חודש ינואר 2013, סוכנויות הידיעות מדווחות: ישראל תקפה בסוריה שיירת נשק בגבול סוריה-לבנון, משלוח שיועד לחיזבאללה. בהמשך הודתה דמשק כי הותקפה וטענה כי "מרכז מחקר צבאי" באזור ג'מראיה הוא שהופצץ. אלא שכבר אז סברו שהיא שיקרה לגבי יעד התקיפה, כדי להסוות את העובדה שהעבירה נשק רוסי לחיזבאללה ומערכות נ"מ מתקדמות. אפריל 2023, עשור חלף מאז שישראל החלה לנהל את המב"ם (המערכה שבין המלחמות) וכעת - אנו ניצבים בפתחו של גל הסלמה סבוך ורב-זירתי שבמרכזו חולש "ציר ההתנגדות".

סיקור נרחב ב-N12

רק ביום שבת האחרון נורו 3 רקטות מסוריה לעבר רמת הגולן – ובתגובה כוחות ארטילריים של צה"ל ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו מטרות צבאיות בשטח סוריה. בתקופה האחרונה נראה כי המב"ם הפכה למערכה קינטית רחבה, כאשר בתחילת החודש האשימו בסוריה את ישראל בתקיפה זו הפעם הרביעית בתוך פחות משבוע. שני גלים שהתמקדו בכמה מטרות של המיליציות הפרו-איראניות במקביל, במטרה לצמצם את ההתבססות האיראנית בשטח המדינה ככל שניתן.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

תקיפה בסוריה
תקיפה בסוריה: "רגע אחרי שהמשימה קורית, אנחנו נושמים רגע לאחור וחושבים על מה שעשינו"

האם האסטרטגיה שהייתה נכונה לעשור הקודם עדיין רלוונטית ב-2023, בעוד שהמציאות שהכרנו השתנתה לנגד עינינו והפכה לרב-זירתית ולרב-זרועית? בצה"ל סבורים לפחות בינתיים שיש לכך אפקטיביות, אלא שבניגוד לתחזיות שנפוצות בימים אלו – גורם ביטחוני ששוחח עם N12 לפני חג הפסח, הביע אופטימיות: "האם יכולה להיפתח מחר מלחמה? תמיד – אבל אני לא חושב שאנחנו קרובים לשם. אנחנו בתקופה מאתגרת, הצד השני, האויב גם לומד כמו שאנחנו לומדים ומתפתחים – וכמובן שהוא מאתגר אותנו".

"לא מצב של שגרה, חירום או מלחמה אלא מצב ביניים שהמטרה שלו להתכתב אל מול האויבים שלנו – לגרוע את היכולות שלהם ולהרחיק את המלחמה הבאה באופן ששונה מהתכליות האלה"

בלב הקריה בתל אביב, עמוק בבטן האדמה, השעון מתקתק בקצב מסחרר. השעה 00:15, עשרות קצינים וחיילים מאיישים את החמ"לים – בזמן שאנשים רבים כבר הספיקו ללכת לישון. האות ניתן, מטוסי חיל האוויר ממריאים לעבר דמשק ותוקפים מטרות איראניות. בזמן הזה במסכים מוצגת בזמן אמת תמונה מהשטח והמפקדים הבכירים מחליטים מתי להתערב תוך כדי תנועה, ולעיתים אף להורות על שינוי בהפללה המודיעינית ברגע האחרון כשהם נדרשים לכך.

סגן י׳, ראש חוליית יעדי ההתבססות האיראנית בסוריה  (צילום: דובר צה"ל)
"מצב שצה"ל נמצא בו ולא היה בו קודם". סגן י', ראש חוליית יעדי ההתבססות האיראנית בסוריה בחטיבת המחקר | צילום: דובר צה"ל

סגן י', בן 22 מצפון הארץ, החל את דרכו בחטיבת המחקר באמ"ן כחוקר של כוח קודס האיראני וכיום משמש כראש חוליית יעדי ההתבססות האיראנית בסוריה. "התפיסה של המב"ם בסוריה התחילה אל מול מלחמת האזרחים שיצרה מצב שבו המדינה הסורית עם מרחב שמאפשר לאיראנים להתקיים בו ולנצל אותו למטרות שלהם – העברות אמל"ח לזירה הצפונית והתבססות של כוחות צבאיים", הוא אומר בריאיון למגזין N12. "במקור החזון של קאסם סולימאני היה לייצר זירה שיכולה לפעול מול ישראל".

איך פתחתם אל מול התסביך של סולימאני?

"אל מול החזון המקורי הזה, אנחנו פיתחנו את תפיסת המב"ם שאומרת מצב שצה"ל נמצא בו ולא היה בו קודם. לא מצב של שגרה, חירום או מלחמה אלא מצב ביניים שהמטרה שלו להתכתב אל מול האויבים שלנו – לגרוע את היכולות שלהם ולהרחיק את המלחמה הבאה באופן ששונה מהתכליות האלה".

עד כמה איראן היום מעורבת בתשתיות של המשטר ומה עושים כדי לא לפגוע בבלתי מעורבים?

"הנושא הזה של במי אנחנו פוגעים ובדיוק זה הנושא העיקרי שמעסיק אותנו בהפללה של מטרות. בסוף כשאנחנו יושבים ובאים להפליל מטרה – אנחנו צריכים לבוא עם אמירות מאוד מדויקות וחדות, והעבודה שלפני חייבת להיות מאוד מעמיקה", מסביר סגן י' ולוקח אותנו להצצה איך מתנהל התהליך. "אנחנו צריכים להגיד מה זו המטרה הזו, למי היא שייכת ומי נמצא בה כדי להימנע מפגיעה באנשים שאנחנו לא רוצים לפגוע בהם וגם כדי להבטיח שההישג שאנחנו משיגים מהפגיעה יהיה כמה שיותר גדול – בהתאם לתכליות שאנחנו מגדירים".

איך התחושה כשנחשפים לדברים הפחות טובים וכשמשהו התפקשש בדרך?

"כולם עושים טעויות ועם כל הסטנדרטים של הדיוק שנדרשים לעמוד בהם, ברור שתמיד אפשר להיות טובים יותר. התחקירים, התחושות והשיח הם בראש הזה – של איך אנחנו עושים את זה טוב יותר בפעמים הבאות. לא יהיה תחקיר שמתיישבים ואומרים: 'סבבה, הכול היה מושלם'. אנחנו מנסים להשתפר וללמוד מהטעויות של עצמנו".

סגן ע׳, קמ"ד התעצמות בזירה הצפונית של חטיבת ההפעלה (צילום: דובר צה"ל)
סגן ע': "האם זה יפסיק לגמרי? לא בטוח, אבל אנחנו נפעל אל מול מה שמעניין אותנו" | צילום: דובר צה"ל

סגן ע׳, בן 21 ממודיעין שמשרת כקמ"ד (קצין מדור) התעצמות בזירה הצפונית של חטיבת ההפעלה של אמ"ן, חי לילות כימים את נושא העברות האמל"ח בזירה הצפונית ומודה כי הדחיפה של הציר השיעי להסלמה ולטרור, ייצוא חזון סולימאני – דורשת מהם לבצע שינוי תצורה. "ככל שעובר הזמן, המצב משתנה ותמונת המודיעין משתנה. הכיוון שאליו אנחנו הולכים והדברים שאנחנו מנתחים כמובן משתנים בהתאם לזה".

"תוך כדי שאתה מבצע משימה, כמובן שאתה מודע להשלכות שלה ולאיזה מטורף ומדהים זה שאנשים בגילנו לוקחים חלק בדברים כל כך עוצמתיים. אבל כשהדברים קורים כל כך מהר, אז אנחנו ממש כמו מכונה משומנת עובדים יחד כדי לבצע את המשימה"

"אנחנו לומדים ומחשבים את עצמנו בהתאם לזה. אנחנו נמצאים במקום מאוד דינמי ומשתנה, בעיקר בהתאם למצב בשטח", הוא ממשיך. "האם זה יפסיק לגמרי? לא בטוח, אבל אנחנו נפעל אל מול מה שמעניין אותנו, יודעים להמשיך ולעקוב ולהיות על הדברים שחשובים".

אז יכול להתבצע שינוי גם ממש לפני פעולה שאמורה להתבצע.

"הדברים הם מאוד דינמיים, יכולים להשתנות ולהשפיע גם על דברים שאנחנו מתכננים וחשבנו עליהם או שלא. יש בזה גם משהו מעניין".

עד כמה ישראל מצליחה לסכל את האמל"ח ועד כמה הוא עובר לגורמים עוינים כמו האיראנים בסוריה וחיזבאללה בלבנון?

"תמיד יש ניסיונות, הם תמיד מנסים וימשיכו לנסות. בשנים האחרונות יש לנו הצלחות מאוד משמעותיות ואנחנו נמשיך לפעול אל מול הדברים שאנחנו מסמנים כמעניינים. וזה משהו שקורה ומאוד מרשים".

סגן נ׳, קמ״ן מב״ם בלמד״ן (צילום: דובר צה"ל)
"שולחים אנשים לבצע את המשימה, צריכים גם לדאוג שיחזרו בשלום". סגן נ' | צילום: דובר צה"ל

ובין הגורמים שעוסקים במב"ם, ניתן למצוא גם נשים שיושבות מסביב לשולחן מקבלי ההחלטות בדיונים הרגישים. אחת מהן היא סגן נ', בת 23 מהוד השרון, שמשרתת כבר שנה וחצי כקצינה בתא התרעה בתפקיד קמ"ן מב"ם ונחשבת לדרג הצעיר ביותר שעוסק בכך.

"אני עוסקת בגיבוש ובניית תמונת המודיעין למשימות חיל האוויר ולמב"ם בפרט", היא מסבירה. "אנחנו אחראים על הבנה של כלל האיומים בזירות היעד, היכרות מאוד טובה גם האויב וגם עם הזירות. זה ממשיך במתן המלצות ובהיותי גורם פעיל בצוות התכנון שאחראי בסוף על בניית תוכניות המב"ם".

ואיפה זה תופס אותך בזמן אמת?

"בזמן אמת אנחנו אחראים גם על ליווי. אנחנו בסוף שולחים אנשים לבצע את המשימה, אז צריכים גם לדאוג שם יחזרו בשלום. זה אומר לתת את כל המעטפת המודיעינית וכיוצ"ב, גם את ההמלצות הנדרשות כדי לדאוג שהם יצליחו לבצע את המשימה וקודם כל – יחזרו הביתה בשלום".

קחי אותי למה שעובר עלייך בזמן שמתבצעת תקיפה ואת יושבת בבור.

"תוך כדי שאתה מבצע משימה, כמובן שאתה מודע להשלכות שלה ולאיזה מטורף ומדהים זה שאנשים בגילנו לוקחים חלק בדברים כל כך עוצמתיים. אבל כשהדברים קורים כל כך מהר, אז אנחנו ממש כמו מכונה משומנת עובדים יחד כדי לבצע את המשימה".

"תמיד רגע אחרי שהמשימה קורית, אנחנו נושמים רגע לאחור וחושבים על מה שעשינו", היא מתארת בחיוך. "הרבה פעמים ההשפעות שלה מלוות אותנו ימים קדימה, חודשים, שבועות. יצא לי לחשוב לא מעט מה היה קורה אם לא היינו עושים את המשימה ובאיזו מציאות היינו כיום. כנראה הרבה פחות חיובית ממה שאנחנו היום".

תקיפה בסוריה
כשהרוב כבר ישנים, הדרמה בבור רק מתחילה. תמונת ארכיון

איך נראה התהליך מהרגע שמתקבל מידע מודיעני לגורמים השונים ועד שהוא עובר לשלב של תכנון המשימה?

"התפקיד של הקמ"ן האווירי הוא בהרבה מאוד מקרים משמש כמגשר בין הצד המתכנן לקהילת המודיעין. כלומר, מתוקף הכשרתנו למדנו את השפה המודיעינית ואנחנו בקיאים לפרטי פרטים במידע שעולה ובמטרות. מצד שני, מעצם היותנו בחיל האוויר - אנחנו הרבה פעמים מבינים בצורה טובה את השפה התכנונית וזה משהו שמכשירים אותנו אליו במהלך התפקיד".

"הרבה מהתפקיד שלנו הוא לגשר בין שני הגורמים", אומרת סגן נ'. "להנגיש את שפת המודיעין לשפת המתכנת ואת שפת המתכנת לשפת המודיעין – ולמצוא את עמק השווה של איך אפשר לייצר את התנאים בצורה כזו שיאפשרו לבצע את המשימה. הרבה פעמים זה לא פשוט וזה מאוד מורכב, כי אתה צריך להבין מה מניע כל צד ובצורה מסוימת - לראות מרחבית את טובת המשימה".

תקיפה שמיוחסת לישראל בגבול סוריה עיראק
האות ניתן, מטוסי חיל האוויר ממריאים. תקיפה בגבול סוריה-עיראק, ארכיון

יש ויכוחים?

"תמיד יש ויכוחים. אנחנו אמנם עם המתכננים בקשר מאוד צמוד, אבל אנחנו מתווכחים לא מעט. לכל אחד בצוות הזה יש את האינטרסים שלו וגם לי בתור קמ"ן יש אינטרס שזה לבצע את אבטחת הטיסה למטוסים, לדאוג שהמשימה תתבצע ותיתן מענה גם לצד המודיעיני – אמ"ני וגם לחיל האוויר".

סרן מ', בן 26 שמתגורר ביישוב דרוזי בגליל, מילא שורה של תפקידים בחטיבות חי"ר בגזרת הצפון וכיום משמש מפקד חופת האש באוגדה 210 ברמת הגולן. "אנחנו אופרטור בתחום המב"ם ומערך האש הוא חלק מאוד מרכזי במאמץ עצמו", הוא מציין. "אנחנו מובילים מאמצים מבצעיים נגד גורמי ציר, חיזבאללה ואיראן - על מנת להסיר את הפוטנציאל של האיום הביטחוני וכדי למנוע את ההתפתחות של ליבה פעילה בתוך הגזרה שלנו".

איך אתם פועלים אל מול האתגרים שנראים בגזרה בתקופה האחרונה?

"הגזרה תמיד משתנה, ואחרי כל מבצע אנחנו מבצעים לעצמנו תחקור ולמידה על מנת להשתפר ולהתאים את עצמנו לשינוי שקורה בגזרה. בסוף אנחנו מנהלים מערכה כדי למנוע מחיזבאללה להחזיק בחזית יכולות כנגד מדינת ישראל. בסוף הוא מנסה לקדם את האינטרס שלו בסוריה באמצעות הגורמים השונים, כדי להתבסס ולייצר עוד חזית נוספת ומאפשרת אל מול ישראל".

סרן מ', מפקד בחופת האש באגודה 210 (צילום: דובר צה"ל)
"מובילים מאמצים מבצעיים נגד גורמי ציר, חיזבאללה ואיראן". סרן מ' | צילום: דובר צה"ל

אתם נערכים לאפשרות של התרחבות של הפעולות האלו בהתאם למה שקורה בשטח?

"אנחנו פוגעים בבנקים רחבים של מטרות שהם עם מהויות שונות ומאפשרים לנו ברגע האמת לשים מאמץ בהקשר המבצעי שלו ולמקסם את ההישג של הביצוע עצמו".

ואיך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה משפיעה על כללי המשחק? גורם ביטחוני הבהיר כי "אנחנו ממשיכים לפעול, המזרח התיכון צפוף. יש את המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, אבל אנחנו במנגנונים המבצעיים שלנו פועלים ללא שינוי. יש לנו את אותו מנגנון של תיאום כדי למנוע תאונות ודברים מהסוג הזה".

עשור למב"ם, המערכה הזו כבר מזמן איננה כוללת רק את סוריה ורחוקה מלהיות פעולה אחת של יכולות אש מדויקות ארוכות טווח, אלא מדובר במעגל שבו אוסף של נקודות מצטלבות זו בזו - יכולות מודיעיניות משוכללות, טכנולוגיה מתקדמת וראייה כוללת שמעסיקים בכל רגע נתון את בכירי אגף המבצעים בצה"ל, את אנשי חיל האוויר ואת מיטב המוחות של אמ"ן. "האויב משתנה ואנחנו מתאימים את עצמנו לכל דבר שנדרש מאיתנו", מסכם סרן מ'. "אנחנו משתנים בהתאם לכל פעולה שנרצה לעשות, על מנת להמשיך למנוע ולדחוק את האויב מהחזית ולא לאפשר לו לפגוע באזרחים ובמדינה".