דובדבן נערכת לכניסה לעזה: "יכולים להגיע מסוערבים לכל מקום"

"היופי בדובדבן הוא לסיים פעילות ולראות שמנעתי פיגוע בידיים שלי או שעצרתי מחבל רוצח עם דם על הידיים", אומר מפקד יחידת דובדבן, סא"ל א'. "כשהמידע לאחר המבצע מגיע, אתה מבין את המשמעות וכמה אזרחים הצלת. הגענו לאנשים שחשבו שאף אחד לא יגיע אליהם, וסגרנו איתם חשבון".

"אנחנו יכולים להגיע באופן מסוערב לכל מקום", מספר הקצין בגאווה אך בלי התרברבות למגזין N12. "עשינו מבצעים שהדגישו שאנחנו יכולים להגיע ליעדים מורכבים בצורה חשאית מאוד - ליבת היחידה היא היכולת להיכנס לתאי שטח בתצורת תחבולה בלי שיראו או יידעו שאנחנו שם, ולהגיע ליעד".

בראיון חג בלעדי למגזין N12 הוא מסכים לפרט קצת איך נראית "ליבת העשייה" הזו ביום-יום: "רק בשנה האחרונה עשינו מבצעים מסוערבים, פעלנו במחנות פליטים, השתתפנו בחיסולים ובמעצרים של מחבלים עם דם על הידיים – אנחנו יכולים לעצור ולסכל במגוון דרכים, צורות ושיטות: התחבולה היא לב ליבה של היחידה, זה שם המשחק".

"נביא לעזה את כל העוצמה"

התמונה של קבוצת מסתערבים מתנפלת על מבוקש כבר אינו זר לתושבי יהודה ושומרון, שנתקלים מדי פעם ב"פאודה" על אמת. עכשיו עומדת היחידה המסווגת ועטורת השבחים בפני אתגר שונה: "אנחנו עתידים לרדת לדרום, ל'מרכבות גדעון ב'", הוא מספר לקראת כניסתם לעזה. "אנחנו יודעים להביא לשם את כל העוצמה, ואחר כך נחזור למחנות הפליטים ביו"ש. במקביל גייסנו את יחידת המילואים שלנו".

אתם יודעים מה המשימה שמחכה לכם שם? אתם מרגישים מוכנים?
"המשימה ברורה מאוד והמרחב ברור, נתקלתי בעיר עזה כמג"ד בעבר. רמת המוכנות שלנו גבוהה והמקצועיות שלנו היא לחימה בשטחים בנויים מורכבים וצפופים, ונעשה את זה עכשיו גם בעזה. אנחנו יודעים לעבוד, גם שם. אנחנו באמת מבינים את השוני במרחבים, בהיבט המקצועי זו אותה לחימה".

"אנחנו מביאים הרבה יותר יכולות אש ורק"ם (רכב קרבי משוריין), בכל השבועיים האחרונים זה מה שעשינו – הכנה של שילוביות עם רק"ם לצד הפעלת אש כבדה שמתאימה לתא שטח עזתי. עשינו אימונים מדמים בצאלים וברבי-קומות, היה תרגיל יחידתי גדול שתרגל. ההתאמות טובות והיחידה באה מוכנה".

"כשעוצמים את העיניים נזכרים ב-7.10"

מאז ינואר 2024, כך הוא מספר, דובדבן לא לחמה בתוך עזה. עם זאת, הוא מדגיש, "לרוב הלוחמים כבר יצא להיות בעזה, השאר היו בלבנון ובמחנות הפליטים. מבחינתם זה לא משנה איפה בארץ, האויב הוא אויב. יש שוני בין המרחבים, אבל בשביל זה הם מאומנים וערוכים לכל התרחישים".

"הלוחמים שלי רובם ככולם איבדו חברים ב-7 באוקטובר בנובה, בקיבוצים ולאורך המלחמה. אין שם אחד שמפקפק בהכרעת חמאס, כולם מבינים היטב לשם מה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים", הוא מספר. "זו מלחמה ארוכה ויש לה את ההשפעות שלה בכל הרמות, אבל בסופו של דבר, בצורה הפשוטה ביותר, זה ארגון הטרור שניסה להשמיד אותנו ב-7 באוקטובר. אסור לו להישאר על המפה".

לקראת הכניסה לעזה הוא שוחח ארוכות עם הלוחמים: "כמובן, יש שאלות, וזה חיובי, הם בוגרים מאוד. יש שאלות – אבל כשכולם עוצמים את העיניים, הם נזכרים בבוקר 7 באוקטובר ובאנשים שהם אוהבים".

ההכנות לפעולה במרחב שיש

בו חטופים

מבחינת החטופים, אילו התאמות אתם עושים? הסברתם להם את המורכבות?
"כן, לחלוטין, בכל המאמץ ההתקפי מה שיושב לנו בראש הוא הדרך להגיע להישג מבצעי עם הבנה שאנחנו מתמרנים במרחב עם חטופים מעל לקרקע ומתחת לפני הקרקע. יש כל מיני פעולות, לא אפרט. ברמה הכי בסיסית מדובר במודעות, כדי למנוע אירועי עבר".

"ברגע שמזהים אדם שאנחנו חושדים (שהוא חטוף), הלוחמים מבינים ומכוילים לכך", הוא מפרט. "אנחנו גם מביאים ומדייקים את המודיעין כדי לדעת, מהפיקוד ועד היחידה יש המון חלופות כדי לשמור על חיי החטופים וביטחון הכוחות לצד הישג משמעותי מבצעי. זה מורכב, אבל אם יש יחידה שיודעת לעבוד בצורה סלקטיבית ומדויקת, זה דובדבן".

לא רק מסתערבים: "מסכלים מאות פיגועים"

למשמע השם "דובדבן" רובנו מדמיינים חבר'ה שבשנייה אחת פושטים את בגדי ההסתוות ומסתערים כמו ב"פאודה". אבל למפקד חשוב להדגיש שליחידה יש גם יכולות אחרות, שהולכות לבוא לידי ביטוי בשלב הבא של הפעולה בעיר עזה ובמרכז הרצועה. "מעבר לסערוב, היחידה מתמחה בפשיטה – יש לנו יכולות צליפה, פריצה, רחפנות וגם רחפנות מתאבדת", הוא מצהיר.

"ההיבט המשמעותי ביותר הוא הגמישות, התחבולה, היכולת להסתכל במרחב ולהביא מצב אחר – זו המהות העיקרית של היחידה בעזה. הלוחמים ברמה גבוהה מאוד, היחידה בנויה באופן כזה שהיא יודעת להרכיב כוחות למשימה ספציפית ולהביא יכולות לקצה. כל כוח ייעודי שקיים ביחידה יודע להיות מחובר לאחת מפלגות הפשיטה ולהביא דברים משמעותיים לשטח".

"לדעתי זו היחידה הכי מבצעית בצה"ל, אני חושב שאין עוד יחידה בצה"ל שנמצאת בקצב ורצף מבצעים כמו דובדבן", הוא מתגאה. "אנחנו מסכלים מאות פיגועים, עוצרים 400 יעדים בשנה. זו יחידה שעבדה גם בעזה וגם בלבנון, הייתה חלק גדול מכיבוש מחנות הפליטים בצפון השומרון. אני מכיר את רוב היחידות בצה"ל, יחידה אחרת שעובדת באופן הזה ושומרת על הייחודיות והקצב של היחידה בסטנדרט כזה גבוה – לא ראיתי".

והוא יודע למי צריך ללכת הקרדיט: "הלוחמים שמשרתים ביחידה הם אנשי מקצוע, רובם בשירות קבע ארוך לומדים את המקצוע של הסערוב ולוחמה, ויש להם יכולות אחרות, גדולות מאוד. אחד הדברים שמאוד מאפיינים את היחידה הוא הגמישות והיכולת להתאים לסיטואציות. לוחם דובדבן זה לוחם קומנדו מאוד מיומן שיודע לעבוד בפעילויות מורכבות, יודעים להוציא פעולות בזמן קצר, אנשים מאוד גמישים והתקפיים שיודעים להביא את היכולות שלהם: זריז, גמיש וחותר למגע".

"המון הקפצות, אירועים מתפרצים"

איך נראית הפעילות בשגרה באיו"ש?
"אנחנו תופסים כוננות מבצעית בכל ימות השנה, יש שלוש פלגות מבצעיות שפועלות לפי כל התרחישים – תופסים כוננות לאירועים מתפרצים, עובדים לפי תוכנית סיכול של יעדים מורכבים שביצעו פיגועים. מפל"ג (מפקד פלוגה) יכול למצוא את עצמו עם המון הקפצות: אין הרבה שבתות מלאות בבית, ובכל זמן נתון אתה עלול למצוא את עצמך באירוע מבצעי. אנחנו שומרים על כשירות גבוהה: לוחם דובדבן מתאמן סדר גודל של שבועיים, לאחר מכן שבועיים פעילות מבצעית ואז שוב".

"הם נדרשים לאופי ולקשיחות", הוא אומר על לוחם דובדבן האידיאלי. "יש ביקוש גבוה להגיע לכאן. מה שיוצא בתקשורת הוא חלקי אבל מי שמכיר את היחידות בצה"ל מבין את המבצעיות של דובדבן בפעילויות מורכבות ומיוחדות באופן יום-יומי".

ולמי שחולם להיות ביחידה, הוא מסביר: "מגיעים דרך גיבוש מטכ"ל או שייטת. יש לנו אנשים בגיבושים שבוחנים, ולאחר מכן הם מתקבלים. אנחנו פותחים בין צוות לשניים, אחרי שנה וארבעה חודשים של מסלול אתה מוסמך, ואז יש שיבוצים בפלגות לוחמות או מקצועיות – למשל צליפה או רחפנות. המסלול הוא בין שנה ושמונה חודשים לשלוש שנים".

סא"ל א' התגייס ב-2006 לסיירת צנחנים, ועם השנים התקדם. על דובדבן הוא מפקד כבר יותר משנה. "זו תחושת שליחות. יש סיפוק מבצעי, שמבחינתי אין דבר טוב כזה, והאנשים שיש ביחידה הם הטובים ביותר בצבא, עושים דברים מדהימים. אנשים לעולם לא יבינו איך עושים את הקסם הזה, ומי שבפנים רואה שהכול זה האנשים, אין דבר כיף יותר מלפקד על היחידה הזאת". ועם שני ילדים קטנים בבית, בני 3 ושנה וחצי, הוא יודע למי מגיע לא פחות קרדיט מכל לוחם: "אשתי אישה חזקה ומדהימה, היא מגדלת את הילדים ומבינה היטב מה אני עושה".

כל הפרטים בכתבה הותרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.