ההורים גידלו אותם כדבר היקר להם מכול. אך לאחר שבגרו, אותם ילדים החליטו לחיות על חשבון הוריהם הקשישים, להשתלט להם על הבית, על הרכוש ועל הכסף בבנק. ההורים המבוגרים, חלקם בעלי ממון ונכסים רבים, מצאו עצמם מרוששים וחיים חיי עוני ועליבות. היחס הזה של ילדים כלפי הוריהם מותיר את הקשישים לא רק חסרי כול, אלא גם שבורים נפשית, מנסים להבין איך דווקא האדם הקרוב אליהם ביותר הוא שפגע בהם בכזו אכזריות.

לרוב רק אחרי שההורה נפטר מתחילים קרבות הירושה. אבל המקרים שהגיעו לידי מגזין N12 מראים איך ילדים מנסים להשתלט על ההון של ההורה בעודו בחיים. למעשה, מדובר באלימות כלכלית של ממש, והאתגר הוא שרוב הקשישים פשוט מתקשים להודות שזה מה שהם חווים. אך יש מי שנפל להם האסימון – והחליטו להשיב מלחמה.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

רושש את אביו וקנה רכב יוקרה וטיסות לחו"ל

כשאימו של דן (שם בדוי), בן יחיד להוריו, נפטרה, הוא המשיך לטפל באביו ולדאוג לו. אך הדאגה הזו הפכה עד מהרה לניצול כלכלי ובריאותי אלים, והאב לא האמין מעולם שכך ינהג בו בנו. "לאחר שנפטרה האם הצליח דן לשכנע את אביו שהוא לא בקו הבריאות ושעליו להעביר את כל ההתנהלות הכלכלית והבריאותית שלו לידיו", נזכרת עו"ד זהר רון בסיפור שזעזע אותה.

האב, שסמך בעיניים עצומות על בנו יחידו, השיג אישור מרופא המשפחה שהוא זקוק לאפוטרופוס. הבן פנה לבית המשפט כדי שיאשר את המינוי שלו. "מהרגע שהבן קיבל את האפוטרופסות על האב, חייו של אביו הפכו לגיהינום", אומרת עו"ד רון. "הוא טען לאלימות כלכלית. הבן עשה בכספו של האב כבכספו שלו, קנה מכונית חדשה ויוקרתית, עשה שיפוץ מקיף בבית, בילה הרבה בסופי שבוע ובטיולים לחו"ל. בשלב מסוים אמר הבן לאבא שלו: 'אתה תקבל ממני דמי כיס בסך 100 שקל לשבוע, זה אמור להספיק לך. יש לך בבית הכול, אין לך צורך לבזבז'".

בן נוהג ברכב יוקרה (צילום: 123rf)
הבן קנה רכב יוקרה - מהכספים של אביו הקשיש והחולה. אילוסטרציה | צילום: 123rf

האב המאוכזב, שלא האמין שהוא בעצמו גידל את האויב שלו, הגיש באמצעות עו"ד רון בקשה לביטול האפוטרופסות של הבן וביקש שהכספים הרבים שחסך ישמשו להעברתו לדיור מוגן יוקרתי, שבו ידאגו לכל מחסורו. "כל זה לא הספיק לבן, שהמשיך לטעון כי האב לא צלול בנפשו ועליו להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי", מספרת עו"ד רון. "האב בתגובה טען בבית משפט כי הכסף עיוור את בנו, שהיה מעוניין רק ליהנות מהממון והפסיק לדאוג לאביו". לאחר ביטול האפוטרופוס עבר האב לבית אבות והקשר עם הבן נותק.

"תפסה" את החדר המונגש בבית האם הנכה – וסירבה לעזוב

המקרה הבא היה חמור עד כדי כך שגרם לאם הקשישה לדרוש מבית המשפט שיוציאו את בתה מהבית שלה – לאחר שזו סירבה לעזוב. האם הקשישה ריחמה על בתה שעברה גירושים והחליטה להכניס אותה לביתה, מספרת עו"ד אפרת פריימן, העוסקת בתחום משפט וזקנה.

אישה זקנה על כיסא גלגלים (צילום: 123rf)
כשהטיפול בהורים הופך לאלימות כלכלית. אילוסטרציה | צילום: 123rf

כעבור כמה שנים שבהן גרה עם אימה המבוגרת, סירבה הבת להתפנות – אף שמצבה של האם הידרדר והיא כבר נזקקה למטפלת סיעודית. נוסף על כך, הבת לא הפסיקה לריב עם המטפלות, והן עזבו את המשרה ואת הבית פעם אחר פעם.

ואם זה לא מספיק, הבת התמקמה בחדר השינה הצמוד לאמבטיה המונגשת, כשאימה היא זו שנזקקה לכיסא גלגלים, וגם לא השתתפה בעלויות מגוריה בבית האם. באמצעות עו"ד פריימן הגישה הקשישה תביעה בבית המשפט כדי שהבת תעזוב את ביתה. לבסוף האם קיבלה את מבוקשה והבת אכן נאלצה לעזוב.

השתלט על הנכסים והכסף של אימו ניצולת השואה והותיר אותה בדירה מוזנחת

ניצולת שואה דמנטית, כיום בת 102, הפכה גם היא לקורבן ניצוּל של בנה, מהמר כפייתי ושתיין שעם השנים רוקן את חשבון הבנק של אימו, כפה עליה לחיות במחיצתו וגזר עליה חיי עוני ועליבות בדירה מוזנחת ומעופשת. לקשישה שלוש דירות והכנסות בסך 20 אלף שקל לערך בחודש, מקצבאות הפנסיה של בעלה שנפטר.

בנה בן ה-60 החל עם השנים לנצל את מחלת השכחה שלה, והיה לוקח אותה בכל שבוע לבנק ומושך איתה את הכספים הרבים שהיו שם. לפני כעשור אף מכר את דירתו כדי לפדות את חובותיו לשוק האפור ועבר להתגורר עם האם.

 

זקנה מסכנה (צילום: 123rf)
קשישה עם שלוש דירות הדרדרה לעוני בגלל הבן המהר. אילוסטרציה | צילום: 123rf

"עם הזמן השתלט הבן על זהות אם ועל כרטיס האשראי שלה והפך להיות אלים כלפי אחותו, שדאגה לה. הוא אסר עליה להביא לאם מטפלת", מציינת עו"ד לירית אביטל בר נתן, שייצגה את בתה של ניצולת השואה. "האם הייתה בריאה פיזית, אך כאמור דמנטית. באחד מהביקורים של הבת בדירת האם, כשאחיה לא היה נוכח (היא חששה ממנו), היא נחרדה לגלות דירה מוזנחת, מעופשת ומסריחה ומקרר ריק. לאור הכנסותיה הייתה האם אמורה לחיות ברווחה כלכלית. התברר שהבן פנה אל השוכרים בשתי הדירות האחרות של האם ונטל לעצמו את השכירות במזומן".

לאחר שנים החליטה הבת לעשות מעשה, ואף שחששה מאחיה, היא פנתה לבית המשפט לענייני משפחה להתמנות לאפוטרופסית על רכושה וגופה של האם. בשל הסכסוך בין האחים מינה בית המשפט את הבת לאפוטרופוסית על גופה של האם וכן מינה אפוטרופוס חיצוני על רכושה. הבת דאגה להעביר את אימה לבית אבות מכובד כדי שתחיה בכבוד. הבן פונה מדירת האם ושלוש הדירות הושכרו בידי האפוטרופסית.

השליך אשפה מסריחה בחצר בית הוריו – והורה גם לנכדים לעשות זאת

כשהכסף מגיע מהר מדי ובקלות, זה עלול להרוס משפחות. כך היה במקרה של זוג הורים במשפחה אמידה ממרכז הארץ שמחזיקים בחברה מצליחה וביקשו לחלוק עם ילדיהם את ההצלחה. הבן הגדול (42), שנחשב לילד "המוצלח" שלהם ועבד בחברה המשפחתית שהקימו לפני 30 שנה, החל למרר את חייהם באופן הדרגתי והתלונן בעיקר שההורים שלו לא עשו בדיוק מה שהוא אמר. 

זקן בלי כסף ובנו (צילום: 123rf)
"100 שקל דמי כיס בשבוע, זה יספיק לך אבא". אילוסטרציה | צילום: 123rf

הסכסוך המשפחתי נסב על חלוקת הכספים לילדים האחרים והחמיר בעקבות הלחץ שהפעיל הבן לקבל לידיו סכומי עתק ומניות בחברה. הסכסוך הלך והסלים: הבן, שגר ביחידת דיור סמוך להוריו בתוך הנחלה שלהם, החל להפריע באופן בוטה לאחיו, שגרים גם הם באותה נחלה, בתקווה שיעזבו את בתיהם לאט-לאט ושיוכל להשתלט על הכול. 

"הוא הרס להורים שלו את הגינה, שפך בגינה חומצות, זרק להם זבל בגינה והורה גם לילדיו (הנכדים שלהם) לעשות זאת", מספרת עו"ד אווה שטיינמץ, המייצגת את המשפחה. "הוא גם זרק מביתו לחצר שלהם אשפה מסריחה והשמיע מוזיקה בעוצמה מטורפת בשבת ובלילות. בלית ברירה, לבקשת ההורים – הוגשה נגדו בקשה לצו הגנה ולמניעת הטרדה מאיימת".

"הבן הורחק מהנחלה, פוטר מהחברה – ולמרות הקושי הרב של ההורים, דווקא הליכים קשים אלו הביאו אותו 'ליישור קו' עימם ועם אחיו", מוסיפה עו"ד שטיינמץ. "טיפול משפטי מהסוג הזה משקלל דפוסי התנהגות 'טרוריסטיים' של ילדים כוחניים כלפי הורים שתמיד רגישים ודואגים לילדים ולא יכולים להעלות בדעתם 'לגרש' לכאורה ילדים ונכדים מביתם. אולם כשחוצים את הקווים ונוהגים באלימות מילולית, נפשית ואף פיזית, גם ההורים הכי רכים וניתנים לסחיטה לכאורה מבינים את הגבולות ומאפשרים לנו להפעיל את הכילים המשפטיים המאוד יעילים".

האב התקשה לתמוך בילדיו כלכלית – הם "נקמו"

למשה, כבן 70, שני בנים, שתי בנות ושישה נכדים. לאורך ימי חייו היה אדם אמיד ומסודר אשר תמך כלכלית בילדיו לפי צורכיהם. לפני כמה שנים ביקש ממנו אחד מבניו הלוואה לצורך הקמת עסק. משה לא האמין בהצלחה של עסק מהסוג שבחר בנו, ובחר שלא להלוות לו את הכסף. "ברגע הזה עלו יחסיו עם הבן על שרטון", מספר עו"ד ישי מויאל. באותה תקופה עבר משה תאונה אשר מנעה ממנו להמשיך לעבוד, והוא החל להתקיים מכספי הביטוח ומחסכונותיו, שהצטמצמו מדי חודש. עם השנים הביאו בניו של משה ילדים, ומפאת העובדה שלא היה יכול עוד לתמוך בהם כלכלית מפאת מצבו – הם התאגדו נגדו וניתקו איתו כל קשר. "חמור מכך, הם מונעים ממנו לראות את נכדיו הקטנים, אפילו לא לכמה שעות", מציין עורך הדין.

איש זקן עצוב (צילום: 123rf)
כשהכסף מגיע מהר מדי ובקלות, זה עלול להרוס משפחות. אילוסטרציה | צילום: 123rf

התאונה שעבר משה פגעה ביכולת הקוגניטיבית שלו ובזיכרון שלו. "משה נמצא היום במצב מתסכל. הוא איננו יודע מדוע ילדיו מסרבים לעמוד איתו בקשר. ממה שהוא זוכר, המצב הידרדר לאחר שעבר את התאונה ונאלץ להפסיק לעבוד", מוסיף מויאל. כמה מנכדיו הוא לא ראה מעולם. "ניתוק הקשר הביא לידי מצב שמשה כיום לא בטוח כמה נכדים יש לו מלבד אלו שהוא יודע עליהם. הוא לא יודע היכן חלק מילדיו מתגוררים".

לבית המשפט לענייני משפחה במחוז המרכז הוגשה מטעמו של משה תביעה לחידוש הקשר עם הנכדים. "בתי המשפט לענייני משפחה פסקו לא אחת ש'סבא' הוא לא רק ייחוס אלא 'מוסד' משפחתי, וכפי שיש לסב חובות כלפי נכדיו (לדוגמה, תשלום מזונות אם ההורה איננו יכול לשאת במזונות ילדיו), כך יש לו זכויות בקשר לנכדיו הקטינים", אומר עו"ד מויאל. "משה מתכוון להילחם על זכותו לפגוש את נכדיו, ושהם בערוב ימיו יכירו אותו ויזכרו שיש להם סבא".

חזרה מאשפוז וגילתה שבתה החליפה מנעול ומתכוונת למכור את הדירה

זוג הורים שעלה ארצה מברית המועצות רכש דירה בשנות ה-90 המוקדמות, אך משיקולים כאלה או אחרים הדירה נרשמה על שם הבת. בפועל התגוררו בדירה ההורים – הבעלים של הדירה. לפני כשנתיים נפטר האב, והאם נותרה לגור לבדה בדירה.

אלא שלפני כחצי שנה חלה הידרדרות במצבה הרפואי של האם, והיא אושפזה בבית החולים. כשהשתחררה גילתה שנותרה ללא כלום וללא קורת גג. "בצעד אגרסיבי אמרה לה בתה שחפציה הוצאו מהדירה ושהדירה תימכר לאחרים", מציין עו"ד אברהם קורחוב, שייצג את האם בהמשך. "האימא המזועזעת גם גילתה שהמפתח לביתה הוחלף".

קשישה עצובה (צילום: 123rf)
כשהילדים מנסים להשתלט על ההון של ההורה בעודו בחיים - ואף לאשפז אותו. אילוסטרציה | צילום: 123rf

האם ועורך הדין הציגו לפני בית המשפט הקלטות שבהן הבת מודה שהדירה שייכת לאימה. אך הבת לא ויתרה, ובצעד נוסף היא פנתה במקביל לבית המשפט בבקשה למנות לאימא שלה אפוטרופוס. "היא עשתה זאת כדי לטעון שהאם לא כשירה להגיש תביעה", מוסיף עורך הדין קורחוב. "בית המשפט קיבל חוות דעת מפסיכיאטר שקובעת שהאם צלולה לחלוטין".

השותף הסמוי והקשר לאלימות כלפי נשים

עו"ד פריימן מציינת שלמעשי האלימות והניצול בתוך המשפחה יש גם שותף סמוי – הבנקים. "בחלק מהמקרים הבנק ממליץ לבעלי החשבון הזקנים שיכניסו את בנם או בתם כשותפים לחשבון הבנק, במקום להמליץ על מתן ייפוי כוח בנקאי מוגבל. במקרים שבהם הכניסה לחשבון למטרות סיוע עוברת את הגבול והופכת לניצול או השתלטות, השותפים החדשים פשוט מסרבים לצאת או דורשים את חלקם בשותפות (המדומה) כתנאי לפרישה מהחשבון. נשמע לכם מוכר? זאת אלימות כלכלית", היא מזהירה.

חלק מהתופעות, נגד קשישות בפרט, הן המשך לאלימות שהן חוו במהלך חייהן. "כלכלית, לעת זקנה ועקב התאלמנות, נשים אלה אמורות לזכות בעדנה וברווחה כלשהן, שכן הבעל אשר מנע מהן גישה לכספים או שימוש בהם הלך לעולמו", מסבירה עו"ד פריימן. "אלא שבמקרים רבים הילדים, אשר ספגו כל השנים את המסר כי אימם חסרת כישורים לניהול כספים – נכנסים בנעליו של האב". 

אישה זקנה על כיסא גלגלים (צילום: 123rf)
"האימא המזועזעת גם גילתה שהמפתח לביתה הוחלף". אילוסטרציה | צילום: 123rf

במחקרים רבים המודדים חשיפה של נשים לאלימות, מתעלמים מסוגי האלימות הלא פיזיים כגון הזנחה או ניצול כלכלי, ולפיכך נוצר עיוות בתוצאות, ונדמה כי ככל שעולה גיל האישה, כך פוחתת האלימות כלפיה. אבל האמת היא שאלימות כלפי נשים, טוענת עו"ד פריימן, משנה את צורתה ככל שעולה גיל האישה. העלייה בגיל חושפת את הנשים לצורות האחרות של אלימות, כמו ניצול כלכלי, סחטנות רגשית או הזנחה מצד הילדים.

מה לעשות אם חוויתי אלימות כלכלית?

"נשים קשישות רבות נמנעות מלבקש עזרה", מספרת עו"ד פריימן. "בין הסיבות לכך: בושה, תלות כלכלית בפוגע, ביטחון עצמי ירוד, היעדר מודעות, היעדר תמיכה מבני משפחה, האשמה עצמית, הגנה על הפוגעים (במיוחד כאשר מדובר בילדיהן), תלות בשירותי הבריאות בסביבת המגורים וקבלת הנורמות החברתיות".

אז מה ניתן לעשות? "חשוב שעורכי הדין המטפלים במקרה יידעו לזהות אותו כאלימות כלפי קשישים. הטיפול אינו דומה לטיפול באלימות בין בני זוג, גם לא מאפייני הצדדים, וכך גם לא הפתרונות".

עו"ד אפרת פריימן (צילום: ארקדי רסקין)
"יש מקרים שהילדים, שספגו את המסר שאימם חסרת כישורים לניהול כסף, נכנסים בנעלי האב". עו"ד אפרת פריימן | צילום: ארקדי רסקין
עו"ד זוהר רון (צילום: יעל צור)
"מהרגע שהבן קיבל את האפוטרופסות על האב, חייו של אביו הפכו לגיהינום". עו"ד זהר רון | צילום: יעל צור

מרבית המתעללים בקשישים הם בני משפחה – בני זוג וילדים בוגרים. התעללות בקשישים יכולה לכלול אלימות כלכלית כמו אי-סיפוק צרכים או גנבה, אלימות רגשית ונפשית כמו הזנחה, ניתוק קשרים, סחטנות, צעקות ובמקרים מסוימים האלימות מתבטאת במניעת תרופות או מתן מינון יתר. זאת לצד מכות או אלימות מינית: אונס, חשיפה, נגיעות בלתי רצויות.

עו''ד אברהם קורחוב (צילום: ארקדי רסקין)
"הבת ניסתה לטעון שהאם לא כשירה להגיש תביעה". עו''ד אברהם קורחוב | צילום: ארקדי רסקין
עו''ד לירית אביטל בר נתן (צילום: אביגיל עוזי)
"עם הזמן השתלט הבן על זהות אם ועל כרטיס האשראי שלה". עו''ד לירית אביטל בר נתן | צילום: אביגיל עוזי
עו"ד ישי מויאל (צילום: רפי פריזי)
"הסבא איננו יודע מדוע ילדיו מסרבים לעמוד איתו בקשר". עו"ד ישי מויאל | צילום: רפי פריזי

במקרה שהקשיש או מי מבני משפחתו מזהים כי הוא חווה אלימות כלכלית, על האדם הזקן לפנות לרווחה, לעובדת סוציאלית שמתמחה בקשישים. ניתן לפנות גם לאחת מהעמותות שמתמחות בטיפול בקשישים – כגון מרווה (משפט, רווחה והעצמה), כן לזקן, נעמת, ויצו – או לעורכי דין המתמחים במשפט וזקנה.