העיר שיכולה לנבא מי ינצח בבחירות: "פה זה המרכז האמיתי"

אמרו את זה על תיכון בליך ועל העיר רחובות, ועכשיו אומרים שהגיעה תורה של מערב ראשון לציון לנבא את תוצאות הבחירות. "מערב ראשון לציון זה גן עדן לסוקרים", מכריז היועץ הפוליטי והמגיש ברק סרי. "יש כאן הכול. באמת תמהיל ישראלי כמעט מושלם. יש כאן צעירים, יש כאן קשישים, יש כאן ותיקים, יש כאן בעלי משפחות, ויש כאן עולים חדשים", הוא מסביר. "נוצר כאן תמהיל אנושי שמתרגם את עצמו לתוצאות האמת. מומחה אמר לי רק לאחרונה - ‫מי שינצח בראשון מערב ינצח בבחירות הקרובות, ‫הגורליות, לכנסת".

"‫ראשון לציון מעולם לא נראתה לי יפה יותר, ‫זוהרת יותר", אומר סרי ממרומי המתקנים בסופרלנד. "‫תגיד לי, מי אמר שזה רעיון טוב ‫לנתח פוליטיקה בגובה של 50 מטרים?", הוא שואל לפני הצניחה למטה ומוסיף: "כמו בפוליטיקה, אחרי שמתרסקים, ‫החוכמה היא לקום שוב. אריק שרון נהג תמיד להגיד ‫שהפוליטיקה היא כמו גלגל ענק - ‫פעם אתה למעלה, פעם אתה למטה, ‫אבל מה שהכי חשוב, ‫תמיד-תמיד להישאר על הגלגל".

ומבט על ‫‫תוצאות הבחירות ‫בשנים האחרונות משקף את תמונת המצב: בשכונת כצנלסון, ‫המערב הוותיק שתושביה ‫נולדו וגדלו בראשון היא "אדומה לחלוטין", מלאה במפא"יניקים ותיקים. לפני ארבע שנים זה היה המעוז של המרכז-שמאל עם 53%, בפרלמנטים המקומיים מספרים ש"כל גדולי מפלגת העבודה בראשון ‫היו גרים פה. ‫זה אזור שגם ממנו יוצאים אנשים ‫שמגיעים להפגנות".

בצד השני, התמונה שונה לגמרי, ‫שכונת נווה חוף, פואבלו אספניול. "90% פה ימנים, רק ביבי", מצהירים התושבים, "‫אחרי כל מה שהוא עושה במלחמה, ‫רק ביבי. ‫אין מי שיחליף אותו". ‫הרוב הגדול בשכונה הזו הצביע ‫למפלגות הקואליציה, 65%. ‫שכונת פרס נובל ‫והשכונות החדשות הן ערבוב של אוכלוסייה חדשה וותיקה. מצד אחד הרוב ימין, ‫אבל יותר משליש מהשכונה ‫הצביעו למפלגות המרכז. בשיחות בקאנטרי מדברים על מצביעים שעזבו את הליכוד ועל אלו שמתלבטים בין גנץ לבנט. ‫רמת אליהו היא ‫שכונה עם מעמד סוציו-אקונומי נמוך, ‫הרבה עולים מאתיופיה, דתיים, ‫וגם שם הימין חזק וזוכה לתמיכה של 69%. ‫קצת מזרחה משם, שכונת רמז הוותיקה, השמאל-מרכז זוכה לרוב של 47%.

"אולפן שישי" והבחירות הגורליות בתולדות המדינה - הכתבות הקודמות בסדרה:

• למי בנט "שותה" את המצביעים ולמה הם החליטו לעבור אליו: סקר העומק של תומכיו והצצה למטה הקמפיין
• הסקר המקיף חושף: כמה ישראלים שוקלים לעזוב את המדינה אחרי הבחירות?
• "אם ירצו הוא יישאר ויהיה מלך": קולות מהבייס - מה חושבים בליכוד
• הברגים של מכונת הרעל והאחוזה המבודדת של "מלך הבוטים"
• "בליכוד מפחדים ממנו": האם יאיר נתניהו בדרך לכנסת?

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"אני במיעוט פה, הצבעתי לביבי"

"‫לפי מה שאנחנו יודעים מהבחירות הקודמות ‫מי שינצח ברוב השכונות שציירת כאן, ‫ניצח את הבחירות הקרובות", מגיב סרי. ‫כדי להבין את התיאוריה הזאת לעומק, ‫צריך קודם כול להכיר את השכונות ‫והתושבים מקרוב. אז נפתח את הבוקר על אספרסו קצר בשכונת כצנלסון.

כולם פה מהשכונה?
"כן. גדלתי פה", עונה אחת מהתושבות שנמצאת ב"פרלמנט" לצד אימא שלה. "אני פה 74 שנה בדיוק. נולדתי כאן", מתגאה שכן אחר. "השכונה הזאת התחילה כשכונה אדומה, אז הגרעין עדיין קיים", אומרת תושבת אחרת מהשכונה. "אני דמוקרט גאה, אני מאוד מאמין בדרכה של מפלגת העבודה", מכריז שכן נוסף.

האימא אומרת: "בבחירות הקודמות הצבעתי לפיד, והפעם הזו אני עוד לא סגורה על עצמי. בטוח שאני לא אצביע למה שיש היום". הבת שלה מפתיעה: "אני קצת במיעוט פה, אל תאכלו אותי. אבל אני כן הצבעתי ימין. הצבעתי לביבי". עם זאת, היא מוסיפה: "האמת שהיום אני לא יודעת למי אני אצביע. אחד הדברים שאני מאוד חוששת זה שנכשלנו. בתור אימא לארבעה ילדים, אחד מהם עזב את הארץ".

"אני הצבעתי לכחול לבן, לבני גנץ", אומר התושב הטרי יחסית בשכונה, שעבר אליה מדימונה. "בבחירות הבאות אני נושא עיניים לגדי איזנקוט או לנפתלי בנט".

בדימונה למי הצבעת?
"אני כמי שגדל בדימונה, ‫כמרוקאי מדימונה, ‫מפלגת העבודה לדורותיה ‫מעולם לא דיברה אליי. בחרתי בנתניהו, ומהר מאוד התבדיתי והחלפתי".

אז יגידו "קלקלו אותך".
"לא. זה בדיוק מה שעצוב לי. אני שומע יותר ויותר קולות ש'שכחת מאיפה באת'. וזה מה שכואב".

"האור היחידי שהם רואים זה הימין"

מערבה משם נמצאת שכונה שעל הנייר קוראים לה נווה חוף, ‫אבל כולם מכירים אותה ‫כפואבלו אספניול. ‫חלום ספרדי שהתקלף עם השנים, ‫ועדיין היא השכונה הכי קרובה ‫לים בראשון לציון. ותיקי השכונות מספרים ש"השמאל מוחרם" ושהרוב ימני: "‫האור היחידי שהם רואים ‫זה את הימין". "‫הוא עומד ביד ויד עם טראמפ, ‫דואג לעם ישראל, דואג למדינה", מספרים תושבי השכונה. "הוא ריסק לך מעצמות שפחדת מהן. כל מה שאמרו על ביבי - לא נכנס לרפיח, ‫הוא לא יביא את החטופים - ‫הביא את כל החטופים, ‫כל מה שאמרו היה הפוך". וג'קי, מוותיקי השכונה, מתנבא: "‫אם יעשו בחירות, ביבי לוקח עוד 30% נוסף".

איך אתם מסבירים את זה ‫שכמה דקות מפה חושבים אחרת? ‫"שיחשבו אחרת", עונים בפרלמנט. "‫אתה יודע מה מעצבן‫? כל מה שהם יגידו, אתה תקבל, אין בעיה. ‫אבל אם אתה תגיד מילה-שתיים יותר... אתה ביביסט". "‫הם נעלבים שקוראים להם ביביסטים? ‫לי קוראים שמאלני, עוכר ישראל בוגד", עונה להם תושב שכונת כצנלסון, ואחר טוען: "יש הבדל מאוד גדול בין שתי השכונות האלה - ‫שם זה באמת אנשים שבהרבה מובנים עדיין חיים בבת ים".

בביקור בנאפיס המקומי אנחנו מגלים שהג'חנון כבר יצא מהתפריט, מה שאולי משקף את השינוי באוכלוסייה. "בשנות ה-90 בכל ‫השכונות החדשות שנבנו במערב העיר ‫האדמה יחסית זולה", מסביר גיא שני, סוציולוג אורבני, "וזה אפשר ‫לכל השכונות העליונות של חולון, ‫של בת ים, של אזורים שהיו יותר עניים, לשדרג את עצמם מעמדית. מישהי אמרה לי: 'רציתי לגור בעיר שיש בה היכל תרבות' ‫או 'אמרתי לבעלי שעכשיו שעברנו לראשון ‫אי אפשר לצעוק על האנשים בתור, ‫כי פה זה לא בת ים'".

לדבריו, "זה סיפור של מוביליות, ‫של כניסה אל המעמד הבינוני-גבוה הישראלי, ‫אבל במובן מסוים זה גם הסיפור ‫של איך המיינסטרים הישראלים משתנה. ‫אם אנחנו מסתכלים למשל ‫על פואבלו אספניול, ‫עדיין, למרות המוביליות המעמדית, ‫חי בתוכה סיפור של מה היה פעם - 'הם הפלו את אבא שלי', 'הם קיפחו את אימא שלי'. קשה להם לזוז שמאלה, ‫כי שמאלה זה של 'האנשים ההם' ‫ולא אנשים כמונו'". ובשכונות מסכימים: "ה‫שמאל עשה פה את הטעויות הכי גדולות. ‫מקום המדינה הייתה אפליה ‫כלפי עדות המזרח ובני עדות המזרח לא שוכחים את זה, ‫אף אחד לא שוכח את זה".

‫כמו שהעלימו את הג'חנון ‫מהתפריט של הנאפיס, ‫יש מצב שהשיח העדתי ‫גם מתישהו ייעלם?
שני: "‫יש עוד דרך, אין ספק. עושים פוליטיזציה - ‫השלטון שלנו מחיה את הפערים האלה, ‫כי הוא מרוויח מהם. ‫אם הכיוון הזה ימשיך, ‫אז אני לא חושב, אני חושב שלהפך. התחושה שקיפחו אותי עדיין חיה, ‫ובמובן מסוים הם גם מרגישים ‫שהאליטה הוותיקה עדיין מתנשאת עליהם". ובפרלמנט בכצנלסון טוענת אחת התושבות: "‫‫קוראים לזה להוציא את השד מהבקבוק, ‫אבל השד לא היה צריך להיות ‫בתוך הבקבוק אף פעם".

"תל אביב ‫היא לא מרכז המדינה"

‫כמה דקות מהשכונות הטעונות, ‫ממש ליד קניון הזהב, ‫פועם הלב המקומי. "זה המקום היחיד ‫שלא העיפו אותי ממנו בחיים", מספר ארי שמאי בתחנת רדיו לב המדינה, "‫אני אצל משפחת בן בסט משנת 1999. ‫רבע מאה אני ראשוני". והמגיש אסף אטדגי אומר: "כשמו כן הוא, רדיו לב המדינה, ‫ממש בלב הארץ, ‫בראשון בין תל אביב לבין יבנה, ‫חולון, בת ים, שם נמצא המרכז האמיתי ‫של ארץ ישראל. ‫אם נסתכל טוב, תל אביב ‫היא לא מרכז המדינה".
ושמאי מסכים: "‫אין יותר עם ישראל מראשון, ‫אם תחשוב על זה. ‫המיקרוקוסמוס של עם ישראל, ‫לא של אזרחי ישראל, אני מבדיל, כן? ‫לא חושב שברשימה המשותפת ‫או בחד"ש זוכים פה ‫אפילו לאחוז של מנדט, ז‫ו עיר יהודית. ‫אין פה גם קיצונים בראשון, ‫אין הרבה עוצמה יהודית ‫או הציונות הדתית, זו עיר שמחה".

לפי אטדגי, "‫זה בעצם מקום שמייצג ‫את כל סוגי האוכלוסייה. ‫ואני רואה את זה גם אצלי ברדיו - משמיע פעם את זוהר ארגוב, ‫ופעם שנייה את טונה, ‫ופעם שלישית את תיסלם. בשיחות עם מאזינים כל הנושא של ימין ושמאל השתנה קצת. פעם היה נורא ברור מה זה מרכז, ימין ושמאל. זה כמו במוזיקה,יש תתי-ז'אנרים בתוך הדבר. היום, בעיקר אחרי 7 באוקטובר, אני חושב שמשהו קרה, שכולם חזרו טיפה יותר לשורשים, טיפה יותר למקום, למסורת".

"ל‫פי מה ‫שאנחנו יודעים מהבחירות הקודמות, ‫זה יישאר פחות או יותר כך ‫גם בבחירות הקרובות, ‫לא יהיו תזוזות גדולות מגוש לגוש. ‫השכונה שלהערכתי תכריע את הבחירות ‫זו שכונת פרס נובל", טוען סרי. "‫זו שכונה עם 36% ‫שהצביעו למפלגות המרכז ‫ויש שם גרעין קשה של אנשים ‫שהצביעו למפלגות הקואליציה, ‫והם סוג של מתלבטים - ‫כלומר תומכי ליכוד, ‫אבל לא מההארד-קור של נתניהו,‫ שיכולים לעזוב אותו בבחירות הקרובות ‫ולא להצביע ליכוד ‫אלא להצביע למפלגות אחרות ‫בגלל שלל נושאים".

ובבריכת השחייה מודים: "הייתי ליכודניק מאוד שרוף, זה כבר לא אותו ליכוד ‫שאהבתי אותו ובחרתי בו, וכמו שעזבנו אני בטוח שיש עוד הרבה". רוב החבר'ה שם מתנדנדים והשם בנט עולה שוב ושוב, אבל גם כלפיו יש הסתייגויות: "אנחנו שוקלים אם הוא יכניס כל מיני אנשים שיכולים להפיל את הממשלה, זו הסכנה שלנו". אל מול הביקורת על הסגנון בליכוד שמבריח מצביעים בשכונות אחרות, בפרלמנט של פואבלו אספניול מודים: "אין ספק שצריך לשנות את הסגנון. זה מקום מכובד, ‫אנחנו במדינה מכובדת".

גם השם של טלי גוטליב מעורר אמוציות קשות: "מה היא עושה שם? ‫אלה יהרסו לנו את המדינה", אומר תושב ותיק משכונת פרס נובל, ולא רחוק משם מגיבים: "‫כל מה שהיא אומרת זה דברים נכונים. ‫הכול נכון. קצת תעדן אותה, קצת תלביש אותה, נגמר הסיפור - היא יכולה להיות ראש הממשלה".

בפואבלו אספניול השם בנט מעורר הרבה יותר אמוציות: "זה שמאל מחופש, הוא בגד במצביעים שלו, הוא (שהצביע לו) התכוון שהוא יילך ויקים ממשלה עם מנסור עבאס?". על דבר אחד מסכימים גם בשכונת פרס נובל וגם בפואבלו אספניול: המפלגות הערביות יכולות להיות "רק בתמיכה" לממשלה ולא המשענת שבזכותה מרכיבים ממשלה - "אם עבאס יתמוך מבחוץ, זה מצוין, אבל לא להיכנס לתוך הממשלה". ובשכונות הימניות מצהירים: "אין מרכז - יש פה במדינה הזאת שתי חזיתות, או שמאל או ימין".

"הם רוצים להילחם ולבטל את הדת"

מה נתניהו צריך לעשות בשביל לגרד כמה מנדטים משכונת פרס נובל ומה בנט צריך לעשות בשביל לקחת כמה קולות מפואבלו אספניול?
סרי: "נתניהו כל השנים, הדגל העיקרי שלו, המרכזי, גולת הכותרת הייתה היותו מר ביטחון. הדגל הזה ספג מכה קשה מאוד בשבעה באוקטובר. נתניהו יצטרך לשכנע שהמכה הזאת הייתה בגלל כולם - 'כולם אשמים, והוא שהיה שם, קם מהשברים, הקים את כולנו מהשברים'. נפתלי בנט צריך למצב את עצמו כיורש, כדבר הבא - 'תודה רבה נתניהו, עשית מה שעשית, הביתה, אני היורש', ועל הדרך לגעת לנתניהו בבטן הרכה בכל הכוח: קטארגייט, חוק ההשתמטות וההימנעות של נתניהו מהקמת ועדת חקירה שתחקור את הכשל הגדול כדי למנוע הישנות של אסון גדול כזה ואנחנו רואים שהנושאים האלה הם כבר בשיח".

לא שינה לכם כלום שבעה באוקטובר?
"קילבנו כאפה לפנים, טוב שזה קרה", עונה תושב בפואבלו אספניול. "זה הופך אותך יותר קיצוני", עונה אחר, ונוספים מאשימים את "אנשי הצבא שפשעו, יש שם סירחון, היה צריך להעיר אותו בשלוש בלילה". על ועדת חקירה אומרים שם: "אי אפשר לתת שזה יהיה ממלכתי, אתה רואה את ההתנהלות של בג"ץ מול הפצ"רית, מול היועמ"שית, מול כל השמאל? איך הם מגבים ומכסים עליהם? זו הסיבה שהם רוצים ועדה ממלכתית".

הסמל הכי גדול להתחזקות הדתית בפואבלו הוא בית הכנסת השכונתי. כאן קבע הינוקא את מושבו והפך את המקום למוקד עלייה לרגל. "כולנו דתיים, הילדים שלנו, הנשים שלנו, דתיים", מצהירים שם ומאשימים את "השנאה של השמאל כנגד הדתיים כשהם רוצים להילחם ולבטל את הדת - אתה תגיד לי אם נתפלל ביחד או לחוד? יש תורה".

לפי סרי "נתניהו יכול להיות אתאיסט מוחלט, הוא אתאיסט מוחלט אבל הוא משדר מסורת, והוא חובש כיפה, והוא שם שתי ידיים על הכותל והוא מדבר על שיעורי התורה אצלו בבית והשילוב הזה של מסורת ולאומיות הם מושכים מאוד-מאוד למפלגות הקואליציה".

תושבת כצנלסון אומרת: "אני מרגישה שלא בנוח בזה שדוחקים את השמאל שיוכיח שהוא יותר יהודי ומסורתי, וזה הכול חלק מהקמפיין של 'השמאל שכח מה זה להיות יהודי', שהיוצר שלו זה בנימין נתניהו. אני לא צריכה להוכיח שאני יהודייה". אבל חבר נוסף לשולחן, גבאי מבית הכנסת, מספר שכשביקשו מבית הספר הסמוך שיבואו לתקוע בשופר בערב ראש השנה, "בתוך 25 דקות הגיעו לפה ועד ההורים - 'מה פתאום שופר בבית הספר?' זאת הדתה'. זה בדיוק הבעיה המרכזית, לנתק את האנשים מהמקור שלהם".

בפואבלו מגבים את החקיקה הנוכחית: "זה בסדר בשבילי מה שקורה כרגע, שהתלמידים לומדים תורה ושומרים על עם ישראל, ויש כאלו שנלחמים ושומרים על עם ישראל. אני מאלה שנלחמתי, אני לא מאלה שהתפללתי ולמדתי", מצהיר אחד מהם, ואחר מוסיף: "מה השתנה, בקטע עם הדתיים, עם החוק הזה, מקום המדינה? עד עכשיו תמיד הכול היה בסדר, מה קרה שפתאום כולם התעוררו, שהם התלבשו על הדתיים, מה הבעיה עם הדתיים?". אבל בבריכה של פרס נובל כועסים: "כולם פה היו בצבא, כולם נלחמו - מה זה לא לגייס את החרדים? מה, הם לא אזרחי מדינה? הם יותר גרועים מערבים. אתה שומע בהפגנות שלהם שהם מדברים ' אני נגד המדינה, אני שונא את המדינה, אני לא ציוני'. הצבא צריך עשרת אלפים חיילים".

רק אחד בפרלמנט בפואבלו מודה ששינה את עמדתו: "הצבעתי ביבי. אם היה לי אופציה אחרת במי לבחור הייתי בוחר במישהו אחר, לא הייתי מצביע ביבי. הכלכלה קשה מאוד, הכלכלה לא טובה. היום אתה נכנס לסופר, פעם היית עושה עגלה ב-700-600 שקל, היום אתה לא יוצא בפחות מ-1,500 שקל. הבת שלי עכשיו התחתנה, הם רוצים עכשיו לקנות דירה, לא יכולים לקנות דירה פה, אם אין הון עצמי אתה לא יכול לקנות דירה". וחברו מעיר לו: "תמיד אחרי מלחמה, הכלכלה פורחת", ואחר מסכים: "אנחנו צריכים ביטחון יותר מכלכלה".

"אלה האנשים שבאופן מסורתי זזו מרכזה"

גם בפואבלו מוטרדים כמובן מיוקר המחיה, אבל טוענים: "הבעיה היא שלקחו לי את האופציה, לקחו לי את הזכות הזאת להפגין - רצינו להפגין, הלכו לרוטשילד, שמנו אוהלים במחאה על יוקר הדיור, באו השמאלנים הקפלניסטים, השתלטו על ההפגנה, זהו. הלכת להפגין בעד החטופים, אתה רוצה לחבק את האימא של החטוף - באו קפלן, השתלטו על ההפגנה, אין לך את הזכות להפגין. אני היום רוצה למחות נגד ביבי, סתם להגיד לו 'אתה לא בסדר' - לא יכול להגיד לו את זה, לקחו לי את הזכות הזאת. אני אמשיך להצביע לו, אני רוצה להגיד לו שהוא טועה בהרבה דברים ולא יכול לעשות את זה".

"בישראל יש כמה דברים שמנבאים תוצאות של בחירות מבחינת המאפיינים של האוכלוסייה", אומר הסוציולוג שני. "אחד זה דתיות, שני זה אתניות והשלישי זה מעמד או השכלה. שכונות כמו פרס נובל אלה שכונות של אשכול תשע - אנשים משכילים, מבוססים, זה מעמד בינוני-גבוה ואלה אנשים שבאופן מסורתי זזו מרכזה".

אז מערב ראשון מנבאת את הבחירות - זה באמת או שזה מיתוס נחמד?
סרי: "תראה, זה אף פעם לא 100% אבל זה נותן לך מגמות. אם אתה מדבר עם אנשים למשל והוא אומר לך 'תראה, אני הצבעתי ליכוד ואני והמשפחה שלי והרבה מהחברים שלי כבר לא נצביע ליכוד' - זו אינדיקציה. הבחירות האלה יהיו על 5-4 מנדטים של מצביעי ליכוד, שעזבו את הליכוד אחרי שבעה באוקטובר, הם עדיין בסוג של התלבטות למי להצביע - אולי יהיה בנט, אולי ליברמן, לכן עוד יהיו שינויים ויהיו חיבורים בין מפלגות, זה כמעט בטוח, בעיקר במפלגות המרכז: בנט, אני מניח, לא ימשיך לבד אלא יצרף אליו כנראה את איזנקוט, יש שאלה גדולה לגבי גנץ ויש שאלות לגבי יועז הנדל".

"אני יכול להניח שבסוף תהיה כן התכנסות לתוך גושים גדולים ממפלגות הרבה יותר גדולות באמצעות האיחודים האלה שיכולים להשפיע - אני לא יודע אם הם ישפיעו כל כך בגושים אבל הם כמובן ישפיעו בתוכו. בשכונת פרס נובל, שהיא כאמור הכול מהכול, שם אתה תוכל לדעת הלך רוח - אם הלך הרוח יהיה לטובת מפלגות האופוזיציה זה סיפור אחד. אם המצביעים של הליכוד שהצביעו שם ליכוד בבחירות הקודמות יגידו 'למרות הכול ולאחר כל מה שעברנו אנחנו נשארים בליכוד', זה סיפור אחר לגמרי".