כשברוך בן יגאל זימן את המשפחה שלו לשיחה, איש מהם לא ידע מה הוא רוצה להגיד. "אני ממש מתרגש ונרגש שכולכם נמצאים כאן איתי", הוא פתח. "יצאתי למסע שנכפה עליי לפני שלוש שנים - האסון שילווה אותי כנראה עד יומי האחרון גם". כל הנוכחים בחדר מלווים אותו מקרוב מאז שבנו היחיד עמית נפל במהלך פעילות מבצעית.
עמית בן יגאל היה בן 21 במותו. הוא נפל חודש לפני השחרור, בן יחיד לאביו. הוריו נפרדו כשהיה בן שנה ומאז גידלו אותו יחד בשני בתים נפרדים. "הילד הזה היה כל החיים שלי, לא היה לי כלום חוץ ממנו. לא עניין אותי כלום חוץ ממנו", הוא מצהיר ונזכר: "כשהוא היה בן 4-3 הייתה לי בת זוג ועמית פתח וסגר את המקרר כמה פעמים - אתה יודע, ילד, פותח ולא מוצא את עצמו. ואז היא אמרה לי 'הדבר הזה ייגמר מתישהו?' - אני גירשתי את האישה הזו, אמרתי לה 'לכי מפה מהר', מאז לא גרתי עם אף אישה בתוך הבית שלי, לא יכולתי".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אבל דווקא במקום שבו נפרד מבנו, נולד הרצון לזוגיות חדשה ולילד נוסף. רק כשהתגבשה ההחלטה, הוא חלק את הבשורה גם עם המשפחה הקרובה: "החלטתי לחפש בת זוג ולהביא תינוק או תינוקת לעולם", אמר בכתבה ששידרנו לפני שנתיים ב"אולפן שישי", והוסיף בצחוק: "אני מקווה שאחת הנשים שצופות בנו כרגע תרצה, שהיא פנויה".
"הוצפתי באין-ספור הודעות"
למרות שמספר הטלפון שלו לא הופיע על המסך, יומיים אחרי שידור הכתבה הפייסבוק של ברוך הוצף בפניות להיכרות משלל נשים, בהן גם צעירות ממנו בהרבה או חוזרות בתשובה. "מבחינתי הכול בא בחשבון - יש פה את כל הסוגים וכל המינים של ההודעות. הצעד הבא? להיפגש, להיפגש, להיפגש".
איך תדע שזה זה?
"קליק, אינטואיציה. חוץ מזה יש לי קמע הכי טוב בעולם, הוא הולך איתי 24/7 - עמית, הוא ידריך אותי. הוא הדריך אותי בכל התהליך הזה, כי זה וַאחד מסע".
אחרי שנתיים, הוא מתיישב לספר מה השתנה ומה עבר עליו: "הוצפתי באין-ספור הודעות, אני חושב שכמעט הגעתי לשלמה המלך. נפגשתי עם המון נשים, כל פעם מסיבה אחרת זה לא צלח".
התחלת להתייאש מהדבר הזה?
"אני חושב שכן, אמרתי 'בוא נוותר על הנושא של זוגיות ואולי באמת נעשה הורות משותפת'. עם שלוש נשים שונות הגעתי לרופא, ואיכשהו בדקה ה-99.9 הכול התהפך".
"התרשמתי מהיכולת שלו להמשיך בחיים"
אחת הצופות בכתבה הייתה דניאלה אפריאט מבית שמש, בת 30, גרושה עם שני ילדים קטנים. "ממש התרשמתי מהיכולת המדהימה שלו להמשיך בחיים למרות האובדן, לרצות להמשיך להיות בזוגיות וזה ממש הדהים אותי", היא נזכרת.
מסתיימת הכתבה, את פותחת את הפייסבוק ושולחת לו הודעה?
"כן, סוג של הודעת עידוד, תמיכה כזו. לא קיבלתי תגובה, לא קיבלתי מענה". והוא מסביר: "הפייסבוק שלי היה מפוצץ בהודעות - תשמע. אני בנאדם אחד, כמה אתה יכול?".
דניאלה המשיכה בחייה: "אתה יודע, אתה בשגרה ובכלל לא זוכר ששלחת הודעת חברות או בקשה. אחרי שנתיים בערך אתה מקבל הודעה בחזרה". וברוך מסביר איך זה קרה: "הסתכלתי סתם בהודעות ופתחתי אותה וכתבתי 'תודה רבה, אני מאוד מעריך את זה'", ודניאלה מוסיפה: "ככה קצת התכתבנו, החלפנו טלפונים".
כאילו לא עברו שנתיים?
"כן, בדיוק (צוחקת)"
אני יכול לחשוב על הרבה נשים שזה היה מרתיע אותן
דניאלה: "לא היה לי איזשהו חשש, באתי להכיר ולשמוע".
ברוך: "באתי לשתות קפה, בקיצור. בפגישה הראשונה שילמתי 12 שקלים - שתי כוסות קפה. הפגישה הייתה ארבע שעות".
"להיות שם מתוך בחירה ואהבה"
היה קליק מיידי?
"כן", שניהם עונים יחד. וברוך מרחיב: "הלכתי הביתה והיה לי משהו אחר. היא הצליחה בשניות בגוף לחדור מבעד לשריון ופשוט זרמתי עם זה". דניאלה מוסיפה: "אני חושבת שעברנו תהליך מאוד יפה ביחד. אני יכולה להגיד שאנחנו מטופלים ביחד, לדעת איך לגשת אליו - ימים טובים, ימים פחות טובים. גם בימים הפחות הטובים שלו, גם עם הסיפור שלו, אני רוצה להיות שם - מתוך בחירה, מתוך אהבה כמובן".
יש לך שני ילדים קטנים, בני 5 ו-6. איך הם מקבלים את ברוך?
דניאלה: "ממש אוהבים אותו. ברוך גם ממש מקבל אותם כמובן וזה ממש כיף, משפחתיות".
ברוך: "אין בכי בבית, אין חיה כזאת. וגם אם אני ארגיש הכי חנוק בעולם, הדבר האחרון שאני אעשה זה לבכות לידם, אין מצב. אני לא הייתי שם וגם לא אהיה שם, בתחום של מסכנות חלילה".
10 חודשים אחרי הפגישה הראשונה שלהם, הם מגיעים יחד ליחידת האולטרסאונד בבית החולים מאיר. דניאלה ממש בראשית ההיריון ועוד רגע הם יגלו את מין העובר. "מה שבא ברוך הבא, באמת. באותה שמחה אני אקבל גם את זה וגם את זה", אומר ברוך.
אבל מה אתה מעדיף?
"את האמת ורק את האמת? בן, אני רוצה בן".
ואת?
"מה שבא ברוך הבא", עונה דניאלה.
"בן או בת, מה אתה מהמר?"
בבדיקה הרופא אומר: "קודם כל אנחנו רואים עובר עם דופק, זה הלב שלו, זה הראש, רואים פה את החדרים של המוח - זה נראה תקין. אתם רואים את היד ואצבעות?
ברוך: "וואו, איזה מדהים, תראי".
הרופא: "הוא מנופף לנו לשלום. ננסה לראות גם בתלת-ממד".
ברוך מתלהב: "וואו!"
הרופא: "תיכף אנחנו גם נדע מה אתה אומר, אם אלו פנים של בן או בת. מה אתה מהמר? יש לכם עוד כמה שניות להמר".
ברוך: "לא יודע, מה שבא ברוך הבא או ברוכה הבאה, זה לא משנה לנו. שרק יהיה בריא".
רופא: "אוקיי, אנחנו הולכים להסתכל על המין - ורואים שזה בן".
ברוך מוחא כפיים בהתלהבות וצוחק מאושר וקורא: "אח לעמית! אח לעמית! ישתבח שמו לעולמים", דניאלה מתרגשת לידו והשניים מחזיקים ידיים. "זה עוד גולנצ'יק חביבי, זה עוד גולנצ'יק", מכריז ברוך - ומנשק את הדסקית של בנו עמית. "שלום בן יקר שלנו, רק צריך שהוא ייצא בשלום, זה מה שחשוב".
"הלוואי שהיית פה לשמוע את הבשורה"
למשפחה המורחבת הוא מספר: "עברו להן כמעט שלוש שנים. עברתי חתיכת דרך ולפני בערך 10 חודשים פגשתי אישה אחרת לגמרי. אני רוצה להגיד להם שאתם בעצם הראשונים ששומעים שהולך להיות אח לעמית". אחרי שהם מזילים דמעה ומתרגשים ומוחאים כפיים ומחבקים, נכנסת לחדר דניאלה שזוכה גם היא לחיבוק חם. המשפחה מרימה לחיים וברוך קורא: "בשורות טובות!"
אז מתי אנחנו נפגשים בפעם הבאה?
ברוך: "בברית!"
חשבתי שתזמין לחדר הלידה.
ברוך: "בחדר הלידה, בעזרת השם"
דניאלה, הוא אפילו לא שואל אותך!
ברוך עולה לקבר של בנו עם דגל גולני ומנשק את המצבה. "עמיתי יש לי בשורה בויה, יש לי בשורה אבאל'ה", הוא מכריז. "הולך להיות לך אח, אח, עמיתי, אתה קולט? עוד אחד לגולני".
"איי עמית היקר שלי, הלוואי שהיית פה יחד איתי לשמוע את הבשורה הזו, אני יודע שאתה איתי, אני יודע שאתה עכשיו בשמיים צוחק וצוהל והכי שמח בעולם שיש לך עוד אח. נשמה שלי אתה, הינה, תראה, אפילו השמיים שמחים - גשם זה שמחה, יורד גשם".
ברוך שר "אל הנער הזה התפללתי" ומוסיף: "אח לעמית! מי היה מאמין? עוד ילד, עוד ילד. אני בוכה וצוחק תוך כדי. אני מצדיע ויהיה פה עוד מישהו שיצדיע, אח שלך יצדיע לך".
"אוי עמיתי, אני בחיים לא אעזוב אותך, אתה הנשמה שלי - שלא תחשוב שמישהו בא במקומך, מה פתאום אבאל'ה, חס ושלום, אני אמשיך לבוא לכאן כל הזמן, לא עוזב אותך בחיים, לא משנה מה יהיה. אני גאה בך שתדע את זה, גאה בך מאוד. אני גאה בך אבאל'ה, אני גאה בך, אני אוהב אותך (בוכה בגשם), שאלוהים ישמור אותך ואת אח שלך, אני לא מאמין - הולך להיות לך אח".
תחקיר: נוי ברכה.