ה"הפתעות" מהחלל שחושפות את איראן למתקפה: "זה שובר שוויון"
"הרמטכ"ל שם אצבע בכל מקום במזרח התיכון – ומיד מקבל יכולות": בעקבות לקחי המלחמה וכחלק מהאסטרטגיה שמובילה צמרת משרד הביטחון, ישראל מגבירה את יכולותיה בחלל ונערכת גם בחזית האיראנית. בריאיון בלעדי למגזין N12 מספר ראש מנהלת החלל במפא"ת על "מלחמת החלל הראשונה" עם הרפובליקה האיסלאמית: "זה היה אירוע דרמטי". איך כל לוויין תורם לביטחון - ומה עשוי לקרות בעתיד הקרוב?


"במהלך 12 ימי מבצע 'עם כלביא' אספנו 12 אלף תמונות, מאות מטרות קיבלו מענה קרוב לזמן אמת. היכולת שלנו לסגור תהליך של סיוע במודיעין ומטרות הייתה ברמה של דקות ספורות", מתגאה אבי ברגר, ראש מנהלת החלל במפא"ת שבמשרד הביטחון. במסגרת המלחמה ההיא עם איראן, הוא מציין, הייתה מנהלת החלל מעורבת כמעט בכל היבט: "מייצור המודיעין המקדים, השגת העליונות האווירית, ההגנה האווירית, צוות המטרות וכמובן התקיפות בפורדו - החלל היה מעורב שם באופן מכריע".
ברגר, שמכנה את המלחמה עם איראן ביוני 2025 "מלחמת החלל הראשונה", מונה את הישגי המנהלת שבראשה הוא עומד: "מעורבות הלוויינים במלחמה הייתה ממש בכל אלמנט של המלחמה. גם במודיעין, גם ביום הפעולה עצמו, היכולת שלנו לתמוך את העליונות האווירית של חיל האוויר ולאפשר למטוסים לנוע בחופשיות בציר מישראל לאיראן הייתה דרמטית". הוא מוסיף: "עולמות ההגנה, היכולת שלנו ליירט באמצעות טילי החץ, פעילות של ציד, תקשורת ואיסוף חזותי, כל הדברים האלה בוצעו כמובן דרכנו. מאות מטרות, סגירת מעגלים בזמן קצר, אלפי התמונות שנאספו במלחמה ברזולוציות פנטסטיות, שטח בסדר גודל של 10 מיליון קמ"ר נאסף במהלך המלחמה.

"התהליך היה אינטגרטיבי באופן מלא, בין כל זרועות הצבא. אגף התקשוב, כמובן אמ"ן, חיל האוויר ומערכות הקרקע. זה באמת היה אירוע משמעותי. אני חושב שגם ההצלחה של צה"ל הייתה משותפת בסוף דרך היכולות של החלל".
"הרמטכ"ל שם את האצבע שלו לא משנה איפה במזרח התיכון – ומקבל יכולת מהחלל, מגוון רחב מאוד של יישומים", מוסיף ברגר. "הדבר הזה עוצמתי, והתובנה הזאת חלחלה עמוק למקבלי ההחלטות במערכת הביטחון, וכמובן אצלנו במנהלת החלל, באופן כזה שההשפעה שלו על המלחמה דרמטית". מפא"ת (המִנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) הוא הגוף המרכז את תוכניות המחקר והפיתוח הביטחוניים בישראל. מנהלת החלל היא יחידה שאחראית לפיתוח לוויינים וייצורם, והיא גם אחראית לשמירה ולפיתוח של התשתית התעשייתית בתחום. לדברי ברגר, "עם כלביא" היה בעצם "תצוגת תכלית" עבור המנהלת.

"גם אחרי המלחמה יש תחרות למידה", מבהיר ברגר. "במהלך המלחמה חשפנו לא מעט יכולות וחוזקות משמעותיות שלנו, ובתחרות הלמידה מוטל עלינו עכשיו להוכיח שבמערכות הבאות של ישראל, מערכת הביטחון לא רק שלא תהיה מופתעת, היא תדע להפתיע יותר". במנהלת החלל בונים כיום את ההפתעות הטכנולוגיות למערכה הבאה, וברגר מבטיח שהן יהיו דרמטיות. "אם פעם דיברנו על לווייני ריגול מותאמים לעומת לווייני תקשורת, היום השיח רחב הרבה יותר", הוא אומר. "אני לא יכול להרחיב פה על הכול, אבל כמעט בכל היבט שאפשר לחשוב עליו, החלל דומיננטי מאוד".
"מלחמת החלל הראשונה"
ברגר מבהיר כי למדינת ישראל מעמד מיוחד בעולם החלל, וכי המגמה החיובית גם צפויה להתחזק בשנים הקרובות. "זה דרמטי", מצהיר ברגר, "גם אל מול הלקחים שהבנו מ'עם כלביא', ובעיקר לנוכח מה שקורה בעולם ובמזרח התיכון. יכולות החלל של מדינת ישראל הן מעצמתיות, והן ימשיכו להתעצם. העליונות שלנו בתחום תועצם עוד יותר, ובשנים הקרובות אני חושב שנהיה בין מעצמות החלל של העולם. אנחנו כבר עכשיו במעמד מיוחד, אבל אני חושב שהמעמד עוד הולך להשתפר. האמת היא שאין לנו ברירה".

לדברי ברגר, "מלחמה בכל כך הרבה זירות במקביל, בשטחים מרחביים ובעצימות הזאת, מחייבת את מדינת ישראל להיות שם. אני יכול לומר, גם אחרי דיונים שאנחנו מקיימים עם הקברניטים, שכולם דוחפים את החלל קדימה, בעוצמה הכי גבוהה שראיתי. כמו שאנחנו מכירים, המוח הישראלי, היצירתיות שלנו, שכל פעם מתעלים על מה שהכרתי בעבר, מובילים לכך שמדינת ישראל תמשיך להיות מעצמה בחלל, ועוד תלך ותתעצם".
לתוכנית החלל השפעה של ממש בכל ההיבטים, גם בהיבט בניין הכוח של צה"ל לשנים הבאות. לפני ימים אחדים אישר ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהמלצת שר הביטחון ישראל כ"ץ, תקציב התעצמות רב-שנתי של כ-350 מיליארד שקלים למשך עשור. בין הווקטורים המרכזיים של התקציב הזה - התרחבות לחלל. מדובר במהפכה המחשבתית ושינוי דיסקט בכל הקשור להצבת המערכה בחלל כיעד מרכזי, שאותה כאמור מוביל שר הביטחון בתיאום עם ראש הממשלה.
רק הבוקר (חמישי), בנאום שנשא, התייחס שר הביטחון כ"ץ לסוגייה ואמר: "בנינו את התקציב הנוכחי על בסיס מספר עקרונות מרכזיים – מוכנות לכל תרחיש, חזרה ושיפור הכשירות והתאמת מערכת הביטחון לאתגרי העתיד באוויר, בים, ביבשה וגם בחלל – זירה דרמטית לעתיד שהנחינו את מערכת הביטחון להציב אותה כיעד מרכזי ולהעצים את היכולות והעליונות שלנו בה כדי למקם את ישראל לצד המעצמות הגדולות בעולם בכל הקשור לזירת החלל".
"להפוך למעצמת חלל מובילה"
במערכת הביטחון מציינים כי שר הביטחון כ"ץ ומנכ"ל משרדו, האלוף (מיל') אמיר ברעם, הגדילו את התקציב של מנהלת החלל ממאות מיליונים לעשרות מיליארדים - גידול חסר תקדים שלא היה בעבר. "מאז הבשורה על הגידול בתקציב, אנשי מנהלת החלל לא מורידים את החיוך מהפנים", התבדח בכיר בצה"ל במהלך דיון שנערך בראשות שר הביטחון.
בתוכנית "חושן", התוכנית הרב-שנתית (תר"ש) של צה"ל לשנים 2026–2030 שפורסמה השבוע, נכתב כי אחת ממטרות צה"ל היא להרחיב את הפעילות בחלל. בתוכנית אף צוין שלצורך מיצוי הפוטנציאל יידרש נושא החלל להיות מוגדר "מאמץ לאומי מרכזי". "שנת 2026 בעיניי היא שנה משנת כיוון בהקשר הזה, ואנחנו בשנים הקרובות עושים מהלכים שיהפכו את מדינת ישראל למעצמת חלל מובילה, עוד יותר ממה שהיא עכשיו", מציין ברגר.
"עולם החלל – בכל העשור האחרון וביתר שאת אחרי המלחמות האחרונות, באוקראינה ו'עם כלביא' – הפך להיות ממד דרמטי בחשיבותו בכל ההיבט של המערכות המודרניות. הוא הפך להיות מכריע", הוא מסביר. "יש לממד הזה יכולות פיזיקליות שהופכות את האמצעים שלך שנמצאים בחלל לשוברי שוויון בהיבט עליונות המודיעין. ברגע שאנחנו משגרים משהו לחלל, הוא נמצא שם באופן קבוע, יום ולילה, שבתות וחגים".
"לתת תשובה לכול הפתעה"
המטרה היא לא רק להבטיח את העליונות הביטחונית של ישראל בחלל, אלא בעיקר כדי לספק למערכת הביטחון את חופש הפעולה בשדה הקרב. "לא נדע מאיפה ההפתעות הבאות עלולות להגיע. אנחנו צריכים להיות ערוכים לכך שנדע לתת תשובה לכל הפתעה", מסביר ברגר. לדבריו, העבודה במנהלת החלל דווקא עולה בעצימותה בימים אלה באופן ניכר, אולי יותר ממה שראינו ב-20 השנים האחרונות.
אילו עוד מדינות נכנסות לתחום באופן כזה? לאיראן יש יכולות?
"איראן עוסקת הרבה בחלל ומתקדמת בקצב גבוה. אומנם היא מפגרת אחרי מדינת ישראל, היא נכנסה לחלל 20 שנה אחרינו, אבל היא מדביקה את הפער. רק לאחרונה הם הציבו עוד שלושה לוויינים בחלל, אומנם קטנים יחסית, אבל היכולת שלהם משתפרת. הם משפרים גם את יכולות השיגור שלהם, וגם הצהירו שמבחינתם לוחמת החלל היא אחד מהיעדים שלהם נגדנו".

"מדינות מרכזיות שפועלות בחלל הן כמובן המעצמות, וגם שם יש מאבק מעצמתי לא מבוטל בין האמריקנים לסינים ולרוסים. הסינים מובילים את המערכה מהצד המזרחי, סין מתעצמת והופכת להיות אגרסיבית. לפני כמה חודשים הצהיר מפקד פיקוד החלל האמריקני בצורה פורמלית שארצות הברית נכנסת ליכולות מלחמתיות בחלל, וכמובן אנחנו רואים כל מיני עדויות לזה. יש גם מדינות אחרות שנכנסות לשם, גם הגרמנים לאחרונה גייסו 35 מיליארד אירו כדי להעצים את עצמם בחלל, היפנים נכנסים לשם, הבריטים, הצרפתים, ההודים נמצאים שם כבר הרבה זמן. כל המדינות שאני יכול לחשוב עליהן מתעצמות ועוסקות הרבה בחלל. זה מה שאנחנו קוראים לו 'מערכה בחלל', כי כולם מבינים שהממד הזה הופך להיות אסטרטגי, ויכול להכריע במלחמות".
המערכה הכפולה
במערכת הביטחון מייחסים חשיבות עליונה לנושא החלל וצועדים בכיוון הזה בצעדים גדולים, כולל ההשקעות הנדרשות, בעיקר הטכנולוגיות. "אני חושב שהטכנולוגיות הישראליות, מה שנקרא 'סטארטאפ ניישן', מייצרות דברים מטורפים", אומר ברגר. "רק הדברים שאנחנו עובדים עליהם בשנתיים-שלוש האחרונות, אלה דברים שלפני שלוש שנים נחשבו להזיות או לחלומות לא הגיוניים".
מהי למעשה ההגדרה של "מלחמה בחלל"? "יש כמה רבדים. אחת, אם אנחנו שולטים מהחלל בכל מה שקורה בקרקע, אז גם האויב מבין את זה ומנסה לפגוע ביכולות האלו, ואז מתפתחת מערכה בחלל". ברגר מבהיר כי במנהלת נערכים למערכה הכפולה הזו – מהחלל לחלל ומהחלל לקרקע, בעיקר במובן של בניין הכוח. "בשנים הקרובות נייצר מאות לוויינים שיהיו בחלל, והם ייתנו את העוצמה בכל הנדבכים האפשריים". לדבריו, הלוויינים יאפשרו לצה"ל רציפות פעולה וגם יקלו את הפיקוד והשליטה במערכה. "תחשוב שכל המזרח התיכון על כף היד של המצביא או של הקברניט. הוא רק צריך להניח את האצבע, לא משנה איפה, ואתה נמצא שם בזמן אמת, יוצר את כל המענים שצריך, בכל ממד שאתה יכול לחשוב עליו".
איך תיראה מערכה עתידית בחלל?
"אני חושב שיהיו הרבה מאוד מערכות בחלל. המערכות בחלל יהיו מגוונות, עם יכולות טכנולוגיות שיאפשרו לנו לעשות דברים שלא חלמנו עליהם. אני לא יכול להגיד מה, אבל באמת השיח יהיה מאוד מורכב, בכמה היבטים".

ברגר מסביר כי ישראל תצטרך לא רק לפתח לוויינים, אלא גם לשגרם במגוון יכולות, כולל זמינות ומהירות ונגישות. "הכול יהיה מהיר הרבה יותר, עוצמתי, יותר מיידי במובן התגובתיות שלו. יידרשו לכך הרבה כלים בחלל, עם טכנולוגיות מגוונות, והתעשייה הישראלית תצטרך להיות ראש החץ בעניין הזה". בחלק מהדברים, מוסיף ברגר, ישראל כבר נמצאת שם. "אחד מהדברים שמאפיינים את המנהלת, ואני חושב שבכלל את המערכת הביטחונית, זה שאנחנו מפתחים לוויינים או טכנולוגיות שבאמת אין בעולם. אנחנו מייצרים דברים שפשוט לא ניתן לרכוש אותם, לא ניתן לבנות אותם בשום מקום אחר, הם מיוחדים".
היתרונות של ה"סטארטאפ ניישן"
הייחוד במוצרים שמפתחת התעשייה הישראלית הוא לא רק בטכנולוגיה, אלא גם בהתאמה לצרכים המבצעיים של צה"ל. "אנחנו ממוקדים בעיקר בדברים האלה, שואלים את עצמנו הרבה שאלות, יושבים המון עם הגורמים המבצעיים ומנתחים מה התרחיש המבצעי שממנו חוששים ביותר", אומר ברגר. "אנחנו בונים טכנולוגיות מותאמות לתרחישים האלה, 'עם כלביא' נתן דוגמאות חשובות. יש לנו המון מה ללמוד, המון לקחים שלמדנו משם", הוא מוסיף.

"כבר יש לנו טכנולוגיות רחבות בהקשרים האלה כדי לייצר הפתעה, ובאמת גם טכנולוגיות שאי אפשר להשיג אותן בעולם", מציין ברגר. "המוח הישראלי, אני רואה פה אצל האנשים שלי וגם אצל האנשים בתעשייה, מעלה רעיונות שמפתיעים כל פעם מחדש. רעיונות גאוניים, שמצד אחד יוצרים יכולות טכנולוגיות שלא חשבנו עליהן, אבל גם מאפשרים מכה ניצחת על האויב, בהיבטים שלא חשבנו עליהם".
בשנים הקרובות צפויה המערכה בחלל להתפתח באופן משמעותי מאוד בכל העולם. "החלל יהיה מאתגר הרבה יותר, הוא יהיה עם הרבה יותר לוויינים, כך שהמרחק לפעולה שלנו יצטרך להיות קצר", מבהיר ברגר. "גם ב'עם כלביא' היו בפעם הראשונה אופרציות שבהן כמעט בזמן אמת היו לנו תובנות מצילומי לוויינים, תוך כדי התובנות האלה הבנו גם את המשימה הבאה של הלוויינים, ובתוך דקות ספורות הם כבר קיבלו משימה נוספת, לפי התובנות מהמשימה הקודמת".

בשלב הבא מתכננים במנהלת החלל להכניס יכולות בינה מלאכותית. "תוכנית החלל תישען המון על AI, מתוך ההבנה שאנחנו הולכים לאסוף כמויות מטורפות של מידע בחלל, נפרוק אותן לקרקע, ונרצה בזמן אמת להשפיע כבר על המשימה הבאה של הלוויינים, ובכלל על סגירת המעגלים של הגורם המבצעי", אומר ברגר. "לכן היכולת הטכנולוגית המשמעותית שתיתן לנו מענה לעניין הזה היא לחלץ מידע שאנחנו מקבלים על בסיס יכולות AI". הוא מדגיש כי כבר כיום מבצעים את סגירת המעגלים, אך בשילוב עם הבינה המלאכותית וטכנולוגיות דיפ-טק מתקדמות של עולם החלל, ניתן יהיה להבטיח הכרעה בשדה הקרב.
בצה"ל ובמערכת הביטחון ממוקדים בממד החלל, ומנהלים את חשיבת ההתעצמות גם בנושא הזה. "בצה"ל הבינו בשלוש-ארבע השנים האחרונות שאכן ממד החלל משמעותי. גם שם חושבים איך נכון להוביל את המערכה מהחלל, גם בהיבט ההתארגנות וגם בהיבט של בניין הכוח", מסכם ברגר. "אנחנו תומכים מאוד ועובדים בשותפות מלאה עם צה"ל, גם כדי לקבל את היעדים המבצעיים שצה"ל מגדיר לעצמו, וגם בהתארגנות של צה"ל בעצמו. אנחנו מסייעים כדי לראות איך ההתארגנות צריכה להיות, כדי שההעצמה מצידנו והיכולת ההפעלתית מצידו יהיו אופטימליים".
כל הפרטים בכתבה אושרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.