לא התביישנו לשאול: כמה אתם שוקלים?

השגרה היומית שלנו מספרת הרבה על מצבנו הבריאותי: האם אנחנו ישנים מספיק, האם אנחנו עושים מספיק פעילות גופנית והאם המשקל שלנו תקין? המשקל הוא אחד הנושאים שהכי מעסיקים אותנו. הוא משפיע לא רק על המראה החיצוני, הוא גם מדד חשוב לבריאות. כמעט מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מוגדרת "בעודף משקל". בדקו היכן אתם עומדים בשאלון הבריאות שלנו לעומת אחרים, ומה תמונת המצב הכללית

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), כ-49% מבני ה-20 ומעלה בישראל הוגדרו בשנת 2024 כבעלי עודף משקל או סובלים מהשמנה ומהשמנת יתר (איך בודקים? בשאלה הבאה בכתבה). שיעור הישראלים בעודף משקל או שסובלים מהשמנה גבוה יותר בקרב גברים: 55% מהגברים, לעומת 43% מהנשים.

מנגד, כ-3% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל – בתת-משקל. בקרב צעירים (20–29) מדובר בכ-7.1%, בקרב מבוגרים בני 65–74 – ב-11%, ובקרב בני 75 ומעלה כמעט אחד מכל חמישה (19%) מוגדר בתת-משקל.

ההגדרות מבוססות על מדד ה-BMI (מדד מסת הגוף). כדי לחשב את ה-BMI שלכם פשוט חלקו את המשקל שלכם (בק"ג) בריבוע הגובה שלכם (במטרים): BMI = משקל חלקי (גובה)². לדוגמה, מי ששוקל 80 ק"ג וגובהו 1.75 מטר, יחשב כך: 80 חלקי 1.75×1.75, כלומר 80 חלקי 3.06 = 26.1. זה ערך ה-BMI שלו.

מדד BMI, שתקף לבני 18 ומעלה, נועד להעריך אם אדם נמצא במשקל תקין, בעודף משקל, בהשמנה או בתת-משקל. בשירותי בריאות כללית מסבירים כי למדד יש חשיבות משום שהמשקל לבדו אינו מספר את כל הסיפור: אדם גבוה צפוי לשקול יותר מאדם נמוך בעל הרכב גוף זהה, ולכן כדי לקבל הערכה מדויקת יותר למצב המשקל פותחה נוסחה שמשקללת גם את הגובה.

לפי הגדרות ארגון הבריאות העולמי, ערך BMI נמוך מ-18.5 מוגדר תת-משקל, 18.5–24.9 נחשב למשקל תקין, 25–29.9 מוגדר עודף משקל ומ-30 ומעלה – השמנה. BMI גבוה מעלה, בין היתר, את הסיכון למחלות כלי דם ואת הסיכון לסוכרת.

ואיך זה נראה בישראל? על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2023, בקרב בני 20 ומעלה, 33% נמצאים בעודף משקל, 12% סובלים מהשמנה, 3.8% – מהשמנת יתר ו-3% בתת-משקל.

עם זאת, אף שה-BMI מספק אינדיקציה כללית למצב המשקל, אין הוא מציג תמונה מלאה של מצב הבריאות. בכללית מציינים כמה פערים, אחד מהם הוא שהמדד אינו מבדיל בין מסת שריר למסת שומן, אינו מתחשב במבנה הגוף, ומעניק הערכה אחידה לקבוצות גיל שונות. לכן מדובר בכלי עזר בלבד ולא במדד מדויק למצב הבריאותי האישי של כל אדם.

איגוד רפואת השינה האמריקני פרסם מסמך רשמי ובו המלצות למשך השינה בלילה לפי גיל. פעוטות בני שנה עד שנתיים זקוקים ל-11–14 שעות שינה ביממה, ילדים בגיל בית ספר (6–12) – ל-9–12 שעות, בני נוער בני 13–18 – ל-8–10 שעות ומבוגרים ל-7 שעות שינה לפחות.

עם זאת, באיגוד מדגישים שמדובר בהמלצות כלליות בלבד. יש אנשים שזקוקים ליותר שעות שינה, ואחרים מתפקדים היטב גם בפחות. כדי להבין מה באמת מתאים לכם, חשוב להתייחס למצב הבריאות, לשגרת היום, לרמת המאמץ הפיזי ולהרגלי השינה. כדאי שתשאלו את עצמכם כמה שאלות: האם אתם נרדמים שלא בכוונה במהלך היום? יש לכם בעיות רפואיות או תרופות שמשפיעות על השינה או האנרגיה? היום שלכם תובע מכם מאמץ גופני גבוה? אתם צריכים קפאין כדי "להחזיק מעמד"? התשובות יעזרו לכם להבין מה משך השינה האופטימלי לכם.

אולי שמעתם שהיעד היומי האידיאלי הוא 10,000 צעדים. ובכן, יש לנו חדשות משמחות: מחקר מקיף שפורסם באוניברסיטת הרווארד באוקטובר קובע כי 7,000 צעדים ביום מועילים לאריכות ימים ולבריאות הלב במידה כמעט זהה לזו של 10,000 צעדים.

הנתונים נכונים לבני 18 ומעלה ומבוססים על סקירה של 57 מחקרים, שכללו יותר מ-160 אלף משתתפים, ובהם מבוגרים במצבים בריאותיים שונים. ומה המסקנה? בקרב מי שצעדו 7,000 צעדים ביום נרשמו ירידה של 25% בסיכון למחלות לב וצניחה של 47% בסיכון לתמותה מוקדמת, לעומת אלה שהסתפקו ב-2,000 צעדים. אומנם 10,000 צעדים ביום משפרים את המדדים עוד קצת, אך החוקרים מדגישים כי השיפור הנוסף צנוע למדי.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן