את דלת הכניסה אל בית הבושת החדש יחסית במדרחוב בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב אף אחד לא מנסה להסתיר. גברים נכנסים ויוצאים מבעדה 24/7. הנשים שעובדות בו ייתכן שגם חיות בחדרים עצמם – אין לדעת. וניידות המשטרה? הן חולפות ולא מתעכבות על הנעשה. זהו רק אחד מ-31 בתי בושת, חלקם ותיקים, אחרים נפתחו רק לאחרונה, שמרוכזים במתחם רחובות בנווה שאנן ומוכרים היטב גם למשטרה.

13 מבתי הבושת הללו נמצאים ברחוב ארלנג'ר, והאחרים ברחובות פין, הגדוד העברי והגליל. מי שמעוניין לצרוך מין בתשלום יודע שהוא יכול להגיע לרחובות אלה ולמצוא את מבוקשו באין מפריע, וגם סמים מכל הסוגים נמכרים כאן לאור יום. כל מה שצריך הוא לפנות לדילרים שיושבים על כיסאות הנוח ומוכרים לכל דורש. "תיירות פלילים" קוראים לזה, והיא מתבצעת חופשי בלב שכונת מגורים תל-אביבית, אף שהחוק בישראל אוסר כמובן על סחר בסמים, והחל מיולי 2020 גם הסמיך את המשטרה לאכוף את חוק איסור צריכת שירותי זנות, שאושר אחרי דיונים רבים.

שכונת נווה שאנן בתל אביב (צילום: ביאה בר קלוש)
זעקת התושבים: "למה אתם לא פשוט מגיעים וסוגרים את בתי הזונות?" | צילום: ביאה בר קלוש

לצד סוחרי הסמים, הנרקומנים, מעגל הזנות והמהמרים, מתגוררים בנווה שאנן גם אנשים שנהוג לכנות "נורמטיביים", חלקם בעלי משפחות וילדים, שמתקשים לנהל חיים רגילים כפי שמנהלים תושבים בשכונות אחרות בעיר ומחוצה לה. "אנחנו מתקשרים למשטרה וצוחקים עלינו", מספר מוטי כץ, דייר השכונה וממובילי ועד התושבים בה. "סוחרים עומדים ומזריקים סמים לזונות ברחוב, הן נשכבות בכניסה לבתים שלנו, ויש ימים שאנחנו מתקשרים 20 פעמים למשטרה ואף אחד לא בא. אנחנו רוצים משילות, אנחנו מבקשים יחס שוויוני מהעירייה ומהמשטרה. מה שהם היו עושים ברוטשילד, שיעשו גם אצלנו. אם המשטרה הייתה רואה ברוטשילד סוחרים מוכרים סמים על כיסאות נוח, היא לא הייתה מעיפה אותם? כי זה מה שקורה אצלנו אפילו לא בהיחבא".

"לגדל פה תינוקת? קראו לי משוגע" – דקה מרוטשילד: עשרות בתי בושת ונרקומנים שנכנסים לבניינים | מגזין N12, אפריל 2022

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

כץ, יחד עם תושבים נוספים, נפגש לפני שבועות ספורים עם סגן-ניצב משה אביטל, מפקדה החדש של תחנת המשטרה שרת המופקדת על אזור התחנה המרכזית ונווה שאנן במחוז תל אביב: אל הפגישה הם הגיעו מיואשים, הם כבר ביקרו בתחנה הזו פעמים רבות, וגם במפקדת המרחב ובמפקדת המחוז. מפקדים מונו והתחלפו ועם כולם הם נפגשו, שוב ושוב, מתחננים לטיפול של המשטרה בהצפה הפלילית הגואה בשכונה. תחנונים שפעם אחר פעם לא הועילו. ובכל זאת, כניסתו של מפקד התחנה הנמרץ לתפקיד עוררה תקוות שאולי הפעם משהו ישתנה והמשטרה תתחיל לאכוף את החוק כנגד עשרות בתי הזונות, בתי ההימורים, תחנות הסמים ואירועי האלימות שנרשמים בשכונת נווה שאנן לאורך כל שעות היום.

"אנחנו רוצים משילות, אנחנו מבקשים יחס שוויוני מהעירייה ומהמשטרה. מה שהם היו עושים ברוטשילד, שיעשו גם אצלנו. אם המשטרה הייתה רואה ברוטשילד סוחרים מוכרים סמים על כיסאות נוח, היא לא הייתה מעיפה אותם? כי זה מה שקורה אצלנו אפילו לא בהיחבא"

מוטי כץ, תושב השכונה

סגן-ניצב אביטל, ולצדו יהודה קצין המבצעים, יניב קצין הבילוש ולירז קצינת החקירות, ישבו והאזינו לשורת התושבים מספרים בזה אחר זה על חייהם בתוך מציאות של פשיעה קשה והזנחה מצד המשטרה והעירייה. "אני כבר אומר לכם", פונה אליהם אביטל בשיחה שהגיעה לידי שומרים ותוכנה מתפרסם כעת גם במגזין N12, "אני תושב ראשון לציון, וכשאני יורד מהבית שלי, המציאות שאתם חווים לא קיימת. השאיפה שלי היא להגיע גם כאן לאותו הדבר, אבל זה לא פשוט. יש פה תחנות סמים, יש כסף שזורם מהתחנות, סמים מגיעים מלוד ומרמלה, ואומנם סימנו כמה רחובות לטפל בהם, אבל לא נוכל לטפל בהכול". 

שכונת נווה שאנן בתל אביב (צילום: ביאה בר קלוש)
ניידות המשטרה? הן חולפות ולא מתעכבות. רחובות נווה שאנן, השבוע | צילום: ביאה בר קלוש

"בתחנה שלי יש כיום 90 שוטרים במקום 150. אנחנו בחוסר של 60 שוטרים, זה נתון, זו עובדה, אני לא ממציא כלום. הרעיון הוא כן לטפל, אבל בסוף היום אני רואה את המסוגלות שלי ביחס למשאבים שיש לי בתחנה. בשנה הקרובה נטפל רק ברחובות שיש בהם תושבים נורמטיביים". 

המשפט האחרון הקפיץ ממקומם את התושבים שישבו בחדר, חלקם מתגוררים ברחובות הקשים ביותר בשכונה: פין, ארלנג'ר, יסוּד המעלה ואחרים. "גם ברחובות האלה מתגוררים אנשים נורמטיביים, כמוני", הרים את קולו כץ, שכדי להיכנס לבניין מגוריו עליו לחלוף על בית בושת פעיל ולדלג מעל נרקומנים שזה עתה חילצו מנה מתחנת סמים פעילה וסמוכה. על המדרגות בבניין אפשר לראות קונדומים משומשים ומחטים, עדויות לנעשה שם מסביב לשעון. 

שכונת נווה שאנן בתל אביב (צילום: ביאה בר קלוש)
"גם ברחובות האלה מתגוררים אנשים נורמטיביים". נווה שאנן, השבוע | צילום: ביאה בר קלוש

"ליד הבית שלי נשרפה רק עכשיו תחנת סמים שכולם ידעו עליה", הוסיף כץ בשיחה. "אתם ידעתם עליה והתרענו עליה שוב ושוב. למה אתם מחכים, שאנשים יירצחו? למה אתם לא פשוט מגיעים וסוגרים את בתי הזונות? אני רוצה לחיות כאן בדיוק כמו שאתה חי בראשון לציון", הוא פנה לאביטל. "ברחובות האלה גרות משפחות עם ילדים שביקשו להמשיך לחיות בתל אביב, אך לא העלו על דעתם עד כמה השכונה הזו היא משולש ברמודה, כזה שכל כוחות האכיפה – משטרה ועירייה – נבלעים בו ונעלמים מרגע שנכנסו אליו". 

"בפעם האחת שניסינו ממש לטפל בזה ולחצנו חזק על טיפול בפשיעה בנווה שאנן, קיבלנו באופן חד-משמעי עלייה משמעותית בעבירות באזור רוטשילד והירקון. לכן התגבשה הגישה של אזור שבו יתאפשר הפורקן. במשטרה יש תורה בכתב ויש תורה שבעל פה. הטיפול בנווה שאנן הוא תורה שבעל פה"

קצין בכיר לשעבר

בהמשך השיחה הטעונה שוב ועלו הטונים מצד התושבים, ובעוד הקצינים מבטיחים כי ישתדלו לסייע לתושבים, זעמו התושבים כי אינם יכולים עוד להאמין למשטרה. "שמעתי מכל המת"חים (מפקדי התחנה) שהיו לפניך שהם יטפלו בבעיות כאן", אמר אחד התושבים לאביטל. "אבל בפועל, ברחוב, אני רואה סחר בסמים ליד שוטר – ואני בא לשוטר, אומר לו, 'למה אתה לא עושה חיפוש, הרי הרגע ראית?' ואומרים לי, 'אי אפשר'". ואילו כץ שאל, "מתי תסגור את בתי הזונות?" על כך עונה אביטל: "המשימה שלי כאיש חוק היא לעשות הכול. האם הבעיה תיפתר ביום אחד? אני אומר לך: לא". 

מוטי כץ, תושב שכונת נווה שאנן בתל אביב (צילום: ביאה בר קלוש)
"לנו לא מקשיבים. השינה שלנו לא חשובה, הבנות שלנו לא חשובות". מוטי כץ, תושב שכונת נווה שאנן | צילום: ביאה בר קלוש

יותר משנתיים חלפו מאז אושר החוק המפליל למעשה את צרכני הזנות, והרושם שנוצר הוא שבתי בושת רבים שינו צורה באופן הפעילות שלהם והפכו ל"דירות דיסקרטיות", שכלפיהן המשטרה כמעט אינה פועלת באכיפה. אולם בדיקת שומרים מעלה, כי גם כלפי בתי בושת "רגילים" המשטרה כמעט אינה פועלת. מנתונים שנמסרו לשומרים עולה כי בשנת 2022 ניתנו בסך הכל עשרה צווי סגירה לעשרה בתי זנות ברחבי הארץ, וחולקו כ-2,800 דוחות לצרכני זנות בגין העבירה. כאמור, רק בנווה שאנן פעילים ברגע זה יותר מ-30 בתי זונות שהמשטרה מכירה ואינה משביתה. 

ממשטרת ישראל נמסר בעניין זה כי "משטרת ישראל מקיימת פעילות אכיפה נרחבת כנגד צריכת זנות ברחבי העיר ת"א ובעבירות הנלוות בה, לרבות מתן קנסות לצרכנים". עוד נמסר מהמשטרה בתגובה על הטענות העולות בכתבה, כי "אכיפה לבדה אינה יכולה לתת מענה לכל הסוגיות החברתיות, ונדרשת מעורבות של כל הגופים הרלוונטיים". התגובה המלאה – בסוף הכתבה. 

חוק איסור הזנות: מה הוא אומר ומה העונשים

"בתחנה שלי יש כיום 90 שוטרים במקום 150. אנחנו בחוסר של 60 שוטרים, זה נתון, זו עובדה. הרעיון הוא כן לטפל, אבל בסוף היום אני רואה את המסוגלות שלי ביחס למשאבים שיש לי בתחנה. בשנה הקרובה נטפל רק ברחובות שיש בהם תושבים נורמטיביים"

סגן-ניצב אביטל לתושבים

באין אכיפה עתרו התושבים לבג"ץ

אוזלת ידה של המשטרה מדוברת לעייפה. ב"שומרים" נדרשנו לכך בהרחבה בסדרת תחקירים נרחבת, תוך הארת זרקורים שונים על הפשיעה בדרום, על הקטל בחברה הערבית, על האוטונומיה דה פקטו בחברה החרדית ועל שטח ההפקר המתחולל ביהודה ושומרון. אולם כל אלה עסקו באוכלוסיות ובאזורים שבהם המשטרה טוענת, ובמידה רבה של צדק, כי אכיפת החוק מורכבת. נווה שאנן שונה בהקשר הזה: מדובר בשכונה לא גדולה המתפרסת על פני כ-845 דונמים בתוך העיר תל אביב. חיים בה כ-35 אלף איש, רובם אינם תושבים רשומים. מתחמי הפשיעה מוכרים היטב למשטרה, לרבות בתי הבושת. אם כאן, על פני מספר חד-ספרתי של רחובות המשטרה אינה משליטה סדר, אז היכן כן?

אחת הטענות שהטיחו התושבים בסנ"צ אביטל ובשוטרי תחנת שרת היא שישנה "הוראה מלמעלה" שלא לאכוף עבירות בשכונה שלהם, וכי למשטרה נוח "לגדר את הפעילות הפלילית" ולפקח עליה לבל תזלוג לאזורים אחרים בעיר. אחרי שנים של פגישות עם אין-ספור גורמי משטרה ועירייה בניסיון לבקש את עזרתם בטיפול בהזנחה הקשה, מסקנת התושבים היא שישועתם לא תגיע מהמשטרה או מהעירייה ואף כי קיימת הסכמה שבשתיקה בין שני הגופים על תיחום אזור פלילים ובפרט שלא יזלוג לעבר אזורים אחרים בעיר או בארץ. "נותנים לכם סרטונים", אמר כץ למפקד התחנה אביטל. "אם זה היה בגן החשמל זה לא היה קורה, אבל לנו לא מקשיבים. השינה שלנו לא חשובה, הבנות שלנו לא חשובות – יש לכם מדיניות שלא לטפל, 'מלמעלה'".

שכונת נווה שאנן בתל אביב (צילום: ביאה בר קלוש)
במשטרה הודו: "סימנו כמה רחובות לטפל בהם אבל לא נוכל לטפל בהכול" | צילום: ביאה בר קלוש

אביטל השיב לכץ כי "אין פה שום מדיניות, בטח במה שקשור למשטרה", וחזר על המחסור בכוח אדם של 60 שוטרים בתחנת שרת. "יבוא כוח ויזיז אותם, הם יחזרו", אמר. "אין פה שום מדיניות, אנחנו מטפלים בסוחרי סמים ובתחנות סמים. אני אציג לך נתונים". אלא שבזמן השיחה גם מפקד התחנה אישר כי בעבר "עשו פה עבודה טובה, אבל דחקו אותם לשכונה אחרת. וכשהלך הכוח הם חזרו. הרעיון הוא לא ליצור מצב שאני מזיז את הבעיה מרחוב לרחוב, אלא להכניס לכלא". 

את התושבים כל זה לא מאוד משכנע. בין היתר הם זוכרים את צחי שרעבי, לשעבר מפקד תחנת שר – שאמר להם, "כשאני לוחץ פה אז אני מקבל תלונות מתחנת לב תל אביב, כי הם עוברים לשם" – וגם את דבריו של ראש העיר רון חולדאי שצוטט כאומר לתושבים לפני כמה שנים שאם יהפוך את נווה שאנן לפלורנטין, שכונה אחרת תהפוך לנווה שאנן. 

מפת נווה שאנן

"למה לא סגרנו את בתי הזונות בנווה שאנן? כי אז הן ילכו לרחוב, וזה יגרור מעשי שוד ואלימות כלפיהן וכלפי אחרים. זנות מחוללת עוד פשיעה, ואם נסגור בנווה שאנן, זה יעבור למקומות אחרים בעיר, זה לא ייעלם. אין מה לעשות, מדי פעם צמצמנו את התופעה אבל השארנו את מתחמי הזנות"

קצין בכיר לשעבר

תושבי השכונה מאסו מצידם בהבטחות חלולות על משילות, ומבקשים כעת סעד מבית המשפט העליון, שיאכוף את עקרון השוויון. בעתירה לבג"ץ נגד משטרת ישראל ועיריית תל אביב, שהתקבלה לדיון באוגוסט בידי השופטת יעל וילנר ואשר תידון במאי הקרוב, טוענים תושבי השכונה לאי-אכיפה ולאפליה קיצוניות מצד העירייה והמשטרה, באשר לנעשה בשכונה לעומת יתר העיר.

"השכונה שלנו היא חור שחור לא רק עבור המשטרה אלא גם עבור העירייה, שמפגינה משילות סלקטיבית", קובל כץ. "בנווה שאנן מתגוררים בחנויות, בתי הבושת מתקיימים בחנויות, ושם גרות נשים, מתנהלים עסקים לא חוקיים, בנייה לא חוקית, אין להם אישור מכיבוי אש, בעלי העסקים משכירים את המקומות לדבר עבירה ובידיעה – כל אלה עבירות על החוק שהעירייה מכירה. לו הדבר היה קורה ברחוב בן-יהודה, הם היו מיד סוגרים את העסקים. העירייה יכולה לסגור כל בית זונות בנווה שאנן, אבל יש מי ששם לזה ברקס". 

שכונת נווה שאנן בתל אביב (צילום: ביאה בר קלוש)
"מדי פעם צמצמנו את התופעה אבל השארנו את מתחמי הזנות". שכונת נווה שאנן השבוע | צילום: ביאה בר קלוש

בעוד חודשים ספורים, במאי הקרוב, ידון בג"ץ בעתירת התושבים. בראש ההרכב תעמוד נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. עיריית תל אביב כבר הגיבה מקדמית על העתירה בטענה כי אינה מזניחה את השכונה וכי היא עושה מאמצים רבים לטפל בנעשה

תושבי השכונה פתחו את קבוצה הפייסבוק "דרום תל אביב בקריז", וגייסו באמצעות מיזם מימון המונים בינואר האחרון, כ-86 אלף שקל מ-116 תומכים לטובת המאבק. אל העתירה לבג"ץ בקיץ הם צירפו חלק מכתובות בתי הבושת הפועלים בשכונה, עם 27 כאלה. אולם בדיקת שומרים מעלה כי לא רק שאלה לא נסגרו מאז בידי המשטרה, אלא שנוספים אף נפתחו – והמספר המעודכן כאמור עומד על 31, הפועלים באין מפריע. 

סרטון התושבים:

"אני תושב ראשון לציון, וכשאני יורד מהבית שלי, המציאות שאתם חווים לא קיימת. השאיפה שלי היא להגיע גם כאן לאותו הדבר, אבל זה לא פשוט. סמים מגיעים מלוד ומרמלה, ואומנם סימנו כמה רחובות לטפל בהם, אבל לא נוכל לטפל בהכול"

סגן-ניצב אביטל לתושבים

הסכמה שבשתיקה? "בכל עיר יש 'מקום נמוך'"

האם אכן קיימת הסכמה בשתיקה בין העירייה והמשטרה "להכיל" את אזור הפשיעה של נווה שאנן? בשיחה של שומרים עם קצין משטרה בכיר לשעבר, שטיפל בעצמו באופן יום-יומי באזור זה, הוא משיב שאכן מדובר במדיניות. הוא מבקש שלא להיחשף אולם מסכים לספר על האופן שבו התקבלו החלטות במשטרה: "אם רוצים לסגור מתחם ולהילחם בזנות, בוודאי שאפשר לעשות את זה, זה בדיוק מה שעשינו בתל ברוך", הוא אומר. "אפשר למגר את הזנות מהרחוב והיא תעבור לבתים – ושם, לפי פסקי דין שונים. זה יחסית ממוסד. למה לא סגרנו את בתי הזונות בנווה שאנן? כי אז הן ילכו לרחוב, וזה יגרור מעשי שוד ואלימות כלפיהן וכלפי אחרים. זנות מחוללת עוד פשיעה, ואם נסגור בנווה שאנן זה יעבור למקומות אחרים בעיר, זה לא ייעלם. אין מה לעשות, מדי פעם צמצמנו את התופעה, אבל השארנו את מתחמי הזנות".

"צריך להבין", ממשיך הקצין הבכיר לשעבר, "שיש גם היגיון בהחלטות של המשטרה: כדי להעלים זנות צריך לתת מענה בריאותי ורווחתי שאנחנו כמשטרה לא יכולים לתת. זנות תתקיים בכל מקרה, אז הרעיון הוא למצוא את האיזון. אם נסגור את 31 בתי הזונות הם לא ייעלמו, הם פשוט יעברו למקום אחר או לרחובות – ואז כאמור יחוללו פשיעה נוספות". 

שכונת נווה שאנן בתל אביב (צילום: ביאה בר קלוש)
התושבים מאשימים: "השכונה שלנו היא חור שחור לא רק עבור המשטרה אלא גם עבור העירייה" | צילום: ביאה בר קלוש

"למשל, למדנו שכשהזנות חוזרת לרחובות, יש תופעה של התעללויות בנשים האלה, יש יותר אלימות. מכל זווית יש בעיה בסיפור הזה, אבל מוסכם וידוע שבכל עיר יש 'מקום נמוך', והחוכמה היא להכיר את המאפיינים ולדעת לשלוט בהם. בפעם האחת שניסינו ממש לטפל בזה ולחצנו חזק על טיפול בפשיעה בנווה שאנן, קיבלנו באופן חד-משמעי עלייה משמעותית בעבירות באזור רוטשילד והירקון. לכן התגבשה הגישה של אזור שבו יתאפשר הפורקן. במשטרה יש תורה בכתב ויש תורה שבעל פה. הטיפול בנווה שאנן הוא תורה שבעל פה".

את אור אבו, מנכ"לית עמותת המאבק נגד סחר בנשים לזנות, האמירות האלה מקוממות. היא מסתובבת ברחובות נווה שאנן ומרגישה, לדבריה, ש"אפשר לתלוש את השיער מרוב תסכול מהמצב. אנחנו עובדות צמוד עם המשטרה אבל יש תחושה שדברים לא זזים מספיק", היא אומרת לשומרים. "את עוברת ברחובות ורואה את כל בתי הבושת ומועדוני החשפנות פתוחים לעיני כול, והמשטרה לא סוגרת אותם. אני חושבת על הנשים שיושבות בפנים וחוות אלימות, השפלות ואונס מסביב לשעון, ומחוץ לבתי הבושת הכל מתנהל כרגיל והשוטרים עוברים ברחוב מבלי שמישהו מושיט יד לנשים האלה. זה עניין של תעדוף ועניין היכן יושקעו משאבי המשטרה".

רון חולדאי (צילום: מרים אלסטר, פלאש/90 )
הזהיר כי אם נווה שאנן תהפןך לפלורנטין, שכונה אחרת תהפוך לנווה שאנן. חולדאי | צילום: מרים אלסטר, פלאש/90

כץ, ממובילי המאבק של דיירי השכונה, מספר כי באוגוסט 2020 הגיע לבקר בדירתו פקד משה אברמוב מתחנת שרת. מטרת הפגישה הייתה להציג את עבודת המשטרה בתחום האכיפה בשכונה. בשיחה נשמע אברמוב מודה שהמשטרה ממפה את כתובות בתי הבושת, ומכירה היטב את מצב הפשיעה ברחובות נווה שאנן, אף שאינה סוגרת את המקומות. אברמוב הציג תיק מודיעיני ובו שרטוטים ותיעוד של בתי הזונות והפנה אצבע אל אוזלת ידה של העירייה: "זה תרשים של המבנה עצמו, תרשים בית, מיקום העסק", אמר. "הסגן שלי בא, נכנס, ומסמס: רחוב ארלנג'ר. נכנס, נכנס פנימה ורושם בדיוק מה יש בפנים. יש שלושה חדרים, סלון, שירותים. זה רלוונטי גם לעירייה, כי יש כאן חלוקה של נכס. העירייה גם היא צריכה לטפל". 

בהמשך השיחה הסביר אברמוב לכץ באריכות על יכולותיה של העירייה לסגור את כל העסקים הפליליים לו רק רצתה בכך. "בוא נגיד ש-80%-90% זו העירייה, כי כל המקומות האלה מוגדרים כעסקים, שעשו להם שינוי בייעוד שלהם", הוא מסביר בנוגע לחלוקת דירות, או לחנויות שהפכו לדירות. 

"השכונה שלנו היא חור שחור לא רק עבור המשטרה אלא גם עבור העירייה, שמפגינה משילות סלקטיבית. כל אלה עבירות על החוק שהעירייה מכירה. לו הדבר היה קורה ברחוב בן-יהודה הם היו מיד סוגרים את העסקים. העירייה יכולה לסגור כל בית זונות בנווה שאנן, אבל יש מי ששם לזה ברקס"

מוטי כץ, תושב השכונה

מצד שני, אברמוב אומר כי תפקיד המשטרה הוא לסגור חמארות, אותם ברים לא חוקיים רבים שנפתחו ברחבי השכונה. "אני סוגר חמארות כי יש לי אינטרס, כי החמארות מובילות לאירועי אונס. יש שם שיכורים, הם יכולים להביא לאירועי שוד של אזרחים תמימים". שנה לאחר אותה שיחה, בפגישה אחרת, טען בפני התושבים דודי שליו, לשעבר מפקד תחנת שרת, כי סגר את החמארות בשכונה. בפועל, גם היום, עשרות חמארות ממשיכות לפעול באין מפריע.

נשיאת העליון אסתר חיות בדיוני פסילת מועמדי מפלגות (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
הרכב בראשותה ידון בקרוב בעתירה. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

מנתונים שנמסרו לשומרים עולה כי בשנת 2022 ניתנו בסך הכל עשרה צווי סגירה לעשרה בתי זנות ברחבי הארץ, וחולקו כ-2,800 דוחות לצרכני זנות בגין העבירה. כאמור, רק בנווה שאנן פעילים ברגע זה מעל 30 בתי זונות שהמשטרה מכירה ולא משביתה.

בעוד חודשים ספורים, במאי הקרוב, ידון כאמור בג"ץ בעתירת התושבים, כאשר בראש ההרכב תעמוד נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. עיריית ת"א כבר הגיבה מקדמית לעתירה בטענה, כי אינה מזניחה את השכונה וכי היא עושה מאמצים רבים לטפל בנעשה, ובעיקר הציגה רשימת פעילויות תרבות ורווחה שנעשו בשכונה. "העירייה מודעת היטב לאתגרים הרבים במגוון מישורים, בניהם שמירת הסדר הציבורי ומניעת ביצוע עבירות בקשר לשכונת נווה שאנן ואולם העירייה דוחה מכל וכל את טענות העותרים לפיהן אין היא מפעילה את סמכויותיה על פי דין ואינה אוכפת את החוק הסדר הציבורי בשכונת נווה שאנן בהתאם לסמכויותיה", נכתב בתשובה. 

שכונת נווה שאנן בתל אביב (צילום: ביאה בר קלוש)
קצין בכיר לשעבר: "התגבשה הגישה של אזור שבו יתאפשר הפורקן". (למצולמים אין קשר לנאמר) | צילום: ביאה בר קלוש

עוד נטען כי "עיקר דרישות האכיפה (זנות וסחר בסמים) אינן מצויות כלל ועיקר במישור סמכותה של העירייה אלא מסורות בלעדית לסמכותה של המשטרה. יחד עם זאת, על אף שהעירייה נעדרת סמכות אכיפה בסוג עבירות אלה, עובדתך העירייה בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה ומסייעת ככל הניתן ותוך הקצאת משאבים רבים, בקידום המטרה של שמירת הסדר הציבורי והגברת הביטחון האישי של תושבי השכונה". עוד מפרטת תשובת העירייה לבג"צ פעולות שמבצע הפיקוח העירוני בשכונה, פעולות קהילה, תרבות וספורט וכן שירותים חברתיים ואגף שיפור פני העיר באזור שכונת נווה שאנן, תוך טענה כי בכך פועלת העירייה לקיומם של אירועים, "המעלים את קרנו של המרחב הציבורי ומונעים את התנקזות הפעילות העבריינית אליו". 

תגובת המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל לבג"ץ טרם נמסרה. המשרד לביטחון פנים, שבעת העתירה עמד בראשו השר עמר בר-לב וכעת עומד בראשו יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, ביקש אורכה לתשובה שייתן לעתירה. במקביל מונה "שר השכונות" החדש, גם כן ממפלגתו של בן גביר, יצחק וסרלאוף כשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. כמי שמתגורר בעצמו עם משפחתו בדרום תל אביב, הוא מגלה עניין רב בנעשה בשכונה והבטיח קו פתוח לתושבים. וסרלאוף הסכים בתחילה להתראיין לכתבה זו אך בהמשך הפסיק לענות להודעות ולטלפונים.

יצחק וסרלאוף (צילום: יוסי לוגסי פלשמן, ויקיפדיה)
הבטיח קו פתוח לתושבים. השר וסרלאוף | צילום: יוסי לוגסי פלשמן, ויקיפדיה

תושבי השכונה שבעים מהבטחות על "חוסן" ועל "משילות". הם ממתינים בקוצר רוח לדיון בבג"ץ וממשיכים לדלג מעל נרקומנים השוכבים על המדרכות, ולסבול מדי יום מקיומם של בתי בושת בבתי המגורים שלהם. 

שומרים הוא גוף תקשורת ללא כוונות רווח וללא שיוך פוליטי, המתמחה בתחקירים אודות החברה והממשל בישראל. שומרים הוקם בתחילת 2020 ומאז פרסם כ-300 תחקירים ופיצ'רים שפורסמו בכלי התקשורת בארץ וביניהם גם פרויקטים בין-לאומיים משותפים שבהם שימש כנציג הישראלי. 

למעבר לאתר שומרים לחצו כאן


תגובות

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל פועלת באזור נווה שאנן ובכלל אל מול תופעות פשיעה שונות תוך נקיטת פעולות אכיפה רבות ומגוונות הכוללות ניהול תיקי חקירה לשם הבאת עבריינים לדין, מתן דוחות כנגד צרכני זנות, סגירת מקומות הפועלים בניגוד לחוק ומשמשים לפעילות פלילית ועוד.

"לצד זאת, נדגיש כי פעילות המשטרה נרחבת ככל שתהא, מהווה רק חלק בטיפול בסוגיות הקיימות במקום. אכיפה לבדה אינה יכולה לתת מענה לכלל הסוגיות החברתיות ונדרשת מעורבות של כלל הגופים הרלוונטיים. משטרת ישראל תמשיך לפעול באזור באופן גלוי וסמוי תוך הפעלת כלל האמצעים העומדים לרשותה למען שלום הציבור וביטחונו".