי את היד שלי על הפנים ‫שלו ככה ועברתי (על הגוף), עברתי אליו ו‫ידעתי שזהו. ‫הוא היה יפה תואר, פשוט ‫הוא היה אדם יפה תואר, ‫ואז יצאתי החוצה ‫והחברים שלי עמדו שם, ‫וממש נפלתי".

"‫ביבי הגיע ביום שני בבוקר".

‫הוא היה בארצות הברית? ‫
"כן. הגיע ‫לדירה ברמת השרון. השאלה הראשונה שהוא שאל אותי ‫זה אם אני בהיריון, ‫אז אמרתי לו שאני לא יודעת ו‫כשאני אדע, אני אגיד. ‫הודרתי ‫בכלל מה'זכויות' על מותו. ‫נדמה לי שעדו דיבר איתי שהשבעה תהיה בדירה של עדו ‫כי להורים זה יותר נוח. ‫הסכמתי בחפץ לב. ‫באו חברים שלי והמשפחה שלי ‫והיה נורא צפוף ‫אז גירשו אותי מהשבעה".

‫אני מנסה להבין.
"‫זה מה שאמרו לי".

מה אמרו?
"‫שאחרי יום רביעי, ‫שנורא צפוף פה ואני אמצא לעצמי ‫מקום אחר לשבת. ‫אבל מה שנורא בזה - ‫שקיבלתי את זה. ‫לא דיברתי על זה אף פעם, ‫על הדבר הזה. ‫אני חושבת שזה דבר נורא".

זה מחריד.
"‫זה דבר נורא, נורא".

מה הוא אמר לך?
"‫שצפוף, כי באו המון אנשים".

ושתמצאי לך מקום אחר? ‫
"כן".

מה אומרים בכזה דבר?
"‫אמרתי 'טוב', כמו שאמרתי 'טוב' ‫כשאמרו לי שהשבעה אצלם. למה? אני הייתי הבית של יוני. ‫התחלתי לטפל בזה רק לפני 20 שנה. ‫ואחד הדברים שעשיתי זה ש‫ביקשתי מעדו לפגוש אותי ודיברתי איתו על זה, ‫כי החלטתי שאני גם מטפלת ‫ביחס שלהם אליי - ‫איך זה יכול להיות שהם לא העריכו ‫את זה שיוני כל כך אהב אותי ‫ואני הייתי הבית שלו?

"‫הוא אמר 'אני אומר לך בפשטות, ‫היה צפוף'. וכששאלתי אותו 'תגיד, ‫למה אתם מדירים אותי מכל ה... ‫אני לא צריכה את זה, ואני מניחה ‫שבהרבה מאוד מהאירועים ‫לא הייתי משתתפת, ‫כי זה לא אומר לי כלום. ‫אבל הייתה נסיעה לאנטבה, ‫הנסיעה הראשונה, ‫הייתה נסיעה שנייה, גם לא הוזמנתי. ‫ואז (שאול) מופז שמע על זה, הוא התחלחל, ‫והוא סידר שאני אבוא. ‫הדבר העלוב הזה, שצריך לסדר לי ‫לבוא לנסיעה לאנטבה, ‫זה החריד אותי שאני מקבלת את זה, ‫שאני לא מטפלת בזה".

את שאלת את עדו למה אתם מתנהגים ככה? ‫
"כן. ‫הוא אמר 'מה לעשות? ‫לא הייתה כימיה'".

בין מי למי?
"בינם לביני".

למה? ‫
"בחורה מפתח תקווה, פרובינציאלית, ‫עוד לא עשתה שום דבר בחיים שלה. יוני היה כבר אחרי ניסיונות לימוד ‫בהרווארד, באוניברסיטה בירושלים".

הם חשבו שמגיע לו יותר.
"‫זה בא מזה שאני לא ראויה ‫להיות האישה של יוני. אני פשוט פושטית".

פשוטה, בראייתם.
"כן".

אז גורשת מהשבעה.
"כן".

ובזמן אמת את קיבלת את זה? ‫
"בזמן אמת אני קיבלתי את זה, ‫קיבלתי את זה כי כל הזמן חשבתי ‫על כבודו של יוני. ‫חשבתי שאולי זה לא בסדר, ‫אני הסתרתי את זה, ‫כי זה היה נורא מבייש".

ולאורך השנים? ה‫אם הייתה איזושהי שיחה עם ביבי?
"‫כן. זה היה לפני 15 שנה, משהו כזה".

מאז שיוני נפל? ‫
"כן".

זה השיחה הראשונה? ‫
"והאחרונה".

ומה הוא אמר?
"‫קודם כול, אני התנצלתי כי אני לא ידעתי ‫שאח שלי פרסם את זה".

ש‫פינו אותך מהדירה? ‫
"לא שפינו אותי, אלא ‫שהוא דיבר איתו בשבעה, ‫יום אחרי ההלוויה, על הדירה".

ביבי. ‫
"כן".

מה הוא אמר לך, ביבי?
"'היינו בסדר איתך, לא?' ‫אז אמרתי לו 'תשמע, ‫גם אני הייתי בסדר איתכם'. ‫אני לא יודעת אם הוא הבין ‫למה אני מתכוונת. ‫כי 'אני הייתי בסדר איתכם' זה ‫שלא דרשתי שהשבעה תהיה ‫בדירה של יוני, שלא דרשתי - ‫למרות שזה נראה לי לא בסדר, ‫אבל הזכויות שלי היו ש‫כל הדירה הייתה צריכה לעבור אליי". ‫

היית ידועה בציבור שלו.
"‫כן".

אז מה ענית לו?
"'‫גם אני הייתי בסדר איתכם', ובזה נגמרה השיחה".

בסוף, את עזבת את הדירה.
"בפגישה הזאת שהייתה עם עדו ‫הוא אמר לי שאברהם ארנן..."

שייסד את סיירת מטכ"ל.
"‫כן, ואהוד ‫(ברק) ארגנו את הזכויות של אלמנת צה"ל, ‫וההורים של יוני התנגדו. התנאי שלהם לעשות את זה היה ‫שאני אוותר על חצי דירה. ‫אומרים לי 'תוותרי על חצי דירה ‫ואז תהיי אלמנת צה"ל. ‫לא הרגשתי שזה נכון, ‫באמת הם היו בסדר בעניין הזה, ‫הם היו בסדר שהם נתנו לי חצי דירה".

הגם שהייתה מגיעה לך הדירה כולה? ‫
"יוני נהרג ביולי ובספטמבר ‫כבר לא הייתי שם".

מי אמר לך תפני את הדירה? ‫מי אמר לך להחזיר את הרהיטים? ‫
"עדו".

ובשום שלב לא אמרת לו "‫למה אתם מתנהגים ככה?" ‫
"לא".

"‫את האזכרות הממלכתיות לא אהבתי, ‫וגם על זה דיברתי עם עדו ‫שצריך לעשות אזכרות עם אנשים ‫שאוהבים את יוני, אהבו את יוני, ‫הכירו את יוני, ולא עם להקת ה... לא יודעת איך לקרוא להם, ‫כל פעם הייתי פוגשת שם להקה אחרת, ‫וזה הוציא אותי מדעתי - מירי רגב מתייפחת על הקבר שלו, ‫אורן חזן, מה ליוני ולהם? ‫מה לי ולהם? ‫מי רוצה לראות אותם באזכרות האלה?"

שמרו לך מקום בשורה הראשונה, ‫נתנו לך יחס? באזכרות?
"לא. אף פעם לא הייתי בשורה הראשונה".

את ככל האורחים...
"כן. ‫עשו עכשיו 'חגיגות' 50. ‫לא הזמינו אותי. ‫בית הנשיא לא הזמינו אותי".

השאלה אם ההיעלבות שלך והכעס ‫זו היעלבות מאוחרת, ‫או שבזמן אמת את פשוט... ‫
"מה, לא היה אכפת לי?"

את רצית לגמור איתם יפה.
(צוחקת) "‫נכון, אבל רציתי לגמור איתם יפה ‫בגלל יוני, ‫כל הזמן היה לי את יוני בראש. ‫אני שמרתי על זה בסוד, כן? ‫קודם כול נורא התביישתי, ‫ממש נורא התביישתי ‫ונעלבתי, וזה גם לא מתאים ‫לאישיות שלי ‫לא להגיד מילה על כזה דבר. ‫זה לא אני".