העו"ד שמכר צ'ולנט על משפט העשור: מחדלי החקירה – והקשר להגנה על ראש הממשלה

"במבט ראשון זה נראה כמו תיק שיסתיים בהרבה שנים בכלא, שאין דרך לצאת מזה", אומר עו"ד אלי פרי – שאין חולק שהוא עומד מאחורי אחת ההצלחות הגדולות שסנגור פלילי יכול לייחס לעצמו בשנים האחרונות. מתיק שהוגדר "תיק השחיתות הגדול במדינה" הוא הצליח לחלץ את הלקוח המתוקשר שלו – עורך הדין והעיתונאי רונאל פישר – מ-11 אישומים חמורים ומישיבה ארוכת שנים בכלא. כתב אישום גרנדיוזי וחמור שבסופו של דבר, במסגרת הסדר טיעון – הצטמק לשלושה אישומים שבהם הודה פישר: ניסיון תיווך לשוחד, שיבוש מהלכי משפט וקבלת נכסים שהושגו בפשע. אף שמדובר בעבירות חמורות, גם אם לא כמו אלה שהואשם בהן מלכתחילה, גזר הדין עבור פישר היה חלומי: אפילו לא יום אחד מאחורי סורג ובריח אלא ריצוי של תשעה חודשי עבודות שירות.

האם מדובר בעורך דין צעיר ומוכשר בצורה יוצאת דופן או אולי במי ש"זכה מן ההפקר" בשל התנהלותן השערורייתית של הרשויות? היו מי שאמרו שפרי היה צריך לשלוח זר פרחים למחלקה לחקירות שוטרים, שניהלה את החקירה בתיק פישר, בעקבות התנהלותה הרשלנית – שלא לומר פושעת – שעליה עמד נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים השופט משה סובל. החקירה התנהלה בצורה מחפירה כל כך, שלא השאירה לתביעה ברירה אלא לגזום את עיקרי כתב האישום המקורי ולהשאיר ממנו שבבים.

פסק הדין של השופט סובל, על כל 146 עמודיו, לא נראה כמו גזר דין של נאשם שהורשע אלא יותר כמו כתב אישום חמור, שלא נראה כמותו, נגד מערכת אכיפת החוק. ספציפית: נגד סגן ראש מח"ש בעת חקירת התיק, חה"כ משה סעדה – שניהל את החקירה, ונגד ראש צוות החקירה דובי שרצר.

שקרים, גם על דוכן העדים בבית המשפט. הטעיות, הסתרות, העלמת חומרי חקירה, חקירה רשלנית, מחדלים ומעשים פסולים – נראה שהתנהלות המחלקה לחקירות שוטרים בתיק הזה עונה על כל סעיף אפשרי של טענות ההגנה מן הצדק כפי שמשתקף מפסיקתו של סובל.

הדברים הגיעו עד כדי כך שנקבע בפסק הדין שחלה "קריסה גורפת של חזקת התקינות" של המדינה – כלומר קריסה של העיקרון שלפיו פעולות שנעשו מטעם רשויות המדינה נעשו כדין. חוסר אמון מוחלט שהביע בית המשפט המחוזי בסיומו של ההליך במחלקה לחקירות שוטרים ובעיקר במי שניהל את התיק – סעדה.

לפני כארבע שנים הציע לפרי עו"ד עמית חדד, שמייצג את נתניהו במשפטי האלפים, להצטרף כשותף במשרדו. וכך יוצא שהמשרד שפרי שותף בו מזמן את חה"כ סעדה ואת שרצר – שבהם הטיח מילים קשות כסנגור של פישר בנוגע לאמינותם – לשמש עדי הגנה של נתניהו, ועוד כדי לחזק את טענותיו להגנה מן הצדק.

"לפי הפסיקה, אם עד שיקר בתיק אחד ונקבע בפסק הדין שהוא שקרן, ואתה רוצה להגיש את פסק הדין הזה בתיק אחר – אתה לא יכול", שולף לי פרי תשובה של משפטן מפולפל, כשאני שואלת אותו איך הדברים מתיישבים. "העובדה שאדם שיקר במקום אחד לא אומרת שהוא משקר במקום אחר".

זה קצת אבסורד שלפני אותו בית משפט, פעם אחת אתה טוען שסעדה ושרצר הם עדים לא אמינים, ובפעם אחרת השותפים שלך מזמנים אותם כעדי הגנה של נתניהו, ועוד כדי לחזק טענות של הגנה מן הצדק.
"יש מושג שנקרא 'פלגינן דיבורא': זה אומר שאותו בן אדם שעומד מולי באותו תיק – לחצי מהסיפור שלו אני מאמין, ולחצי לא. כי אם יש לך דברים אותנטיים וראיות אובייקטיביות – אז הכול בסדר. הבאנו אותו בתיק של נתניהו כדי שנוכל להציג ראיות אובייקטיביות, מיילים מזמן אמת. פחות רלוונטי מה הוא אמר, יותר חשובים המיילים".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

ילדות בכיסא גלגלים

עוד נחזור לחיבור שבין משפט נתניהו לבין תיק רונאל פישר. אבל לא סתם מדקלם עו"ד פרי עיקרון מהמשפט העברי. הוא בן 35, חובש כיפה שחורה שגדל בשכונת הר נוף בירושלים, ואב לארבעה ילדים, הבכורה שבהם עוד מעט בת 18. משפטים הוא למד בשלוחה החרדית של הקריה האקדמית אונו, לא המסלול הקלסי של מי שנראה שיעמוד בשורה של פרקליטי הצמרת במדינה. כשהוא מדבר על תיק פישר נדלק לו זיק בעיניים, כאילו נולד לזה. אבל עבורו, הדרך מילד חרדי שגדל בבית של עולים חדשים מארצות הברית למקום שבו הוא נמצא היום לא הייתה כזו מובנת מאליה.

כשהיה בן 9 חלה במחלה נדירה באגן ובגב, שריתקה אותו לסירוגין לכיסא גלגלים למשך כמה שנים. ילדותו נעה בין אשפוז לאשפוז והוא פספס ימי לימודים רבים בבית הספר. "הרופאים אמרו להורים שלי שאני הולך להישאר נכה לכל החיים", הוא מספר. לדבריו הוא שמר בתקופה הזו על אופטימיות, אבל באחת הפעמים גם הוא התייאש, עד שסבא שלו ג'ק, ניצול שואה ששרד באושוויץ, הזכיר לו מאיזו משפחה הוא בא.

"הוא סיפר לי שבמחנה שהיה בו, הוא הרים ידיים, אמר לעצמו שזהו, שהוא לא מסוגל. בא אליו איזה יהודי אחד, תפס אותו ואמר לו: 'אתה חייב לקום עכשיו, כדי לספר לילדים שלך ולנכדים שלך שאתה לא התייאשת ושהמשפחה שלך לא מתייאשת אף פעם'".

הסבא פרי קם ולימים, ברוח אותו סיפור, גם הנכד. נקודת השיא של ההתגברות על המחלה מבחינתו הייתה בבר המצווה שלו. "רקדתי בה כמו שמעולם לא רקדתי לפני כן", הוא מספר. מאז החלים הופיעו אצלו עקבות המחלה בשנים הראשונות בדמות כאבים בגב התחתון בעת חילופי עונות, אך לדבריו ב-15 השנים האחרונות הוא מרגיש בריא לחלוטין.

התחיל את דרכו בתחום הצ'ולנט

כשפורסם גזר הדין של פישר נזכרו רבים שהעו"ד שהביא לו את ההישג הזה, התחיל את דרכו בכלל בתחום הצ'ולנט. ולא סתם צ'ולנט – אלא במקום שנחשב מיתולוגי בשכונת מאה שערים בירושלים, "אליז". הוא ואחיו פתחו את המקום לאחר שהתחתן. בהתחלה מכרו מזון מהיר וכעבור זמן-מה החליטו להתחיל להכין צ'ולנט בימי חמישי, המנה שהפכה להיות הכי מזוהה איתם – והובילה אותם לפתוח עוד שלושה סניפים בעיר.

איך ידעת להכין צ'ולנט? מה זה, מתכון משפחתי?
"לא, פשוט התחלנו לאלתר. הכול שאלה של איך אתה מתבל ואיזה בשר אתה שם. בפעם הראשונה שהכנו יצא טעים, זה היה במזל. שבוע אחרי זה שכחנו איך הכנו, ניסינו שוב והפעם רשמנו בדיוק את המתכון. מאז זה רץ בקצב מטורף. הפך להיות שם דבר, היה מגיע ציבור אין-סופי, חרדי וחילוני, אפילו שהיינו ממש בתוך מאה שערים. וככה התרחבנו. היו עוברים אצלנו אלף אנשים רק כדי לקבל מנת צ'ולנט".

"תיק רונאל פישר היה נראה לי מטורף"

ללימודי המשפטים הוא התגלגל במקרה. כשהפך לאבא, אחרי שהתחתן בגיל 17 – החל לנקר בראשו שהוא צריך השכלה גבוהה כדי לתת השראה לבנותיו. בהתחלה נרשם עם גיסו ללימודי מנהל עסקים, אך הבין שזה לא בשבילו. כשהחליט לפרוש מהציע לו ישהו מהמכללה לנסות לימודי משפטים. "השאר היסטוריה", הוא אומר באנחת רווחה.

"אשתי אמרה לי, לא הבנתי עם מי התחתנתי", הוא נזכר. "התחתנתי עם אלי, שיש לו קוצים. שכל היום עובד, כל היום יוצא. מה פתאום אתה יושב כל היום וקורא ספרים. פסקי דין, מאמרים. מה קורה פה?" את התואר הוא סיים בהצטיינות יתרה ובמקביל תרגל קורסים במכללה.

את ההתמחות עשה בסנגוריה הציבורית – המסגרת שתביא לו את תיק הדגל שלו. פרי יהיה עורך הדין שילווה את התיק כמעט לכל אורכו, מההתחלה ועד הסוף, פרק זמן של עשור. משפט הצווארון הלבן הארוך בתולדות המדינה.

אתה זוכר מה חשבת כמתמחה כשהגעת לתיק הזה של פישר?
"זה נראה לי מטורף. בהתחלה הייתי אולי אום – אפילו לא בורג – בתוך האירוע הזה. אתה מגיע לדיון בבית המשפט המחוזי ואין מקום לשבת. אני זוכר שאחד הדברים הראשונים שעשיתי בתיק הזה היה מסמך עם טיעונים בנוגע לאיזוק האלקטרוני של פישר, שעשיתי על דעת עצמי ושלחתי לעורכי דין שייצגו אז בתיק. הם הבינו שיש כאן מישהו שבא לעבוד".

עם הזמן מצא עצמו פרי משתלב יותר ויותר בצוות ההגנה של פישר, עד כדי כך שהתיק הזה כילה את כל זמנו. "בסוף ההתמחות רונאל כתב לי מייל: 'אני מאחל לך שלא תמצא שום עבודה, כי ככה אתה תמשיך לעבוד איתי'". ובאמת פרי החליט להמשיך עם התיק גם כאשר סיים את ההתמחות, וכאשר כל עורכי הדין האחרים פרשו – עו"ד עמית בר, שהוביל את התיק עד שמונה לשיפוט, ועורכי הדין משה וייס ואבי חימי.

כמה חופש פעולה נתן לך פישר, שהיה מעורכי הדין המובילים בארץ?
"הסיכום עם רונאל היה ברור מאוד. הוא רשאי להביע עמדה על כל דבר שקורה בתיק, אבל אני זה שמחליט. אין ספק שהוא עו"ד מוכשר, אבל אין דבר כזה עורך דין שמייצג את עצמו. מה שכן, הרבה פעמים היו לו רעיונות מעולים".

על השאלה שלי אם הוא בר מזל שבתיק השחיתות הגדול במדינה התגלו מחדלי חקירה כאלה, שקעקעו את כל כתב האישום המקורי, או שהוא פשוט עורך דין מוכשר – הוא משיב בחצי כעס כבוש. "זה הפוך. חקירה רשלנית פוגעת בהגנה הרבה פעמים, כי היכולות שלי כהגנה להגיע לראיות מצומצמות מאוד. אין לי הכלים והמשאבים שיש למשטרת ישראל. אם היו עושים חקירה יסודית, יכול להיות שהדברים שגילינו היו מתגלים מוקדם הרבה יותר ובכלל לא היינו מגיעים לכתב אישום כזה. אנחנו היינו צריכים להפוך ליחידה החוקרת, לעשות את מה שמח"ש לא עשתה".

"אלפוניו 7" וערן מלכה

פרי מתייחס לכך שלאורך המשפט התברר שאישומים רבים נגד פישר נשענו אך ורק על עדותו של עד המדינה בתיק – ערן מלכה – קצין ביחידה הארצית לחקירות כלכליות בלהב 433. מלכה הודה שהעביר לפישר מידע סודי על חקירות רגישות, כדי שפישר יוכל לסחור בו עם לקוחותיו. הוא תיאר שורת פרשות שנכנסו לכתב האישום נגד פישר, ועדותו של מלכה היא פחות או יותר הראיה היחידה להן.

המחדל הכי חמור שהתגלה במשפט של פישר הוא שהמשא ומתן שניהלה מח"ש עם מלכה להיות עד מדינה התחיל עוד בשלב החקירה שלו ובטרם הוגש נגדו כתב אישום. זאת בניגוד להצהרותיה לפני בית המשפט. לעובדה זאת יש משמעות רבה מבחינת המשקל הראייתי שיש לייחס לעדות של מלכה – שכן יש הבדל בין מי שמוסר גרסה למשטרה ללא כל תמורה, אלא ממקום אותנטי, ובין מי שיודע שעליו "לספק סחורה" לחוקרים כדי לזכות במעמד של עד מדינה ולהטבות שנלוות לכך.

העובדה שמלכה ניהל את המשא ומתן עם מח"ש, וספציפית מול סגן ראש המחלקה משה סעדה, התגלתה רק אחרי שבע שנים מתחילת המשפט, ובמקרה לחלוטין, בזכות מזכר שמצאה הפרקליטות, בכתב ידו של סעדה, שהעיד על המגעים האלה.

"רונאל פישר לא זוכה מרוב האישומים בגלל מחדלי חקירה או הגנה מן הצדק – הוא זוכה כי אין ראיות לביצוע העבירות", מבהיר פרי. "אם היו חוקרים את התיק כמו שצריך ובודקים את ערן מלכה באמת, רונאל לא היה צריך לבזבז עשר שנים מהחיים שלו. הם באו עם עדי מדינה וזה נראה להם (למח"ש) תיק קל ותפור", הוא אומר.

פרי מדגיש את העבודה שההגנה עשתה בתיק: "אנחנו פרצנו לתוך הטלפונים והמיילים והוצאנו ראיות שמפריכות את העדות של ערן מלכה. הפכנו מצוות הגנה לצוות תוקף וחוקר שצולל הכי עמוק שיש. ביקשנו לקבל תיקי משטרה של לקוחות של פישר כדי להפריך סיפורים של מלכה. למשל, בסיפור עם נחמיאס (יוסף, הקבלן שלפי כתב האישום המקורי הוזהר מפי פישר שיש נגדו ונגד אחיו חקירה, בזכות המידע שקיבל ממלכה – י"י), ערן מלכה סיפר סיפור שלם על זה שנחמיאס היה אמור להיעצר, אבל הלכנו ובדקנו את תיק החקירה וראינו שזה לא היה ולא נברא; הוא אפילו לא היה אמור להיות במעצר בית!"

פרי הפנה למקרה נוסף. הוא התייחס לטענה שפישר שכר מאזדה כדי לגייס את מנכ"ל מע"צ דאז, שי ברס, כלקוח שלו – באמצעות זה שיוכיח לו שיש אחריו מעקב במסגרת חקירה נגדו. "גם הסיפור עם המאזדות", אומר פרי, "אתה מצפה מיחידה חוקרת שתבדוק את הסיפור, לבדוק עם המזכירה של פישר אם אכן, כפי שהעיד מלכה, היא נסעה במאזדה, אם שילמו על השכרה על מאזדה. אבל כלום".

נקודת מפנה נוספת הייתה כשהתגלה שתיבת המייל "אלפוניו 7", שעליה העיד מלכה במשטרה כי באמצעותה העביר מידע על חקירות לפישר, לא נבדקה כלל. "אני זוכר שרונאל אומר לי: תבקש את 'אלפוניו 7'. זה היה נשמע מטורף, מה, אתה מתאבד שיעי? זה כמו שרוצח יגיד לעורך הדין שלו איפה נמצאת הסכין ויורה לו לשלוח את השוטרים לשם. אתה חושש לבקש דבר כזה וצריך להיות חשדן גם כלפי הלקוח, אבל הוא צדק. אנחנו מקבלים את ה'אלפוניו 7' ורואים שלא מיניה ולא מקצתיה. המייל נפתח שנה וחצי לפני שמלכה בכלל הכיר את רונאל".

בשל מחדלי החקירה של מח"ש החליט השופט סובל שלא להשית עונש מאסר בפועל על פישר, מטעמים של הגנה מן הצדק. "בואי נאמר ככה, אני לא חלמתי שהתיק הזה יסתיים בעבודות שירות כשלקחתי את התיק הזה", אומר פרי בכנות. "אני לא חושב שאף אחד חלם באותה תקופה שהתיק הזה יסתיים ככה. גם לא הלקוח".

פישר הורשע בשתי פרשות

פרשת יאיר ביטון ופרשת אלון חסן – אלה הפרשות שהורשע בהן פישר. בקצרה, נקבע כי פישר מסר ללקוח שלו, מי שהיה יושב ראש עובדי נמל אשדוד, אלון חסן, כי יש נגדו חקירה סמויה והוא גם גילה לו פרטים חסויים מתוכה, בזכות מידע שקיבל ממלכה. פישר אמר לחסן כי אם ישלם לו כסף, ידאג שהחקירה "לא תבשיל". חסן, שהתייעץ עם מח"ש, תיעד את המפגש שבו העביר לפישר מזוודה מלאה כסף, בסכום שנחזה להיות 150 אלף שקל, בתמורה לכך שפישר ידאג לטרפד לכאורה את החקירה.

בפרשה השנייה הודה פישר כי מלכה הדליף לו חומרי חקירה חסויים בנוגע לחקירת הקבלן יאיר ביטון. פישר, יחד עם מי שהייתה פרקליטת מחוז תל אביב (אך לא בשעת ביצוע המעשים) רות דוד, השתמש במידע כדי להכין את ביטון לחקירה ואף הדליף לו על מועד מעצרו המתוכנן, מה שאפשר לביטון להתאשפז בבית חולים ולסכל את המעצר. נוסף על כך, הוא ודוד, כך הוא הודה, ניסו "להזיז" את הפרקליט המוביל בתיק, ניסים מרום, על ידי הצעה לתפקיד חיצוני בנתיבי ישראל.

אי אפשר להכחיש שבסופו של דבר פישר הורשע בעבירות חמורות, תיווך לשוחד, קבלת נכסים שהושגו בפשע ושיבוש מהלכי משפט.
"אני מאמין שאם היינו הולכים עד הסוף היינו יכולים לסיים את התיק הזה בזיכוי", טוען פרי, ומדגיש כי הסכים להסדר טיעון כדי שפישר יוכל לחזור לחייו. "הוא שילם מחיר כבד על עשר השנים האלה".

פרי מדגיש את המחיר ששילמה כל משפחתו של פישר מאז התפוצצה הפרשה, מחיר שעמד עליו גם השופט סובל, ואת הזמן הממושך שבו היה במעצר בכלא – בסך הכול 85 ימים במסגרת החקירה וכן השנתיים שבהן היה עצור באיזוק אלקטרוני מלא. כמו כן, הוא ציין את העובדה שבמשך חצי שנה היו לו רק חלונות התאווררות של כמה שעות ביום. עוד הוא מדגיש את המחיר הכלכלי ששילם הלקוח שלו, הנפשי, המקצועי, התדמיתי.

הוא גם מאמין שאחרי שירצה פישר את עבודות השירות שלו – הוא יחזור לעבוד כעורך דין. "אנחנו עם שמאמינים בתיקון השבים. הוא שילם את המחיר על מה שעשה, אין שום סיבה שלא יחזור לחיים שלו".

הקשר עם חדד ומשפט נתניהו

לפני כארבע שנים הציע עו"ד חדד לפרי להצטרף כשותף במשרדו. החיבור ביניהם נוצר כשחדד ייצג בתיק פישר את האחים נחמיאס. "יש בינינו כימיה מעולה, אנחנו חיים את העבודה ומתייעצים כל הזמן", הוא אומר.

חדד מייצג את נתניהו במשפטי האלפים, את יועצי נתניהו יונתן אוריך ועופר גולן, שמואשמים שהטרידו את עד המדינה במשפט נתניהו שלמה פילבר; וכן את ישראל איינהורן, אוריך וגולן בפרשת קטארגייט ואת פילבר בהליך לביטול הסכם עד המדינה איתו שמנהלת הפרקליטות; פרי ייצג את דובר ראש הממשלה עומר מנצור, שהיה חשוד בשיבוש החקירה בפרשת הפגישה הלילית.

אתה לא חושב שיש בעייתיות בכך שאתם מייצגים את יועצי נתניהו ומקורביו, שיכול להיות שיש ניגוד עניינים בינם לבינו?
"אין שום ניגוד עניינים, זה כפל שקיים רק בראש של מישהו אחר. אנחנו משרד ליטיגציה מוביל ולקוחות באים כי אנחנו עורכי דין מעולים. עמית ייצג פעם אפילו את בל"ד, אז אנחנו ממש לא מזוהים פוליטית".

השאלה היא לא אם אתם מזוהים פוליטית, אלא אם אתם מייצגים צדדים שיכול להיות להם ניגוד אינטרסים.
"אבל אין, מה לעשות? אין. אם יש ניגוד אינטרסים, אנחנו לא נהיה שם".

הנשיא סובל הדגיש בפסק הדין שאחת הסיבות המרכזיות שהתגלו השקרים של סעדה היא שמח"ש כפופה למשרד המשפטים. אותו סעדה מקדם כיום הצעת חוק להפרדת המחלקה מהמשרד.
"אני מסכים שאחת הבעיות הגדולות במח"ש היא הערבוב בין הפרקליטים לחוקרים. בעניין פישר רואים שמשה סעדה היה ראש צוות החקירה בפועל. לכאורה הוא פרקליט, ממתי פרקליט הוא עד בתיק? אבל כל החוקרים אומרים 'משה סעדה, משה סעדה', מפנים לגבי ההנחיות שהם קיבלו מ'משה סעדה'".

אבל סעדה הוא מי שצריך לעשות הרפורמה הזו, לדעתך? "זו כבר שאלה נפרדת. את שואלת אותי אם זה אירוני?", הוא אומר ומשאיר את השאלה תלויה באוויר.

אחרי מה שאתה טענת בבית המשפט, ואחרי פסק הדין של סובל – מה אתה אומר על סעדה?
"אמרתי לסעדה שאני לא מאמין לו, וזה עוד באנדרסטייטמנט. בחקירה נגדית אמרתי לו שהוא שקרן, אפילו כינויים בוטים מזה".

מה יכול להיות יותר בוטה מ"שקרן"?
"מישהו שמבצע עבירות פליליות – אתה יכול לקרוא לו פושע עבריין, במסגרת התיק הזה אני חושב שבוצעו עבירות פליליות אמיתיות, לא מטאפוריות. כשמסתירים ראיות מההגנה וממציאים ראיות".

על השאלה אם הוא חושב שפרקליט המדינה צריך לקחת את פסק הדין של סובל ולהעמיד לדין את סעדה – הוא מתחמק מלהשיב.

מה היעד שלך? להיות שופט עליון? אולי לייצג את ראש הממשלה הבא?
"השיא שלי לפניי. אני לא שואף להיות שופט. אני מקווה שהמדינה תלמד שלא להעמיד יותר לדין ראש ממשלה. השאיפה היא לגדול במשרד ולעשות דברים טובים. זו זכות לעשות משהו שאתה פשוט נהנה ממנו בכל יום".

תגובת חה"כ משה סעדה

"כמה חודשים לפני דבריו של השופט סובל הגשתי נגדו תלונה חמורה לנציב תלונות הציבור על השופטים בגין התנהלותו הכושלת ורצונו לגנוז את התיק ללא ענישה משמעותית, כך שברור לכול מניין מגיעה השתלחותו האישית והשקרית.

"נוסף על כך אני מבין שראשי הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה חוששים ממהלכים שאני מקדם ומהעמידה הברורה שלי נגדם, ולכן איני מופתע מהניסיון להכתים את שמי. אמרתי בעבר ואומר זאת שוב: שום דבר לא ירתיע אותי מלתקן את מערכת המשפט ולהשיב אותה למסלולה לטובת אזרחי ישראל כולם".