"אני יודע מי הרוצח, יותר נכון רוצחת": רומן זדורוב מדבר

"דייג זה סבלנות. הדג בא בהפתעה, אתה לא יודע איזה דג תתפוס. צריך לתפוס מקום, לשבת ולחכות. הסבלנות זה מה שמנצח", אומר רומן זדורוב על חוף הים בחיפה. שלוש שנים אחרי הזיכוי המהדהד, זה המקום היחיד שבו הוא מצליח להתנתק מהמחשבות על השנים האבודות. "הסבלנות עזרה לי הרבה בחיים", הוא מוסיף. "זה עזר לי גם כשהייתי בבית הסוהר, כי זה לא קל לשבת ולחכות מתי הדיון הבא בשביל לקבל את השחרור. זה המון זמן, זה תהליך קשה. סבלנות זה באמת עוזר. סבלנות ותקווה", הוא מבהיר.

רומן זדורוב היה צריך המון סבלנות ועוד יותר תקווה, כדי לשרוד 17 שנה בכלא על רצח שהוא לא ביצע. "זה הטיפול הכי טוב. אין כמו מים, אין כמו ים, אין כמו חופש", הוא מכריז. "זה עוזר כדי להוריד את הכאב הזה, להעביר אותו אחורה". עם זאת, זדורוב מציין כי הכעס עדיין אגור אצלו. "זה יהיה עד סוף החיים שלי. אני מנסה להכניס את זה לתוך המוח, לפינה הכי שחורה כדי שלא אראה אותה. אבל לא אשכח את זה".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

החיים החדשים - והכעס על המשטרה

מאז הריאיון שהוא נתן מיד אחרי הזיכוי, רומן זדורוב שותק. כמעט נעלם. יחד עם אולגה ושני הבנים, ליאון בן ה-19 ועידן בן ה-10, שנולד כשרומן היה בכלא, הם ניסו להשלים את הזמן שאבד. עכשיו, בריאיון מקיף, הוא שובר שתיקה ומדבר על דברים שלא העז לחשוף עד היום – רגעי השבירה, ההתעללות שעבר בכלא והקושי לחזור לחיים, וגם על המיליונים שקיבל מהמדינה כפיצויים.

איך עוברים הימים האלה?
"עוברים סבבה. אני כל הזמן עם המשפחה, עובד".

מה אתה עושה בעצם?
"אני עובד בשיפוצים. קיבלתי שחרור, ואחרי חודשיים או שלושה פתחתי עסק וחזרתי לעבודה. יש אנשים שהרכבתי להם קרמיקה לפני 20 שנה, והם עדיין מבסוטים מהעבודה שלי".

פתאום אחרי 17 שנה אומרים: אופס, טעינו, אתה זכאי. יש בך כעס?
"בטח. יש כעס גדול. אני כועס על המשטרה. אני לא יודע איך להגיד את זה, אבל אני שונא אותם על זה. הם לא לקחו רק את החיים שלי, הם לקחו את החיים של הילדים שלי ושל אשתי, של המשפחה שלי, של ההורים. אבל הכעס הזה לא עוזר לי. אני מנסה להוריד אותו לצד ולא לחשוב על זה".

"האמנתי שזה יקרה, לא ידעתי מתי"

אני רוצה להחזיר אותך לרגע כמעט לפני שלוש שנים. ראש ההרכב, השופט אשר קולה אומר: "החלטתי לזכות אותך".
"קשה להיכנס לרגעים האלה. אבל האמת היא שאלו היו הרגעים הכי גדולים בחיים שלי".

מה הקושי? מה קשה לך?
"ראיתי שחיים של בן אדם לא שווים שום דבר. פחדתי שיהיה אותו הרכב, אצל כל בן אדם יש אגו, אפילו אצלי יש אגו, וקשה לפעמים לעבור את האגו הזה. שופט ששלח אותך פעם אחת למאסר עולם בחיים לא יגיד 'טעיתי'. הוא ישלח אותך עוד עשר פעמים. ביקשתי מאלוהים דבר אחד: שהשופטים יעשו צדק. וברוך השם קיבלתי את זה".

כשהיית בכלא, האמנת שיום אחד היום הזה יבוא?
"בטח. חוץ מהאמונה אין לך שום דבר. אני האמנתי ואני ידעתי שזה יקרה, פשוט לא ידעתי כמה זמן זה ייקח. אם אני לא טועה, אמרתי גם לשוטרים: זה ייקח יום, שנה, עשר שנים, לא יודע כמה. אבל חפותי הגיעה ונעמדה כמו עובדה בפנים שלהם".

התרגשת כשהילדים קראו לך "אבא" כשאתה בבית?
"כן. בהתחלה הם לא אמרו אבא, אלא קראו בשם רומן. זה היה קצת קשה. ליאון היה כבר גדול, הוא היה בן של 16. היה לו קשה, ואמרתי לו: 'תגיד איך שאתה חושב. תקבל אותי בתור חבר. רומן, אבא, דוד, לא משנה'. אחרי שלושה חודשים הוא התחיל לקרוא לי פאפא, אבא. הקטנצ'יק, אחרי שבוע התחיל להגיד אבא. בהתחלה גם היה לו קשה. 17 שנים בלי משפחה, הייתי חייב לעשות הכול מחדש. הילד שלי גדל והוא לא ראה אותי, והיה לו קשה. הוא ידע שיש לו אבא, הוא ידע שאני הייתי בבית סוהר, ולילד קשה לקבל שמישהו בא ונתן לו הוראות, כי הוא התרגל. הוא מבקש משהו מהאימא, והיא לא יכולה להגיד 'לא' וכל הזמן נותנת לו. פתאום בא אבא ולא נותנים לו, הוא קיבל את זה קשה בהתחלה".

הוא מקבל את הסמכות שלך?
"בהתחלה הוא לא רצה לקבל, כי זה היה קשה לו. אבל אחר כך הוא התחיל לקבל", מספר רומן. אולגה אשתו מוסיפה: "כשהוא חזר הייתה תקופה לא קלה. גם רומן השתנה, התבגר, גם אני השתניתי, באופי וגם ביום-יום. אני התרגלתי לקבל החלטות לבד, להיות אחראית על הכול, לשלוט על הכול. ורומן הוא גבר, הוא בא הביתה והוא רוצה להיות גבר. הוא רוצה לתת חינוך לילדים, הוא רוצה גם הרגשה עצמאית, גם לשלוט. אז היה לנו קשה".

"אני יודע מי הרוצחת"

הרצח של תאיר ראדה זעזע את המדינה. תלמידה בת 13 שנרצחה בדקירות סכין, בתא השירותים של בית הספר שבו למדה "נופי גולן" בקצרין. כעבור כמה ימים, רומן זדורוב שעבד בשיפוצים בבית הספר, נעצר בחשד שביצע את הרצח. ב-2010 זדורוב הורשע, וההרשעה גם אושרה בעליון. במשך שנים הועלו טענות לגבי מהימנות הראיות, עד שבשנת 2021, בעקבות ממצאים חדשים, הורה בית המשפט העליון על משפט חוזר. במרץ 2023 זדורוב זוכה, הפרקליטות לא ערערה, והרוצח או הרוצחת של תאיר ראדה ז"ל עד היום לא נתפסו.

מבחינתך המעגל נסגר? המשפט מאחוריך?
"כן, זה מאחוריי, אבל זה לא ישחרר אותי. זה שזה נסגר, שאני קיבלתי את חפותי, שאני חף מפשע. הכול סבבה. זה רק התהליך שהולך בין החיים, אבל פה", הוא מצביע על הראש, "זה עד סוף החיים. כל פעם שאני רואה משטרה, אני מתחיל לשחזר. אתה לא רוצה, אבל המוח מתחיל לחזור. משטרה, חיפושים, מכות, בית סוהר, כל הדיונים".

היית רוצה שבסוף ימצאו את הרוצח של תאיר ראדה?
"אני מתפלל שזה יהיה בקרוב".

אתה יודע מי הרוצח?
"שמע, להגיד 100% אני לא יכול. לא ראיתי. אבל אני מבחינתי יודע מי הרוצח".

מי?
"יותר נכון רוצחת, אני יודע".

אתה אומר רוצחת? אז אתה לוקח אותי לקרבצ'נקו?
"אני לא אומר שום דבר. יש המון נשים בארץ. אני יכול להגיד שרומן זדורוב לא רצח את תאיר ראדה, אבל יש רוצחת".

ואתה יודע מי?
"אני יודע מי, כי אני הייתי בדיונים, אני שמעתי דברים, אני ראיתי ראיות".

עורך הדין שהפך למשפחה

שמה של א"ק, אולה קרבצ'נקו, כחשודה אפשרית ברצח של תאיר ראדה, עלה לראשונה בסדרת הדוקו "צל של אמת". התיק נגד קרבצ'נקו נסגר מחוסר אשמה, והיא מנהלת תביעת לשון הרע נגד כל מי שטען שהיא הרוצחת. "הפרקליטות בדקה הכול, וכבר הוציאה מזמן את הדעה שלה שאין לי שום קשר לזה", היא אומרת. "כל רשויות החוק די מנקות אותי מהעניין. מה זה די? כאילו אומרות 'תעזבו אותה כבר'".

האם יהיה לך סוף-סוף שקט נפשי אם המשטרה, הפרקליטות, ימצאו את הרוצח או הרוצחת של תאיר ראדה?
"בטח שיהיה שקט, וזה לא רק אצלי יהיה שקט, זה יהיה שקט אצל כל העם. בסוף כל העם ידע מי רצח את תאיר ויהיה רגוע. אני חושב שאחרי שזה יקרה, אנשים יתחילו לפחות קצת להאמין למשטרה".

חצי מהציבור מאמין לך שאתה חף מפשע, אבל יש עדיין בקרב הציבור כאלו שמאמינים שאתה זה שרצח את תאיר ראדה. איך אתה מתמודד עם ההרגשה הזו?
"כן, יש אנשים כאלה שחושבים שאני רוצח. זאת זכותם, שיחשבו. אני לא רצה להוכיח לאף אחד שום דבר. אני יכול להגיד פשוט שהאנשים האלה יקראו את הספר שכתב ירום הלוי, כי זה ספר על פי ראיות, לא על פי מחשבות. אני ממליץ להם לקרוא אותו ולא יהיו שאלות".

עו"ד ירום הלוי מבהיר בעצמו: "ידעתי שרומן חף מפשע לכל אורך הדרך במאת האחוזים, אבל לא ידעתי מה תהיה התוצאה, והמתח היה אדיר". הוא מוסיף כי "השניות הראשונות של הקראת הכרעת הדין בעצם חורצות את הגורל של רומן וגם שלי, השקעתי באותו זמן שבע שנים מחיי בהתנדבות עבורו. זה אחד למיליון לקבל משפט חוזר, ואחד לטריליון לקבל משפט חוזר בתיק רצח וגם לקבל זיכוי בסופו של דבר".

"הייתה לי מטרה, מטרה יוקדת, בגלל שהאמנתי שהוא חף מפשע ונקרעתי כשקראתי את פברוק התיק", מוסיף הלוי. "זה תיק תפור, מפוברק מ-א' ועד ת', על ידי כל העוסקים במלאכה", הוא מבהיר. כבר לא מדובר במערכת יחסים רגילה בין עורך דין ללקוח. "זה כמו משפחה כבר", אומר זדורוב. "לפחות יש לי עורך דין בחינם", הוא מתלוצץ.

"לא זז מקצרין"

לפני ארבעה חודשים, זדורוב ועורך דינו ירום הלוי הגיעו להסדר פיצויים עם המדינה. זדורוב קיבל את אחד הסכומים הגבוהים ביותר על מאסר שווא - 17 מיליון שקלים. "זה לא שווה שום דבר ה-17 מיליון האלה. הם לא שווים אפילו יום אחד שעברתי בבית סוהר", אומר רומן. "אין מחיר לחופש. אין סכום של כסף שיכולים להחזיר לי הכול על מה שאיבדתי. לא שווה אפילו 17 מיליון על כל יום שישבתי. לא שווה". הוא מבהיר כי "איבדתי הרבה יותר ממה שאנשים חושבים. מישהו קם בבוקר וראה איך הילד שלו הלך ואמר אבא, איך הוא הלך פעם ראשונה לכיתה א', אני לא ראיתי את זה. אני הכול איבדתי. יום ההולדת הראשון שלו, מתי הוא התחיל ללכת לבד, הכול איבדתי".

למרות שהחיים שלך נהרסו כאן בעיר הזאת, בקצרין, בסופו של דבר החלטת להישאר פה.
"נכון. למה אני צריך לצאת מהעיר, כשאני יודע שאני חף מפשע ולא עשיתי לאף אחד שום דבר רע? ולמה אני בכלל צריך לצאת מעיר הזאת? זו אחלה עיר, אחלה מקום. אני אוהב את קצרין, ואני לא אעזוב. אפילו שיש אנשים שלא מסכימים, שלא רצים לראות אותי. אם משהו לא מתאים להם, הכביש פתוח. אני לא זז מקצרין".

מאז שבית המשפט זיכה אותך, יצא לך לשוחח עם אימא של תאיר ראדה, עם אילנה?
"לא. ראיתי אותה כמה פעמים בעיר, אבל לא דיברנו, לא דיברנו איתה. ראיתי מרחוק. אני הלכתי לחנות והיא הלכה...".

עיר קטנה, כולם מכירים את כולם.
"כן, אבל לא דיברתי איתה".

ואם הייתה לך הזדמנות עכשיו, מה היית אומר?
"אם היא רוצה לדבר, בבקשה, הדלת פתוחה. אם היא מזמינה, אם היא רוצה לדבר איתי, אני בכיף".

ומה היית אומר לה?
"אני עונה לכל השאלות. מה שהיא רוצה לשאול או לקבל תשובות לשאלות".

היית מוכן להסתכל לה בעיניהם ולהגיד לה: "תקשיבי, אילנה, אני לא רצחתי את הבת שלך"?
"היא יודעת את זה. אני אמרתי ישר עוד בדיון הראשון, מההתחלה. אני קמתי ואמרתי: 'אני לא רצחתי את הבת שלכם, ואני לא יודע מי עשה את זה, אבל על הידיים שלי אין דם של אף אחד'".

אולגה, גם את היית רוצה כמו רומן, שהאימא של תאיר ראדה בסוף תקבל תשובה סופית שבה מצאו את הרוצח של הבת שלה?
"בוודאי, בוודאי. זה עוד מעגל בתוך המעגל שלנו, שהוא חלק בלתי נפרד מהזיכוי של רומן. למשטרה יש את כל החומרים הרלוונטיים, את כל העובדות והראיות, והם יכולים לפענח את זה".

הספר "הזיכוי", של פרקליטו של זדורוב עו"ד ירום הלוי, יוצא לאור בימים אלה ונמצא בחנויות הספרים

תחקיר: קורל לייבו