"הלקח הוא לדמיין גם את מה שלא כתוב במידע", מסביר ראש תוכנית הדגל של אמ"ן – ולצידו שני קצינים מנוסים בוגרי המסלול. בריאיון מיוחד למגזין N12 הם חושפים את תהליך ההכשרה המפרך ומסבירים למה הם מסרבים לומר את מה שכולם רוצים לשמוע: "אם היינו עונים שבפעם הבאה נדע לצפות את המתקפה, סימן שלא למדנו כלום"

הם נבחרו בפינצטה, עברו הכשרה מפרכת של שלוש שנים – ומשם נזרקו לאוקיינוס של חוסר ודאות; למציאות שהוכיחה פעם אחר פעם, וביתר שאת בשנים האחרונות, שכושר ההרתעה וההתרעה הוא חלק בלתי נפרד מעליונותו של צה"ל על אויביו. כעת, אחרי שלוש שנות מלחמה שנפתחה בכשל שהוביל לטבח אכזרי, ראש תוכנית חבצלות תת-אלוף (במיל') ג' מספק הצצה אל מאחורי הקלעים של תוכנית הדגל של אגף המודיעין, ומסביר: מה באמת השתנה בתפיסה הביטחונית מאז אותה שבת שחורה ב-7 באוקטובר?
הפריה הדדית
"חבצלות היא תוכנית הדגל של אגף המודיעין להכשרת עתודה פיקודית לחיל", פותח ראש התוכנית תא"ל (במיל') ג'. "היא מיועדת לטפח קצינים וקצינות שהם דור המפקדים הבא שלנו – כאלה שישתלבו בכלל עשיית החיל, בכל המערכים והתחומים, ויתפתחו לאורך השנים לתפקידי פיקוד והשפעה לפי הניסיון והבשלות המקצועית שיצברו".

לאחר 22 שנות פעילות, ההצלחה של המסלול כבר ניכרת היטב בשטח. בוגרי התוכנית משולבים כיום כמעט בכל זירה ובכל מערכי האגף, לרבות בדרגות ובתפקידי פיקוד בכירים. "מבחינתנו", אומר הקצין, "זו עדות ברורה להצלחתה של התוכנית".
איך נראה מסלול ההכשרה?
"ההכשרה בחבצלות נמשכת שלוש שנים אינטנסיביות במיוחד. לאחר הטירונות החניכים נכנסים למסלול אקדמי ייחודי: כולם לומדים תואר בלימודי המזרח התיכון, ובמקביל כל אחד בוחר תחום לימודים נוסף שמעשיר את תפיסת עולמו ויכולת הניתוח שלו. התוכנית מכשירה קצינים וקצינות בעלי עומק אינטלקטואלי ורוחב ידע. לצד הלימודים האקדמיים הם עוברים הכשרה מודיעינית צה"לית מקיפה ונחשפים למגוון רחב של מערכי צה"ל ואמ"ן.
"בתקופות שבין הסמסטרים מתקיימות סדרות שטח והכשרות ייעודיות. בקיץ שבין השנה הראשונה לשנייה יוצאים החניכים לבה"ד 1 ומוסמכים לקצונה. בקיץ שלאחר מכן הם משתלבים ביחידות אמ"ן השונות ומבצעים פרויקטים מודיעיניים מסוגים שונים. ככל שההכשרה מתקדמת, כך גם גדלה רמת האחריות והמורכבות של המשימות, ובסיומה הם מקבלים את התואר האקדמי ומשובצים ביחידות החיל".

אך מעבר לידע המקצועי, אחד היתרונות הבולטים ביותר של התוכנית הוא הרשת האנושית שהיא יוצרת. "רשת בוגרי התוכנית פרוסה בכלל יחידות אמ"ן ומערכיו, דבר שמאפשר ליצור ערוצי שיח מקצועיים גם מעבר למסגרות העבודה הפורמליות. החיבור בין בוגרי מחזורים שונים מחזק את השיח המודיעיני, מעודד הפריה הדדית ומאפשר שיתוף ידע ותובנות באופן רציף".
המחדל – ושינוי התפיסה: חוצים את הרוביקון
המציאות הביטחונית של השנתיים האחרונות העמידה את קהילת המודיעין במבחנים חסרי תקדים. מבחינת תוכנית חבצלות, מאורעות 7 באוקטובר הם קו פרשת מים שהוביל לשינוי תפיסה עמוק במבנה ההכשרה ובתרבות הארגונית.
"אחד השינויים העיקריים הוא חיזוק תרבות הספק", מדגיש תא"ל (במיל') ג'. "אנחנו משקיעים הרבה יותר בפיתוח מודעות לכך שייתכן שאנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף את המידע שאנחנו קוראים או את המציאות שאנחנו מנתחים. גם כאשר נדמה שיש תשובה אחת ברורה, אנחנו מחייבים את עצמנו לבחון אפשרויות נוספות, ליצור הסברים חלופיים ואף לנקוט צעדי ביטחון כאשר נדרש. מדובר בתהליך תרבותי ומקצועי שלוקח זמן להטמיע, אך כבר היום ניתן לראות ניצנים ברורים שלו בעשייה המודיעינית".
"הלקח המרכזי מ-7 באוקטובר הוא לפתח את היכולת לדמיין גם את מה שלא כתוב במידע, לחשוב על תרחישים נוספים ולחפש באופן יזום את מה שאולי איננו רואים"
תא"ל (במיל') ג'
כחלק מהטמעת לקחי הלחימה, ניתן מושם דגש משמעותי הרבה יותר על תחום ההתרעה ועל לימוד יסודותיה. "חל שינוי עמוק באופן שבו אנחנו ניגשים למידע מודיעיני – כיצד אנחנו בוחנים אותו, כיצד אנחנו מבססים עליו הערכות וכיצד אנחנו מפרשים אותו", מסביר ג'. "הגישה כולה הפכה ביקורתית, רחבה ומעמיקה יותר. התכונה החשובה ביותר לקצין מודיעין מצטיין היא בראש ובראשונה ענווה מקצועית. קצין מודיעין צריך להבין שהוא עוסק בסוגיות מורכבות שלרוב אין להן תשובה חד-משמעית. הוא חייב להיות ספקן, לשאול שאלות, להעמיק, לערער על הנחות יסוד ולבחון באופן מתמיד חלופות והסברים נוספים".
אם אין ספק – מתעורר ספק
בתוכנית לא רק מדברים על הטלת ספק, אלא גם מתרגלים זאת הלכה למעשה. "חלק גדול מהתרגילים שאנו מעבירים בנוי כך שאין להם פתרון אחד נכון. הדגש הוא על איכות החשיבה, על היכולת לנמק ולהציג חלופות מבוססות. אנחנו מעודדים דיון אמיתי בין גישות שונות, לא ממהרים להכריז שיש אמת אחת מוחלטת. מחלוקת מקצועית היא דבר חיובי מבחינתנו. אנחנו מחנכים לחיות בתוך מרחב של מחלוקת, לנהל אותה באופן ענייני, תרבותי וחכם, ולהבין שהיא תנאי הכרחי למודיעין איכותי".
כדי להבין איך מיתרגמת התפיסה הזו בצל איומי ההווה, צריך להקשיב לבוגרי התוכנית שנמצאים עמוק בתוך עשיית המלחמה. בין הבור לחדר הפיקוד הקדמי. רב-סרן ע' (27) סיימה לאחרונה את תפקידה כקצינת המודיעין של עוצבת הקומנדו. רס"ן ג' (27), בן אותו מחזור של רס"ן ע', משמש בשנתיים האחרונות ראש מדור המחקר הצבאי בזירת לבנון. זאת לאחר ששירת בתפקידי מודיעין ביחידה 8200 ובאוגדה 91.

"העשייה היום-יומית שלנו משתנה באופן כמעט תמידי, משום שהזירה עצמה אינה יציבה", מספר רס"ן ג'. "מאז אירוע הפגיעה במגרש הכדורגל במג'דל שמס, וגם במבצעי 'עם כלביא' ו'שאגת הארי', קצב העבודה הפך לאינטנסיבי במיוחד – והמציאות המבצעית מחייבת התאמות כמעט מדי יום ביומו".
אופי התפקיד משתנה לחלוטין לפי המסגרת. "אם ניקח לדוגמה קצין מודיעין חטיבתי", מסבירים השניים, "הוא למעשה אחראי מקצה לקצה על כל העשייה המודיעינית של החטיבה. בתחום המודיעין אין גורם מקצוע שנמצא מעליו בתוך החטיבה, ולכן האחריות רחבה מאוד. כאשר נערכים למבצע, עיקר העיסוק הוא לרכז בתוך זמן קצר את כל הידע הרלוונטי על הגזרה – ללמוד לעומק את תא השטח, להבין את מאפייני הקרקע, לזהות נקודות שליטה, לאתר מוקדי התבצרות של האויב ולהנגיש את כל המידע הזה למפקדים באופן שיאפשר להם לקבל החלטות מבצעיות".
במהלך הלחימה עצמה מתפצלת עבודת הקמ"ן החטיבתי לשני צירים מורכבים:
הציר הראשון: ניהול כל התמונה המודיעינית השוטפת דרך החמ"ל.
הציר השני: ליווי המח"ט (מפקד החטיבה) בחפ"ק ואספקת מודיעין בזמן אמת תוך כדי הקרב.
"בדרך כלל את אחד התפקידים מבצע סגן קצין המודיעין או קצין מילואים, ואת השני – הקמ"ן עצמו. המבנה הזה חוזר כמעט בכל מבצע, אך בשנתיים האחרונות קצב האירועים הפך גבוה במיוחד. היו מקרים שקיבלתי בהם משימה למבצע פחות מ-24 שעות לפני היציאה אליו", משתפת רס"ן ע'.
עבודת איסוף המודיעין נשענת על כמה מקורות: סיגינט (מודיעין אותות), יומינט (מודיעין אנושי), ויזינט (מודיעין חזותי) ותחומי איסוף נוספים. "אחד הלקחים המרכזיים שהוטמעו בשנים האחרונות, וביתר שאת בעקבות תהליך הפקת הלקחים, הוא הצורך לגוון ככל האפשר את מקורות המידע שמורכבת מהם תמונת המודיעין", מבהיר רס"ן ג'.
"אחד הלקחים המרכזיים שהוטמעו הוא הצורך לגוון את מקורות המידע שמורכבת מהם תמונת המודיעין"
רס"ן ג'
מטבע הדברים, קיים שוני ברור בין תמונת המצב של דרג המחקר המטכ"לי לזו של דרג השטח הטקטי. "אנחנו מסתכלים על אותה מציאות, אבל מזוויות שונות ובאמצעות כלים שונים. למשל, במהלך מבצע 'חיצי הצפון' עקבתי אחר התמרון מליבת העשייה המטכ"לית בבור בקריה, ואילו רס"ן ע' ליוותה את הכוחות בשטח כקמ"נית של עוצבת הקומנדו – כשהיא נשענת על תצפיות, רחפנים ואמצעים נוספים שמציגים את המציאות ברזולוציה אחרת לחלוטין".
וכאן בדיוק בא לידי ביטוי היתרון הייחודי של חבצלות. "צריך להבין שאנחנו בונים קשרים לאורך שלוש שנות הכשרה משותפות. אנחנו לומדים יחד, עובדים יחד והופכים לחברים קרובים. הקשרים האלה ממשיכים ללוות אותנו גם לאורך השירות. אם אני צריכה להבין משהו שנמצא בדרג השטח, או להפך – אם מישהו בשטח צריך להבין סוגיה שנוגעת לדרג המטכ"לי – הרבה פעמים מספיקה שיחת טלפון".

"היו לא מעט מקרים שעבדנו בהם בקצב שלא אפשר לעצור לרגע, והעובדה שאתה יכול להרים טלפון למישהו שאתה מכיר באופן אישי, מבין את דרך החשיבה שלו וסומך עליו מקצועית, היא יתרון גדול", מוסיפה רס"ן ע'. "ההכשרה בחבצלות מכינה אותך לקצוות שונים מאוד של העשייה. מצד אחד אתה יכול למצוא את עצמך בשטח, מלווה מח"ט בלבנון בתנאים מבצעיים מורכבים, ומצד שני לשבת מול ראש אמ"ן ולהציג הערכות והמלצות לגבי האופן שבו נכון לבנות את הכוח ולהיערך לעשור הקרוב".
האתגרים הגדולים עדיין כאן, אך הם לבשו צורות חדשות
כשמביטים קדימה לעשור הקרוב, אתגרי המודיעין רק הולכים ומסתבכים, שכן האיומים על מדינת ישראל לא הצטמצמו – אך כן שינו את פניהם. "יצרנו שינוי משמעותי בזירות שפעלנו בהן", מנתח תא"ל (במיל') ג' את תמונת המצב. "האתגר כעת הוא להבין כיצד המערכות שמולנו מתעצבות מחדש, כיצד האויבים מסתגלים למציאות וכיצד מתפתחים האיומים וההזדמנויות שנוצרים בעקבות זאת. המציאות שתיווצר תהיה שונה מזו שהכרנו, ולכן נידרש לזהות דפוסים חדשים ולהבין אותם בזמן".

במקביל מתמודדים הקצינים עם אתגר טכנולוגי אדיר: התמודדות עם היקפי מידע עצומים, והיכולת למיינו, להצליבו ולהעמידו בהקשרו הנכון. מוצפים במידע, ומרוב עצים לא רואים את היער. "קל לחשוב שככל שיש יותר מידע, כך מתקבלת תמונה טובה יותר, אך בפועל עודף מידע דווקא עלול לסנוור ולהקשות את זיהוי העיקר מתוך הטפל", מסביר מפקד התוכנית. "האתגר במודיעין תמיד היה לשאול את השאלה הנכונה, אך כיום הוא מורכב עוד יותר – לדעת לאתר את המידע המשמעותי מתוך ים עצום של מידע זמין".
מה יבטיח שבפעם הבאה נדע לצפות את המתקפה? "אני לא חושבת שאפשר להבטיח דבר כזה", מודה רס"ן ע' בכנות – וזו מבחינתה התובנה החשובה ביותר. "כולנו מתייחסים ל-7 באוקטובר כאל אירוע שמחייב למידה עמוקה, ובצדק. גם באמ"ן וגם במסגרת חבצלות. אנחנו משקיעים זמן רב בלימוד התחקירים ובהבנת המקומות שטעינו בהם. הכול מתוך מטרה להשתפר ולעשות את הדברים טוב יותר. אבל עולם המודיעין הוא ממלכת האי-ודאות, והאפשרות שלא לטעות כלל היא כמעט בלתי אפשרית".
רס"ן ג' מחזק את דבריה ומציג את זווית חטיבת המחקר: "הלקח שנמצא כיום בליבת העשייה הוא ההכרה באי-ידיעה. קצין מודיעין חייב להבין שתמונת המציאות שתעמוד לרשותו לעולם תהיה תמיד חלקית, ולכן עליו לשאול באופן קבוע שאלות גם על מה שהוא עדיין לא יודע, ולא רק על מה שכבר נמצא מולו. הוא חייב לבחון באופן ביקורתי את תמונת האיסוף שהוא בונה לעצמו ולא להסתפק בהנחות העבודה הקיימות. אילו היינו משיבים מיד ובביטחון מוחלט 'כן, בפעם הבאה נדע', כנראה לא היינו מפיקים באמת את הלקחים מ-7 באוקטובר. דווקא הזהירות וההסתייגות בתשובה משקפות את מה שלמדנו".

"כל דור מגיע עם חוויות שעיצבו אותו באופן שונה", מסכם תא"ל (במיל') ג'. "הדור הנוכחי גדל לתוך אירועים כמו הקורונה והמלחמה, ואין ספק שהמציאות הזו משפיעה על תפיסת העולם, על קבלת ההחלטות ועל האופן שבו הוא מתבונן במציאות. בנוסף, מדובר בדור שצורך מידע בצורה אחרת לחלוטין. אחד האתגרים הוא להבין שהקהל שאנחנו מנסים להגיע אליו לעיתים מבוגר מאיתנו, ולכן נדרשת היכולת להתאים את אופן השיח ואת דרך העברת המסר".
"עבודת המודיעין לא יכולה להיות מושלמת, גם כאשר המודיעין מגיע למסקנה מבוססת – היא לעולם אינה יוצרת ודאות מלאה"
"אחד הדברים שהתחדדו במיוחד במהלך המלחמה הוא שמודיעין הוא מקצוע לכל דבר", מסכמים רס"ן ג' וע'. "בדיוק כפי שאיש לא היה מצפה מרופא שיעסוק ברפואה בלי שנים של לימוד והכשרה, כך גם בעולם המודיעין נדרשת הכשרה עמוקה וממושכת כדי להגיע לרמה מקצועית גבוהה. חבצלות היא אחת המסגרות הבודדות שמעניקה גם תואר אקדמי וגם הכשרת מודיעין מקיפה, משום שכדי להיות קמ"ן טוב לא מספיק להסתמך על אינטואיציה או על הניסיון בלבד".
"חשוב להבין שעבודת המודיעין לא יכולה להיות מושלמת", חותם תא"ל (במיל') ג'. "גם כאשר המודיעין מגיע למסקנה מבוססת, היא לעולם אינה יוצרת ודאות מלאה. אין יכולת להבטיח התרעה מוחלטת או תמונת מצב של 100%. המודיעין הוא כלי שמסייע למפקדים לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בתנאי אי-ודאות. התפקיד שלנו הוא להאיר את הערפל ככל שניתן, אך הערפל לעולם אינו נעלם לחלוטין, ולכן גם הבנת המציאות תישאר תמיד אתגר מורכב".
כל הפרטים בכתבה אושרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.

