בזמן שאתם מתלבטים אם לאמץ כלב או חתול, יש מי שהיה שמח להניח את היד על גור אריות או דוב בן חודשים ספורים ומוכן לשלם על כך אפילו 100 אלף שקל. את התופעה הקשה הזאת המחיש היטב גור האריות אבו מאלק, שהתגלה בשבוע שעבר בדירת מסתור במרכז הארץ לאחר שתמונות וסרטונים שלו הפכו ויראליים ברשתות החברתיות.
אבו מאלק הוא לא חיית הבר היחידה שמוחזקת ונסחרת בישראל בניגוד לחוק. להפך, הסחר הלא חוקי בחיות בר משגשג ברשתות החברתיות ובקבוצות הוואטסאפ והטלגרם, ונראה שכל מי שרוצה להחזיק בבית קוף השייך למין בסכנת הכחדה או אפילו תנין – יכול לרכוש לעצמו אחד. כל מה שצריך לעשות הוא לשלם כמה עשרות אלפי שקלים. לפי ההערכות, אלפי חיות בר נסחרות שלא כחוק בישראל מדי חודש.
כך, למשל, כמה ימים לאחר שהצליחו בלשי משמר הגבול ופקחי רשות הטבע והגנים (רט"ג) לחלץ את אבו מאלק, שהוחזק בניגוד לחוק, דווח על חשד להברחת שני גורי דובים לישראל מירדן. גם גורי הדובים נראו בסרטון שהופץ, הפעם כשהם מונחים על שולחן, ולפי ההערכות הם הוצעו למכירה במחירים שבין 70 ל-100 אלף שקל.
@ibrahem_issa #אבו_מאלק #אריה #אעת #אבו_מאלכ #מי_רוצה_לשחק_עם_אבומאלק #אבו_מאלק_מלך #בשטח #טיול#ישראל ♬ الصوت الأصلي – מועאז❗️
חיות בר רבות מוברחות מדי שנה לישראל ונסחרות בה. רק מעטות מהן נתפסות בידי הרשויות, ובהן תנינים, קופים, צבועים, שועלים, גוזלי ינשוף ובזים. הסחר בחיות הבר הוא בעיה עולמית, ובשנים האחרונות התופעה מתרחבת בעזרת טיקטוק, פייסבוק, וואטסאפ וטלגרם, שהן הפלטפורמות הכי נפוצות כיום לסחר לא חוקי. באין אכיפה מספקת החיות האלו מוצאות עצמן לעיתים קרובות גוועות ומתות או בידיים הלא נכונות, סובלות מתנאים לא תנאים.
קבוצות הסחר רבות, ובחלקן, כמו אלה בטלגרם, המשתתפים נהנים מאנונימיות. חיות הבר מוצגות ומצולמות בהן מוחזקות בידי השובים שלהן. מסקירה קצרה באחת מקבוצות הטלגרם הבחנו בניסיון מכירה של צבוע מפוספס המוצע למכירה ב-8,000 שקל: בסרטון נראה הצבוע קשור לרצועת ברזל קצרה המחוברת לעמוד. באותה קבוצה מוצעים למכירה צב יבשה גדול ונדיר – חיה בסכנת הכחדה שיכולה לחיות 100 שנה – וגם שועל צעיר. תניני יאור צעירים נמכרים באלף שקלים לפרט, וכן גוזלים של ינשופים, נחשי קוברה ואנקונדה, וכמובן קופים. באחת הקבוצות כתב המוכר "קוף צעיר, מחיר 100 אלף שקל – לבוא לקחת. הוא בן שלושה חודשים". באחרת מוצג סרטון של קוף בצירוף המילים "הזדמנות פז להגשים חלום ילדות".
"אריה ודובים קצת יותר קשה למכור, אבל אפשר למצוא למכירה ציפורים וקופים במספרים גדולים", אומרת ד"ר נגה שני, אקולוגית פוליטית. "קוף או גור אריות למשפחת פשע, לדוגמה, הוא סמל סטטוס, להראות שהיא מעל החוק ושיש לה כסף. כשהתפרסמו הידיעות על גור האריות כולם קפצו, אבל אלפי חיות נסחרות מדי חודש, בלי בדיקות וטרינריות, והן יכולות לסבול ממחלות קשות. דרך הסחר בחיות יש גם אפשרות להלבין הון במאות אלפים".
"מפקחי משרד החקלאות מוצאים פעמים רבות חיות בר המוחזקות בתנאים מחפירים, בכלובים שאינם מתאימים למידותיהן, בצפיפות וללא התנאים ההכרחיים והבסיסיים לגידולן", מוסיפה ד"ר אילת שמואלי, רופאת אגף רווחת בעלי החיים במשרד החקלאות. "אנשים שמחזיקים חיות מוגנות גורמים נזק שעלול להיות בלתי הפיך לבעלי החיים ולסביבה, שכן בעלי חיים אקזוטיים עלולים להכחיד אוכלוסיות שלמות של בעלי חיים בישראל ולהפר את האיזון האקולוגי בטבע".
"כשגור האריות התפרסם כולם קפצו, אבל אלפי חיות נסחרות מדי חודש, בלי בדיקות וטרינריות, והן יכולות לסבול ממחלות קשות. דרך הסחר בחיות יש גם אפשרות להלבין הון במאות אלפים"
ד"ר נגה שני, אקולוגית פוליטית
כמו בהברחת סמים
במשרד החקלאות מספרים שהדרכים להברחת חיות הן רבות: כמו בהברחת סמים, מבריחים רבים נשענים על גבולות ישראל הפרוצים עם מדינות ערב – מצרים, ירדן – והשטחים. חיות בר שנולדו באפריקה מוברחות דרך הגבולות הללו ומוחזקות בבתים פרטיים או במתקנים מאולתרים שבנו המבריחים. לעיתים הן אפילו לא זוכות לראות אור יום.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
הברחת בעלי חיים דרך נתב"ג היא דבר מורכב יותר: המבריחים משתמשים באמצעים רבים להסוואה כדי שהחיות לא יזוהו בנמל התעופה, והיו מקרים שזוחלים הוחבאו בתוך זוגות גרביים, וציפורים ותוכים – בקופסאות נעליים.
"כשאושיית רשת מקבלת מידע שגוי ומציגה לכל העוקבים שלה שזה בסדר וחוקי, היא מדביקה לתופעה הרגשה של נורמליות. לפעמים אותם משתמשים גם מסבירים איך לקנות את החיות"
ד"ר תמר פרידמן, מנכ"לית ומייסדת מקלט הקופים
לפני כחודש הובילה פעילות אכיפה לתפיסת צעיר ישראלי, בשנות ה-20 לחייו, שחזר ארצה מהונגריה ובחזקתו הוסתרו שלוש לטאות ושני נחשים. הצעיר נתפס בידי בודקי בית המכס באולם הנוסעים בנתב"ג, ובסרטונים מפעילות האכיפה אפשר לראות כיצד הוסלקו חיות הבר בתוך התיק, בקופסת פלסטיק, בשקיות, בנייר כסף ואף בגרביים.
במקרה אחר תפסו בלשי יחידת הבילוש 747 של מרחב נתב"ג חמישה זוגות יונים שנחשבות ליקרות ערך ונדירות, בתוך קופסה במזוודה. החשוד, תושב מזרח ירושלים, הגיע עימן בטיסה ישירה מטורקיה לארץ. בשל תנאי הברחתן מתו כמה מהן בקופסה בדרכן ארצה. ערכן מוערך ביותר מ-10,000 שקל, והחשוד נעצר. בסיפור הברחה אחר נתפס נוסע שהגיע מבלגיה ועבר במסלול הירוק של המכס בנתב"ג. החיפוש בכבודתו אימת את המידע המודיעיני, ועובדי המכס מצאו 34 תוכים בתיק היד שנשא עימו.
"אנו מוצאים פעמים רבות חיות בר המוחזקות בתנאים מחפירים, בכלובים שלא מתאימים למידותיהן, בצפיפות וללא התנאים ההכרחיים והבסיסיים לגידולן"
ד"ר אילת שמואלי, רופאת אגף רווחת בעלי החיים במשרד החקלאות
דג התנין שהלך לעשות קניות
אחד הסיפורים שממחישים היטב את הסכנות שבהחזקה לא מפוקחת של חיות בר הוא סיפורה של תושבת השפלה שבאוגוסט 2021 בילתה באחד ממרכזי הקניות והכניסה את ידה לבריכת הנוי שבמרכז. פתאום היא הרגישה נשיכה חזקה והבחינה בדג מפחיד ששוחה לו בתוך הבריכה. כאשר הגיעו מפקחי משרד החקלאות, הם נדהמו לגלות כי דג תנין טורף באורך מטר שוחה לו בבריכת הנוי שבמקום.
בתפיסה אחרת, באוגוסט, סיכלו מפקחי משרד החקלאות ניסיון הברחה מירדן של 73 דגי תנין נדירים בגדלים שונים, האסורים ביבוא, בהחזקה או במכירה. תחילתו של האירוע בדיווחים שהתקבלו על פלסטיני בן 38 מחברון, שניסה להבריח דגים מירדן. לאחר שזוהו הדגים הנדירים בידי שאדי חליל, מפקח אגף הדיג במשרד החקלאות, נחקר החשוד במקום, והתברר שכבר ניסה בעבר להבריח דגים. הוא הכחיש וטען כי הוא מגדל דגים בביתו. החשש העיקרי הוא שדגים כאלה ישוחררו בתום לב בידי חובבי דגי נוי למקורות המים בארץ ויגרמו נזק אקולוגי ופגיעה בלתי הפיכה באוכלוסיית הדגים המקומית. יתרה מזה, דגי התנין מסוכנים לבני האדם במקרה של מפגש בעת רחצה. הדגים נמסרו לתחנת הסגר של משרד החקלאות מתוך כוונה למצוא להם בית באחד מגני החיות בארץ.
בדצמבר נתפסו 50 תוכים שהוחזקו בתנאים מחפירים במקלט חשוך בבניין מגורים ברמלה. בעלי הכנף הוחזקו בכלובים קטנים וצפופים, ללא תנאים הכרחיים ובסיסיים לגידולם. מקלות העמידה שלהם היו מלאים בפסולת ובלשלשת שסיכנו את חייהם, ולא היו להם אור ואוורור. התוכים חולצו, ומבדיקה ראשונית עלה כי חלקם סובלים מבעיות רפואיות שלא טופלו. לפי ממצאי החקירה הראשונית, הם יועדו לסחר בשווי עשרות אלפי שקלים. כל הפרטים פונו למתקן מוגן של משרד החקלאות יחד עם רט"ג להמשך טיפול ושיקום.
במקרה אחר אקווריום ובו שמונה דגי פיראניה גדולים וקטנים התגלה בפעילות משותפת של מפקחי משרד החקלאות ורט"ג, בשיתוף תחנת משטרת בת ים, בביתו של תושב העיר. מקורו של הדג מחודד השיניים בדרום אמריקה, והחוק הישראלי אוסר לייבאו, בשל הסכנה שיתחרה במינים מקומיים ובעקבות מקרים של פיראניות שתקפו בני אדם.
"היום כל אחד שיש לו שתי ציפורים יכול לסחור בהן ברשת – וזה בלתי נשלט, המספרים מטורפים. הרשויות לא מסוגלות להתמודד עם זה"
ד"ר נגה שני
במהלך החיפוש בבית הנאשם גילו השוטרים כי הוא מחזיק גם ציפורי בר ממין חוחית, האסור בהחזקה. הנאשם, בשנות ה-20 לחייו, נעצר בידי המשטרה בנסיבות שונות ונחקר גם בידי מפקחי משרד החקלאות ורט"ג בעניין ההחזקה. ב-2018 נעצר יבואן של דגי נוי במרכז הארץ שהחזיק פרטים מסוכנים. הדגים הועברו לבדיקות ונגד החשוד נפתחה חקירה. במקרה אחר, במהלך בדיקה בנתב"ג באותו החודש, נתפסו עשרות ארגזי דגים ובהם כ-40 דגים מסוג "ערפד" (פאיירה).
"הסחר עבר לטיקטוק"
בשנים האחרונות יותר ויותר סרטונים של חיות בר, ובעיקר קופים, מועלים לטיקטוק, והסוחרים מזמינים את המעוניינים לפנות אליהם בהודעות פרטיות, שם מתנהלים השלבים האחרונים של הסחר והמיקוח. מקלט הקופים ביער בן שמן החל כבר ב-2016 לנטר ברשתות החברתיות סוחרים המעוניינים למכור קופים.
"הסחר ברשתות רק הולך ותופס תאוצה", מציינת ד"ר תמר פרידמן, מנכ"לית ומייסדת מקלט הקופים. "עכשיו זה עבר לטיקטוק – שם הבעיה גדולה יותר, כי התפוצה ברשת החברתית הזאת היא ענקית, וזה יוצר מצג שווא לאנשים שלא מבינים, שאולי זה חוקי ובסדר, שגם להם יכול להיות קוף בבית כמו שהם תמיד חלמו".
"הרשויות צריכות לקחת את עניין הסחר לידיים, להבין שזו בעיה ולעשות חקירות טובות יותר, לעצור את המבריחים רגע לפני ההגעה לישראל"
ד"ר נגה שני
"כשאושיית רשת מקבלת מידע שגוי ומציגה לכל העוקבים שלה שמדובר במעשה בסדר וחוקי, היא מדביקה לתופעה הרגשה של נורמליות. ולפעמים אותם משתמשים גם מסבירים לצופים איך לקנות את החיות", מוסיפה ד"ר פרידמן. "אנשים לא מבינים שגור הקופים הזה מבלה את כל חייו בכלוב, הוא הופרד מאימא שלו בגיל שבועיים והוא סובל מבעיות רבות".
ד"ר שני, הנאבקת רבות בסחר בחיות בר בישראל ובחו"ל, מספרת שבשיתוף פעולה עם טיקטוק הצליחו הפעילים להסיר את רוב הסרטונים המציגים סחר בקופים. ואולם לדבריה, אף שפייסבוק חתומה על אמנה בין-לאומית ובה היא מתחייבת שלא תאפשר סחר בחיות בר בפלטפורמה שלה, היא עדיין מאפשרת סחר כזה. לפני כשמונה חודשים פורסם כי מטא (Meta) נקנסה ב-2 מיליון דולר בברזיל כי לא מנעה את הסחר בחיות הבר במדינה דרך השירותים שלה, בניגוד להתחייבותה באמנה. "היום כל אחד שיש לו שתי ציפורים יכול לסחור בהן ברשת – וזה בלתי נשלט, זה במספרים מטורפים. הרשויות לא מסוגלות להתמודד עם זה", מציינת ד"ר שני.
במכתב ששלחו פעילים חברתיים לפייסבוק בשנת 2021, הם ציינו כי רק במהלך החודשים ספטמבר–אוקטובר של אותה שנה הם הצליחו לתעד 1,704 חשבונות פייסבוק שונים שהציעו בעלי חיים אקזוטיים למכירה. 1,459 בעלי כנף, 103 יונקים, 179 זוחלים. רובם המכריע של הפרסומים הם בחשבונות פרטיים ומזוהים, ולא של עסקים הקשורים בסחר בחיות. היזמים שפנו הם חלק מקבוצה מקצועית מתחום הסביבה והמשפט, ובהם ד"ר פרידמן וד"ר שני.
בדגימה של 64 קבוצות ודפי פייסבוק שונים בישראל ושש קבוצות וואטסאפ, מכלול הפרסומים הציעו 21,231 חיות למכירה; יותר מ-35% מהן (7,531) היו ממינים הנתונים באיום או בסכנת הכחדה ואסורים בסחר או אסורים להחזקה בישראל מטעמי שמירת הטבע או מסוכנות לאדם, לפי מדיניות רט"ג. התמונה המלאה כנראה עגומה עוד יותר.
"התעללות מכוונת בקופים"
אם בטיקטוק תצוגת חיות הבר נעשית כך שזהות המשתמשים גלויה, בטלגרם תופעת הסחר רחבה יותר וכמעט בלתי אפשרית לתפיסה, שכן המשתמשים באפליקציה נותרים אנונימיים ולא ניתן להגיע אליהם. כך מתנהל סחר פעיל ללא כל הפרעה.
"גם קוף מקוק ארוך-זנב (מקוק הסרטנים) נכנס לרשימת המינים בסכנת הכחדה בגלל הסחר המטורף בו בשוק השחור לקרקסים ולהופעות. ועוד תופעה נוראה שאנחנו רואים היא התעללות מכוונת בגורי קופים", מציינת ד"ר פרידמן. "אנחנו מקבלים את הקופים האלה בסוף השרשרת, אחרי ההתעללות, והם סובלים מהרבה בעיות פסיכולוגיות של חוסר יכולת להתמודד עם מצבי פחד וחוסר ודאות. אנחנו רואים את התחנה הסופית של הסחר. וכל מה שאנחנו יכולים לנסות לעשות הוא למנוע את הביקוש".
את ההתרעות על בעלי החיים המוחזקים בניגוד לחוק מקבלים העמותות והפעילים החברתיים, ובשיתוף עם רט"ג וכחולי המדים הם מגיעים לחיה הלכודה. במקרה של הברחות שמתבצעות בנתב"ג – נציגי המשטרה במכס מקבלים התרעה בנמל התעופה ועוצרים את המבריחים בשער הכניסה. ברוב המקרים יובא המבריח לחקירה ויוגש נגדו כתב אישום. ולמרות זאת, בגלל התפוצה הרחבה של התופעה והשימוש בטלגרם, קשה מאוד לאתר את הסוחרים.
"הרשויות צריכות לקחת את עניין הסחר לידיים, להבין שזו בעיה ולעשות חקירות טובות יותר, לעצור את הסוחרים רגע לפני ההברחה לישראל", מתריעה ד"ר שני. "צריך להקשות את הכניסה שלהם לארץ", תובעת ד"ר פרידמן, "ושהעונש יהיה ממשי גם לסוחר וגם לקונה – שאנשים יבינו שזה לא חוקי ויפחדו לקנות".
"במשרד החקלאות רואים חשיבות רבה בשמירה על רווחתם ובריאותם של בעלי חיים", אומרת ד"ר שמואלי. "לפי תקנות היבוא, כל בעל חיים המיובא ארצה – חייב המייבא שלו בהצגת רישיון יבוא מטעם השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ותעודת בריאות מאת רופא וטרינר ממשלתי בארץ המוצא המעיד כי בעלי החיים בריאים ועומדים בדרישות היבוא של מדינת ישראל, לרבות אישור הטסה, שטר מטען והצהרת מטען. אם מדובר בחיות בר נדרש היתר החזקה גם מטעם רשות הטבע והגנים".
מחברת Meta נמסר בתגובה: "אנחנו אוסרים על סחר בחיות בר בפלטפורמות שלנו ופועלים כל העת כדי לשפר את הטכנולוגיות שמזהות ומסירות תכנים מסוג זה. הוספנו התראות pop-up כדי לשכנע אנשים שלא להשתתף בפעולות הסחר וכן ייסדנו את הקואליציה למיגור הסחר הווירטואלי בחיות בר, שבה אנחנו עובדים לצד מומחים כמו הקרן העולמית לשימור חיות הבר ומשתפים ידע בתעשייה. פעולות הסחר משתנות כל הזמן, והאנשים שעומדים מאחורי העשייה הנוראה הזאת נחושים לשכלל את דרכי הפעולה שלהם ולחמוק מהמאמצים שלנו לזהותם. למרות זאת נמשיך לעבוד ולפתח כלים שימנעו הישנות מקרים כאלו בפלטפורמות שלנו".