במרחק לחיצה מהפלת מטוס: הסכנה בחזית החדשה מול טורקיה

מטוסי התקיפה המריאו בשעה שבע בבוקר לעבר המטרות שסמוכות מאוד לגבול סוריה-טורקיה. זמן קצר אחר כך נשמעה התראה ביחידת הבקרה האווירית של המטה הכללי הטורקי ושל נאט"ו בעיר אסקישהיר. טיסות כאלה מתקיימות אומנם בשמי סוריה בכל יום כמעט, אלא שהפעם נראה היה שהמטוסים שעל המסכים מתקרבים מאוד לתחום האווירי של טורקיה, כמה מהבקרים העריכו שהם מתכוונים לחצות אותו. הם פנו לטייסים במערכת הקשר והתריעו, פעם ועוד פעם ועוד פעם. בדיעבד נטען שהועברו לפחות 10 התראות במשך חמש דקות תמימות.

אחד משני המטוסים במבנה סב על עקבותיו, המטוס השני המשיך באותו הנתיב. מטוסי F16 טורקיים שהיו במשימת סיור הוסטו לאזור, וכשנדמה היה שמטוס התקיפה חוצה אל שמי טורקיה, גם אם למשך 17 שניות בלבד, ניתנה ההוראה - ליירט. אחד ממטוסי ה-F16 הטורקיים שיגר טיל אוויר-אוויר שפגע והפיל את המפציץ הרוסי מסוג סוחוי 24. הטייס נספה, הנווט ניצל. מיסקלקולציה, קווים לדמותה.

אף אחד בצמרת השלטון בטורקיה לא התכוון לדרדר את המצב לעימות עם רוסיה. אלא שפוטין סירב להבליג. הוא פתח במערכה כלכלית, הטיל על טורקיה סנקציות משמעותיות ובמסגרת תהליך הפיוס נאלץ ארדואן, בעל ברית של ארה"ב וחבר בכיר בברית נאט"ו, לרכוש סוללות הגנה אווירית מתוצרת רוסיה: S400. בעקבות העסקה הזו הטיל ממשל טראמפ הראשון סנקציות על טורקיה, פלט אותה משותפות בפרויקט המטוס המתקדם F35, ביטל את החוזים שחתמה אנקרה לאספקת המטוסים הנחשקים ומנע אספקה של מטוסי קרב חדישים וחלקי חילוף למטוסי ה-F16 שכבר ברשותה.

"הפלת המטוס הרוסי הייתה ירייה ברגל"

יש לקוות שהתקרית הזו, שאירעה ב-24 בנובמבר 2015, עמדה לנגד עיניהם של מי ששיגרו את מטוסי חיל האוויר הישראלי לתקוף את מסלול ההמראה באבו אל-דוהור, סמוך כל כך לטורקיה. שגריר ארה"ב בטורקיה, תום באראק, אמר בראיונות שהעניק אחרי התקיפה הישראלית ש"הבקרה הטורקית איתרה את המטוסים הישראלים, והם היו על סף שיגור מטוסי יירוט כי חשבו שהם מותקפים". שערו בנפשכם משמעותה של תקלה, שהייתה מביאה להפלת מטוס ישראלי באש טורקית.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

פרשנים טורקיים העריכו השבוע שאלמלא התקרית ההיא, אז מול המטוס הרוסי, והשתלשלות העניינים בעקבותיה - ישראל מלכתחילה לא הייתה מעזה לתקוף סמוך כל כך לגבול טורקיה. "האם נתניהו היה נוהג באותו אופן מול טורקיה, אם היו גם לה מטוסי F35?", הם שואלים.

מבחינת מבקרי עסקת ה-S400 בטורקיה התשובה כמובן ברורה. "הפלת המטוס הרוסי הייתה ירייה ברגל", קובע בעל הטור אור ארגן בערוץ הטלוויזיה "האלק טי.וי". לטענתו, "טורקיה איבדה את ה-F35, ספגה סנקציות אמריקניות, שילמה מחיר ביחסיה עם וושינגטון, וכיום היא נאלצת לחפש פתרון לסוגיית ה-S400 כדי לפתוח מחדש את הדלת מול ארה"ב".

נחיתות אווירית, עליונות ימית

למרות הנחיתות האווירית הברורה של טורקיה, מסיבות כאלה או אחרות, טוב היה לשמוע שבישראל מעריכים שלפי שעה ויתרו הטורקים על תוכניותיהם בשדה התעופה שהותקף, כפי שדיווח ניצן שפירא במהדורה המרכזית ביום שלישי. מאחר ואינני חשוף לחומר המודיעיני הגולמי, אינני יודע מה קלטו בישראל בכל אחד מהשלבים, ואם פירשו את המידע כראוי.

בכל מקרה זו נראית דרך ראויה לרדת מהעץ. לפחות בינתיים, שכן באותו זמן ממש חזר ארדואן מחופשת הקיץ שלו, חזר לסורו ושוב התלהם אל מול ראש ממשלת ישראל. בין השאר הדגיש: "לא נאפשר לפוליטיקאים נואשים, חסרי יכולת וחסרי מושג להשתמש בנו כדי לצבור נקודות פוליטיות. אנחנו אומה גדולה הידועה לאורך ההיסטוריה בכך שהיא כובשת לבבות, מקשיבה לקריאותיהם של המדוכאים ובאה לעזרת הנזקקים - יהודים, נוצרים או מוסלמים". כך ארדואן, שבמסגרת נטיותיו העות'מניות אוהב להזכיר שהטורקים העות'מנים קלטו במאה ה-15 בזרועות פתוחות את היהודים שנמלטו מהאינקוויזיציה הספרדית.

לא ניתלה כאן בדבריו של ארדואן, אך כמי שמבין עניין בפוליטיקה ובפופוליזם - ייתכן שיש גרעין של אמת בטענתו שיש בישראל מי שמנסה להלהיט את הזירה בסוריה ולגרור את טורקיה לעימות, משיקולים של פוליטיקה פנימית, נוכח הבחירות המתקרבות. מכיוון שכך ראוי שאלה שמנחים את מי שנותן את הפקודות, יזכרו שאל מול הנחיתות הטורקית בזירה האווירית לטורקיה יש עליונות לא מבוטלת בזירה הימית.

הצי הטורקי הוא הגדול בים התיכון. נחשב היום ה-10 בגודלו בעולם. הצי הישראלי ממוקם במקום 32. לטורקיה 195 כלים ימיים, לישראל 52. לטורקיה 13 צוללות פעילות, לישראל 6. לטורקיה יש כרגע נושאת מסוקים וכטב"מים אחת, לישראל אין. טורקיה הקימה ושכללה מערך מספנות שבונה את כלי השיט שהיא זקוקה להם, וגם מייצא מספר לא מבוטל של כלים. לאחרונה דווח שנוכח המתיחות עם ישראל הואץ קצב הבנייה של נושאת מטוסים שהיא בונה במספנות איסטנבול.

חילוקי הדעות – והלהטת האווירה

הגבול בין טורקיה לסוריה משתרע לאורך 909 קילומטרים. אחרי 14 שנים של מלחמת אזרחים בסוריה, יש לטורקיה עניין רב ביציבות שלטונית במדינה השכנה. טורקיה לא מתכננת להשתמש בנכסים שיש לה או שיהיו לה כדי לתקוף את ישראל מסוריה או אפילו לאיים עליה, ישראל מצידה יכולה כנראה להפסיד חלק מחופש הפעולה המוחלט שהיא נהנית ממנו בסוריה. בוודאי מאז הופל אסד והרוסים צמצמו את פעילותם שם.

אבל חילוקי הדעות האלה יכולים כולם להיפתר באמצעות מנגנון התיאום ויישוב המחלוקות שהקימו האמריקנים כדי למנוע חיכוכים בין המדינות. מדיווחי השבוע האחרון עולה שהדרג המדיני, מסיבותיו הוא, הלהיט את האווירה סביב התקיפה הישראלית סמוך כל כך לגבול טורקיה, וכנראה בניגוד לעמדת הדרג הצבאי.

לפי שעה ארדואן מבליג בזירה הסורית, אבל סכנת המיסקלקולציה קיימת. כי מי לידינו יתקע שאם ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון ימשיכו להתגרות והעניינים יצאו משליטה, טורקיה לא תחליט להגיב בזירה הימית, שם ידה על העליונה?