שלוש שנים ברוך בן יגאל חיכה לרגע הזה. הוא לא זז מהמיטה בחדר הלידה של אשתו הטרייה דניאלה, והמתין לבנם המשותף. איתם בחדר נמצאת גם התמונה של בנו, עמית בן יגאל ז"ל.
לפני שלוש שנים נפל עמית בן יגאל במהלך פעילות מבצעית. בן 21 היה במותו, חודש לפני השחרור, בן יחיד לאביו. הוריו נפרדו כשהיה בן שנה ומאז גידלו אותו יחד בשני בתים נפרדים. עבור ברוך הוא היה כל עולמו.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
לאורך השנים ברוך בחר לא להתחתן שוב ולא היו לו עוד ילדים. אבל דווקא אחרי נפילתו של עמית, נולד בו הרצון לזוגיות חדשה וילד נוסף. ב"אולפן שישי" לווינו את מסע החיפושים שלו, עד שמצא את דניאלה.
הפרקים הקודמים במסע של ברוך - מעקב "אולפן שישי":
"אח לעמית! ישתבח שמו"
דניאלה בת 30 מבית שמש, גרושה עם שני ילדים קטנים - ולמרות הפערים השניים התאהבו. "זה היה קליק מיידי", ברוך הודה, "היא הצליחה בשניות בגוף לחדור מבעד לשיריון ופשוט זרמתי עם זה".
כשדניאלה נכנסה להריון והתגלה כי מדובר בבן, ברוך הכריז בהתרגשות: "אח לעמית, אח לעמית! ישתבח שמו". מאז אותה בדיקה הם לא החמיצו אף סיבה למסיבה. וכשדניאלה כבר הייתה בתחילת החודש התשיעי – ברוך עשה חזרות אחרונות לקראת החופה.
"אלה רגשות מעורבים כמובן, שלוש שנים אחרי אסון כל כך גדול שפקד אותי צועדים בשביל הלבן ויצעדו איתנו היום שני הילדים של דניאלה, הילד המשותף שלנו", הוא הסביר, ודניאלה הוסיפה: "ועמית איתנו".
וברוך מצהיר: "המסר הגדול זה אמונה - גם כשקורה לך אסון גדול, מה שנקרא לנשום שנייה עמוק. מי היה מאמין שאני אחייך, בהתחלה החיוך לא יצא לי, לא יצא לי החיוך".
עכשיו אתה לא מפסיק.
"ברוך השם. זכיתי. אני אחד הגברים היחידים שיכול להגיד לאראלה ממפעל הפיס 'אל תתקשרי אליי, זכיתי'".
כשעמית ביקש: "שאבא היקר יתחתן"
לאורך השנים מאז שאיבד את בנו – ברוך זכה לחיבוק גדול וחם: מבני המשפחה שלו, מחברים, מהחברים של עמית לצוות ("הם האושר שלי") וגם מאנשים זרים, שהפכו למשענת בימים הקשים. עכשיו, כולם באו לשמוח איתו. "הפכת את הקערה על פיה, אני גאה בך", אומרת לו עירית אורן גונדרס, מייסדת אור למשפחות, "ואני גאה בך ואתה ניצחון הרוח ואני אוהבת אותך".
גם נאוה, אימו של עמית, הגיעה לחופה. אחרי חיבוק חם, ברוך אומר לה: "האירוע הזה בזכות הודעה אחת קולית של הבן שלנו, בזכות הודעה אחת קולית כל הערב הזה". באותה הודעה קולית נשמע עמית אומר: "הבקשה היחידה שאני רוצה שתתגשם עוד השנה, שאבא שלי היקר יתחתן עוד השנה ואם לא השנה בשנה הבאה אבל שיהיה בקרוב".
דניאלה הלכה לחופה עם צרור בלונים שעליהם נכתב "זוכרים אותך תמיד עמית" - והשניים הפריחו אותם ביחד לשמיים. בחופה ברוך עמד כשדגל חטיבת גולני על כתפיו.
"ברוך הבא, כמה התפללתי עליך"
שבועיים חלפו, והשניים היו בחדר הלידה. "את גיבורה שתדעי את זה, גיבורה אמיתית", הוא אומר לדניאלה הכורעת ללדת. לאחר כמה דחיפות ודמעות, ברוך הנרגש מזיל דמעה ואומר לבנו שהגיח לעולם: "ברוך הבא, ברוך הבא, נשמה שלי - כמה התפללתי עליך אצל עמית, ביקשתי ממנו שישמור עליך".
אם הייתי אומר לכם לפני שנה שתעמדו פה היום עם ילד משותף?
דניאלה: "לא, לא... עברנו חתיכת דרך"
ברוך: "אני לא מאמין שאני תופס מוצץ, סופר כפות של מטרנה ומים חמים ולהרתיח את הזה - אני עושה את זה וצוחק חופשי". שבוע לאחר מכן, בברית, הוא חושף את שם הבן - אור חי, כשדגל גולני שוב על כתפיו וכשעל הכיפה לראשו כתוב "ברוך אבא של עמית".
ובמבט לאחור הוא מנסה לעכל: "בשלוש השנים האחרונות הייתי כל כך למטה, כל כך למטה. מי היה מאמין שבמקום הקשה ביותר, משם אני אתחיל לעלות מדרגה אחר מדרגה אחר מדרגה לפסגות של אושר. אין לזה הסבר הגיוני, למה שעברתי, אין לזה הסבר הגיוני. זה נס!".