"מלחמת הכוכבים" הראשונה בהיסטוריה: כך הפך ה"חץ" ליירוט המבצעי הראשון בחלל

במשך 35 שנה נחשבה מערכת ה"חץ" ליהלום הסודי, המרוחק והיוקרתי ביותר בכתר הביטחוני של מדינת ישראל. היא עוצבה ונבנתה כנשק של יום הדין – מערכת הרתעה אסטרטגית שכולם קיוו שלעולם לא יהיה צורך אמיתי להפעילה, וודאי שלא האמינו שתימכר אי-פעם למדינות זרות. בישראל ראו בה תעודת ביטוח יקרה שנועדה להמתין בדממה בעומק הבונקרים, עדות לעליונות הטכנולוגית שלנו על פני איומי טילים בליסטיים רחוקים.

ר', ראש מחלקת השכבה העליונה במנהלת "חומה" במפא"ת (המִנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) הוא האיש שהוביל את תוכנית החץ בשלוש השנים האחרונות, כשקיבל לידיו את הפרויקט איש לא שיער כמה מהר ובאיזה עוצמה תתנפץ קונספציית "יום הדין" של הפרויקט.

ר', בן 42, שהיה עתודאי מצטיין, קיבל לידיו את הפיקוד על תוכנית החץ ביוני 2023. הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, שניהם בהצטיינות. עשר שנות שירות הוא צבר בתפקידי פיתוח בחיל האוויר ועוד 12 שנה במנהלת "חומה", והספיק להוביל את הנדסת המערכת של "קלע דוד" במבצוע ב-2017, ובהמשך שימש בתפקיד הארכיטקט הראשי של מנהלת חומה כולה.

ר' היה אחראי, תחת ראש מנהלת חומה במפא"ת שבמשרד הביטחון משה פתאל, לפיתוח מערכת הנשק חץ ולהצטיידות בה וכן לגיבוש אסטרטגיית ההגנה המשותפת עם ארצות הברית. כעת, בתום שלוש שנים סוערות שבהן הפכה המערכת ממגן תיאורטי לחומה מבצעית הפועלת בשגרת לחימה יום-יומית, הוא מסכם כהונה היסטורית שבה שורטטו מחדש גבולות ההגנה האווירית בעולם כולו.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

קריאת ההשכמה ב-7 באוקטובר

בשבת השחורה של 7 באוקטובר, כשמדינת ישראל כולה הוכתה בהלם ממתקפת הטרור בדרום, שררה ההנחה כי מדובר באירוע עזתי מקומי. שיגורי טילים בליסטיים מתימן או מטחים כבדים מטהראן לא עמדו על הפרק כלל באותן שעות ראשונות. למרות זאת, ר' ועמיתיו במפעל מערכות לחימה משולבות (מל"מ) של התעשייה האווירית - הקבלן הראשי של תוכנית החץ - יחד עם נציגי חיל האוויר, קיבלו החלטה שהתבררה בהמשך כקריטית: להתכנס באופן מיידי ולהיערך למלחמה כוללת של טילים ארוכי טווח.

"זה היה יום אסון נורא, ואף שהייתה מלחמה נגד עזה ואף אחד לא חשב על טילים מאיראן או מתימן, כבר באותה שבת נפגשנו אני והמקבילים שלי במל"מ ובחיל האוויר כדי לחשוב איך נערכים", נזכר ר'. "אמרנו לעצמנו: אנחנו מתחילים מלחמה, ובגזרה שלנו אנחנו חייבים להיות מוכנים. התחלנו להכין את המערכת, את הלוחמים ואת התשתיות כאילו מתחילה עכשיו מלחמה עם טילים ארוכי טווח, כדי לוודא שאנחנו דרוכים לחלוטין".

המערכת, שתוכננה בשלביה הראשונים אי-אז בשנות ה-80 וה-90 נגד טילי סקאד מעיראק ובהמשך שודרגה נגד ארסנל הטילים של איראן, נדרשה להפגין גמישות הנדסית גם נגד זירה מפתיעה. ב-31 באוקטובר 2023 שיגרו החות'ים מתימן טיל בליסטי כבד לעבר אילת ודרום ישראל. מערכת "חץ 2" זיהתה את המטרה, נעלה עליה והשמידה אותה בדיוק רב.

"כשתימן שיגרה את הטיל הראשון לעבר ישראל, זה היה דבר כמעט לא נתפס", מספר ר'. "שאלנו את עצמנו: מה לנו ולתימן? אבל המערכת הייתה עמידה ומוכנה מספיק, והצלחנו ליירט את הטיל בחץ 2. זו הייתה הפעם הראשונה שבה מערכת החץ התמודדה באמת עם מה שהיא נועדה לו - טיל קרבי ארוך טווח שנורה לעבר מדינת ישראל".

יירוט ראשון בהיסטוריה בחלל: "מלחמת הכוכבים" הופכת למציאות

תשעה ימים בלבד לאחר מכן, ב-9 בנובמבר 2023 נרשם פרק חסר תקדים בדברי ימי הלוחמה האווירית והטכנולוגיה העולמית. טיל בליסטי נוסף ששוגר מתימן זוהה בנסיקה מהירה לגבהים עצומים. הפעם נכנסה לפעולה מערכת "חץ 3", המיועדת להשמדת מטרות מחוץ לאטמוספרה.

בתוך דקות ספורות ביצע מיירט ה"חץ 3" יירוט מבצעי בעומק החלל החיצון - הראשון בהיסטוריה האנושית שהתרחש כולו מחוץ לאטמוספרת כדור הארץ. מה שנוסה במשך שנים ארוכות במעבדות ובניסויי שדה הפך למציאות מול איום.

"בפעם הראשונה ש'מלחמת הכוכבים' התממשה, עם יירוט בעומק החלל", סיפר ר', "מאותו רגע, החץ שהייתה תמיד מערכת ששמורה להרתעה בלבד, הפכה למערכת בט"ש (ביטחון שוטף) שמיירטת טילים לפעמים פעמיים ביום".

לילה היסטורי: כ-86% הצלחה ביירוט הטילים הבליסטיים

חרף ההצלחות לנוכח האיום מתימן, המבחן האמיתי היה בליל 14 באפריל 2024. איראן שברה כל מוסכמה היסטורית ופתחה במתקפה ישירה ורחבת היקף משטחה לעבר ישראל, שכללה מאות כטב"מים, טילי שיוט ועשרות טילים בליסטיים כבדים ששוגרו כולם בעת ובעונה אחת.

הימים שקדמו למתקפה עמדו בסימן דריכות שיא במטה מנהלת חומה. "נערכנו 24 שעות ביממה בעבודה קשה מאוד של כולם, אבל הייתה חרדה והייתה אי-ודאות כבדה", מודה ר' בגילוי לב. "זה משהו שאנחנו אף פעם לא עשינו, ואף אחד בעולם מעולם לא עשה – ליירט מטח צפוף של טילים בליסטיים כבדים לטווח ארוך. אנחנו עושים סימולציות וניסויים ומתכוננים לכול, אבל מה יקרה ברגע האמת מול עשרות טילים בו-זמנית? אלה היו ימים קשים מאוד מבחינה נפשית". כאשר הגיע המטח ונשמעו אזעקות ברחבי הארץ, המערכות הטכנולוגיות פעלו בסנכרון מופתי. מערכת ה"חץ" רשמה באותו לילה היסטורי כ-86% הצלחה ביירוט הטילים הבליסטיים.

"תחושת ההישג ואנחת הרווחה בסיום הלילה הזה היו אדירות", אומר ר'. "זה לא היה מקרי. האחוזים האלה הושגו בזכות 35 שנות פיתוח, אבל בעיקר בזכות חצי שנה של היערכות אינטנסיבית ביותר למלחמה. היירוטים האלה הצילו המון חיי אדם, רכוש רב ואתרים אסטרטגיים שהיו קריטיים להמשך הלחימה. עברנו מסע רגשי מאי-ודאות וחרדה להצלחה פנומנלית".

מרוץ החימוש התעשייתי: "מגבירים את קצב הייצור"

הפעילות המבצעית השוטפת והעובדה שמערכת ה"חץ" הפכה למגן הראשי של שמי המדינה עוררו לאורך חודשי הלחימה שיח ציבורי וחששות בנוגע למלאי המיירטים. על רקע זה הגדירה מערכת הביטחון את תחום ההצטיידות "יעד לאומי עליון".

"כחלק מדירקטיבה של מנכ"ל משרד הביטחון וראש מפא"ת אנחנו מגבירים משמעותית את קצב הייצור של טילי החץ", מבהיר ר'. "אנחנו עוסקים מסביב לשעון בהצטיידות ובהאצה של קווי הייצור. כבר מתחילת המלחמה התחלנו להעלות את הקצב, ובשנה האחרונה העלינו הילוך מעבר לכל מה שהיה קודם. אנחנו מייצרים כיום בקצב הרבה יותר גבוה מבעבר ונמשיך להגביר אותו. המשימה שלנו, בגב רחב של כל משרד הביטחון, היא לדאוג שלא יהיה מחסור לעולם ושנוכל להחזיק כל מערכה".

כשנשאל על עלויות הייצור של כל טיל מיירט, ר' מסביר את ההיגיון שמאחורי הסודיות: "אסור לנו לפרט עלויות מדויקות כדי שלא יוכלו לחשב מבחוץ כמה טילים יש לנו. מה שאני כן יכול להגיד בבירור הוא שכל יירוט כזה עולה הרבה פחות מהנזק שהיה נגרם אילו לא היינו מיירטים. אחרי מבצע 'עם כלביא' ביוני 2025 הלכתי בעצמי לאתרי ההרס כדי לראות בעיניים מה קורה כשטיל פוגע ולא מצליחים ליירט אותו. אנחנו לצערנו לא מערכת הרמטית".

הברית השקטה: שילוב זרועות ולחימה כתף אל כתף עם ארה"ב

מאחורי היכולת המרשימה של מערכת ה"חץ" עומדת שותפות אסטרטגית עמוקה ויוצאת דופן עם ארצות הברית, שותפות שאינה מתמצה בסיוע תקציבי בלבד אלא נוגעת בעורקי הפיתוח והלחימה המעשיים.

"יש פה שני רבדים מרכזיים עם האמריקנים", מפרט ר'. "ברובד הראשון, יש לי מקביל אמריקני – ראש תוכנית החץ בארה"ב – ואנחנו עובדים יחד באופן צמוד. הם מסייעים במימון, בהכוונות ובסטנדרטים הנדסיים מחמירים, ומצד שני הם נהנים מהטכנולוגיה שלנו ומתחקירים מבצעיים משותפים של מה שקורה כאן בפועל. אנחנו מפתחים, מייצרים ומבצעים ניסויים ביחד ומפגינים אמון הדדי מלא".

הרובד השני נגע לניהול שדה הקרב בזמן אמת. "המחלקה שלי יחד עם האמריקנים בנתה את הארכיטקטורה של ההגנה המשותפת. במלחמה הזו האמריקנים פרסו בישראל נכסים אסטרטגיים כמו מכ"מים מתקדמים, סוללות THAAD ומערכות Aegis ימיות. המטרה שלנו הייתה לוודא שאנחנו מתאמים את הלחימה בצורה סינרגטית, שתביא לתוצאות מקסימליות. זו הייתה ממש לחימה כתף אל כתף: בציר המבצעי של לוחמי חיל האוויר וסנטקום (CENTCOM) שיושבים כאן, ובציר ההנדסי שלנו במנהלת חומה מול סוכנות ההגנה מטילים האמריקנית (MDA)".

המערכה הבליסטית לא הסתיימה באפריל 2024. היא נמשכה במבצע "עם כלביא" ב-2025 ובהמשך במערכת "שאגת הארי" ב-2026, כשהאויב ניסה להפתיע בטכנולוגיות חדשות, כולל ראשי קרב מתפצלים וטילים מתפזרים. היכולת של המערכת לשמור על עליונות נבעה ממעגל תחקור מהיר וחסר תקדים.

"ההצלחה הפנומנלית ב'שאגת הארי' לא הייתה יד המקרה", מסביר ר'. "האיראנים התפתחו והשתנו מאוד בין 'עם כלביא' לבין 'שאגת הארי', ובכל זאת שיעורי היירוט שלנו עלו בצורה ניכרת. זה קרה בדיוק בגלל שלמדנו את שדה הקרב, תחקרנו והשתפרנו ללא הרף. אחרי כל אירוע אנחנו מחלקים את המענה לשלושה שלבים: יש המלצות מיידיות ללוחמים בשטח שאומרות להם איך להפעיל את המערכת בצורה שונה אם יש שיגור נוסף; יש תיקונים ושיפורים שאנחנו מטמיעים בתוכנה ומורידים כגרסה חדשה למערכת בתוך כמה שעות עד ימים בודדים; ויש השפעות ארוכות הטווח, איך צריכה להיראות המערכת העתידית".

ר' מתאר את גודל האחריות שנשא על כתפיו בצומתי ההחלטה הללו: "אני צריך להחליט בזמן אמת מה מתקנים ומה לא מתקנים בגלל אילוצי זמן ותעדוף. החלטה לתקן משהו יכולה לגרום ליירוט הבא להצליח, והחלטה שלא לגעת במשהו עלולה לגרום להחטאה. זה משקל על הכתפיים".

סגירת המעגל ההיסטורית בגרמניה: "בכינו דמעות אמיתיות"

לצד ניהול הלחימה בארץ הוביל ר' את יישומה של עסקת היצוא הביטחוני הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל – מכירת מערכת "חץ 3" לגרמניה בהיקף של כ-6.7 מיליארד דולר. ר' ליווה את הפרויקט מיומו הראשון, מניסוח התשובות הראשונות לבקשת ההצעה ועד לחתימת החוזה בנובמבר 2023.

למרות המלחמה הקשה בארץ, משרד הביטחון ומפעל מל"מ של התעשייה האווירית עמדו בהתחייבויות בצורה מעוררת השתאות. ב-6 בדצמבר 2025 – שנתיים בלבד לאחר חתימת החוזה – נמסרה המערכת והוכרזה מבצעית בגרמניה בטקס חגיגי.

"יש פה הישג שלא היה כמותו בעולם", מציין ר'. "למסור מערכת מורכבת כל כך מאפס בתוך שנתיים, ועוד בזמן שאנחנו במלחמה – זה הוכיח לעולם שמדינת ישראל יודעת לספק תוצאות בכל מצב. העסקה הזו הזרימה משאבים אדירים והם שימשו להרחבת כוח האדם ההנדסי והתשתיות. זה משרת ישירות גם את הפרויקט ואת הביטחון של ישראל".

אולם מעבר לפן הכלכלי, האירוע לווה במטען רגשי עוצמתי. "יש פה היפוך היסטורי וניצחון של הרוח היהודית", מספר ר'. "לפני 80 שנה העם שלנו נרדף והושמד בידי אותה מדינה, והיום אנחנו אלה שמגינים עליהם. באותו טקס בדצמבר עמדנו בבסיס צבאי גרמני, ראינו את דגלי ישראל וגרמניה מתנוססים יחד, ראינו את משגר החץ שלנו נושא את סמל הבונדסוור (הצבא הגרמני), ושמענו את התזמורת הצבאית הגרמנית מנגנת את 'התקווה'. כולנו בכינו שם, בכינו דמעות אמיתיות. זה רגע שמזקק את המהות של עם שקם מאפר השואה ומגן על אחרים".

השיא האישי של השליחות בגרמניה היה מספר חודשים לאחר מכן, במהלך ביקור מקצועי לבחינת תשתיות האתרים שבהם מוצבת המערכת בגרמניה. "היינו בסיור תשתיות שגרתי, ולפתע הגיע מפקד כוחות ההגנה האווירית של גרמניה יחד עם חייליו", משחזר ר'. "הם התחילו לעשות פריסה, להביא כיבוד ולהקים סט חגיגי, ואנחנו לא הבנו מה קורה. אז המפקד נעמד ואמר שהצבא וממשלת גרמניה מודים לנו על המאמץ האישי שהשקענו כדי לתרום להגנת גרמניה. באותו מעמד הם העניקו עיטורים: צלב זהב לראש מנהלת חומה משה פתאל, וצלב כסף עבורי – עיטור שהוא גלגול מודרני של צלב הברזל המפורסם".

עבור ר', המעמד היה מרגש במיוחד. "אני נכד לשורד שואה שמשפחתו כולה נספתה באושוויץ. לעמוד שם על אדמת גרמניה, ללבוש מדי חיל האוויר הישראלי, לענוד עיטור של צבא גרמניה ולהסתכל בשמיים – להגיד שזה היה מרגש, זו לשון המעטה. זה היה רגע של אמון מוחלט שניסח את כל השליחות שלנו. קיבלתי את זה כמייצג של כל המחלקה שלי, של התעשיות ושל כל מי שפעל בפרויקט הזה. כל העם היהודי הוא שורד שואה, ולהיות שם במעמד הזה היה רגע של כולנו".

ה-DNA הישראלי, הרגע בממ"ד - והמבט אל "חץ 4" ו"חץ 5"

כשמבקשים מר' שיפצח את "הסוד הישראלי" שהופך את מערכות ההגנה למדויקות כל כך, הוא מונה שילוב ייחודי של תכונות שאינן קיימות בצבאות אחרים. "קודם כול, יש לנו מצוינות טכנולוגית יוצאת דופן ומהנדסים מוכשרים ב'חומה', בתעשיות ובחיל האוויר. מעבר לזה, בדיוק כמו שגולדה מאיר אמרה בזמנו – אין לנו ברירה. יש לנו חיכוך מבצעי מתמיד, ולנו נשאר לנצל אותו כדי ללמוד ממנו. לא פעם הורדנו בלוק חדש למערכת ובתוך חמישה ימים היא כבר יירטה בהצלחה. לצד זה יש הקרבה אין-סופית: שלוש שנים עבדנו יומם ולילה, היינו כאן בכל החגים – בראש השנה, בפסח ובפורים. אנשים נתנו את הנשמה כי הבינו שזה לשמור על הבית".

על כך מתווספת הגמישות המחשבתית והסרת המחיצות: "אנחנו מהירים ומפעילים היגיון בריא. אם יש בירוקרטיה שמפריעה, אנחנו לא עושים דברים לא חוקיים, אלא מוצאים את הדרך להשיג אישורים מהר ולהתאים את עצמנו למציאות, מה שלא קורה במדינות מערביות אחרות. ומעל הכול – השותפות ההדוקה. בין משרד הביטחון לתעשיות – בעיקר מפעל מל"מ, יחד עם אלביט, רפאל ואלתא – יש אמון מוחלט. אנחנו רצים יחד בלי לריב על חוזים באמצע מלחמה. כך גם עם חיל האוויר: הלוחמים הם חלק מתהליך הפיתוח, ואנחנו במנהלת חומה יושבים ב'מושב האחורי' של הלחימה ומתחקרים מיד. כולנו גוף אחד".

את תמצית השליחות מזקק ר' ברגע אחד אישי ונוגע ללב מתוך הממ"ד הביתי: "באחד מלילות המטחים ישבתי במרחב המוגן עם המשפחה. הבת הקטנה שלי תפסה אותי במכנסיים ושאלה: 'אבא, זה אתה שזרקת טילים על הרעים בשמיים?' התשובה הייתה שכן, אבל לא רק אני – אלא אלפי אנשים שעובדים מסביב לשעון כדי להגן על המדינה. התחושה הזו שאתה מגן על הילדים שלך ועל העם כולו היא הכוח שמניע את המערכת".

בסיום כהונתו, ר' מביט נכוחה אל האתגרים הבאים. "אם יש לקח היסטורי, מתקופת התנ"ך ועד ימינו, זה שכשהאויבים שלנו אומרים שהם רוצים להשמיד אותנו – הם מתכוונים לזה. השאלה היא רק שאלת היכולות שלהם, ולכן אנחנו חייבים להיות מוכנים תמיד ולהקדים אותם. אנחנו משלבים כיום יכולות בינה מלאכותית מתקדמות במערכת, פיתוח החץ 4 נמצא בשלבים מתקדמים מאוד כדי להחליף בעתיד את חץ 2 הוותיק, ואנחנו כבר מתכננים קדימה את חץ 5. זהו מרוץ חימוש תמידי שבו אנחנו חייבים להיות לפחות צעד אחד לפני האויב – וזה התפקיד שנמשיך למלא".

כל הפרטים בכתבה אושרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.