"מרב מיכאלי עשתה איתי 3 ילדים, יש לי כושר שכנוע מסוים"
עד לפני ארבע שנים ליאור שליין ומרב מיכאלי עוד היו זוג בלי ילדים, גרים בדירות נפרדות. עכשיו כשהיא בדרך החוצה מהפוליטיקה, הוא אולי בדרך לשם, והם הורים גאים לשלושה. ועכשיו לליאור יש בייבי נוסף: מסע ברחבי הארץ במאמץ לשכנע צעירים וצעירות מהימין שיש דרך אחרת. איך הצליח לשכנע את מרב להביא 3 ילדים ובדירה של מי הם גדלים? ואיך ייראה הבית החדש שלהם?
אולפן שישי
פורסם:
"אני עושה עכשיו משהו שהוא לא האופי שלי. ללכת ולעמוד מול קבוצות בלי פאנצ'ים, בלי פרומטר, בלי חדר עריכה, כשאני מצולם מכל כיוון. זה לא האופי שלי", אומר ליאור שליין על הפרויקט החדש שלו, "פרי ישראל", שבו הוא הולך לדבר עם צעירים ברחבי הארץ על פוליטיקה. "אני לא עושה את זה בשביל הכיף, אני לא עושה את זה בשביל להתפרנס. אני עושה את זה כי זה חשוב".
ליאור שליין פחות בעניין של צילומים ספונטניים. האיש שכבר שנים משייף כל פאנץ', מעדיף שליטה גם על הפריים. הצטרפנו אליו למקום האחרון שבו חשבתם למצוא אותו – מכינה קדם-צבאית של הציונות הדתית בלוד. "צריך להשקיע זמן. צריך לשמוע. הם הולכים להצביע בקלפי השנה. ואני אגלה לך סוד - 700 אלף איש פחות או יותר הולכים להצביע בקלפי השנה בפעם הראשונה. רבים מהם לא חושבים כמוני".
תכף נבין למה שמאלני אחד נכנס למכינה של הציונות הדתית. אבל קודם, תקציר הפרקים הקודמים. הוא נכנס לחיינו עוד בימים שליאיר לפיד לא הייתה עניבה. אחר כך הנחה, הגיש, כתב והפיק שורה של תוכניות סאטירה. שלוש פעמים הורידו לו את התוכנית במהלך מערכות בחירות, לפחות באחת מהן לפי עדותו של ניר חפץ, הייתה מעורבת לשכת ראש הממשלה. בפעם האחרונה שפוטר הוא תבע על הפרת חוזה, זכה במיליונים, והתחייב לא לעבוד בטלוויזיה במשך שלוש שנים. מאז כבר עברו חמש.
פרסומת
למה אתה לא חוזר לטלוויזיה?
"אתה מציע תוכנית טלוויזיה - יש סוכן, הוא עומד מאחוריך כרגע, תסגרו ביניכם את הפרטים ונבוא".
אתה לא רוצה לחזור?
"אני אומר לך שגם אם אין עכשיו טלוויזיה, לא אכפת לי. כל דרך שאני יכול לפנות לציבור גדול של אנשים, להגיד מה דעתי, ועל הדרך גם להצחיק אותם. כמה שיותר".
הפונדקאות והאידיאולוגיה: "החיים דינמיים"
מאז שנטרקה עליו הדלת בטלוויזיה הוא פוגש את הקהל שלו בסטנד-אפ. "זה בכלל לא מופע סטנד-אפ, זו קבוצת תמיכה של השמאל, אוקיי? אני מניח שגם על הטיטאניק היה סטנדאפיסט", הוא אומר על הבמה בצוותא, במגרש הביתי. כאן אף אחד לא מנסה לצנזר אותו. כמקובל בז'אנר, גם החיים שלו על הגריל, ויש בכל זאת מוקש אחד שצריך לפרק בלי צחוק - איך הפכה בת זוגו ב-20 השנים האחרונות, מרב מיכאלי, ממבקרת חריפה של תעשיית הפונדקאות ומי שהצהירה לא פעם שאינה רוצה להביא ילדים לאימא לשלושה. זה התחיל עם אורי בן ה-4, אלון בן ה-3, ולפני שמונה חודשים הצטרפה גם נועה. כולם הגיעו לעולם בעזרת פונדקאיות.
תסביר את המהפך האידיאולוגי. מאפס לשלושה ילדים.
"היה לי מהפך אידיאולוגי? מה אתה רוצה ממני? זה ששכנעתי? אני רציתי משפחה, אני רציתי ילדים, ובאיזשהו שלב הצלחתי לשכנע".
אז הצלחת לשכנע בראשון. את זה אני עוד יכול להבין. שלושה זה כבר....
"היה מבצע".
פרסומת
"החיים הם דינמיים. אז שכנעתי, ופוגגתי חששות מאוד-מאוד מוצדקים. זה נכון מה שמרב אמרה, ועדיין אומרת, שנשים הן אלה שמשלמות בדרך כלל את כל המחיר. בקריירה, בחופש. זה נכון. אמרתי: 'את צודקת. במקרה שלנו אני מבטיח שזה לא יהיה'. ברירת המחדל שיש אצל כל כך הרבה משפחות שהאימא היא האחראית. צריך משהו? זה האימא. מישהו צריך לא לעבוד? זה האימא. קרה משהו באמצע היום? אצלנו זה לא הדיפולט. אנחנו, סליחה שאני נשמע כמו איזה פרסומת לחוג למגדר, באופן שוויוני מגדלים את ילדינו וגם נעזרים בצוות, שכשאני עכשיו מתראיין...".
צוות? כמה אנשים יש בצוות?
"תשאל כמה ילדים צריכים כמה אנשים בצוות. יש שלושה ילדים, הבכור בן ארבע".
איך זה בפרקטיקה של החיים. אתם גרים הרי בשתי דירות, אז לילדים יש חדר בכל דירה?
"לא. פה השוויון נעצר. אצלי בדירה למעלה גרים אורי, אלון, נועה, מרב ואני. ובדירה של מרב גרה מרב. זה פמיניזם. ככה הסבירו לי. זה פמיניזם. אז אני פמיניסט. למה אתה לא שואל עכשיו מה הפשרה שאני עשיתי? איפה המהפך האידיאולוגי אצלי? כי אצלי הייתה אידיאולוגיה שאף אחד לא נכנס אליי הביתה. נכנסו אליי לדירה שבעה אנשים בעשר שנים, כולם טכנאים. עכשיו יש מטפלת, המשפחה שלה והמשפחה שלי, וכולם נכנסים".
למרב הייתה גם אידיאולוגיה מאוד סדורה לגבי תעשיית הניצול שיש לפעמים בפונדקאות. הבחירה שלכם להביא שלושה ילדים בפונדקאות מאוד מאתגרת את כל ביקורת שתהיה על הדבר הזה.
"אני אשם. אני מודע לכל מה שאתה אמרת, ולכן אנחנו עשינו את זה בארצות הברית, על כל מה שמשתמע מזה, באופן הכי-הכי פחות נצלני שיכול להיות, ואם יורשה לי להגיד, במקרים שלנו, באופן לא נצלני".
פרסומת
"צריך לנהל דיאלוג עם כולם"
עכשיו יש לשליין בייבי חדש. יחד עם צוות קטן הוא הקים את "פרי ישראל" והתחיל להסתובב בארץ, בין בתי ספר תיכוניים, למכינות קדם-צבאיות ואוניברסיטאות. הוא נוסע לפגוש צעירים, בעיקר ימנים, כדי לנסות ולנהל איתם דיאלוג, משוכנע שהוא השמאלני האחרון שעוד מסוגל לפתוח להם את הראש.
"אני מאוד עצבני וכועס, על כמעט כל מה שקורה", הוא מסביר את המהלך האחרון. "זה בלתי נתפס בעיניי, שאחרי שעלה הימין על-מלא הזה לשלטון ועשה את מה שעשה. גרם לאסון שגרם, וניהל את המלחמה כפי שניהל, והפקיר את החטופים כפי שהפקיר, אז זה מטריף אותי. זה מעצבן אותי שלא כולם עכשיו אומרים את הדבר הפשוט והברור מאליו, שעכשיו מה שצריך לעשות זה הפוך. בדיוק הפוך. אבל זה לא מה שאני שומע ורואה שאנשים חושבים. הרבה אנשים יגידו לך 'זה מדכא אותי, זה מייאש אותי' - אין לי את זה בפלטה של הרגשות. אני חושב שצריך לפגוש את החבר'ה, בעיקר הצעירים, ולהסביר את תפיסת העולם שלי".
פרסומת
מתוך מחשבה שאתה יכול לשכנע אותם?
"בוא, אדוני, מרב מיכאלי עשתה איתי שלושה ילדים, יש לי כושר שכנוע מסוים".
כשהוא מגיע למכינה בלוד החניכים מחכים לו עם הרבה חיוכים, וקבלת פנים חמה כמו סוף שבוע בחווארה. "רובנו פה זה חבר'ה של ימין קיצון. זה מוות לערבים באופן גורף", מספר אחד הנערים שבאו לשוחח עם שליין במכינה בלוד. "ממה שאני שמעתי וראיתי קצת את ליאור בטיקטוק ופודקסטים, הדעות שלו שונות משל רוב החבר'ה פה, אז רוצים אבל לשמוע דעות שונות משלנו".
השאלה היא אם אתה חושב שבן אדם שזאת הנחת הבסיס שלו, זה בן אדם שאתה באמת יכול לנהל איתו דיאלוג.
שליין: "אני יכול וצריך לנהל דיאלוג עם כולם. אתה שואל אותי האם אני אגרום לו להיות ב'שלום עכשיו'? אין לי מטרה כזאת. גם אני לא ב'שלום עכשיו'. האם אני יכול לנסות לפקוח את האוזניים שלו ולהיות ביקורתי כלפי השקרנים שגרמו לו לחשוב ככה? בחור צעיר לא רוצה שיעבדו עליו. איזה 'ימין קיצוני, אני מצביע בן גביר'? בן גביר בשלטון. מה שאנחנו רואים עכשיו זו תוצאה של בן גביר וסמוטריץ' ורוטמן ונתניהו".
פרסומת
קטעים מהשיחות שלו עם הצעירים עולים לרשת וצוברים מיליוני צפיות. ולצידם הוא מעלה גם מונולוגים אקטואליים מהסוג שהפך לסימן ההיכר שלו. "יש לזה כוח", מסביר שליין בדרכו חזרה ממפגש כזה. "הם חיים ברשתות החברתיות, ולי יש 700 ומשהו אלף עוקבים. הסרטונים עד עכשיו עשו עשרה מיליון צפיות, סרטון כזה עושה חצי מיליון צפיות. המטרה שלי היא להשפיע. אני חושב שהדבר היחיד שכדאי עכשיו לעשות זה לשכנע כמה שיותר אנשים לראות את המציאות. המלחמה נגמרה, וצריך עכשיו לתקן את כל ההריסות. כולל בדעה הפוליטית של האנשים".
אז אתה בעצם סוג של צ'רלי קירק הישראלי.
"אני מקווה שעם סוף אחר... אבל אני לא משלה את עצמי, זה לא האירוע שאני אעבור עכשיו מאיש לאיש לשכנע אותו, ועד שהבחירות יהיו באוקטובר או ביוני או מתי שהמטורפים האלה יחליטו הוא יתקבע לדעתו. אני חייב להחזיר קול ליברלי בלתי מתנצל לשיח".
"אנשים פוחדים מהשלטון הזה"
הניסיון הקודם של שליין להשפיע על דעת הקהל באמצעות מיזם תקשורתי הייתה לפני כשנתיים. עם הקמת ערוץ "רלוונט". הוא גייס מיליונים עם יזם ההיי-טק ניר צוק, אבל ההשקה תוכננה ל-8 באוקטובר, ונדחתה בעקבות מתקפת חמאס. גם אחרי שהערוץ עלה לאוויר הוא התקשה לצבור קהל, ונסגר אחרי פחות משנה. "לא הצלחנו", מודה שליין בפשטות. "אם זה לא הצליח זה כנראה לא היה מספיק טוב. מה השאלה?".
פרסומת
אולי פשוט אין קהל לדבר הזה.
"יש לזה המון קהל, וגם צריך לשכנע עוד אנשים בתפיסת העולם הזאת. אז זה לא הצליח פעם אחת, אז הולכים פעם שנייה".
איך אתה מסביר את זה שהשמאל הליברלי לא מצא לעצמו את האדלסון או המירילשווילי שלו?
"קודם כל, יש בריונות איומה. בואו לא ניתמם. אנשים פוחדים מהשלטון הזה. מהרגולציה. אנשים פוחדים שהשם שלהם ייכנס לפה המטונף של ינון מגל והם ימצאו מפגינים מחוץ לבית שלהם. אני יכול להבין את זה. זאת מלחמת אזרחים שמתנהלת לא עם טנקים, היא מתנהלת על התודעה. היא מתנהלת באולפני טלוויזיה, היא מתנהלת ברשתות החברתיות. אם צד אחד לא מתייצב לאירוע הוא יפסיד. הוא יובס".
מה המודל הכלכלי של "פרי ישראל"?
"להציל את המדינה הזאת".
יש לך הרי צוות של עובדים. הפקה, תוכן, צילום, עריכה. מי מממן את כל זה?
"אני".
כמה זה עולה לך?
"אני לא אגיד כמה זה עולה לי, זה עולה לי הרבה מאוד כסף. אני יצאתי לדרך, כשרק אני מימנתי את זה. הצטרפו אליי כמה חברים טובים שבשקט ובלי ש..."
פרסומת
למה בשקט? למה לא להגיד מי הם?
"כי אנשים שביקשו ממני לא להגיד מי הם, אני מכבד את בקשתם. אם בעקבות השיחה בינינו יהיו עוד אנשים שירצו לעזור, אני מאוד אשמח. אני לא מתבייש להגיד את זה. מלחמה כזאת עושים בכוח, וכוח הוא לא רק אומץ - הוא גם כסף. ככה היום אפשר לפנות להרבה אנשים ולנסות להתחיל לשנות את דעתם".
בסוף המקום שבאמת משפיעים בו זה בפוליטיקה, בכנסת. אז עם כל הכבוד לטיולים שלך בארץ ולמונולוגים השנונים, למה אתה לא רץ לפוליטיקה?
"לא תשמע ממני תשובה של 'אני לא מתלכלך במשחק הפוליטי' חס וחלילה אף פעם. כרגע הדרך הטובה ביותר שלי להשפיע היא לעשות את מה שאני עושה בדיוק עכשיו. אם אני אחשוב ששם אני אוכל להשפיע יותר ולתקן יותר את כל הדברים האיומים שקרו פה ולדעתי צריך לתקן אותם, אני אכנס".
פרסומת
"מרב עושה את המקסימום"
את אחד המחירים שמשלם מי שנכנס לפוליטיקה שליין מכיר מקרוב. הוא היה שם גם בתקופת ממשלת השינוי, כשההפגנות נגד השרה מיכאלי הגיעו עד לפתח הבניין המשותף. לאחרונה, פעיל הימין והמטרידן הסדרתי מרדכי דוד הגיע אפילו קרוב יותר, כשהצטרף לבת זוגו להליכת בוקר. "יש לאישה סבלנות אין קץ ונימוס בסיסי, והיא טובת לב", אומר שליין. "אני לא יכול להגיד שום דבר מזה על עצמי".
יש בזה משהו קצת מלחיץ, לא?
"אתה שואל אם אני מפחד? אני מפחד שאני לא אהיה כל-כך סבלני ונחמד כמו מרב. הלוואי שגם בצד התקשורתי וגם במישור הפוליטי, המנהיגים של המחנה הזה שנלחם על החיים של המדינה הזאת ידעו איך להגיב מול הכלום הזה ויפסיקו לפחד".
פרסומת
אתה מעביר ביקורת על כל הפוליטיקאים. מה אתה אומר על הפוליטיקאית מרב מיכאלי? לאן היא נעלמה?
"אתה שואל אותי? היא נעלמת כל בוקר לכנסת, לוועדות הכנסת, למליאת הכנסת. אני רואה את מרב בוקר-בוקר יוצאת לעבודה, ולפעמים עד אמצע הלילה נשארת בעבודה. אלא אם יש משהו שאתה רוצה לספר לי. מרב הודיעה שהיא לא תתמודד בבחירות הקרובות, אם זה נתפס אצלך כהורדת פרופיל, בסדר".
שליין לא תופס את מיכאלי כגורם מתון ורדום באופוזיציה, ומבהיר כי "בעמדה שבה מרב מיכאלי נמצאת עכשיו, אין לי ספק שהיא עושה את המקסימום". העמדה של מיכאלי כרגע היא של ברווז צולע. בגלל ההתעקשות שלה לא להתאחד עם מרצ במערכת הבחירות האחרונה, רבים במחנה השמאל האשימו אותה בהפסד של הגוש והביאו אותה להודיע שלא תתמודד שוב ובעצם לסמן את סוף דרכה במפלגה.
"אני כעסתי על מרב ועל ההחלטה הזאת (לא להתאחד), כי אני חשבתי שההחלטה הזאת פוגעת בה נורא. היא לא פגעה במחנה, באיזה מתמטיקה שאתה לא עושה עם איזה מחשבון שלא תיקח, וגם אם תצא מנקודת הנחה שהתומכים הערבים של מרצ היו מצביעים למטכ"ליסט עומר בר-לב ושהתומכים הטהרנים של מפלגת העבודה היו הולכים עם ה'שמאל הקיצוני הנורא' של מרצ. איזה מתמטיקה שלא תעשה לא משנה את העובדה שהקבוצה הזאת הפסידה בבחירות - הפסידה קודם כול בגלל ההתנהלות של המועמדים לראשות ממשלה של הקבוצה הזאת, יאיר לפיד ובני גנץ, שבאופן מאוד נוח - כי הם רוצים להמשיך בקריירה הפוליטית שלהם ושוב לבקש את הקול שלך ושלי להיות מועמדים לראשות ממשלה - מפילים את הכול על החלטה של מרב מיכאלי וזה קשקוש והצופים האינטליגנטים, והם אינטליגנטים, יודעים שזה קשקוש".
פרסומת
"אני אמרתי למרב וניסיתי לשכנע אותה בזמן אמת שההחלטה הזאת עלולה לגרום נזק נורא לקריירה שלה, ולצערי אני צדקתי אבל זה הנזק. זה הפסד קודם כל שלנו המצביעים, וגם כמובן שלה. זה מעבר לזה שאני כמובן אוהב את מרב מיכאלי, וחי עם מרב מיכאלי, אבל את זה כולם כבר יודעים".
"למי שזה מתאפשר לו, אני ממליץ"
אם יש דבר אחד שבטוח יזכרו למרב מיכאלי היא ההתעקשות שלה להילחם בשובניזם של השפה העברית. ובמידה רבה - זה מאבק שהיא ניצחה בו.
כל עוד היו לכם רק שני בנים, זה עוד היה קל. עכשיו כשיש את נועה, אז מה, זה 'צריכות ללכת לישון?' איך לשון הפנייה? 'עכשיו אוכלות ארוחת ערב?'
"לא יודע, לא שמתי לב. זה מרגיז עבורי כמו שזה מרגיז הרבה גברים. אתה יודע, אחד הדברים שאמרתי למרב - די. עשית שינוי, הוכחת את הנקודה. אתה רוצה עכשיו שיאהבו אותך יותר? אתה רוצה עכשיו להראות?'"
פרסומת
אי אפשר להפסיק עם זה באמצע.
"זה מה שהיא אמרה".
שנת הבחירות תהיה גורלית גם מבחינת הצמד מיכאלי-שליין: עבורה, כנראה סוף דרכה בפוליטיקה. עבורו, אלו יהיו חודשים של עבודה אינטנסיבית בניסיון להשפיע על דעת הקהל. "אני מתפרנס מלכתוב בעברית, אני נולדתי פה. כל השנתיים האחרונות אני איתך, ירדתי למקלט, עליתי, ירדתי, עליתי. אני יכול להוציא דרכונים כמו זבל לאיחוד האירופי, ואני פה. ואת שלושת הילדים שלי שנולדו בארצות הברית הבאתי לגור פה".
שליין פה והוא גם לא מתכוון ללכת לשום מקום. הבית שלו כאן, תרתי משמע. לאחרונה הוא גם קנה שטח בצפון תל אביב ומתכנן לבנות שם בית, שאליו יעבור עם מרב והילדים. צעד מפתיע, שכמעט מתבקש להפוך למטאפורה, על חיים משותפים למרות האג'נדות
יכול להיות שגם הקונספט הזה של שתי דירות הולך לקרוס בקרוב?
"הקונספט יישמר, הקונספט הוא נכון. גם היום אנחנו חיים בשתי קומות וביחד".
זאת אומרת גם הבית החדש יהיה מחולק?
"התשובה היא כן, הקונספט הוא נכון. אני רוצה להגיד שיש המון ישראלים שצופים בך ובי עכשיו ולא יכולים להרשות את זה לעצמם. זה לא דבר מובן מאליו, ואני אסיר תודה על זה שזה מתאפשר למרב ולי. מרב ואני אנשים שונים ואם אפשר להפחית את הריבים על באיזה צד נייר הטואלט פונה, אז רצוי להפחית, וכמובן גם דברים רציניים ומהותיים מאלה. למי שזה מתאפשר לו, אני ממליץ. ולמי שזה לא מתאפשר לו, תהיו אמיצים".
תחקיר: תמר סגל
מצאתם טעות לשון?