ה"יהלומים" של נתניהו ואיזנקוט: הנתונים שיעצבו את הגושים

נתאר 26 ישראלים שאמרו שהם תומכים בגדי איזנקוט. 26 ישראלים שאמרו בחודשים האחרונים, לפחות פעם אחת, שבכוונתם להצביע ל"ישר!" בהנהגת איזנקוט. 26 ישראלים שענו על יותר מסקר אחד – למעשה, התנאי להיכנס לניתוח שתקראו כאן הוא השתתפות בחמישה סקרים לפחות בחודשים האחרונים. עכשיו נשאל: כמה מתוך ה-26 אמרו בכל חמשת הסקרים שהשיבו עליהם שיצביעו לאיזנקוט? כמה מתוכם נאמנים לאיזנקוט ב-100% מהמקרים? הינה תשובה: אחד. יש רק אחד שאמר בחמישה מתוך חמישה סקרים שיצביע לאיזנקוט. ואלה לא ישראלים שהמצאתי, אלה ישראלים אמיתיים, משיבים חוזרים שדגמתי מתוך סקרים שערך בחודשים האחרונים צוות "המדד".

את המצב הזה אפשר לנסח גם כך: כל 26 הישראלים שמצאתי בבדיקה, ושהתכוונו בזמן זה או אחר להצביע לאיזנקוט – כולם חוץ מאחד – הם בוחרים מתלבטים. פעם אמרו איזנקוט, פעם אמרו משהו אחר: או ישראל ביתנו או נפתלי בנט או כחול לבן או הדמוקרטים. שנצמצם קצת את הקבוצה? עוד חמישה מהם אמרו איזנקוט בארבע מתוך חמש פעמים. גם זו נאמנות גבוהה יחסית. עוד חמישה אמרו איזנקוט בשלושה מחמשת הסקרים. עבור רוב המשיבים שאמרו איזנקוט בסקר כזה או אחר, הוא היה לא יותר מתחנת מעבר – בדרך ממפלגה אחרת, או בדרך למפלגה אחרת. נודדים, מתלבטים, מחפשים. (מה הם יעשו בסוף? לחצו כאן כדי לומר לנו, בתחזית הבחירות של "המדד")

מיהו מתלבט? בחודשים הקרובים המערכת תחפש הפוליטית כולה את היהלומים הללו, הישראלים שטרם החליטו סופית. הם רבים הרבה יותר מכפי שנדמה לעיתים. אבל כדי לומר שהם רבים, צריך קודם כול לומר מי זה "הם" – את מי בכלל צריך לספור כמתלבטים. נמשיך עם איזנקוט כדוגמה: האם מי שמתלבט בין איזנקוט ובין יש עתיד של יאיר לפיד הוא מתלבט? מבחינת המפלגות הוא בהחלט מתלבט. לפיד ינסה למשוך אותו, איזנקוט ינסה למשוך אותו. אבל ככל שזה נוגע למפה הפוליטית הלאומית, לא בטוח שאדם כזה ראוי להיחשב מתלבט. הוא נשאר בגוש. לפיד, איזנקוט, יאיר גולן. למי אכפת, כל עוד הוא נודד בסביבה הבטוחה של גוש השינוי. מה יהפוך אותו למתלבט משמעותי יותר? גם זו שאלה שאפשר להשיב עליה בכמה דרכים.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

נשתמש בעוד דוגמה כדי לבחון את השאלה הזאת. הפעם נבחן 96 ישראלים שהשתתפו בחמישה סקרים לפחות בחודשים האחרונים, ואמרו "הליכוד" לפחות פעם אחת. הם נאמנים הרבה-הרבה יותר. הליכוד הוא לא תחנת מעבר כמו "ישר!". מתוך 96 המשיבים, 80% אמרו "הליכוד" בארבעה או חמישה מקרים מתוך חמישה. רק חמישית נדדו. ושוב נשאל: נדדו לאן? התשובה, ברוב המקרים, היא למפלגות אחרות בקואליציה – לציונות הדתית, לש"ס, לעוצמה יהודית. פחות מעניין. אבל 6 מהם אמרו לפחות פעם אחת "לא יודע/ת". עוד 8 ציינו לפחות פעם אחת מפלגה שאיננה בקואליציה, את בנט, את המילואימניקים, את כחול לבן, את ישראל ביתנו. עכשיו נחזור על השאלה: אם מישהי אמרה שלוש פעמים "הליכוד", פעם אחת "עוצמה" ופעם אחת "לא יודעת" – היא מתלבטת? ומה אם היא אמרה שלוש פעמים "הליכוד", פעם אחת "עוצמה" ופעם אחת "איזנקוט"?

הינה, אפשר להתחיל להתכנס למסקנה ראשונה: התלבטות היא לא נקודה מוסכמת במרחב. התלבטות היא תנועה במרחב. המתלבט לא קובע אם הוא מתלבט – אתם קובעים אם הוא מתלבט, כאשר אתם מודדים את תנועתו, ומחליטים מה היא מבטאת. אתם קובעים מי בעיניכם מתלבט. כמו ששאלנו: אם מישהי אמרה שלוש פעמים "הליכוד", פעם אחת "עוצמה" ופעם אחת "איזנקוט", האם היא מתלבטת? אתם צריכים להחליט. אתם והאסטרטגים של המפלגות. האסטרטג של הליכוד צריך להחליט כמה מאמץ להשקיע כדי לוודא שהמצביעה הזאת לא תלך לאיזנקוט (שאותו הזכירה רק פעם אחת מתוך חמש). האסטרטג של איזנקוט צריך להחליט כמה להשקיע כדי למשוך אותה (למרות שאמרה שלוש פעמים הליכוד ועוד פעם עוצמה).

עוד דוגמה: אחת מהמשיבות על חמישה סקרים אמרה חמש פעמים "הדמוקרטים". היא מתלבטת? ולא לקפוץ עם "לא", כי מיד נוסיף עוד נתון. כששאלנו אותה כמה היא בטוחה בסולם של 1 עד 5 שאכן תצביע לדמוקרטים, היא אמרה 3. ונוסיף עוד נתון: כששאלנו אותה מה האופציה השנייה שלה, אם לא תצביע לדמוקרטים, היא ענתה "יש עתיד". מכאן אפשר לחזור לדילמה של לוכדי המתלבטים, מכל המפלגות: האם יאיר גולן צריך להשקיע, כי המצביעה הזאת לא לגמרי בטוחה שתעשה מה שאמרה חמש פעמים שתעשה? או שיאמר לעצמו "זאת כנראה תצביע לי, ואם לא, לא נורא, היא תלך ללפיד, כך שהיא נשארת בגוש. בזאת לא צריך להשקיע".

לפיד, שמצבו בסקרים מבטיח קצת פחות, יכול כמובן לשקול שיקול אחר: "את זאת אפשר וצריך להעביר אלי. על זאת יש טעם להילחם". ואם נוסיף לו עוד נתון אחרון, הוא בטוח יחשוב כך: בבחירות של שנת 2022, הישראלית הזאת הצביעה לפיד. כך שלא מדובר על להעביר, מדובר על להחזיר.

נביט לצד השני ונציע עוד קטגוריה: מה עם מי שהצביע ב-2022 למפלגה מגוש אחד, ועכשיו אומר שהוא לא יודע? רוב גדול של מצביעי הציונות הדתית לפני ארבע שנים נשארו בקואליציה, אבל יש מהם גם כאלה שאומרים כעת שהם "לא יודעים". רוב גדול של מצביעי הליכוד ב-2022 נשארו בקואליציה, אבל לא כולם. יש שאומרים עכשיו שיצביעו למפלגת אופוזיציה. יש שאומרים "לא יודע" או "לא אצביע". ניקח שניים מהם: אחד הצביע לליכוד לפני ארבע שנים, אמר ב-5 מ-5 סקרים "לא יודע", ובשאלה של הגדרה עצמית אמר שהוא "ימין-מרכז". אחד הצביע לליכוד לפני ארבע שנים, אמר ב-5 מ-5 סקרים "לא אצביע", ובשאלה של ההגדרה העצמית אמר שהוא "ימין-עמוק". עכשיו אתם תחליטו: שניהם מתלבטים, רק אחד מתלבט, אף אחד לא מתלבט – כי לא הזכירו בשום שלב מפלגת אופוזיציה?

הגדרת המתלבט שלכם תקבע את שיעור המתלבטים. הגדרת המתלבט של המפלגות השונות תקבע על מי נאבקים. אם תשאלו על מתלבטים בין מפלגות, יש המונים. יותר מארבעה מכל עשרה ראויים בלי ספק לתואר כזה. אם תשאלו על מתלבטים בין גושים, הדילמות פתאום קשות יותר.

נו, ובכל זאת כמה? נציע: בערך אחד מכל חמישה. אבל נזהיר מראש: זאת תוצאה שמגיעים אליה בהגדרה מרחיבה יחסית. היא כוללת, לדוגמה, את כל התומכים של מפלגת המילואימניקים. כולם עד האחרון שבהם. קודם כול כי לא ברור לאיזה גוש שייכת המפלגה הזאת, וגם משום שכולם מאוד פריכים, לכולם יש אלטרנטיבות, כולם אומרים שהם לא בטוחים לגמרי שבאמת יצביעו למפלגה הזאת. אפילו אם הם חזרו ואמרו חמש פעמים שיצביעו לה (מצאנו 4 כאלה מתוך 350 שהשיבו על חמשת הסקרים שנבחנו). כלומר, אחד מכל חמישה מתלבט אם סופרים גם לא מעט ישראלים שההתלבטות שלהם פחות מובהקת – ישראלים שמתנדנדים רק ברוח סערה, לא ברוח מצויה. ובכל זאת ראוי להוסיף עוד נתון בנוגע להם: רובם ככולם מתלבטים אם לעזוב את גוש הקואליציה. רק מעט מתלבטים אם לעשות את הדרך בכיוון השני.

האם משפט נתניהו ייגמר בשנת 2026? לחצו כאן כדי להשתתף בתחזית האירועים של המדד

כל הנתונים שבטור – מתוך סקרים שערך צוות "המדד", חלקם מתוך סקרי המכון למדיניות העם היהודי, וחלקם מתוך סקרים עצמאיים או בהזמנת ארגונים אחרים. הנתונים שבגרף חושבו מנתוני כמה סקרים שנערכו כולם בשלושת החודשים האחרונים. עורך הסקרים: שמואל רוזנר | תכנות וניתוח: נח סלפקוב | תחקיר: יעל לוינובסקי | פיקוח סטטיסטי: פרופ' דוד שטיינברג | המדד הוא גוף מחקר עצמאי ואינו קשור למפלגה או תנועה רעיונית כלשהי