"ארה"ב פועלת להשגת הסכם נורמליזציה בין ישראל וסעודיה” - כך הצהיר ממש לאחרונה ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ממשל הנשיא ג'ו ביידן, רגע לפני שהמריא לביקור בממלכה. וההצהרה הזו ניבאה עוד התפתחות משמעותית: השבוע נחשפו ב"מהדורה המרכזית" הדרישות של סעודיה והתנאים של ביידן לישראל תמורת התקדמות במו"מ - באיתות ברור לכך שהשיחות עולות שלב. 

עצם ועיתוי הדיון הפומבי על האפשרות להסכם שכזה מצטרף לשורת מסרים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ששב והדגיש כי יחסים מדיניים וגלויים עם סעודיה הם מטרה מרכזית. אך במקביל סעודיה הודיעה רשמית על חידוש היחסים עם איראן - בזמן שבארמון הסעודי מקיימים מגעים אל מול ישראל בתקופה האחרונה תחת לחץ ארה"ב. בשלב זה נראה שהדרך לנורמליזציה מורכבת, וכרוכה בוויתורים בסוגיה הפלסטינית - צעדים שעליהם מתעקשים הסעודים.

התנאים למו"מ עם סעודיה - חשיפת חדשות 12:

ההסכם הדרמטי בין איראן וסעודיה הוא רק סעיף אחד בשורה של מהלכים מדיניים נרחבים שמתחוללים בין מדינות המזרח התיכון בתקופה האחרונה. מחזרתה של סוריה לליגה הערבית וחידוש יחסיה עם מדינות רבות באזור - ועד להיחלצות של קטאר מחרם מפרצי נרחב: זהו רצף האירועים הדרמטיים - שמתרחשים כולם בשכונה שלנו, ממש לא רחוק מגבולותינו.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן 

לא סוף הסכסוך: איראן וסעודיה מחדשות יחסים

איראן וסעודיה הודיעו לפני יותר מחודשיים על הסכם כמעט היסטורי לחידוש היחסים ביניהן. ב-11 במרץ, ולאחר מרתון של דיונים מדיניים וביטחוניים נרחבים, הסכימו המדינות שהיו בנתק ממושך מאז 2016 לחדש את יחסיהן בתיווכה של סין - למרות מגעים ממושכים בין השתיים גם בתיווכן של עיראק ועומאן. חידוש היחסים בין טהראן וריאד רחוק מלאותת על סיום האיבה והמתיחות ביניהן. לעומת זאת, ההסכם מדגיש ביתר שאת את הגישה הרווחת בקרב מדינות המזרח התיכון בתקופה האחרונה – שבוחרות יותר בכיוון של מהלכים מדיניים, על חשבון הסלמה צבאית.

היחסים בין איראן וסעודיה נותקו לפני שבע שנים, לאחר סדרת מהומות נרחבות בקונסוליה הסעודית במשהד באיראן. האירוע המרכזי שהוביל למהומות הייתה הוצאתו להורג של איש הדת השיעי נימר א-נימר – לאחר שקרא להפלת שלטון בית סעוד. עוד אירוע מרכזי שהוסיף לאיבה בין שתי המדינות הוא מותם של מאות איראנים שעלו לרגל למכה, ונמחצו למוות באסון גדול בספטמבר 2015.

ד"ר רז צימט, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת ת"א, מצביע על תהליך של שיפור הקשרים בין איראן לבין העולם הערבי: "התהליך נובע ממפגש אינטרסים של שני הצדדים - מצד אחד, יש את איראן שמעוניינת להפיג כמה שיותר מהמתיחות באזור, במיוחד לנוכח מה שהיא מזהה כמאמצים גוברים מצד ישראל וארה"ב להמשיך ולהפעיל עליה לחץ, בעיקר ישראל".

הסכם חידוש היחסים בין איראן וסעודיה, בתיווך סין (צילום: רויטרס)
הסכם חידוש היחסים בין איראן וסעודיה, בתיווך סין | צילום: רויטרס

ד"ר צימט מסביר כי יש כוונה ברורה, שבאה לידי ביטוי במיוחד בממשלה הנוכחית באיראן, לנסות לשפר את הקשרים עם העולם הערבי בכללותו, גם כדי לעכב תהליכים שהיא רואה כבעייתיים, כמו הנוכחות הגוברת של ישראל באזור, אבל גם מסיבות כלכליות. "בסוף, לאיראן יש אינטרס ממושך לנסות ולמצוא שווקים פחות חשופים להשפעת הסנקציות האמריקניות", הוא אומר. "כל שיפור כזה ביחסים עם העולם הערבי מספק הזדמנות נוספת להרחיב את הקשרים הכלכליים שלה באזור".

ד"ר רז צימט, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) (צילום: INSS)
"איראן מעוניינת להפיג כמה שיותר מהמתיחות באזור". ד"ר רז צימט, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) | צילום: INSS

ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מתייחס לכלל ההסכמים וההתפתחויות המדיניות באזור בתקופה האחרונה כסדרת אירועים בעלי מכנה משותף מרכזי, ולדבריו – מדובר בדטנט (הפסקת מתיחות) ברמה אזורית. "הדברים יותר משוכללים ומורכבים ממה שישראל סיפרה לעצמה", הוא אומר. "כל הקלפים מתערבבים, ומדינות עושות 'גידור אסטרטגי' על בסיס ערכים דיפלומטיים-כלכליים ולא צבאיים. יש עייפות גדולה מעשור של טלטלה צבאית, האביב הערבי, מלחמות - וזה מביא את המדינות להפשרת יחסים טקטית. יש הגיון אזורי וגלובלי".

ד"ר גוז'נסקי מציג ארבעה גורמים מרכזיים להפשרת היחסים: 

  1. כרסום בהשפעה האמריקנית באזור: הפחתת הקשב לבעיות הביטחון של בעלות הברית המסורתיות של וושינגטון, וניסיון שלהן, בעיקר של סעודיה והמפרציות, לשפר בעצמן את מצבן. כרסום בהשפעה האמריקנית באזור מביא לכניסה של שחקנים כמו רוסיה וסין. כך לדוגמה, סין הייתה השושבינה בהסכם עם איראן, ורוסיה תיווכה מול סוריה – בהכרח נסיגה במעמד ארה"ב.
  2. רצון המדינות להפנות את הקשב לסוגיות פנימיות: מדינות ערב רוצות לשכך את הקונפליקטים באזור כדי להתפנות ולטפל בבעיות הפנים, ובעיקר הכלכלה. הדבר בא לידי ביטוי לדוגמה במדינות עניות כמו טורקיה, ולחילופין במדינות המפרץ המשגשגות – שרוצות להתמקד באירועים ובפרויקטים מגלומניים.
  3. התחזקותה של איראן: איראן היא כבר מדינת סף גרעינית, וזה מקנה לה השפעה גדולה. מדינות המפרץ מבינות שהן לא מסוגלות להתמודד איתה, ורוצות להתקרב אליה על משקל "שמור את אויבך קרוב".
    ההערכה של מדינות המפרץ היא שבסופו של דבר צפויה התנגשות צבאית בין איראן וישראל. הן רוצות להתקרב אליה ולפייס אותה, כדי שבמקרה של תקיפה ישראלית נגד מתקני הגרעין  - היא לא תחשוד בהן כחלק מציר אזורי נגדה.
  4. המצב הפנימי בישראל: החולשה שישראל מקרינה הופכת אותה ליותר פגיעה. מדינות שרוצות ברעתנו יכולות לראות בכך הזדמנות טובה לפגוע בנו, ומנגד, הידידות של ישראל באזור אולי פחות צריכות כעת את הקרבה שלנו – וזה דבר שעלול לפגוע בתהליכי הנורמליזציה.

ד"ר צימט מעריך שהסכם חידוש היחסים בין איראן וסעודיה לא מעיד על נורמליזציה מלאה בין שתי המדינות, ולדבריו לא צפוי פתרון יסודי לכל המחלוקות ביניהן. יחד עם זאת, הוא אומר כי הדבר "בהחלט יכול לקדם תהליכים של הפגת מתיחות", בין היתר במלחמה בתימן, שבשבועות האחרונים ניכרים מאמצים של ממש להביא לסיומה – לאחר שמונה שנים עקובות מדם.

ד"ר גוז'נסקי מסביר כי הרצון הסעודי הוא להבטיח יחסים תקינים עם כל הצדדים והשחקנים באזור, ולמקסם את האינטרסים של הממלכה. "מוחמד בן סלמאן הולך למלוך בקרוב ורוצה שקט כדי לפרוח כלכלית ולהביא אותה להיות המדינה והכלכלה הגדולה ביותר במזרח התיכון. בשל כך, הוא מסדיר את היחסים גם עם איראן וגם עם סוריה. הרבה מכל הדיפלומטיה הזאת מתחילה בריאד: מול החות'ים, איראן, סוריה, קטר, לבנון, ואולי גם חמאס וחיזבאללה".

שריפת דגלי ארה"ב וישראל באיראן (צילום: Vahid Salemi, AP)
שריפת דגלי ארה"ב וישראל באיראן, בשנה שעברה | צילום: Vahid Salemi, AP

הסכם איראן-סעודיה והמשמעויות לישראל

"ההתקרבות של מדינות ערביות לאיראן היא בוודאי לא טובה לישראל", אומר ד"ר גוז'נסקי. "ישראל מכרה לעצמה ולעולם שהיא ביחד עם הערבים נגד איראן, והנה – אפשר לראות את הערבים מתקרבים לאיראן. הנרטיב הישראלי היה שלא רק שיש תאימות אינטרסים, אלא שגם אנחנו וגם הם משתמשים באותם אמצעים, ומנסים לבלום אותה בדרך לגרעין".

"למרות זאת, נראה שזה לא נכון, וגם אם היא מהווה איום גדול עבור מדינות ערב – הן בוחרות בטקטיקה אחרת ומשתמשות באמצעים אחרים. כעת, הדימוי הוא שישראל נמצאת לבדה, בטח בכל מה שקשור לתקיפה אפשרית במתקני הגרעין, ומדינות ערב לא נמצאות איתה באותו מקום. נכון שאיראן עדיין אויבת שלהן, אך הן בחרו להתמודד איתה בדרך אחרת".

ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) (צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS)
"הדברים יותר משוכללים ומורכבים ממה שישראל סיפרה לעצמה". ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר ב-INSS | צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS

לצד החסרונות עבור ישראל ברצף ההסכמים המדיניים האחרונים באזור, ד"ר גוז'נסקי מוצא גם כמה יתרונות. הוא מסביר כי משמעותם של ההסכמים היא יותר יציבות בכל האזור – דבר שבהחלט עשוי לשרת גם את האינטרסים הישראליים. אפילו שישראל רחוקה, לפי שעה, מהסכם נורמליזציה עם סעודיה, היא עדיין מקיימת איתה שיתופי פעולה ושותפות אינטרסים בכמה תחומים.

ד"ר צימט אומר כי באיראן בהחלט יש ניסיון להציג את ההסכם עם סעודיה כהישג מדיני חשוב, ומוסיף כי גם התגובות העוינות מצד ישראל, במיוחד על רקע המשבר הפוליטי כאן וההצהרות השונות מירושלים על אפשרות לנורמליזציה עם סעודיה – מוסיפות לתחושת ההישג האיראנית. עם זאת, הוא מעריך כי באיראן מבינים כי אם סעודיה תהיה מעוניינת בעתיד בנורמליזציה עם ישראל, לא יהיה להסכם שלה עם ריאד השפעה על כך, כשם שאין קשר בין הסכמי אברהם ליחסי טהראן עם האמירויות.

אסד רוצח ההמונים חוזר למרכז הבמה

למרות החשיבות הגדולה שבהסכם בין איראן וסעודיה, ניכר כי האירוע המדיני הדרמטי ביותר במזרח התיכון בתקופה האחרונה היא חזרתה של סוריה למרכז הבמה האזורית. יותר מ-12 שנים חלפו מאז שהחלה המלחמה שקרעה את המדינה לגזרים, ונראה כי הנה, בשנתיים האחרונות, מצליח בשאר אל-אסד, שעד לא מכבר היה הרודן מדמשק שמנודה מכל מעמד אזורי - לטרוף את הקלפים ולהפוך למנהיג לגיטימי. סוריה משנה את כללי המשחק ומנרמלת בהדרגה את היחסים עם העולם הערבי, לאחר שנים של נתק.

נשיא סוריה בשאר אסד (צילום: AP)
חוזר למרכז הבמה. אסד | צילום: AP

למרות ההתפתחות החיובית ביחסי החוץ של סוריה ששבה לאחרונה לחיק הליגה הערבית, נדמה שהיא מתנהלת בשני יקומים מקבילים - לנוכח הפער הצורם בין המצב הפנימי במדינה לבין הרנסנס הדיפלומטי שלה. סוריה מתמודדת עם מצב כלכלי קשה מנשוא, תוך שהיא הרוסה ושסועה. יותר מ-90% מאוכלוסייתה חיה מתחת לקו העוני והיא נמצאת בעלטה, בשל העובדה שהתושבים נאלצים להסתדר עם ארבע שעות חשמל ותשתיות שהרוסות עד היסוד. 

בשנים הראשונות של מלחמת האזרחים בסוריה, המדינות באזור נקטו עמדה נחרצת ונוקשה - התנגדות עזה למשטר אסד שלא מוכן לשום פשרות וויתורים, תוך שהוא מפעיל אמצעים אלימים מאוד ונוהג באכזריות כלפי המורדים. עם חלוף הזמן, המדינות סביב החלו לתמוך באופוזיציה הסורית החבולה והחרימו את אסד. הן ניתקו עימו קשרים, סגרו את השגרירויות שפעלו והחזירו את השליחים הסוריים שפעלו אצלן בחזרה לדמשק. ואם לא די בכך, גולת הכותרת הייתה הדחת סוריה מהליגה הערבית כבר בשלבים הראשונים של המלחמה.

הסנונית הראשונה לנורמליזציה הסורית

דווקא איחוד האמירויות, מי ששברה לאחרונה את הקרח עם ישראל, הייתה הראשונה להבין עוד קודם - בשנת 2018 - שאסד כאן כדי להישאר, והפכה לחלוצה שמנרמלת את היחסים עם סוריה. השיח' מוחמד בן זאיד החליט לפתוח מחדש את השגרירות בדמשק, והושיט למשטר סיוע כלכלי שהואץ בצל מגפת הקורונה. אולם, גם אחרי שהחליטו באבו דאבי ללכת נגד הזרם ולחולל את השינוי, במדינות ערב האחרות נמשך הקיפאון. הן לא הצליחו להתנתק מהתדמית של אסד כמוקצה של המזרח התיכון ורוצח ערבים, והמשיכו לנדות אותו – עד שלבסוף בשלהי 2021 השתנו כללי המשחק, והחל גל הנורמליזציה שממשיך ללוות אותנו עד היום.

ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש הזירה הצפונית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מצביעה על מה שהוביל לתהפוכה הזו. "מעבר להבנה הבסיסית שאסד ניצח במלחמה וצריך להסתדר איתו היה גם שיקול כלכלי. באותה תקופה היה ניסיון ירדני ומצרי להעביר צינור גז ממצרים, דרך ירדן - לסוריה ולבנון כדי לסייע במשבר הגז ובמחסור האנרגיה שיש ללבנון, ושעל הדרך אסד גם יגזור קופון כדי לשפר את מצב תשתיות הגז בסוריה", היא אומרת. "מעבר לכך, המצב הכלכלי המאוד קשה בסוריה שהתחיל ב-2019, זלג לזירות אחרות", המשיכה, "אבל היו המון מכשולים. אסד עם העקשנות האופיינית שלו לא ביצע שום רפורמות ושינוי במדיניות שלו".

ד"ר כרמית ולנסי, ראש הזירה הצפונית במכון למחקרי ביטחון INSS (צילום: INSS)
"אסד לא יהיה תלוי באיראן באופן מוחלט". ד"ר כרמית ולנסי, ראש הזירה הצפונית במכון למחקרי ביטחון INSS | צילום: INSS

עמאן מחדשת את הקשר עם דמשק

בסוף שנת 2021 החליטה ירדן להשיב על כנם את היחסים ששררו בעבר עם סוריה. לראשונה מאז פרוץ ההתקוממות שהסתיימה בניצחון של אסד, מלך ירדן עבדאללה השני קיים שיחת טלפון עם אסד בתום נתק של עשור - שיחה שבה הביע תמיכה "בשמירה על הריבונות" של סוריה.

ימים ספורים לפני השיחה הנדירה, ירדן פתחה מחדש את מעבר הגבול המרכזי שלה עם סוריה לתנועת אנשים וסחורות, לאחר שנסגר בשל לחימה מחודשת בדרום סוריה בין המורדים לבין כוחות המשטר. כמה שבועות לפני כן הודיע משטר אסד על הסכם עם ממשלת לבנון להעברת גז וחשמל ממצרים ומירדן אליה דרך סוריה, כדי לתמוך במדינה שמצויה במשבר אנרגיה חמור ביותר. במקביל, התפתחה מגמה של התקרבות כלכלית בין המדינות, שכוללת החלטה של משרד התחבורה הירדני לחדש את הטיסות בין נמל התעופה הבין-לאומי בדמשק לבין נמל התעופה בירדן.

בשבועיים האחרונים, דווקא לאחר שהביעה את תמיכתה בחזרת סוריה לליגה הערבית, נראה שירדן נוקטת מהלכים חריגים - ובראשם התקיפה שבוצעה בפרברי דרעא שבדרום סוריה ומיוחסת לממלכה. על פי הדיווחים, מטרת התקיפה הייתה תחנת טיהור המכילה מפעל לייצור סמים שמפקחות עליו מיליציות של חיזבאללה, כנראה מתוך הבנה שאסד לא מתכוון לעשות דבר כדי לבלום את התופעה הזו שהפכה לכאב ראש עבור ירדן ומדינות נוספות.

רעידת האדמה - אסון לסורים וברכה לאסד

אסד כמו אסד, יודע למנף את המשברים הכי חמורים לטובתו. רעידת האדמה הקשה שפקדה את סוריה בחודש פברואר והובילה לחורבן של ממש באזורים שידעו זוועות מלחמה, יצרה דווקא אמפתיה אזורית גדולה כלפיו ובני עמו. התמונות הקשות של ההריסות שיצאו מצפון-מערב סוריה ושל האנשים שנותרו לכודים ללא קורת גג, גרמו למדינות המזרח התיכון לשלוח סיוע הומניטרי בזו אחר זו.

הריסות בעיר חלב שבסוריה, לאחר רעידת האדמה הקטלנית (צילום: רויטרס)
הריסות בעיר חלב שבסוריה, לאחר רעידת האדמה הקטלנית | צילום: רויטרס

כך לדוגמה, רעידת האדמה הובילה להשהיה זמנית של הסנקציות הכלכלית שמטילה ארה"ב על המשטר (חוק הקיסר) כתוצאה מלחץ סורי – ובכך התאפשרה הזרמה של סיוע למדינה. "הקושי שהיה הוסר באופן זמני בידי האמריקנים וזה נתן למדינות האזור תחושה שזה משהו בר שינוי. הן הבינו שעם מספיק לחץ, יוכלו להסיר את המכשול הזה ולהעביר סיוע הומניטרי לסוריה, מבלי שיהיו חשופות לסנקציות ולעונשים מצד ארה"ב", מסבירה ולנסי.

בנוסף, משמרות המהפכה של איראן ניצלו אף הן את רעידת האדמה הקשה, ועל פי דיווחים שונים העבירו כמויות גדולות של נשק ואמצעי לחימה לסוריה במסווה של משלוחי סיוע לנפגעים. ד"ר צימט מציין כי איראן נמצאת במצב לא ברור מבחינת תהליך הנורמליזציה שחווה סוריה עם מדינות האזור. "מצד אחד, היא מסתכלת על זה במידה של שביעות רצון, משום שיש בכך הכרה בסדר החדש במדינה, שאיראן הייתה מרכזית בעיצובו".

הסולחה בין ריאד לדמשק - וגם קהיר בתמונה

בשעה שאסד מינף את האסון של רעידת האדמה לצרכיו, שר החוץ הסעודי הצהיר כי הממלכה מוכנה להפשיר את היחסים עם אסד ולהחזירו לחיק הערבית – התבטאות שלימים הפכה לסממנים הראשונים של חידוש היחסים בין המדינות. תהליך שמגיע יותר מעשור מאז שסעודיה סגרה את שגרירותה בדמשק וגירשה את השגריר הסורי. בסוף השבוע שעבר הגיע אסד, לראשונה מאז ניתוק היחסים, לביקור היסטורי בג'דה - לרגל השתתפותו בפסגת הליגה הערבית.

בינואר חודשו היחסים הכלכליים בין המדינות עם חידושה של כניסת סחורות סעודיות לסוריה. באפריל האחרון שר החוץ הסורי פייסל מקדאד נחת בג'דה, ובכך היה לבכיר הראשון מהמשטר שמבקר בממלכה אחרי יותר מעשור, אלא שהביקור הזה הביא עימו עידן חדש ביחסים ביניהן. במסגרת תהליך הנרמול, הוחלט לחדש את השירותים הקונסולריים והטיסות ביניהן, ולשתף פעולה במלחמה בסחר בסמים.

הסיבות המרכזיות לנורמליזציה עם סעודיה הן:

  1. הבנה אזורית שאין אלטרנטיבה לאסד שהצליח לשמור על כס השלטון.
  2. שחיקה של התפקיד האמריקני במרחב – מדינות האזור כבר מתקשות לסמוך על ארה"ב, והן מבינות שאין לה כוונה להפעיל כוח במזרח התיכון או את האינטרס לכך, ולכן עליהן להתמודד בעצמן עם האתגרים והבעיות.
  3. איום משותף הנשקף מאיראן – קיימת תפיסה אזורית משותפת שלפיה איראן מהווה איום וישנם מתחים הדדיים, ומדינות ערב מנרמלות עימה את היחסים.

"הרציונל בעסקה הערבית הזו מול אסד היא שבטווח הארוך זה יוביל לצמצום התלות של אסד באיראן, ולאט לאט להרחקה שלה מסוריה", אומרת ולנסי. "הם לא תמימים, אבל בתמורה לדבר הזה יהיה לאסד מרחב תמרון גדול יותר בין יותר שחקנים. הוא לא יהיה תלוי באיראן באופן מוחלט, והוא יוכל לנווט בין האמירויות וסעודיה לבין הכסף האיראני".

נשיא סוריה אסד בפגישה עם שר החוץ הסעודי פייסל (צילום: Saudi Arabian Foreign Ministry/Handout/Anadolu Agency via Getty Images)
אסד בפגישה עם שר החוץ הסעודי פייסל, החודש | צילום: Saudi Arabian Foreign Ministry/Handout/Anadolu Agency via Getty Images

במסגרת העסקה, סעודיה דרשה מאסד לצמצם את הנוכחות של הכוחות הזרים, לבלום את הברחת סם הקפטגון והפצירו בו לחדש את השיח עם האופוזיציה הסורית לקראת הסדרה רחבה יותר. אולם, בינתיים נראה שמבחינת סוריה מדובר במתנות בחינם – בעוד שסעודיה לא קיבלה דבר מהרודן שמצפצף על התנאים שהציבה.

בפסגת הליגה הערבית בשבוע שעבר, שבה השתתף אסד באירוע היסטורי ודרמטי, אמיר קטאר תמים בן חמד יצא בהפגנתיות מהאולם בזמן נאומו של נשיא סוריה. לאורך השבועות האחרונים דווח כי הקטארים, בניגוד למרבית שכניהם, מתנגדים לנירמול היחסים עם אסד והחזרתו לליגה הערבית. אילן זלאיט, עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ובמרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי קטאר מעכבת את המהלך "פשוט משום שהיא יכולה". לדבריו, לדוחה אין את הדחף שיש למדינות הגובלות בסוריה לסיים את הנתק, וגם אין לה את האינטרסים הכלכליים הגדולים של סעודיה והאמירויות – שמתפתות לפוטנציאל הגדול שבשיקום סוריה לאחר המלחמה.

כינוס הליגה הערבית בג'דה שבסעודיה (צילום: רויטרס)
כינוס הליגה הערבית בג'דה שבסעודיה, החודש | צילום: רויטרס

גם קהיר חוזרת לאסד, ותוניסיה מצטרפת

אף על פי שבקהיר היססו במשך תקופה ארוכה אם להכיר באסד, נראה שבמידה מסוימת גם שם שותפים למגמה האזורית, גם אם בזהירות יתר. בחודש אפריל ביקר שר החוץ הסורי בקהיר, לראשונה מאז תחילת האביב הערבי – ובמהלך הביקור סיכמו שתי המדינות על חיזוק שיתוף הפעולה ביניהן.גם תוניסיה מתקרבת לאסד

כמה חודשים אחרי שהתוניסאים העבירו לסוריה סיוע רב בעקבות רעידת האדמה, הם החליטו לנקוט גם צעדים פרקטיים יותר בשטח. יותר מעשור מאז גירוש השגריר הסורי מתוניס בעקבות מלחמת האזרחים – נשיא תוניסיה קייס סעיד הורה בחודש אפריל למנות שגריר חדש לדמשק. בעקבותיו, החליטה סוריה לפתוח מחדש את שגרירותה בתוניסיה  - על מנת להחזיר את היחסים למסלולם.

הדרך להסדר בין אנקרה לדמשק עוד ארוכה

בחודשים האחרונים התקיים שיח דיפלומטי ראשוני בין סוריה לטורקיה בניסיון לקדם נורמליזציה בין שתי המדינות שידעו עוינות זו עם זו, אלא שעד כה נראה כי המגעים לכך מתנהלים באיטיות ושיש פערים שקשים לגישור. "קיים לחץ מסיבי מאוד מצד סוריה, והטורקים אומרים שזה כבר כמעט לחץ אלים כדי שישבו למו"מ עם הסורים", אומרת ולנסי. "אסד מציב לטורקים תנאי מוקדם – לסגת מצפון סוריה, אך הם לא יעשו זאת עד שאסד לא יתחייב לפרק את האוטונומיה הכורדית".

הנשיא הטורקי ארדואן בפסגת מנהיגי נאט"ו (צילום: reuters)
מפשיר את היחסים. הנשיא הטורקי ארדואן | צילום: reuters

היחסים בין דמשק ואנקרה הסתבכו לאחר פלישתה הצבאית של טורקיה לצפון סוריה – במאבקה נגד הכוחות הכורדיים באזור. במהלך השנה האחרונה, וביתר שאת מאז הפיגוע באיסטנבול בחודש נובמבר, מאיים הנשיא ארדואן לפלוש מחדש. בתיווך רוסיה ואיראן, מקיימות שתי השכנות מגעים ענפים לחידוש היחסים, ואפילו עלתה על הפרק אפשרות לפגישה ישירה בין אסד וארדואן. עד עתה התקיימו פגישות מרובעות בין שרי ההגנה וראשי המודיעין, וכן פגישה נוספת של ארבעת שרי החוץ של המדינות.

קטאר – מחרם מפרצי לשחקן אזורי ועולמי

מדינה חשובה נוספת במזרח התיכון שבתקופה האחרונה חווה פריחה מדינית מחודשת היא קטאר, שלפני כחצי שנה אירחה את טורניר גביע העולם בכדורגל. המונדיאל היה, בתזמון שבו התקיים, כמו החותמת הכמעט אולטימטיבית מבחינת הקטארים לחזרתם לבימה האזורית והעולמית הגדולה – שנמצאים כעת בשורה אחת עם מדינות חזקות וחשובות גדולות ממנה בהרבה.

זמן לא רב לפני כן, לפני כמה שנים בלבד, המצב של דוחה היה אחר לחלוטין. בשנת 2017 הטילו סעודיה, איחוד האמירויות, בחרין ומצרים חרם על קטאר, בעיקר על רקע תמיכתה בתנועת האחים המוסלמים ויחסיה עם איראן. החרם הזה החזיק ארבע שנים – ובתחילת 2021 הודיעו המדינות על ביטול החרם. מאז, הן מחדשות בהדרגה את היחסים עם קטאר, ורק בחודשים האחרונים דווח על החלטתן של האמירויות ובחרין להחזיר את היחסים עם הקטרים לסדרם.

אילן זלאיט מסביר כי החרם שהוטל על קטאר במאי 2017 היה אפילו יותר מכך, ואף מכנה זאת "מצור". "הגבולות היבשתיים והאוויריים נחסמו, ושני המניעים לזה היו שיתוף הפעולה של קטאר עם איראן בתחומי הכלכלה והאנרגיה, והעידוד של האחים המוסלמים, בעיקר דרך רשת אל-ג'זירה – שבעיקר הכעיס את מצרים ובחרין, שסבלו מכך באירועי האביב הערבי ב-2011".

לדבריו, הנסיבות מאז 2017 השתנו בגלל שורת תהליכים, אך בעיקר בשל הנסיגה המתמשכת של ארה"ב מהאזור. הוא מספר כי בקרב מדינות המפרץ התחדדה ההבנה "שאין את המעטפת הביטחונית האמריקנית שהייתה בעבר, והן לא יכולות להרשות לעצמן עימותים – למשל עם איראן או קטאר, ולכן יש רגיעה בעימותים והמלחמות שפרצו מאז אירועי האביב הערבי שיצר הרבה איומים כמו דאעש, התעוררות האחים המוסלמים – ולאחרונה שני הדברים האלה חווים רגיעה".

טקס פתיחת מונדיאל קטאר 2022 (צילום: רויטרס)
מפגן כוח. טקס פתיחת מונדיאל קטאר 2022 | צילום: רויטרס

"בשל כך, מדינות המפרץ ומצרים הבינו שאפשר לרדת מהעץ לגבי קטאר, והיא מבחינתה הצליחה לשרוד את החרם הזה יפה מאוד בעקשנות, בעזרתה של טורקיה, ובעזרת שיתוף הפעולה עם איראן". הוא מסביר כי לא ברור עד כמה הדרישות שהציבו המפרציות ומצרים בפני קטאר ב-2017 בהכרח קוימו עם ההחלטות על חידוש היחסים.

על רקע המלחמה באוקראינה, חל זינוק דרמטי במעמדה של קטאר ברחבי העולם כולו ומול המערב, סוגיה שבסבירות גבוהה תרמה להגדלת יוקרתה וחשיבותה גם בעיני מדינות המזרח התיכון. קטאר, למרות היותה מדינה קטנה מבחינה גיאוגרפית, נחשבת ליצואנית אנרגיה חשובה – סוגיה שהקנתה לה מעמד מיוחד בעקבות משבר האנרגיה שנוצר מהחרמות והסנקציות על רוסיה. למעשה, המעמד של קטאר הפך עד כדי כך מיוחד כשנשיא ארה"ב ביידן העניק לה סטטוס של בעלת ברית עיקרית שאינה חברה בנאט"ו, והאמיר תמים בן חמד זכה לכבוד מלכים בביקורו בבית הלבן.

אילן זלאיט, עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ובמרכז דיין
"המלחמה באוקראינה היא עוד הוכחה מאוד בולטת שהסדר האמריקני כבר לא חסין". אילן זלאיט, עמית מחקר ב-INSS

"המלחמה באוקראינה היא עוד הוכחה מאוד בולטת שהסדר האמריקני כבר לא חסין, וכשמעצמה כמו רוסיה מפרה אותו – קשה למערב להציל את אוקראינה", מסביר זלאיט, ואומר כי מבחינת מדינות המפרץ מדובר בהוכחה נוספת לכך שנגמר עידן ההגמוניה האמריקנית באזור, ועליהן לפתור את הדברים ביניהן. "מה שהחזיק את קטאר הוא רצונה של סעודיה לחזק את ה-GCC (מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ), ולשמור על האינטרסים של החברות בלי העזרה של ארה"ב. כל המדינות שם למעשה יושבות על הגדר בעימות בין רוסיה למערב".

הוא אומר שסעודיה היא זו שהובילה את המהלך לביטול החרם על קטר, אולם בחרין ואיחוד האמירויות "נותרו קצת מאחורה בחשש", ורק לאחרונה, לאחר שיושרו כל ההדורים עם הקטרים, הן הביעו את נכונותן לחדש עימם את היחסים. "קטר כן התנערה מהאחים המוסלמים, וכן רואים התמתנות בשיח של רשת אל-ג'זירה נגד המשטרים הערביים, וברור שיש פה איזה משהו כמו דטנט". זלאיט טוען כי הסיבות נובעות בעיקר משיקולי ריאל-פוליטיק: "שני הצדדים מבינים שכרגע החרם הזה מביא יותר נזק מתועלת – ופחות מדובר על השלמה מהותית ואידאולוגית בין הצדדים".

חיזוק ציר ההתנגדות

התמונה שיצאה מלבנון במהלך חג הפסח – הוכיחה את ההתלכדות בין ציר ההתנגדות הפלסטיני לבין ציר איראן-חיזבאללה בהסלמה הרב-זירתית. מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה תועד יושב לצד בכירי חמאס, בראשות ראש הלשכה המדינית איסמאעיל הניה וסגנו סאלח אל-עארורי, מחזיק תיק חמאס בגדה ומי שנחשב לאחראי על שיגור הרקטות מלבנון לשטח ישראל. הישיבה המשותפת ככל הנראה נועדה בין היתר לשגר מסר - שלפיו הצדדים מתואמים ביניהם. הדברים הללו מצטרפים לדיווח, ימים לאחר חג הפסח, על הנחיה מפורשת של אסמעיל קא'אני, מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, להוציא לפועל את שיגורי הרקטות לעבר צפון המדינה בימי החג.

נסראללה נפגש בביירות עם משלחת חמאס
נסראללה עם הניה ומשלחת חמאס בביירות

"האיראנים נותנים רוח גבית לחמאס ומאוד אוהבים את הרעיון הזה, אבל האחראי המרכזי למה שאנחנו רואים הוא חמאס ואי אפשר לברוח מהצורך להתמודד איתו", מדגיש ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטינים באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) שבאוניברסיטת רייכמן. "אל-עארורי מנהל גם את זירת דרום-לבנון בארגון הטרור, כך שברור שהוא לא יכול להוביל ירי כזה בלי חיזבאללה".

לצד זאת, יש לציין כי קיימות מחלוקות גם בתוך הנהגת חמאס וכארגון טרור, הוא שומר לא אחת על פרגמטיות מסוימת כשזה נוגע לאינטרסים שלו כריבון בעזה, כמו ההחלטה להישאר מחוץ למשחק בסבב האחרון שהתנהל אל מול הג'יהאד האיסלאמי.

מיכאל מילשטיין (צילום: תומר שלום)
"האחראי המרכזי למה שאנחנו רואים הוא חמאס". ד"ר מיכאל מילשטיין | צילום: תומר שלום

התחממות ביחסים בין חמאס לסעודיה

לראשונה אחרי 15 שנה, אירע בחודש שעבר ביקור דרמטי בממלכה - משלחת של חמאס בראשות הניה ומנהיג ארגון הטרור בחו"ל ח'אלד משעל ביקרה בסעודיה - על מנת לייצב את היחסים שהידרדרו וגרמו לנתק ממושך. לקראת הביקור, בבית המלוכה הסעודי החליטו להעניק מחוות פיוס לחמאס ושחררו את ד"ר מחמד חסן עאשור, בכיר חמאס שהיו כלוא במדינה במשך כארבע שנים, לצד עצירים נוספים שהוחזקו – וכך ארגון הטרור מצטייר כזה שמנסה "לרקוד" על כל החתונות.

"אנחנו רואים כמעט מהפך ביחסים האלו - הסעודים פותחים את הדלת לחמאס במסגרת רצונם של להתקרב לאיראנים ולהתחבר בתהליך איטי יותר גם לחיזבאללה. למעשה, הסעודים מבינים שיש היחלשות של הציר האמריקני עם כל המשמעות הנגררת בעניין", אומר סא"ל (במיל') אלון אביתר, מומחה לזירה הפלסטינית. "בסוף מתחדדת להם ההבנה שבהתחברות שלהם לאיראנים וברענון האינטרסים, הם צריכים להכניס לתוכם גם גורמים פרו-איראניים כמו חמאס שלא נכנסו לסעודיה במשך שנים ארוכות בצל המשבר".

סא"ל (במיל') אלון אביתר, מומחה לזירה הפלסטינית
"הסעודים פותחים את הדלת לחמאס". סא"ל (במיל') אלון אביתר

במקביל לביקור של משלחת חמאס, בית המלוכה הסעודי הזמין גם את יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לסעודת איפטר (שבירת הצום) והוא תועד נפגש בארבע עיניים עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. ניכר כי זהו ניסיון של הסעודים לאותת לרמאללה שהם לא מובילים תפנית מדינית, אלא חותרים לאיזון.

"חמאס מרגישים שהם בצד המנצח של ההיסטוריה בעצם זה שהם נשענים על איראן שמפגינה שרירים, בזמן שישראל בבעיות", מסכם ד"ר מילשטיין. "הג'יהאד האיסלאמי מוגבל יותר, אבל האופטימיות הכללית שחמאס מפתח גובר בתקופה האחרונה וחלק ממנה זו החולשה של הרשות הפלסטינית, הדעיכה והמשבר הפנימי בישראל".