כשבני גנץ ואהרן ברק ניסו להושיט יד לנתניהו, ולקיים עימו הידברות סביב המהפכה המשפטית, הם יצאו מתוך נקודת הנחה שנתניהו נקלע לסיטואציה בעל כורחו, שהוא קם בבוקר שאחרי הבחירות ונחרד לגלות שזה לא האירוע שנרשם אליו. נתניהו הרי מקסימום מוכן לקצת שינויים, ממתי הוא רוצה מהפכות, כך חשבו.
אלא שהשבוע נפל דבר. התברר שלא כך הדבר. לא מדובר בעוד מקרה שבו "הזנב מכשכש בכלב" - שמפלגות קטנות מכתיבות את המדיניות לראש הממשלה. נתניהו מעוניין ברפורמה המשפטית יותר מהם, מעורב בה עד צוואר, ואף קובע את הסדר והקצב שלה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
הרפורמה הראשונה שתצא לדרך היא חוק היועצים המשפטיים. הנימוק הרשמי הוא שהשרים חייבים להחליף יועצים משפטיים בשביל להתחיל לעבוד. מעניין, כי חלקם התחילו לעבוד בלי להמתין ליועצים המשפטיים ואפילו קידמו דבר או שניים. הסיבה שדווקא זה יהיה החוק הראשון היא שלנתניהו דחוף להיפטר משלומית ברנע-פרגו, היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה. נתניהו ומשפחתו מתעבים את ברנע-פרגו על כך שסירבה עשרות פעמים לבקשות של המשפחה להשית תשלומים פרטיים על המדינה, ולתפיסתם הייתה נדיבה מאוד כשזה הגיע לבנט. הם שואפים להתחיל את הקדנציה השישית כשלידם יועץ משפטי שעונה "אמן" על כל בקשה.
כמובן שיש מקום לבחון שינויים במערך הייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה. יש לא מעט שרים טובים שמצאו את עצמם מול ייעוץ משפטי נוקשה, שתקע מקלות בגלגלי העשייה. גם יועצים משפטיים, כמו נבחרי ציבור, לא חפים מטעויות ולפעמים אף מאג'נדה. זו סוגיה מורכבת וחשובה שיש לתת עליה את הדעת. שרת המשפטים לשעבר איילת שקד למשל הציעה להחליף את שיטת המכרז בוועדת איתור, שבה לשר תהיה יותר השפעה.
יריב לוין ושמחה רוטמן יכלו ללכת על מודל ביניים: למשל, הם יכלו לקבוע שבנושאים פוליטיים-ערכיים נפיצים כמו עתיד ההתנחלויות ניתן יהיה להיעזר ביועץ חיצוני, ואפשר היה גם לקצר את הקדנציות של היועצים. נוסחאות יש בשפע, אבל הם בחרו ללכת לקצה. לא רק שהם רוצים לבחור בעצמם את היועצים המשפטיים מבלי שום התחשבות בגורמי המקצוע, הם רוצים לעקר את תפקידו מתוכן. למה שיועץ משפטי בכלל יטרח להגיש חוות דעת אם מדובר בפיסת נייר שאפשר להשליך לפח?
כך למשל יוכל שר לבחור במכרז בחברה של אשתו והיועץ המשפטי לא יוכל לקבוע שזה לא חוקי (למעשה הוא יוכל אבל למי אכפת כי חוות הדעת שלו לא מחייבת), ובית משפט גם לא יוכל להגיד שזהו מהלך לא סביר. וכל זאת בהנחה שמישהו בכלל יידע מה קורה שם בפנים. שר אחר ירצה לחלק מענקים רק למצביעים שלו, למה לא, בעצם? הרי איש לא יוכל לקבוע שזה לא סביר ולא חוקי. שר גם יוכל לקבוע שהפגנות הן לא חוקיות או שסיקור שלילי הוא המרדה, ואף אחד לא יוכל לומר אחרת.
לנתניהו יש גם אינטרס ישיר ברפורמה שמקדם לוין לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הרי גם השופטים בתיקי נתניהו יידעו שהקידום שלהם תלוי בראש הממשלה. ולא רק הם, כל שופט יידעו בדיוק מה מצופה ממנו כדי להתקדם. אגב, גם בהרכב הוועדה למינוי שופטים ניתן היה לערוך שינויים מידתיים יותר בניסיון לגוון את שורות השופטים: רק לאחרונה למשל החליט גדעון סער שהמועמדים לכהונה בעליון יעברו שימוע פומבי בוועדה למינוי שופטים, אלא שהנוסחה שנבחרה לא תביא לגיוון אלא לכך שבית המשפט יהפוך לסניף של מפלגות השלטון.
רק כדי לסבר את האוזן - כיום צריך 7 חברי ועדה מתוך 9 כדי למנות שופט. במילים אחרות, מועמד לעליון חייב לזכות בתמיכה רחבה הן של נבחרי הציבור והן של מערכת המשפט כדי להיבחר. כל צד זקוק לשני. בוועדה החדשה אמורים לכהן 11 חברים - 6 מתוכם יהיו פוליטיקאים, עוד 2 יהיו נציגי ציבור שיבחר שר המשפטים ו-3 יהיו שופטי עליון. במילים אחרות, לוין מתכנן שמתוך ועדה של 11 איש, לא פחות מ-7 ייבחרו על ידי הקואליציה ורק אחד יהיה מטעם האופוזיציה (יו"ר ועדת ביקורת). זאת אומרת שגם אם נקבל את העיקרון של לוין ולפיו העם הוא זה שצריך לבחור את השופטים, ולא מערכת המשפט, הרי שלא מדובר ברצון העם: כמעט 50% מהציבור מיוצגים על ידי נציג אחד בוועדה, בעוד שהשלטון מיוצג על ידי 7!
הסדר ניגוד העניינים של נתניהו, שנערך אחרי שהפך לנאשם, אוסר עליו לעסוק במינוי שופטים או בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ועדיין שתי הרפורמות האלה נמצאות בליבת התוכנית המשפטית שמקדם נתניהו. מלשכתו נמסר כי הוא לא עוסק ישירות בתוכנית ומי שעושה זאת הוא שר המשפטים יריב לוין. אלא שנתניהו הוא זה בחר בלוין לתפקיד, והוא ידע מצוין למה.
ומילה על חלוקת התיקים בליכוד. גם השבוע השקיע נתניהו זמן ומאמץ בניסיון לפרק את כל כיסי ההתנגדות בתנועה. אמסלם אומנם פגוע עד עמקי נשמתו, אבל מזהה את הסנטימנט בליכוד שהיה רוצה לראות אותו בפנים. הוא גם מבין ששינויים עצומים בפתח, ולא רוצה לעמוד מנגד.
אחת האפשרויות שנבחנות הן מינוי של אמסלם לשר במשרד המשפטים תחת לוין, ואולי אחרי העברת המהפכה המשפטית, הזזת לוין ומינויו של אמסלם לשר במקומו. לוין פחות מתלהב, אבל בסוף כאמור גם שר המשפטים הוא עושה דברו של הבוס.
ומילה גם על האופוזיציה, שאמורה להיאבק ברפורמה: השבוע ספג יאיר לפיד ביקורת קשה על ההחלטה לנסוע לפריז דווקא בעיתוי הזה. זו רק אחת הבעיות של האופוזיציה הנוכחית. חברי הכנסת של יש עתיד נשלחים לכל דיון כדי ללעוג לחולשתו של נתניהו מול שותפיו הפוליטיים - כשהם כלל לא מבינים שהוא הרוח החיה מאחורי הרפורמה במערכת המשפט. ולא רק שאיננו חלש כלל וכלל - בעוד כמה חודשים, כשהיא תושלם, הוא יהיה שליט עוצמתי וכל יכול: בלי יועצים משפטיים, עם שליטה בזהות השופטים ועם יכולת להתגבר על כל החלטה של בית המשפט.
סיקור נרחב ב-N12:
- הולכים לאיבוד במהפכה המשפטית? מדריך מקוצר
- חיות עוברת למתקפה ישירה; יועמ"שים ופרקליטי מדינה לשעבר: "מזועזעים מתוכנית לוין"
- שר המשפטים לוין בוועדת החוקה: "שום איום לא ירתיע אותי"
- נתניהו לחדשות 12: "המדינה לא תיהרס, הדמוקרטיה לא תיחרב"
- היועמ"שית נגד נתניהו: "צר לנו שבחר לשתף פרסום כוזב" | זה הציוץ במוקד המתקפה
- גילת בנט: "יש משותף לרצח במעבר חצייה ולאלימות בביה"ס - הממשלה היום"
- פארסת מינוי המנכ"לים: רגב התקפלה, מארק נאלצה לפרוש