"כשהתחלתי לדבר על זה, תייגו אותי כסוכנת מוסד משוגעת"

היי אליקה. אני כל כך שמחה לראות אותך שוב. מה שלומך?
"טוב, ושלומך?"

הפעם האחרונה שראיינתי אותך הייתה ממש אחרי 7 באוקטובר (2023), ואת עזרת לישראלים וליהודים - פרסמת סרטונים שהתפוצצו ברשתות החברתיות ועזרת לנו ואנחנו כל כך אסירי תודה על כך. והינה אנחנו שנתיים וחצי אחר כך - והעם שלך תחת סכנה ונרצח ברחוב, והעם הישראלי והקהילה היהודית הוא בצד של העם שלך.
"כן. את יודעת, בהתחלה הרבה אנשים שאלו אותי 'למה את מדברת על זה?', ואני תויגתי כסוכנת מוסד משוגעת".

אה, את לא עובדת עבור המוסד?
"טוב נו.... (צוחקת) לא, אני לא עובדת עבור המוסד. אני חושבת שמה שקרה לאחרונה זה שהעם האיראני הצליח לבטא את הקול שלו דרך הרחובות, דרך המחאות, הם סוף-סוף הצליחו לדבר עבור עצמם".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"ערפו לאנשים ראשים עם מצ'טה"

מה את שומעת מתוך איראן? מה את שומעת מאנשים על הקרקע, חברים, משפחה? מה קורה שם?
"הם (השלטון) עושים את הכול מאחורי מסך. הם סוגרים את האינטרנט כדי שאף אחד לא יידע מה קורה באיראן. שמענו את העדויות מאנשים באיראן דרך הקלטות שדלפו, הודעות וואטסאפ, טפטופי תקשורת שקיבלנו. ואלו האנשים שסיפרו לנו שהמספרים הראשונים - שלפיהם כ-20 אלף איש נהרגו - הם מגוחכים, שנהרגו הרבה יותר - 40 אלף, 50 אלף. הם אמרו 'בחיים לא ראינו משהו כזה, מעיר לעיר, זה טבח בלתי נתפס והמספרים לא מדווחים', זה מה שסיפרו לנו".

"רופאים בבתי החולים ספרו הרוגים והסבירו שמפגינים שהגיעו פצועים נגררו החוצה ממיטות בתי החולים, נורו ונהרגו. קיבלנו דיווחים על אנשים שראשיהם נערפו עם מצ'טה, שמענו את הדברים הגרועים ביותר שהיה אפשר לדמיין. וכשחושבים על מי שהולך לדווח לתקשורת המערבית מה קורה שם - כל האנשים האלה מאוימים: 'אם תדווח על זה, נהרוג אותך'. ואכן אנשים שהחביאו את המוחים, כמו בעל חנות פרחים שנגזר עליו עונש מוות, אנשים שהוצאו להורג על עזרה - על רופאים הוטל עונש מוות כי טיפלו במפגינים. אנחנו יודעים שזה גרוע יותר ממה שדמיינו".

"אנחנו יושבים כאן ומחכים שהמתקפה תתחיל"

העולם כולו מחכה להחלטת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לתקוף. מה את חושבת לגבי זה? מה את חושבת שהוא צריך לעשות?
"הסיבה שארה"ב נמצאת עכשיו במצב של מחויבות לעשות משהו היא בגלל שניתנה הבטחה - הוא הבטיח והעם באיראן סמך על ההבטחה הזו - 'תצאו לרחובות ותשתלטו על המוסדות שלכם', אלו היו המילים, 'ואנחנו נהיה מאחוריכם, העזרה בדרך'. אנשים יצאו לרחובות בגלל ההבטחה הזו".

"אימהות איראניות אמרו לנו שהבנים שלהם יצאו ואמרו 'הנשיא טראמפ אמר לי שהעזרה בדרך' והם לא חזרו הביתה. אלפי אלפים של איראנים איבדו את חייהם בגלל הבטחה שניתנה, וזה מה שמפעיל את המחויבות של ארה"ב לעמוד בצד שלהם של העסקה. אם לא הייתה ניתנת הבטחה, אם היו אומרים 'אתם יודעים מה? זה מסוכן, אל תצאו, תישארו בבית'... אבל ניתנה הבטחה והם חייבים לעמוד בה ולשלוח את העזרה שהובטחה".

כל כך יפה כאן בניו יורק וכל כך שליו, זה עומד בסתירה מוחלטת למה שקורה במדינה שלך, נכון? את חושבת שהעם האיראני כרגע יותר מפחד או יותר מצפה ומחכה למתקפה הזו?
"בהחלט מצפה, בהחלט. בכל ההודעות שאני מקבלת מתוך איראן - שהן מן הסתם לא פומביות, הן מגיעות בהודעות פרטיות - הם כל הזמן אומרים: 'אנחנו רק מחכים למתקפה, אנחנו לא יכולים, אנחנו עוצרים את הנשימה, אנחנו לא יוצאים החוצה, אנחנו לא יכולים לעשות כלום, אנחנו יושבים כאן ומחכים שהמתקפה תתחיל'".

את יודעת, בתוך ישראל, המחשבה הרווחת היא שברור שאף אחד לא רוצה מלחמה והם לא רוצים שיתקפו אותם שוב - אבל אם זו המלחמה שתסיים את כל המלחמות, כלומר אם המשטר הזה יופל, הישראלים, אחד אחרי השני, אומרים, "אשב במקלטים, אישאר, אעשה מה שצריך כדי שזה יקרה" - כי אני חושבת שהדבר שמחבר את הישראלים ואת העם האיראני הוא ששלטון איסלאמי הוא איום וסרטן לחברה ולאזור.
"נכון".

"משם תבוא ההתנגדות הגדולה ביותר"

האם תרצי לנצל את הבמה הזאת לומר משהו לנשיא טראמפ?
"אני רוצה לומר שאני מקווה שהנשיא טראמפ מבין שהעם האיראני, גם בתוך איראן וגם מחוץ לאיראן, יש לו אמון מלא וביטחון שהוא יעשה את הדבר הנכון. ועכשיו אנחנו במצב הזה שכולנו אומרים כבר הרבה זמן - אם מישהו יעשה את זה, זה יהיה הנשיא טראמפ".

רבים מן האמריקנים לא מבינים, הם חושבים ש-"11 בספטמבר היה מזמן". והם לא מבינים שהאידאולוגיה המסוימת הזו היא מיסיונרית, המטרה שלה היא כולנו, זה כתוב באמנה שלהם. הרבה מערביים פשוט לא מבינים את התרבות הזו - אנחנו מהמזרח התיכון, אנחנו מבינים את התרבות הזו. והרבה מערביים...
"הם לא מבינים קיצוניות".

הרבה מהמשתתפים במהפכה הזו ובמחאות הן בעצם נשים - הרבה נשים ברחובות, הרבה מהן נלחמות, הנשים הכורדיות נותנות בראש. למה את חושבת שכל כך הרבה נשים כל כך מעורבות במאבק המסוים הזה?
"ובכן, את יודעת, המשטר מטיל אימה על כולם, בואי נגיד את זה קודם כול. אבל כיוון שהמשטר מדכא ביד כל כך קשה נשים איראניות במיוחד, במיוחד עם החובה לכסות את הראש והחובה להתכסות, זה כאילו הרוח של הנשים האיראניות מפעילה תגובת נגד שווה בעוצמתה".

"אתם רוצים להטיל טרור על כולם, אתם רוצים לדכא את כולם ובמיוחד אתם רוצים גם לדכא את הנשים האיראניות בדרך נוספת - וזה כמעט המקום שממנו חייבת לבוא ההתנגדות הגדולה ביותר. זו חייבת להיות ההצהרה הכי חזקה: לא, אתה לא תכריח אותי להתלבש איך שאתה רוצה, אתה לא תכריח אותי להתאים את עצמי לאידאולוגיות שלך בדרך שאתה רוצה. זו התנגדות, זה מה שזה - לכל פעולה יש תגובה הפוכה ושווה בעוצמתה, כמו שאייזיק ניוטון אמר".

"הם במצב שהפחד נעלם לחלוטין"

ראינו היום שההפגנות באמת חוזרות. יש יותר פחד לצאת לרחוב אחרי הטבח?
"אני חושבת שפחד יכול להחזיק מעמד רק זמן מסוים, כי מה שמגיע אחרי הפחד זה בעצם חוסר פחד מוחלט. כי אם חושבים על זה - יש לך בני משפחה שנהרגו, יש לך ילדים שנהרגו, אתה מגיע לנקודה שאתה אומר 'אני מוכן למות בשביל זה'. כשאתה הורג מספיק אנשים, עכשיו הרגת מספיק בני משפחה של אנשים, מספיק הורים של אנשים, מספיק ילדים של אנשים - ועכשיו שמת אותם במצב שהפחד הזה פשוט נעלם לחלוטין, כי למה להם לחיות, אם הם ימשיכו לחיות ככה? נתת להם בחירה בין להילחם על חייהם או למות תחת המשטר הזה".

אלו בעיקר צעירים, זה בעיקר באוניברסיטאות...
"כן, איראן היא פשוט אומה של הרבה צעירים בכל מקרה, אבל אלה אנשים שעדיין לא נכנעו לעתיד חסר תקווה".

ההזמנה לקבב בטהראן: "נהיה החברים הכי טובים"

את נמצאת כאן בניו יורק, איתי ועם עוד בערך 20 אנשים מדהימים, ואת משתתפת בארוע התרמה עבור קיבוץ בארי - זה כולל את דיוויד שווימר, איימי שומר, ג'וליאנה מרגוליס, אלי שרעבי, אותך.

"כן".

אז קודם כול, בשם כל מדינת ישראל, אנחנו רוצים לומר תודה. אז כשהמשטר ייפול, זה לא שאלה של אם, אלא של מתי, את הולכת לבקר?
"ברור".

ניסע יחד?
"ברור. אנחנו הולכות לעשות משלחות".

אלוהים, אני לא יכולה לחכות.
"מישראל, פשוט נשכור טיסות שהן יגיעו ישר מתל אביב לטהראן, נהיה חברים הכי טובים".

זה נשמע כמו ליין מסיבות מדהים.
"זאת הולכת להיות ליין מסיבות ענק - נגיד 'חבר'ה, החברים שלנו מישראל באים, צריך להכין את הקבב, צריך להכין את הצ'אי, צריך להכין את הטהדיג', ואנחנו נראה מהפך כל כך יפה כי מה שראינו כבר כל כך הרבה עשורים זה משטר ותרבות של שנאה ואי-סובלנות. שנאה, מלחמה, מוות ואי-סובלנות, נכון? ככה הם חיים, וזה יהיה מראה מרהיב לכל העולם לחזות בו".

אני כבר לא יכולה לחכות. תודה רבה לך.
"תודה לך".