עמית מן, זמרת מוכשרת ופרמדיקית מצטיינת שתכננה ללמוד רפואה, הייתה רק בת 22 ב-7 באוקטובר כשמיהרה תחת אש למרפאה בבארי כדי לטפל בפצועים. בהקלטות שחושפות את גבורתה שומעים איך פעלה בקור רוח עד שכדורי המחבלים השיגו גם אותה. דמותה מעוררת ההשראה גרמה לעשרות ישראלים לקרוא לילדיהם על שמה. יעל אודם מביאה את סיפורה של עמית, סיפור של גבורה – ותקומה
אולפן שישי
פורסם: | עודכן:
עשרות פעוטות יילדה עמית מן ז"ל כפרמדיקית, אלו היו המשמרות האהובות עליה, אלו שבהן שמעה בכי ראשון. השבוע - ביום ההולדת שלה, יום הולדת חסר כל כך, השם עמית התעורר לחיים ב-14 פעוטות. 13 בנות ובן שהגיעו מכל רחבי הארץ לנתיבות. "ב-7 באוקטובר אילון הוקפץ, ובשבוע השני של המלחמה אני מגלה שאני בהיריון", מספרת אחת האימהות שהגיעו לציין את אירוע. "זה פלא, נס, כאילו ילד חמישי, לא חשבנו. והסיפור של עמית התפרסם ככה יחסית בהתחלה, וזה משהו שליווה אותי כל ההיריון הזה. הגבורה הלא נורמלית הזאת", היא מסבירה.
"המשמעות של השם שלה זה חברות, זה רעות... זה ממש התחבר לנו, ולא הייתה אופציה אחרת מבחינתנו", מוסיפה האם. "שלחתי לרחל הודעה: 'ביום חמישי האחרון, בדיוק לפני שבוע, ילדתי בת, קראתי לה עמית. רציתי שתדעי שהדמות של בתך הגיבורה ליוותה אותי כל ההיריון, וכך בדיוק אני רוצה שבתי תגדל להיות".
"תכננו את הערב הזה לפני כמה חודשים, וידענו שיש כמה תינוקות בשם עמית, אבל אמרנו: 'אולי יש עוד שאנחנו לא יודעים'", מספרת חביבה מן, אחותה של עמית. "ואז מרי אחותי פרסמה: 'אם קראתם לתינוק שלכם על שם עמית מן הפרמדיקית, נשמח שתפנו אלינו'. וככה גילינו שבאמת יש עוד. יש 14 שאנחנו יודעים עליהם".
פרסומת
שתי האהבות של עמית
שתי אהבות גדולות היו לעמית מן ז"ל רפואה ומוזיקה. באופן מצמרר, מתערבב קול השירה החמה שלה עם הקלטות הבוקר הנורא במרפאה בקיבוץ בארי. "כשעמית הייתה בת 10, התגלתה מחלת הסרטן אצל בעלי, גידול קשה מאוד בכליה", מספרת רחל מן, אימא של עמית. "אחרי כל כך הרבה טיפולים, מחליטים לאשפז אותו במחלקת הוספיס בבית. והרופאים באים לטיפולים. רופאים, אחיות. וכך עמית מתוודעת לעולם הרפואה. היא שואלת אותם שאלות ומתחילה ללכת לספרייה, להביא ספרי רפואה, מציירת את גוף האדם על פלקטים, תולה הכול בבית".
"פעם אחת אני מלווה, כהרגלי, את אחד הרופאים, והוא פשוט לא עוזב לי את היד", היא מוסיפה. "אמרתי לו: 'דוקטור, מה קרה?' הוא אומר לי: 'את רואה את הילדה הקטנה הזאת שלך? את תראי מה עתיד לצאת ממנה בתחום הרפואה'". כשעמית בת 14, אבא שלה נפטר והיא מתחילה להתנדב במד"א. כשהיא בת 19 היא מסיימת בהצטיינות קורס פרמדיקים ובגיל 22, הופכת להיות הצעירה ביותר בישראל שמדריכה בקורס.
פרסומת
ההקלטות החדשות שהתגלו
בחזרה לבוקר 7 באוקטובר, קיבוץ בארי תחת מתקפת מחבלים. מירית, האחות של הקיבוץ, מוזעקת למרפאת השיניים. "קיבלתי טלפון מהמנהלת שלי רחלי, על כך שיש פצוע קשה במרפאת השיניים. אני מגיעה לשם, ואני בעצם רואה את גיל בויום שוכב על הרצפה במצב מאוד-מאוד קשה, ואני יודעת שאני לא יכולה להסתדר לבד", משחזרת מירית. "ידעתי שעמית נמצאת שם בכוננות עם כל הציוד הרפואי שלנו, והתקשרתי אליה. היא ישר ענתה לי: 'אני באה'. מחבלים מכל עבר ופיצוצים, וזעקות לעזרה מכל הקיבוץ. היא לבשה כפפות וירדה לטפל בגיל. והייתה אלופה, היא תפקדה, היא התקשרה למד"א, היא ניסתה להזעיק עזרה בכל הדרכים שהיא יכלה".
רק היום, כמעט שנתיים וחצי אחרי, אפשר לשחזר באופן כמעט מדויק את הגבורה של עמית - באמצעות הקלטות מאותו בוקר, חלקן כאלה שמשפחתה הצליחה לקבל רק לאחרונה ומתפרסמות הערב לראשונה.
"לפני כשבוע וחצי רציתי לדייק את ההרצאה שלי ואמרתי: 'אני רוצה את זמני השיחות המדויקים שעמית התקשרה למד"א באותו יום'", מספרת חביבה מן, אחותה של עמית. "עד אותו רגע אני והמשפחה שלי ידענו שיש ארבע שיחות, ואז קיבלתי את המידע שמראה לי שיש שבע שיחות. זה טלטל אותנו ממש". חביבה מוסיפה כי "כל הזמן אני עסוקה בלנסות להבין מה היא עברה. אני אף פעם לא אצליח כנראה להבין עד הסוף".
פרסומת
בזמן הזה, חברי כיתת הכוננות של קיבוץ בארי, שחר צמח ואיתן חדד, נמצאים בשתי הכניסות של מרפאת השיניים ומנהלים קרב יריות בלתי פוסק עם המחבלים. בתוך המרפאה נמצאות מירית אחות הקיבוץ ועמית. איתן גם דוקטור דניאל לוי, ושלושתם מטפלים בפצועים שהגיעו. "גם בהקלטות אנחנו שומעות אותה, אחת המוקדניות אומרת לה: 'תשלחי לי תמונות של הזירה, של הפצועים', ועמית אומרת לה: 'תודה שאת מתייחסת'. בתוך כל זה היא עוד מודה", מדגישה חביבה.
פרסומת
התקווה שהלכה ונעלמה עם השעות
"אני מבקשת ממנה לשלוח תמונה, היא עושה סלפי, התמונה האחרונה שהיא שלחה לנו. מאחורה רואים את כל הדם והכאוס במרפאה, אבל היא מנסה לחייך והעיניים שלה כבויות", ממשיכה חביבה להיזכר באותו בוקר. "אני ראיתי את זה גם אז. היא פשוט לא רצתה להדאיג אותנו". בתוך כל זה, היא מנסה למנוע מאחד הפצועים לצאת ממרפאת השיניים בחזרה להילחם, להגן על בני משפחתו שנצורים בממ"ד.
"שקט, יש פה... שקט, שקט. תשב. אתה בסדר גמור", שומעים אותה אומרת בהקלטה שטרם נשמעה עד היום. "קח, תלחץ בינתיים. תלחץ. אם תצא עכשיו החוצה אתה לא תצליח. אני לא... זה סיכוי קלוש מדי". חביבה מבהירה: "היא ילדה בת 22. בכזאת תופת, בכזאת אימה, בכזה חוסר אונים וגם אכזבה. תשמעי את השיחה הראשונה שהיא מתקשרת. הכול סימני קריאה: 'דחוף, תשלחו ואיפה האמבולנס ואיפה אני חוברת אליכם?'", היא מפרטת. "אחר כך את שומעת איך היא כאילו לאט-לאט מאבדת את האמון ואת התקווה".
פרסומת
עמית מן בהקלטה: "אנחנו פשוט נמצאים פה עם פצוע שמדמם כבר שלוש שעות, ואני באמת רוצה לדעת אם יש צפי לפינוי .זה חייב ניתוח, אין איך לעזור לו בשטח, אין לי פה כלום. אין לי שום ציוד רפואי שאני יכולה לתת לו כרגע. שום תרופה. שום דבר. שיהיה איזשהו דיווח על אמבולנסים של הצבא או של מד"א שיכולים להיכנס, תתקשרי אליי, בסדר?".
"היא אמרה לי: 'הם ירו בי'"
מירית מספרת כי במהלך כל היום היא קיבלה הודעות וטלפונים רבים של אנשים שנפצעו, ספגו כוויות קשות ואפילו שכנים שקפצו מהקומה השנייה בשביל להינצל משרפה. "בסביבות אחת קיבלתי טלפון מחברה טובה שלי, שבעצם הבת שלה נרצחה לה בידיים. וזה היה הטלפון שהוריד לי את כל האדרנלין. לא יכולתי יותר לתפקד", היא מספרת. "נשבר לי הלב והתחלתי להרגיש מאוד רע, וזה מה שגרם לי לקום וללכת לשירותים. הייתי שם כשעה בערך, ככה נשמתי עמוק, התאפסתי לעצמי כדי לחזור ולהרגיש יותר טוב".
"ממש לקראת הסוף, החבר'ה במרפאה אמרו לה: 'אולי תצאי עם ידיים למעלה. הם יראו שאת פרמדיקית, הם יראו שאת אישה, אולי הם ירחמו עלייך'", מספרת חביבה. "כשכבר נגמרה התחמושת וכבר הם הבינו שאין להם יותר מה לעשות. היא יצאה ומיד ירו בה ברגל. ככה היא נורתה ברגל".
פרסומת
מירית האחות מספרת: "אני זוכרת שהיא נכנסה פנימה וצעקה: 'ירו בי, ירו בי, בבקשה, אני לא רוצה למות'. והם התחילו לזרוק פנימה רימונים ונכנסו בירי מטורף. תוך כדי שהם נכנסים, זורקים רימונים ויורים, הם בעצם עשו על כולם וידואי הריגה". חביבה מוסיפה: "הם נכנסו לחדר הפנימי, ראו את עמית. זה, ממה שאני מבינה, ממש היה בזמן שאני איתה על הקו. היא אמרה לי: 'הם ירו בי, הם רצחו את כולם, אני לא אשרוד את זה, הם עליי'. שאלתי אותה: 'מה הכוונה הם עלייך? מה הכוונה הם עלייך?'. פשוט השיחה התנתקה, שמעתי יריות, שמעתי צעקות בערבית".
פרסומת
במשך שעתיים המחבלים נמצאים בתוך מרפאת השיניים אבל לא פותחים את השירותים, וכך ניצלו חייה של מירית וגם של פצוע נוסף, יאיר אביטל מכיתת הכוננות, שהסתתר מתחת לכיור המטבח. "אני שוכב פה... דוחף חזק את הלשון לתוך החך", מספר יאיר במטבח של המרפאה. "אני מבין שאם אני זז תנועה הכי קטנה, הם קולטים אותי ואני... ואני מת. אני שומע שהם עושים וידואי הריגה, אני שומע גרירות כאלה כל הזמן".
ההנצחה והמאבק
משפחת מן עובדת בלי סוף בהנצחתה של עמית, וגם נאבקת כדי שהמדינה תקים גוף שיאתר ויעביר למשפחות החללים והנרצחים את הקלטות השיחות שנעשו אל גופי החירום, שעבורן הן יקרות ערך. "מבחינתנו, כל זיכרון מעמית הוא קריטי", מבהירה אחותה חביבה. "אנחנו עכשיו בניסיון לאתר את השיחה שהיא עשתה למשטרה וזה לא הולך לנו. כמו שחייל שנהרג, המשפחה שלו מקבלת ארגז עם כל החפצים שלו, זה אותו דבר. צריך כל מה שקשור לאותו בן-משפחה – לקבל את זה, להנגיש את זה ולהביא את זה באופן יזום ורגיש", היא מוסיפה.
פרסומת
ערב יום ההולדת ה-25 של עמית היה עצוב, אבל לא רק. הייתה בו תחושה מיוחדת של המשכיות, של חיים. בסוף הערב עלה ג'ימבו ג'יי, שעמית כל כך אהבה, ושר עם הבנות של משפחת מן את השיר מפרש לבן. "כשם הערב הזה, עמית. כולנו עמיתים, כולנו עמיתות. וכל הנכדים שלי נמצאים פה, רק שתדעו שכל התינוקות פה הם הנכדים שלי", סיכמה רחל מן את האירוע לזכר בתה. "אז, עמית הצדיקה שלי, אני יודעת שאת במקום הכי גבוה בגן העדן. תתפללי בבקשה לבריאות התינוקות של עם ישראל, שיגמרו כבר המלחמות ושיגמרו כבר האסונות של עם ישראל. שיהיה לנו רק אושר".
תחקיר: נוי ברכה
מצאתם טעות לשון?