רק נתניהו יכול לספק לטראמפ ולבן סלמאן את הסחורה

כשהתייצב השבוע שליחו המיוחד של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מול העיתונאים בפריז לצידם של נשיא צרפת עמנואל מקרון, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ, הדגיש סטיב וויטקוף: "המשימה שהציב לנו הנשיא טראמפ היא להשיג שלום באוקראינה, ובשמו אנחנו נחושים לעשות כל מה שיידרש כדי להשיג את השלום הזה".

לפני כמעט שנה אמר וויטקוף, שמנהל בעבור טראמפ את המו"מ לסיום שני הסכסוכים המשמעותיים ביותר שמעסיקים עכשיו את העולם – המלחמה באוקראינה והמלחמה (שלנו) במזרח התיכון: "הנשיא טראמפ הוא אדם מוכוון תוצאות. הוא רוצה תוצאות טובות. שלום הוא תוצאה טובה מבחינתו. בלי עוד מוות מיותר העולם יהיה טוב יותר".

וויטקוף – שיחד עם ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא, הצליח להביא לשחרורם של כל החטופים הישראלים מציפורני חמאס פרט לחלל החטוף רן גואילי, שעדיין מוחזק בעזה – מונה לתפקיד החשוב והרגיש כל כך לא בשל איזשהו ניסיון דיפלומטי שצבר במהלך חייו, אלא בראש ובראשונה בשל קרבתו לטראמפ, וגם בשל הניסיון שצבר בניהול משא ומתן בזירה העסקית של עולם הנדל"ן בניו יורק. והוא לא היחיד.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

המבחן העיקרי, וכנראה היחיד, למינוי בעלי תפקידים בממשל טראמפ השני הוא הנאמנות האישית לנשיא. זה כנראה הלקח החשוב ביותר שלמד הנשיא מתקופת כהונתו הראשונה, אז הקיף את עצמו ביועצים ובבעלי תפקידים שהאמינו בו ובדרך שהציע, אבל היו בעלי ניסיון והישגים שצברו במשך שנים של שירות ציבורי. אחרי שפיטר טראמפ את הגנרל בדימוס ג'ון קלי, שהיה השר לביטחון המולדת וראש סגל הבית הלבן בתקופת הכהונה הראשונה, אמר קלי שמה שאפיין את התפקיד שמילא בבית הלבן הוא "החובה להציל את טראמפ מעצמו".

רבים אחרים שהאמינו בטראמפ מונו על ידיו לתפקידי מפתח בתקופת כהונתו הראשונה, ובסופו של דבר פוטרו או התפטרו אחרי שלטענתם מנעו ממנו לממש גחמות ולעשות שטויות שהיו מדרדרות את ארצות הברית – ואולי אף את העולם כולו – למקומות לא ראויים בעיניהם המקצועיות. אף אחד מאלה שבלמו את טראמפ בתקופת הכהונה הראשונה לא היה לידו בשבוע שעבר, כשאישר לכוחות שהתאמנו במשך חודשים על המשימה ללכוד את ניקולאס מדורו, הנשיא הרודן של ונצואלה, ולהביאו למשפט. מהלך צבאי מבריק, שלדעת מי שעוסק בהלכות הדין הבין-לאומי אינו חוקי משום שהוא נוגד את אמנת האו"ם.

לפי דיווחים בתקשורת האמריקנית, שר החוץ מרקו רוביו, שחלקו במדיניות כלפי רוסיה ובמזרח התיכון שולי, סמוך מאוד לאוזנו של טראמפ בענייני אמריקה הלטינית, והוא שעודד את הנשיא לממש את המהלך. "מרקו הקטן" כינה אותו בלגלוג טראמפ במהלך הפריימריז ב-2016, כשניסה רוביו להתמודד מולו למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות. גם הוא מבין שכדי לגדול תחת צילו של טראמפ, עליו לזרום עם גחמות הנשיא ולקוות שיומו יגיע, ורק אז יהפוך אולי "מרקו הקטן" לגדול.

טראמפ הבטיח שאחרי לכידת מדורו והסרתו מהשלטון תשנה ונצואלה את דרכיה, תנוהל על ידי ארה"ב וגם היא "תהפוך שוב גדולה". עדיין לא ברור לאיזה הישג מדיני יוביל מבצע החטיפה הצבאי המושלם שביצעו הכוחות המשולבים, ואם יש לטראמפ איזו תוכנית סדורה ל"יום שאחרי". אבל זה מה שהנשיא רצה, וכל הסובבים אותו אמרו הן.

בשעה שהתקשורת האמריקנית והעולמית עקבו בעניין ובהשתאות אחר הליכי המעצר של רודן הסמים מקראקס בניו יורק והוקראו האישומים נגדו ונגד אשתו שנלכדה יחד איתו, עקבו בפריז וויטקוף וקושנר גם אחרי חידוש השיחות בין ישראל לסוריה. לפי הודעת מחלקת המדינה, "מנהיגותו של הנשיא דונלד ג'יי טראמפ במזרח התיכון אפשרה דיונים פוריים, שהתמקדו בכיבוד ריבונותה ויציבותה של סוריה, בביטחונה של ישראל ובשגשוגן של שתי המדינות". אחרי פגישת טראמפ ונתניהו במאר-א-לאגו בתחילת השבוע שעבר דיווח ברק רביד שטראמפ ביקש מראש הממשלה בנימין נתניהו לחדש את השיחות ולנהל מו"מ רציני כדי להגיע להסכם בקרוב, וכי חידוש השיחות הוא תוצאה ישירה של הפגישה בין הנשיא לרה"מ.

ממשלת ישראל וגם חלק מגורמי הביטחון כאן מתקשים להשלים עם נשיאותו של אחמד א-שרע בסוריה. רבים ממשיכים לראות בו אך ורק ג'יהאדיסט שזוכה לתמיכה ולגיבוי של נשיא טורקיה, "איש האחים המוסלמים", רג'פ טאיפ ארדואן. אלא שלא רק ארדואן – שאת יחסו החיובי אליו ואל עצותיו טראמפ אינו טורח כלל להסתיר – מקדם את ענייניו של נשיא סוריה בוושינגטון. א-שרע זוכה לתמיכה גלויה גם מיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, שפרש עליו את חסותו.

לבן סלמאן יש הרבה מאוד כסף שהוא מציע לטראמפ להשקיע בארה"ב, ובהיעדר יועצים מיומנים ובקיאים למה שקורה במזרח התיכון, גם אם מילתו של יורש העצר הסעודי שקולה למילתו של ראש ממשלת ישראל, הרי כיסיו של בן סלמאן עמוקים לאין שיעור ומלאים בפטרו-דולרים. כך שמה שהוא לוחש על אוזנו של הנשיא – טראמפ דורש מנתניהו שיקיים.

נשיא ארה"ב רוצה להרגיע את עזה ולממש את פוטנציאל הנדל"ן הרב שהוא רואה ברצועה. גם שיקום סוריה מציב, למי שבוחן את העולם במבט של יזם עסקי כמו טראמפ, שורה של הזדמנויות שקשה לוותר עליהן. טראמפ מיומן דיו כדי לדעת עם מי יוכל לממש את הפוטנציאל, וזו כנראה הסיבה שהוא מתכוון להמשיך לקדם את שרידותו של נתניהו בראשות הממשלה.

כפי שסייע לחאבייר מיליי להישאר נשיא כדי "להפוך את ארגנטינה שוב גדולה", כך גם ייתן טראמפ את ברכתו לנתניהו ככל שיידרש כדי ש"יהפוך את ישראל שוב גדולה", גם אם ישראל הגדולה הזו בעיני טראמפ נדרשת להתפשר בעזה, בסוריה ואפילו בגדה; שכן כדי לממש את העסקה הנרקמת בין טראמפ לבן סלמאן, רק נתניהו יכול לספק את הסחורה.

כפי שאמר וויטקוף – טראמפ הוא נשיא של תוצאות, ומבחינתו אם הוא חושב שיצליח להביא שלום, בעיקר במזרח התיכון, כשאין לצידו שום גורם מאתגר שיציג בפניו במה כל זה כרוך, בכלל לא חשובה לו הדרך.