לא תמיד קל לדבר על כסף – אבל כמעט כולנו רוצים לדעת איפה אנחנו עומדים לעומת אחרים. ענו על שלוש שאלות קצרות ותגלו: היכן אתם ממוקמים בשוק העבודה הישראלי?
מגזין N12
פורסם:
המשכורת היא לא רק מספר בתלוש – היא משפיעה על הבחירות שלנו כמעט בכל תחום בחיים. אבל כמה אנחנו באמת יודעים על השכר של אחרים? איפה אנחנו נמצאים לעומת הממוצע, באילו מקצועות מרוויחים הכי הרבה, והאם השכר משקף את העבודה שלנו?
כשמדברים על השכר בישראל, המספר הראשון שמוזכר הוא בדרך כלל הממוצע – אבל לא תמיד הוא מספר את כל הסיפור. לפי נתוני הביטוח הלאומי, במחצית הראשונה של 2025 עמד השכר החודשי הממוצע לשכיר בישראל על 15,098 שקל ברוטו. אלא שבפועל הרוויחו מחצית מהשכירים פחות מ-10,586 שקל בחודש, ומחציתם יותר – זה השכר החציוני. הפער בין השכר הממוצע לחציוני עמד על 4,512 שקל (43%), והוא ממחיש את המרווח שבין אותו "שכר ממוצע" שמרבים לדבר עליו – ובין השכר של העובד הישראלי הטיפוסי בפועל.
כשמסתכלים על השכר במשק, מתברר שלא מספיק לשאול "במה אתם עובדים?" אלא גם "באיזה ענף?" פערי השכר בין הענפים בישראל מגיעים לכדי עשרות אלפי שקלים בחודש, ובראש הרשימה ניצב דווקא אחד קטן ומפתיע. נתוני הביטוח הלאומי למחצית הראשונה של 2025 מראים כי ענף אספקת החשמל, הגז, הקיטור ומיזוג האוויר הוא שיאן השכר במשק: השכר החציוני בו עומד על 28,612 שקל, והשכר הממוצע בו על 31,922 – יותר מפי שניים מהשכר הממוצע במשק. הנתון מפתיע במיוחד בהתחשב בכך שבענף יש כ-14 אלף משרות בלבד.
ענף המידע והתקשורת (ההייטק) נדחק למקום השני, ובו שכר ממוצע של 30,256 שקל ושכר חציוני של 23,505 שקל. ובזמן ששני הענפים הללו נמצאים בראש טבלת השכר, הפערים במשק בולטים במיוחד בקצה האחר שלה: ענף שירותי האירוח והאוכל סוגר את הרשימה בשכר ממוצע של 6,306 שקל בלבד.
פרסומת
בישראל זו שאלה שיכולה ללמד עליכם לא פחות מהשכר שאתם מקבלים, ואולי גם לגרום לכם לשאול אם אתם באמת מתוגמלים בהתאם. מחקר של פורום ארלוזורוב שפורסם בשנת 2026 מצא כי הישראלים עובדים בממוצע 175 שעות יותר בשנה לעומת עובדים במדינות OECD האחרות – פער השקול לכ-21 ימי עבודה נוספים.
שבוע העבודה הממוצע בישראל עומד על 40.4 שעות, לעומת 34.4 שעות במדינות הייחוס. בבחינת משרות מלאות בלבד, הישראלים עובדים 44 שעות בשבוע לעומת 38.9 שעות באירופה.
במקביל, ישראל נמצאת בתחתית הדירוג של מספר ימי החופשה: 12 ימי חופשה בלבד בממוצע לעומת כ-30 ימים בכלל מדינות OECD. המשמעות היא ששבוע העבודה שלנו דומה בהיקפו לזה שהיה נהוג באירופה לפני כ-40 שנה. שעות העבודה הרבות אינן מיתרגמות בהכרח לפריון גבוה יותר, והמחקר מצביע על כך שהן עלולות לפגוע באיכות החיים ובאיזון שבין חיי המשפחה לעבודה, בבריאות העובדים ואף בתפוקת המשק כולו.
פרסומת
רובם המכריע של הישראלים בני 20 ומעלה (91%) מרוצים מעבודתם, ו-66% אף מדווחים על שביעות רצון מהאיזון בין העבודה לחייהם האישיים, על פי סקר חברתי של הלמ"ס לשנת 2025 שנערך בקרב מדגם מייצג. כשצוללים לסוגיית התגמול והאופק המקצועי, התמונה מלמדת ש-68% מרוצים מהכנסתם מהעבודה, ומחצית מהעובדים (51%) מרגישים שתפקידם מאפשר להם אפיקי קידום. הפער הזה מחדד את התחושה המוכרת לרבים: אומנם הישראלים אוהבים לעבוד, אך חלק ניכר מהם מרגיש שהתגמול והאופק המקצועי אינם משקפים את ההשקעה ואת המאמץ שהם משקיעים מדי יום.
מצאתם טעות לשון?