ל' מירושלים עלתה לאוטובוס של חברת אגד לנסיעה שגרתית בתוך העיר – ולא יכלה לדמיין איך הנסיעה הזו תיגמר. היא רכשה כרטיס "נסיעה קצובה" לשימוש חופשי של כשעה וחצי בשירותי התחבורה הציבורית. לאחר שסיימה את עיסוקיה בשוק מחנה יהודה, עלתה לקו 18 של אותה חברה, ונכנסה לאפליקציה שדרכה רכשה את כרטיס הנסיעה – כדי לבדוק כמה "זמן קצוב" נותר לה. כשהבינה שהכרטיס עדיין בתוקף המשיכה בלב שקט למושב, אך כאשר עלו הפקחים לאוטובוס המצב הסתבך.
זה קרה כמה תחנות לאחר של' עלתה לקו. שני הפקחים החלו בבדיקת תיקוף הנסיעות לנוכחים. ל' הגישה את הטלפון שלה לפקחים והראתה להם את כרטיס הנסיעה, שנרכש פחות משעה וחצי קודם לכן. שניות לאחר מכן הופתעה כשהפקחים הודיעו לה – לא תיקפת את הנסיעה הנוכחית, העובדה שאת בתוך טווח הזמנים של הנסיעה לא רלוונטית ואת מקבלת דוח. ל' ניסתה להסביר לפקחים את הסיטואציה והתלוננה שמכיוון שכרטיס הנסיעה שלה בתוקף – כפי שהם ראו – אין הצדקה לרשום לה דוח.
מכאן, מספרת ל', החלה לדבריה מסכת ייסורים שנמשכה זמן רב. לאחר דין ודברים עם הפקחים הופתעה הנוסעת כשהפקחית הורתה לנהג האוטובוס לעצור לאלתר ולנעול את דלתות האוטובוס. לא רק ל' ננעלה, אלא גם נוסעים אחרים. בכתב התביעה מתאר עורך הדין אסף זוהר, המייצג את ל', את השתלשלות האירועים החריגה:
"לאחר כ-20 דקות בערך שוחררו הנוסעים שאותם סגרה הפקחית. ל' נותרה נעולה והרגישה כ'בת ערובה', לאחר קרוב ל-45 דקות החלה לחוש ברע. היא התחננה לרדת מהאוטובוס כדי להתפנות ונתקלה באטימות מוחלטת למצבה הקשה. בסופו של דבר היא נאלצה לעשות את צרכיה על רצפת האוטובוס, סמוך לדלת האחורית, כאשר עוברים ושבים רואים אותה", נטען בתביעה שהוגשה.
"ל' התחננה לרדת מהאוטובוס כדי להתפנות ונתקלה בתגובה מזעזעת ובאטימות מוחלטת למצבה הקשה. בסופו של דבר היא נאלצה לעשות את צרכיה על רצפת האוטובוס"
תיעוד התקרית – "צריכה שירותים, אני 40 דקות פה":
"הילדות נשארו עם הדמעות והדוחות"
כשהסיפור החריג של ל' הגיע למערכת N12, עדיין לא ידענו שמדובר בתופעה של ממש. מבדיקה ראשונית עלה כי אירועים דומים קורים באופן יום-יומי. במסגרת הבדיקה שוחחנו עם עשרות אנשים מרחבי הארץ, חלקם הופתעו בעצמם מגודל התופעה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
בין התלונות עלה גם סיפורו של הסופר ינץ לוי, שכתב פוסט ויראלי עליו. "פרסמתי מה שקרה לבתי בת ה-11 ולחברותיה באוטובוס ברחובות ואז הבנתי שהסיפור שלה הוא 'מקרה קל' לעומת אחרים", סיפר לנו השבוע לוי. לדבריו בתו וחברותיה רצו להתיישב ורק אז לתקף, כדי שלא ליפול, אך את הפקחים זה לא עניין. "הילדות בכו, התחננו שהפקחים יתקשרו להורים שלהן, אבל הלב הגס והמגעיל של הפקחים לא הקשיב, ופשוט השאירו אותן עם הדמעות ועם הדוחות", כתב לוי.
"זה היה מטלטל ומשפיל"
מבין התלונות עלו טענות על עצירה ממושכת של הנוסעים בלט מקרה דומה שקרה לגאולה ולשני ילדיה הקטנים: השלושה עלו לאוטובוס אגד באחת מתחנות הבירה וחיפשו מקום לשבת. גאולה הספיקה לתקף רק את כרטיס הרב-קו שלה והנחתה את אחד מבניה למצוא מקום ישיבה, מכיוון שהאוטובוס החל לנסוע. זמן קצר לאחר מכן עלו שני פקחים. הם החלו לבדוק את הנוסעים, הגיעו לגאולה וביקשו את פרטיה כדי לרשום לה דוח שכן לא תיקפה את הנסיעה של אותו בן.
"זה נראה כמו איזה אירוע קטן, 'בסדר יאללה אפשר לחשוב מה קרה?' לא, זה היה חזק, זה היה מטלטל וזה היה משפיל"
כשהתעקשה שלא למסור את פרטיה, והסבירה לפקחים שהכרטיס של בנה לא מתוקף רק בשל חוסר תשומת לב של אם שעלתה לאוטובוס עם מנשא ושני ילדים קטנים, החליטו הפקחים להזמין ניידת משטרה. באותו הזמן ניסתה גאולה לרדת מהאוטובוס, אך גם במקרה הזה הורו הפקחים לנהגת האוטובוס לנעול את הדלתות.
איך הרגשת באותם רגעים?
"זו הייתה חוויה ממש קשה, ממש השתתקתי – תחושת חוסר האונים משתקת. הבן הקטן שלי ממש נצמד אליי והיה מבוהל. גם ניגשתי להגיש תלונה במשטרה יומיים אחרי האירוע. השוטרים אמרו לי שאני לא יכולה למנוע מהפקחים לתת לי את הדוח, אבל הם כאן פותחים לי מספר אירוע, ואם ארצה אוכל ללכת להגיש תלונה כי להרגשתי הפקחים 'כלאו' אותי ופלשו לי למרחב".
ומה אמרו בתחנת המשטרה?
"שם דווקא לא נתנו לי להגיש תלונה, השוטרת אמרה לי שאני ה'פושעת' בסיפור, ממש במילה הזאת. היא אפילו אמרה שלפקחים מותר להתנהג כמו שהם התנהגו, שמותר להם להיכנס לי למרחב האישי כדי שלא לתת לי לברוח. לא ייאמן בעיניי כמה זה משפיע על הנפש. זה אולי נראה כמו איזה אירוע קטן, 'בסדר, יאללה, אפשר לחשוב מה קרה?' – לא, זה היה חזק, זה היה מטלטל וזה היה משפיל". (תגובת המשטרה – בסוף הכתבה)
"תיקפת כי ראית אותי"
בלב האירוע הזה, ומקרים נוספים שחלקם מתוארים בכתבה הזו, עומדת בעיה מהותית אחת: על פי תקנות המפקח הארצי על התעבורה, הפקחים לא אמורים לנעול או "לכלוא" אנשים בתוך אוטובוסים, גם אם הם לא תיקפו או מסרבים להזדהות.
אבל יש כאן פער מסוים, לא? מה יעשה פקח אם אדם לא מזדהה לפניו?
"בשנת 2018 ניסו להסדיר את העניין ולתת לפקחים סמכויות כמו לעכב אדם, אבל זה נפל. השנה זה עלה שוב ובדיוני התקציב נפל, במשרד התחבורה אמרו שיפעלו בנידון אולם לא עשו דבר", משיב עו"ד זוהר, "מה שאומר שפקח לא יכול להפעיל שום סנקציה על אדם שלא מוכן להזדהות בפניו ולשתף איתו פעולה".
שיטה חדשה אחרת שנראה כי מצאו הפקחים היא לרשום דוחות לאנשים שכרטיס הרב-קו שלהם תוקף – אך לטענתם הוא "תוקף בזמן ביקורת". אגם, נערה בת 15, הגיעה בחודש שעבר עם חברותיה לתנועת הנוער ועם המדריכה שלהן לאחת התחנות בירושלים, כולן עלו לקו 20 ותיקפו את כרטיסי הרב-קו שלהן – באותה השעה. תחנה אחת אחרי כן עלו לדברי הבנות שתי פקחיות והחלו לבדוק את באי האוטובוס. אגם הגישה את הכרטיס שלה והוא עבר ללא כל בעיה, אבל אז הודיעה לה הפקחית: "את מקבלת דוח – תיקפת רק כשראית אותי עולה".
"היא הגיעה בוכה וחזרה ואמרה לי שוב ושוב, 'אימא, תיקפתי את הרב-קו, אני לא משקרת'. היא אמרה שהפקחית אמרה לה, 'את ראית אותי מהחלון, בגלל זה העברת את הרב-קו במכונה'"
חברותיה של אגם והמדריכה, ניסו להסביר לפקחית שהטענה שלה לא הגיונית מכיוון שכולן תיקפו יחד את הכרטיסים, אך לדבריהן הן קיבלו צעקות ויחס משפיל בתגובה. מצילומים שהגיעו לידי N12 נראה כי שעת התיקוף של אגם אכן זהה לשאר הבנות. אך בכל זאת הפקחית רשמה דוח לנערה, וזו חזרה הביתה נסערת וסיפרה לאימה את שאירע. "היא הגיעה בוכה וחזרה ואמרה לי שוב ושוב, 'אימא, תיקפתי את הרב-קו, אני לא משקרת'. שאלתי אותה מה בדיוק היה והיא אמרה שהפקחית אמרה לה, 'את ראית אותי מהחלון, בגלל זה העברת את הרב-קו במכונה'".
סיטואציה לא נעימה. איך הגבת?
"אמרתי לה שתירגע קודם כול וחיבקתי אותה, כי היא באמת הייתה נסערת וכועסת, לא הצלחנו בכלל להבין אותה. היא הייתה כל כך פגועה ולא הבינה למה הפקחית החליטה לתת דווקא לה דוח ואמרה לי, 'כל החברות שלי תיקפו, והיא החליטה פשוט לפנות אליי ולהאשים אותי'. היה לי עצוב לראות אותה ככה".
הגשתן ערעור?
"בטח. ערעור ומכתב של אימא של אחת הבנות שהייתה איתה וביקשה להיות עדה, צילומי מסך של התיקוף שמוכיחים שהיה באותה שעה כמו שאר החברות, מכתב של המדריכה – הכול. זה לא עזר והדוח לא בוטל".
"ניסיתי להסביר לה שזה לא נכון ולבקש בכל לשון של בקשה שתתחשב בי כי אני סטודנטית וחיילת בודדה לשעבר ואין לי איך לשלם. אבל היא התנפלה עליי באגרסיביות עם עוד פקח ורשמה לי את הדוח"
"הייתי בהלם"
עלמה מנדלבאום, סטודנטית באוניברסיטה העברית בשנות ה-20 לחייה, חוותה אירוע זהה. "אחרי ששמעתי כמה סיפורים על התנהגות הפקחים, לבסוף חוויתי את זה בעצמי", סיפרה ל-N12. "עליתי לאחר יום לימודים לאוטובוס מהדסה עין כרם לביתי. כרגיל, אין מקומות כלל וכלל ולוקח לי כמה רגעים לשבת ולתקף. לאחר נסיעה של שלוש דקות עולים הפקחים, התנפלות של חמישה או שישה מהם על אוטובוס אחד, ומתחילים לבדוק. ואז הפקחית אמרה לי שאני מקבלת דוח".
"כמובן שאלתי בהלם למה – והיא טענה שהיא הבחינה מעבר לחלון, כשהיא מחוץ לאוטובוס – שאני מתקפת. ניסיתי להסביר לה שזה לא נכון, ולבקש בכל לשון של בקשה שתתחשב בי כי אני סטודנטית וחיילת בודדה לשעבר ואין לי איך לשלם. אבל היא התנפלה עליי באגרסיביות עם עוד פקח ורשמה לי את הדוח".
עלמה כתבה פוסט על המקרה שלה, וכמו פוסטים רבים אחרים בנושא הוא תפס תאוצה – ועליו נוספו עשרות תגובות של אנשים שטוענים שקרו להם מקרים דומים. במקביל גילתה הצעירה שחבריה לקמפוס כבר התאגדו בנושא ופתחו במאבק בעקבות האירועים החוזרים נגד חברת אגד. "חשוב שהרשות המפקחת תהיה הוגנת ותבצע את עבודתה כפי שנדרש ממנה – ולא תיתן יד להתנהגות בריונית ואכזרית כלפי אזרחים שומרי חוק", אמרה עלמה וסיפרה על התחושות שלה לאחר המקרה: "באופן אישי הזדעזעתי מההתנהגות הלא אנושית של הפקחים, שפעם אחר פעם מתנהגים בצורה כמעט אלימה".
צעירה נוספת, ק', העידה לפנינו על מקרה מקומם שעברה גם היא: "רואים במפורש את השעה שתיקפתי באפליקציה, בזמן שהפקח אמר לי שלא העברתי – הלכתי איתו למכונה והראיתי לו שזה אפילו לא מקבל את הכרטיס שוב – כי הנסיעה כבר מתוקפת. זה לא עניין אותו והוא לא הקשיב בכלל, הרגשתי ממש מושפלת, עומדים עלייך שלושה אנשים, מתנהגים בתוקפנות וצועקים, כולם מסתכלים – פשוט הרגשה נוראה". גם ק' העלתה פוסט בפייסבוק והופתעה מההד שזה עשה. "עשרות שיתופים ומעל מאה תגובות עם אנשים מתוסכלים שטענו שקרו להם מקרים דומים. כל מה שחשוב לי הוא שזה לא יקרה לאדם מבוגר או מוגבל, אם אני הרגשתי כל כך נורא, כואב לי לחשוב על חלשים יותר".
"עוצרים ואומרים: אף אחד לא יורד"
סיוון, צעירה מירושלים, מעידה שהיא נוסעת קבועה בתחבורה הציבורית. בשבועות האחרונים גם היא הבחינה בתופעת "התנפלות הפקחים על אוטובוסים" ואפילו תיעדה כמה מקרים. "הם עוצרים את כל האוטובוס במשך דקות ארוכות, לא אכפת להם שזו שעת בוקר ואנשים ממהרים לעבודה, בודקים את כולם ויורדים", סיפרה ל-N12. כמו נוסעים אחרים שאיתם שוחחנו לצורך הכנת הכתבה, גם העידה על מקרה דומה שהתרחש ברכבת הקלה בירושלים, המופעלת בידי חברת כפיר.
"באחת הפעמים עליתי עם ילדיי לאוטובוס, תיקפנו ועברנו לרכבת הקלה. שם עלה פקח והגשתי לו את שלושת הכרטיסים. הוא אמר שאחד מהם לא מתוקף ברכבת, הראיתי לו שזה עבר באוטובוס ואמרתי לו שאנחנו גם ככה בטווח של השעה וחצי, ולמה שהבת שלי, שממנה ביקשתי ללכת להעביר את הכרטיסים, תעביר שניים ואחד לא – הרי כולם כבר שולמו קודם לכן באוטובוס".
מה הוא ענה לך?
"הוא לא הגיב, רק רשם דוח על סך 180 שקל. הגשתי ערעור והוא נדחה. מאז הפכתי לחרדתית, הם עולים חמישה–שישה פקחים, עוצרים את האוטובוס ואומרים 'אף אחד לא יורד', זה ממש מאיים ומפחיד".
העימות עם הפקח: "מעדתי לאחור"
ריבוי המקרים שתוארו עד כה לא חמק מאגודת הסטודנטים למקצועות הרפואה באוניברסיטה העברית, והם ביקשו מסטודנטים שנפגעו או קיבלו דוח שלדעתם לא מוצדק, לפנות אליהם. "קיבלנו עשרות פניות", סיפר מור עובד, יו"ר הוועד המנהל באגודה. אחת מהן הייתה של הסטודנט י', שסיפר על התנהגות אגרסיבית, לדבריו: "ישבתי עם אוזניות במהלך הנסיעה עד שהגעתי לתחנה שלי. במהלך הירידה מהאוטובוס עוד הייתי שקוע בטלפון ולפתע הרגשתי את עצמי נתקל במישהו בעוצמה – אלו היו הזרועות של הפקח שמנעו ממני לרדת מהאוטובוס".
י' מוסיף: "בעקבות ההיתקלות מעדתי לאחור, הכול קרה מהר מאוד והייתי מבולבל, אבל הבנתי שזה פקח שצועק עליי. הסרתי את האוזניות והוא המשיך לצעוק עליי שאין ירידה מהאוטובוס עד שאני לא מראה לו תיקוף. כל הסיטואציה הייתה דחוסה אז ביקשתי רגע לרדת ושאני אראה לו את התיקוף למטה. הוא צעק עליי שהוא לא מסכים, ובמקביל כמובן הצגתי לו את הכרטיס והערתי לו על התנהגותו. פניתי גם לפקחית אחרת והסבתי את תשומת ליבה להתנהגות שלו. היא פשוט ענתה בזלזול, 'יאללה מה אתה רוצה?' והמשיכה".
גם ראשי ועדים של שכונות שונות בבירה מנסים לפעול נגד התופעה, שמטרידה את התושבים. הרב דוד לוי, יו"ר הרווחה במנהל גנים משכונת קריית גנים בירושלים, אמר ל-N12: "כבר שבועות שאני מקבל אין-ספור פניות. גם הבן שלי קיבל דוח, וחבר שלו ממש נתקל בהתנהגות אגרסיבית של פקח, שכמעט גלשה לאלימות של ממש. פניתי בעצמי למשרד התחבורה, שם הבטיחו שיטפלו בתופעה – אבל עד כה נראה שלא נעשה דבר. רוב התגובות מלינות על התנהגות אגרסיבית, עלייה של כמה פקחים בבת אחת באופן מאיים שממש מפחיד את הנוסעים. בנוסף הגיעו תלונות של אנשים שקיבלו דוח אף על פי שתיקפו את הרב-קו שלהם, בטענה שעשו זאת רק בזמן שהבחינו בפקח עולה".
תגובות
מאגד נמסר בתגובה: "השירות לנוסעי התחבורה הציבורית נמצא בראש סדרי העדיפויות של אגד, כמו גם מאבק בלתי מתפשר בתופעה החדשה יחסית של נסיעות חינם באוטובוסים בשיעורי אי-תיקוף גבוהים ומטרידים בכל רחבי הארץ. לצד הגידול המרשים במספר הפקחים נרשם זינוק חד במעשי האלימות נגד פקחי אגד. פנים רבות למקרי האלימות כלפיהם: אלימות מילולית, יריקות, דחיפות, ואלימות פיזית קשה שבה נאלצת משטרת ישראל להתערב ובחלק מהמקרים הפקחים המותקפים מפונים באמבולנסים לבתי החולים.
"לאחרונה, למרבה הצער, התפתח טרנד חדש בקרב נוסעים שמסרבים לשלם עבור הנסיעה – הגשת תלונות שווא כלפי הפקחים של אגד למשרד התחבורה, למשטרת ישראל ולאמצעי התקשורת, בניסיון להלך אימים על המבקרות והמבקרים, שאוכפים את הנחיות משרד התחבורה.
"עם זאת, ברור מאליו שכל תלונה ממוקדת שמגיעה אלינו מטופלת לאלתר. ניסיון העבר מלמד נכונה כי מרבית התלונות שהועלו בכתבה ב-N12 ובאמצעי תקשורת אחרים התבררו כתלונות שווא, כדי לסכל ולמנוע את נטילת האחריות בגין הדוחות שנרשמו לאותם נוסעים אשר נתפסו באוטובוסים ללא כל אסמכתה לתיקוף כנדרש, כאמור, על פי הוראות משרד התחבורה. לצערנו עד עתה לא הועברו לידינו הדוחות שנטען שהתקבלו שלא כדין ונמנע מאיתנו לבדוק אותם לעומק.
"לגבי הטענות שעלו בעניין עיכוב נוסעים, אכן, לצערנו, לעיתים בשל מקרי התוקפנות והאלימות נאלצים הפקחים להזמין משטרה כדי לטפל בתופעות הבלתי רצויות האלה. כך או כך אנחנו נחושים למגר את תופעות 'נסיעות החינם' בתחבורה הציבורית ודורשים מכל הגורמים הנוגעים לשתף פעולה עם מיגור התופעה".
בנוגע לתלונתה של ל' נמסר: "מכיוון שמדובר בהליך משפטי, לא נוכל להרחיב את היריעה יתר על המידה,
לפיכך נדגיש כי לפי לתקנה 442 (א) לתקנות התעבורה, כאשר נוסע לא הזדהה לפני מבקר, 'רשאי הנהג להסיע מיד את האוטובוס לתחנת המשטרה הקרובה', ולפי סעיף 5.8.14 לנוהל, המבקר צריך לדווח על המקרה למשטרת ישראל. כך שבניגוד לנטען, המבקרת פעלה ללא דופי לפי הנוהל, והמתינה לבואה של ניידת משטרה. בנוסף, בניגוד לטענות הנוסעת באמצעות עורך דינה, לאגד אין כל דרך לדעת את זהותו, שמו ומענו של הנוסע אלא באמצעות הזדהותו לפני המבקר. כמו כן ראוי לציין כי חלה חובה לתקף בכל עלייה לאוטובוס כחלק מההנחיות וההוראות של משרד התחבורה בנדון".
בעניין המקרה של הסטודנטית עלמה מנדלבאום נמסר: "מבדיקת הסרטון, צילומי מצלמת הגוף של המבקרת ואמצעים אלקטרונים הקשורים לבדיקת התיקוף עולה כי הנוסעת לא תיקפה כאשר עלתה לאוטובוס כפי שמתחייב בחוק. המבקרת דיברה איתה באדיבות ובסבלנות. המבקרים אוכפים את תקנות משרד התחבורה וכאשר נוסעות ונוסעים לא מתקפים כחוק, הם מקבלים דוח, ממש כמו הנוסעת בסרטון ששלחתם".
בעניין המקרה של גאולה נמסר: "הסרטון מבהיר היטב את הטרנד החדש בקרב משתמשי התח"צ הנמנעים משיקולים השמורים עימם מלתקף בעת העלייה לאוטובוסים. במקרה זה מדובר באם צעירה עם תינוק וילד בן 5. בבדיקה של המבקרות שאומתה גם באמצעים אלקטרוניים התברר שהאישה תיקפה רק פעם אחת, במקום שתיים (עבורה ועבור ילדיה). כאשר המבקרות שאלו מדוע לא תיקפה, החלה לקלל אותן ולהפנות כלפיהן הערות גזעניות בשל מוצאן הערבי - יש לציין כי הפרטים אומתו במצלמות הגוף של המבקרות. האישה סירבה להזדהות והמבקרות פעלו לפי נוהלי משרד התחבורה והזמינו ניידת משטרה. הניידת הגיעה אחרי דקות מספר ובזמן הזה היו האם וילדיה בתוך האוטובוס. בפני השוטרים האישה הזדהתה וקיבלה דוח כמתחייב בחוק".
מחברת כפיר, המפעילה את הרכבת הקלת בירושלים, נמסר: "חברת 'כפיר הרכבת הקלה' אוכפת את החובה לשלם על הנסיעה ברכבת כחוק ולפי הנחיות משרדי התחבורה והאוצר. החברה בודקת את עצמה בכל עת כדי לוודא שהתנהלות הפקחים היא לפי הדין, במיוחד במצבים שבהם נדרשת רגישות מיוחדת. אנו שבים ומבקשים מנוסעי הרכבת לוודא כי אכן תיקפו כחוק את כרטיס הנסיעה עם הכניסה לרכבת כדי להימנע מחיובים מיותרים".
ממשטרת ישראל נמסר: "מתוקף תפקידה ואחריותה לאכיפת החוק, המשטרה מסייעת בין היתר לבעלי סמכות, ובהם פקחים ופקחי התחבורה הציבורית, למלא את תפקידם במקרים שנדרשת התערבות המשטרה כחוק וכפי שאירע במקרה שבפנייתכם. מעבר לכך, כל אזרח רשאי להגיש תלונה בגין חשד לעבירה פלילית".
מאגודת הסטודנטים למקצועות הרפואה נמסר: "אגודת הסטודנטים למקצועות הרפואה פנתה באמצעות תוכנית אב לתחבורה לחברת אגד בבקשה להפסיק את הפעילות הבלתי חוקית של פקחיה, שמתמקדת באופן מכוון בסטודנטים ובסטודנטיות בסביבות הקמפוס. למרות שתי הפניות שכבר הועברו וגובו בתיעודים מצולמים וכתובים, אנו ממשיכים להיות עדים לאירועי אלימות מילולית ופיזית מצד הפקחים, לצד ניסיונות חוזרים לשבש את שגרת יומם של הסטודנטים על לא עוול בכפם, אם על ידי ניסיונות למנוע ירידה מהאוטובוס ואם בעיכוב הגעת האוטובוסים ליעדם".