כמעט שנה חלפה מאז אותו יום שבו נכנס אולסי פרי לניתוח לב שהצליח, אבל בסופו הוא יצא ללא רגל. הכול התחיל בגלל כוס תה שנשפכה על רגלו של שחקן הכדורסל האגדי, כשעוד היה במחלקת לב. "לא הצלחתי להתגבר על העובדה שבגלל כוס תה, אפשר לאבד רגל. זה מעולם לא התחבר לי", הוא אומר בעצב.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אף אחד לא זיהה שם את עוצמת הכוויה והוא שוחרר לשיקום רגיל, כשמצבו למעשה הולך ומדרדר עד שהיה מאוחר מדי. הכוויה הפכה לנמק, ומאז אולסי לומד ללכת מחדש. ביום הניתוח אמר: "אחד החלקים הכי גדולים בחיי עוזב אותי היום. וזו הרגל שלי".
"הם המזל והתרופה הכי גדולים שלו"
היום הוא מסביר: "הרגל שלי, עבורי, הייתה כמו פסנתרן והידיים שלו. וכשאיבדתי את הרגל, זה שבר אותי. זו התקופה הכי קשה שהייתה לי בחיי, והיו לי תקופות קשות, אני אומר לכם. איזה מסע". אהובה אקרון, בת זוגו, מספרת: "אני פיניתי את החיים הצידה, החיים שלו השתנו, ואנחנו מנסים למצוא איזו דרך חדשה. המזל הכי גדול שלו והתרופה הכי גדולה שלו אלה החברים שלו ממכבי תל אביב".
ביולי האחרון פרי, שכבר עבר כמה ניתוחי לב, הובהל לניתוח נוסף ומורכב – שרק 50% מהאנשים יוצאים ממנו בחיים. אחרי 12 שעות, הודיעו הרופאים שחייו ניצלו. כשאהובה לצידו, הוא התחיל להתאושש במחלקה אבל אז נשפכה עליו כוס תה. זה נשמע כמו תאונה קטנה אחרי ניתוח לב – אבל זה הרגע שעתיד לשנות אותו לעד.
"כל מה שאני זוכר זה שהתה נפל עליי ואת הכאב שהגיע אחרי זה", תיאר לפני חצי שנה פרי את הרגע הקשה. "אם אני זוכר את הכאב? ברור, אני צעקתי וצרחתי. לא יכולתי לספוג את זה, הכאב היה נורא". אהובה אשתו סיפרה כי "אחרי כמה ימים התחילו כוויות ברגלים והוא בכה וצעק, נתנו לו רק עוד משככי כאבים ועוד סמים – התחננתי שיבואו רופא ולא מתמחה, משהו ברגליים היה לא בסדר".
במשך שלושה שבועות שבהם פרי אושפז בשיקום גריאטרי במעונות קופת חולים מכבי בתל השומר, אהובה ניסתה לשכנע את הרופאים שמצב הרגליים מידרדר, היא לקחה אותו פעמיים למיון – אך שוב ושוב נשלחה לשיקום הגריאטרי, בפעם השלישית שהיא באה איתו, זה כבר היה מאוחר מדי. "ראיתי שהאצבעות שלו נהיו שחורות, שהן מתחילות לנשור", אמרה אהובה. "לא חיכיתי, דפקתי על הדלת של אחד הבכירים שם ושאלתי איך הגענו לזה. הוא אמר לי 'אני אגיד לך משהו כנה, ואני לא רוצה להישמע גזעני – טעינו שלא ידענו לזהות את הסימנים על עור שחור'".
"הכי גבוה בהפגנה": כשכוכבי מכבי מדברים פוליטיקה
בפעם האחרונה שפגשנו את אולסי פרי, הוא עוד היה מאושפז בבית החולים. לפני כחודשיים הוא השתחרר ומאז הוא בדירתו החדשה והמונגשת שהכינו עבורו בת הזוג אהובה החברים ממכבי. "השתחררתי מבית החולים ובאתי ונכנסתי לדירה, הכול היה במקום, הכול, לחלוטין הכול - וזה מחבריי, היוזמה שלהם והדחיפה שלהם", הוא אומר לאות תודה.
הכתבה מספטמבר 2002:
שוקי שוורץ, חברו לקבוצה לשעבר, מסביר: "בכל זאת, יש את אותה חבורה כבר כמה? ארבעים ומשהו שנה? ואנחנו תמיד נעזור לאולסי לנצח, כמו שאם חס וחלילה, היה משהו קורה הפוך, אנחנו יודעים שכולם היו איתנו. אז זה אנחנו", ואולסי עונה: "אין כמוהם".
ובימים אלה, גם ביקור חולים מתגלגל מיד לשיחה על המצב - לא רק של אולסי, אלא של המדינה. וגם החברים ממחזור 77' של מכבי, אולי הסמל הכי ישראלי, מודאגים. שוקי שוורץ אומר: "תסתכלי טוב, אנחנו הגבוהים מופיעים בכל ההפגנות. מאוד מאוד כואב לנו על הפירוד הזה בעם", וכוכב העבר מוטי ארואסטי מסכים. אולסי מתערב ואומר: "המצב היה צריך להישאר כמו שהוא היה, ועכשיו עלינו להילחם כדי לקבל אותו בחזרה".
טל ברודי, שמזוהה עם הליכוד, אומר: "צריך להקטין את הפערים. רואים כמה אנשים לא מבסוטים, זה חלק מהעם שמפגינים, צריך להתייחס לזה ושהפוליטיקאים יגיעו לפשרה, אבל הם לא יקלקלו לנו את המדינה". ושמוליק זיסמן מגיב: "נחזור להיות מי שהיינו ונקשיב אחד לשני ונחפש את הפשרה, בלי להגדיר מה. אבל יש פה מלחמה על צביון המדינה".
אודי רקאנטי, בעלי מכבי תל אביב, אומר במהלך הביקור: "המדינה הזאת היא חזקה, וכל אחד יילחם על מה שהוא חושב שהוא נכון". ושוורץ מסביר: "אני חושב שאנחנו, כקבוצת כדורסל, מה שגרם לנו לנצח זו היכולת שלנו לשמר את הקבוצה. לבנות קבוצה זה אחד הדברים הכי קשים, לפרק קבוצה זה הכי קל. ומה שקרה כרגע זה פירוק של קבוצה, והקבוצה הזאת זה עם ישראל. וחבל".
"חיכיתי לזה תקופה ארוכה"
החיים של אולסי סובבים סביב המאבק הסיזיפי בגיל 72 להשתקם ולחזור להיות עצמאי. ויש גם נקודת אור - בחודש שעבר הוא הגיע להקרנה של הסרט על חייו ("אולסי", בבימויו של דני מנקין) וזכה לתשואות מהקהל. הוא גם נפגש עם הילדים של מכבי, שאותם אימן בשנים האחרונות. "חיכיתי לזה תקופה ארוכה, חבר'ה", אמר להם לקול מחיאות הכפיים.
כעת אולסי מתחיל באמצעות עורכי דינו מאבק נוסף, משפטי, נגד בית החולים "שיבא". עורך הדין דניאל סרור, שמייצג את פרי, אומר: "אולסי פרי ניזוק כתוצאה מרשלנות רפואית. במהלך כמעט שלושה שבועות, מצב הכוויות הולך ומדרדר, ולמרות זאת, אף רופא בכיר או מומחה לא בודק אותו. אני קורא להנהלת בית החולים לקחת אחריות על האירוע ולהפיק לקחים".
"מנסה לחייך כל יום"
למרות שאולסי מנסה, כמו תמיד, לשמור על אופטימיות, מצבו הרפואי לא משתפר כפי שקיווה. בהליכה הקצרה הוא מתעייף מהר.
ובפעם הבאה שאפגוש אותך, אולסי?
"אני מנסה לחייך כל יום, ועכשיו אני מתחיל לעבוד יותר על כושר, אז אני בטוח שזה יהיה הרבה יותר קל".
אבל אתה לא מרים ידיים.
"בחיים לא. בחיים לא".
מהמרכז הרפואי "שיבא" נמסר: "אולסי פרי הגיע במצב מסכן חיים ובזכות צוותים רפואיים רב-מקצועיים, חייו ניצלו. מומחי שיבא המשיכו ללוות את מר פרי במהלך כל תקופת אשפוזו, ועדיין ממשיכים, לתת מענה לכלל המורכבויות הרפואיות של המטופל ולהעניק לו את הטיפול הרפואי המקצועי והאנושי הטוב ביותר".