אמיר חייק (58) לא ישכח את הפגישה שהייתה לו עם ראש הממשלה יאיר לפיד לפני כשנה – השיחה שבה עלתה ההצעה החלומית שגרמה לו לעבור עם משפחתו לאבו דאבי. בזמן שהשניים ישבו זה מול זה, הוא לא ציפה להפתעה – ואז לפיד קרא לו: "בוא תהיה השגריר שלנו באמירויות". מאז הספיק חייק ללמוד לעומק על נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שאומנם פתח צוהר לעולם תיירות חדש, אבל גם לתנופה של סחר ולפריחה ניכרת בתחומי הטכנולוגיה והסייבר – ויש מי שמרוויח מכך לא מעט כסף.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"זה מרתון לטווח ארוך ולא ריצת 200 מטר", אומר חייק. "במהלך החודשים האחרונים חתמנו גם על הסכם סחר בין המדינות, דבר שייתן בוסט גדול מאוד ליחסים הכלכליים וליחסי הסחר בין הצדדים. בנוסף, יש השקעות גדולות, גם ישירות בחברות ישראליות וגם דרך קרנות הון סיכון ישראליות ושיתופי פעולה בתחום ההשקעות".

השגריר האמירתי בישראל מוחמד אל-חאג'ה עם מקבילו, השגריר אמיר חייק (צילום: החדשות 12)
"זהו מרתון לטווח ארוך ולא ריצת 200 מטר". אמיר חייק, שגריר ישראל באיחוד האמירויות | צילום: החדשות 12

"עשינו דברים בשקט"

גיל בירגר, מבעלי חברת הסייבר לגאסי טכנולוגיות, הוא מאנשי העסקים הישראלים שנעים על הקו שבין ישראל לדובאי. הוא מתמודד עם אין-ספור אתגרים ומכשולים בדרך להצלחה הכלכלית, אך הוא מקפיד לשדר עסקים כרגיל ולשבת על הכיסא בנינוחות. נראה שהניסיון שהוא צבר בשמונה השנים האחרונות שבהן הוא עושה עסקים באיחוד האמירויות, הפך אותו למשקיע אמיתי בעולם הסייבר – כזה שדווקא מאמין שנכון לערבב בין ביזנס לפלז'ר ומביא איתו ארסנל של אורך רוח.

כבר כמעט עשור שבירגר, בן 57, נשוי ואב לארבע בנות, עושה עסקים באיחוד האמירויות. לרוב הוא נמנע מלדבר על הפעילות העסקית שלו בריש גלי ומעדיף להשאיר אותה בחדרים סגורים, זו לפחות המציאות שהוא הכיר עד לפני שנתיים, בימים שפעל אל מול אנשי עסקים באמירויות עוד לפני שכוננו יחסים רשמיים בין המדינות. מרגע שנחתמו הסכמי אברהם הוא מצא עצמו מרחיב את העבודה בדובאי ומגביר את הקול שעד לא מכבר – התרגל ללחוש.

הדור הבא של הסכמי אברהם? הפרס הגדול של ישראל והאשליה שאסור ליפול בה

"ב-2014 התחלתי לעבוד עם השותפים שלי, פיני מידן וסם קוקסל הגרמני, ולקדם איתם פרויקטים של תשתיות וחקלאות – בעיקר במדינות המפרץ ובאיחוד האמירויות", נזכר בירגר – ששימש בעבר נספח כלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון – ברגע שבו נכנס לעולם העסקים. "העבודה אז הייתה על אש נמוכה, עשינו דברים בשקט, דיברנו באנגלית והצנענו לכת".

דובאי (צילום: 123RF‏)
"יש המון סקרנות למה שיוצא מישראל". דובאי | צילום: 123RF‏

כישראלי, נתקלת בתגובות שליליות מצד אנשי עסקים באמירויות?

"להפך, הייתה המון סקרנות למה שקורה, לטכנולוגיות בתחום ולדברים חדשים שיוצאים מישראל. הרגשתי המון פתיחות לשמוע".

מה השתנה בחשיבה שלך מרגע שהגעת לשם?

"הבנתי שבאיחוד האמירויות הקשר העסקי נבנה כנדבך על הקשר האישי ולא כבדרך אגב. כשנפגשים מדברים על החיים, על המשפחות ועל מה שקורה בעולם. בהתחלה זה דרש איזשהו סוויץ' כי אני בא מתרבות ישראלית-אמריקנית של 'באים לעבוד'. אבל פה צריך לשאוף אוויר ולבוא עם הרבה סבלנות. אני לוקח את הזמן, בונה את הקשר, משקיע בו, חוזר ונפגש. רק בפגישה השלישית או הרביעית מתחילים לדבר על העבודה והתוכניות, זה מאוד חשוב".

גיל בירגר
"מאז החתימה על ההסכמים, הכול הרבה יותר קל", גיל בירגר

"בפגישות עסקים קודם כול מדברים על החיים, על המשפחות ועל מה שקורה בעולם. צריך סבלנות. רק בפגישה השלישית או הרביעית מתחילים לדבר על העבודה"

גיל בירגר, לגאסי טכנולוגיות

התחרות קשה

עם השנים מצא בירגר את עצמו, יחד עם שותפיו, עובר לעולמות של סייבר הגנתי ובשנה האחרונה הם החליטו לחבור לחברת הסייבר הישראלית האב סקיוריטי (HUB Security) – במקום להמשיך כעצמאים: "בהאב מצאנו מרכז ידע והון אנושי מצוין".

אבו דאבי (צילום: 123rf)
"יש השקעות גדולות בחברות ישראליות". אבו דאבי | צילום: 123rf

"מאז החתימה על ההסכמים, הכול הרבה יותר קל", אומר בירגר. "יש טיסות ישירות, הכול בחוץ והכול פתוח. זה מאוד הקל על החיים והכניס את הכול למסגרת מאוד מסודרת. תחום הסייבר ההגנתי לצערנו נבחן כל יום במדינת ישראל", הוא מציין. "אנחנו חיים את זה וכל יום מותקפים, זה לא יעזור. אנחנו קמים בבוקר ומה שנקרא בהגנה".

גיל בירגר, פיני מיידן, סם קוקסל
בירגר עם פיני מידן וסם קוקסל הגרמני. בעלי לגאסי טכנולוגיות

מה גרם לכם לפנות דווקא לתחום הסייבר?

"הסקטור הפיננסי באמירויות הוא מרכז עולמי. יש שם חברות ביטוח, מהמובילות בעולם, שהמטה שלהן שם. יש פעילות תיירותית שחלק גדול מהכלכלה מושתת עליה. יש בתי חולים ועיריות שחשוב להם להגן עליהם. אלו דברים שאם הם ייפגעו – הם יפגעו ביום-יום ולכן חשוב גם לסקטור הפרטי במדינה להגן על עצמו".

ועדיין, השוק באמירויות קטן והתחרות גדולה. למה שייקחו דווקא אתכם?

"המציאות מאתגרת והתחרות קשה – לא רק בין הישראלים, אלא גם בינינו לבין מדינות אחרות. מי שיש לו היתרון הטכנולוגי, גם אם הוא נמדד במילימטרים – הזרקורים יופנו בסוף אליו, כי זה מה שהם מחפשים. אנחנו באים אליהם עם קבלות ומראים להם שהטכנולוגיה הזו הגנה על תשתיות, עיריות ומוסדות במדינת ישראל, שזה לא משהו תיאורטי".

"המציאות מאתגרת והתחרות קשה – לא רק בין הישראלים, אלא גם בינינו לבין מדינות אחרות. מי שיש לו היתרון הטכנולוגי – הזרקורים יופנו בסוף אליו"

גיל בירגר

"בשבעת החודשים הראשונים של 2022 הגענו לנתוני סחר של 1.407 מיליארד דולר – בהשוואה לשנת 2021, שהסתכמה ב-1.221 מיליארד דולר", מספר חייק. "זה אומר קצב מאוד מהיר – ומעמיד את האמירויות, בתוך שבעה חודשים בלבד, במקום ה-19 ברשימת 126 המדינות שישראל סוחרת איתן. אני מעריך שעד סוף השנה נהיה במקום 15 או 16 ושבתוך כשנתיים נהיה בטופ 10 מבחינת סחר". גורם שמעורה בפרטים אף ציין כי היקף ההשקעות בחברות ישראליות מוערך בכמיליארד וחצי דולר.

איי התמרים, דובאי (צילום: 123rf)
"אין שום סיבה שלא להקים דבר כזה מול חופי הארץ". איי התמרים שבדובאי | צילום: 123rf

חייק ממשיך ומונה כמה תחומים עיקריים שבהם יש פוטנציאל לשיתופי פעולה כלכליים עם איחוד האמירויות: "האמירותים מחפשים כל נושא שקשור לאימפקט (השקעות בחברות סטארט-אפ בעלות השפעה חברתית או סביבתית) אנרגיה, מים, פוד סקיוריטי, פודטק, בריאות ובריאות מרחוק, חינוך מרחוק, פינטק (טכנולוגיה פיננסית) ותקשורת. כל דבר שיכול להביא אימפקט לא רק לאמירויות, אלא גם לאזור ולעולם כולו".

"היו באמירויות כ-450 אלף תיירים ישראלים מאז שנפתחו השערים", אומר חייק כשהוא נשאל לגבי המגמות המסתמנות בתחום התיירות מאז נחתמו הסכמי אברהם. "אני מעריך שהתיירות תלך ותגבר גם מהצד השני. מובן שהמספרים יהיו נמוכים יותר מהצד שלהם, כי יש להם גם מספר קטן יותר של אזרחים. תרבות הצריכה של תיירות היא אחרת פה, אבל תיירות תהיה".

באיזה היבט אתה מרגיש שהפוטנציאל ביחסים עם האמירויות עד כה פחות מומש?

"בפרויקטים בין-לאומיים שיכולים להיות מיזמי השקעה גדולים בישראל. אני חושב שמדינת ישראל תצטרך להקים לעצמה 'וואן סטופ שופ' לפרויקטים כאלו כדי להכניס השקעות זרות גדולות ולהקל את השחייה בתוך הבירוקרטיה והרגולציה הישראליות. כשזה יקרה – נראה עוד זרם של השקעות מאוד מעניין. אין שום סיבה שלא לתת לאמירותים להשקיע בנמל ישראל ולשלוט בו. אין שום סיבה שלא להקים פאלם (אי מלאכותי בצורת דקל כמו בדובאי) מול חופי הארץ. אין שום סיבה שלא להקים שדה תעופה בים, והאמירותים יודעים להקים פרויקטים כאלה בקלות", אומר חייק, אף שדוח מקצועי בנושא קבע באחרונה כי עד כה לא נמצא פתרון ישים להקמת נמל תעופה על אי מלאכותי בישראל.

למה חברות ישראליות צריכות לראות באיחוד האמירויות מנוע צמיחה עבורן?

"יש באמירויות תשתיות חדשנות שיכולות להשלים את תשתיות החדשנות שלנו. יש להם יכולת לגיוס הון – אם מחפשים שותפים – גם הון אמירותי וגם הון מהעולם. אפשר לגייס בהן כוח אדם מכל סוג – מרתכים עד למהנדסי תוכנה ומהנדסי מכונות. אפשר להביא אנשי מקצוע לאמירויות בקלות, זה לא ישראל".

"איחוד האמירויות היא חממה של סחר", מציין חייק. "יש באמירויות זמינות הרבה יותר גבוהה לחומרי גלם במחירים הרבה יותר טובים מבכל מקום אחר בעולם. יש באמירויות גם חשיפה לשווקים חדשים שישראלים לא יכולים להיכנס אליהם היום", הוא מוסיף.

לצד זאת, מבהיר חייק: "אם לא בונים אמון – אי אפשר לעבוד פה. האמירותים הם לא כספומט, הם אנשי עסקים מאוד חכמים ומאוד ממולחים. הם מכירים ורואים את כל העולם. הם רוצים שיתופי פעולה עם הישראלים, אבל הישראלים צריכים להיות סבלניים ולבנות את היחסים האמיתיים. הם לא ישקיעו בחברות בשלב ה-Seed (שלב בתהליך מימון של חברת הזנק המאופיין בסיכון כלכלי גבוה), הם רוצים להשקיע בחברות בוגרות יותר כי מעדיפים לשלם אולי קצת יותר – אבל להפחית את הסיכון בהשקעות שלהם".

"איחוד האמירויות היא חממה של סחר. יש בה זמינות הרבה יותר גבוהה של חומרי גלם במחירים הרבה יותר טובים מבכל מקום אחר בעולם"

אמיר חייק, שגריר ישראל באמירויות

על גגות דובאי

אף שהוא מבעלי חברת גולן סולאר, המעורבת בפרויקטים של עשרות מיליוני שקלים באמירויות, עו"ד בעז פרסלר (50) לא מוותר על העבודה במשק הביתי שלו במושב נוב שבגולן ומתפאר בגידולים החקלאיים שלו בכל הזדמנות. המיזם שפרסלר, אב ל-6, עומד מאחוריו החל מאהבה לעולם החקלאות וצמח בהמשך לעסק רווחי.

בעז פרסלר (צילום: נעם פיינר)
לא מוותר על עבודה במשק שבמושב נוב בגולן. בעז פרסלר, גולן סולאר | צילום: נעם פיינר

"תמיד עניין אותי העולם הזה ואהבתי את הפתרונות הירוקים-האינטליגנטיים שהם גם סביבתיים וגם כלכליים"

בעז פרסלר, גולן סולאר

"תמיד עניין אותי העולם הזה ואהבתי את הפתרונות הירוקים-האינטליגנטיים שהם גם סביבתיים וגם כלכליים", מספר פרסלר על השורשים שהשפיעו עליו כבר מילדותו וגרמו לו עם השנים להקים את חברת גולן סולאר שמתמחה במערכות סולריות.

"ב-2009 הגיע פתאום העולם הסולרי למשקים וחייבו אותם לעמוד בכל מיני כללים", משחזר פרסלר. "במשקים לקחו את זה בתור צרה, אבל הם לא ידעו עד כמה הם ירוויחו מזה. הסולרי דרש מבנים מסודרים והיתרי בנייה", הוא אומר ומסביר איך נכנס לתחום הייעוץ וההקמה של מיזמים סולריים. "התחלנו לפעול בגולן ובגליל, ובהמשך בגוש עציון", הוא מספר. "התחלנו ללוות פרויקטים יותר ויותר גדולים. אמרנו לקיבוצים – 'לא צריך יזמים, בואו נלמד אתכם איך עושים לבד'. לאט-לאט זה עבר מפה לאוזן והתרחב".

גולן סולאר, החברה של פרסלר ושותפיו אייל בהרב ואורי ליברמן, מעניקה שירותי ייעוץ, ליווי והובלת פרויקטים. החתימה על הסכמי אברהם גרמה להם לשאוף גבוה יותר ולהתרחב גם לאיחוד האמירויות. "לפני שנתיים פנו אלינו חברות ישראליות שפועלות שם כדי לעשות שיתופי פעולה וחברנו לסולאראדג'", הוא אומר על שיתוף הפעולה עם חברת ההיי-טק הישראלית, שעוסקת בפיתוח ובייצור מערכות למיצוי ההספק של מתקני אנרגיה סולרית.

בעז פרסלר (צילום: נעם פיינר)
מעניקים שירותי ייעוץ, ליווי והובלת פרויקטים. פרסלר ושותפיו אייל בהרב ואורי ליברמן | צילום: נעם פיינר

שיתוף הפעולה הזה הוליד את הפרויקט שהשלימו לפני כחודש יחד עם שותפיהם באמירויות מחברת ההשקעות EIIG. "מדובר עד כה בשלוש מערכות סולריות בהספק של 2.8 מגה, לייצור חשמל ומכירה לרשת החשמל האמירותית – בהכנסה מצטברת שמוערכת בכ-83 מיליון שקל למשך 20 שנה", מציין פרסלר. "המערכות הראשונות הותקנו לפני כחצי שנה בדובאי על גגות חניונים ומבנים ממשלתיים".

"מדובר עד כה בשלוש מערכות סולריות בהספק של 2.8 מגה, לייצור חשמל ומכירה לרשת החשמל האמירותית – בהכנסה מצטברת שמוערכת בכ-83 מיליון שקל למשך 20 שנה"

בעז פרסלר

יכול להיות שהגישה של "בואו תעשו לבד" גרמה לך להפסדים, גם באמירויות?

"אני בטוח שהייתי יכול להיות עשיר יותר אם הייתי הולך לכיוון אחר, אבל מבחינתי באתי להביא להם את הערך האמיתי. ההצעה הכי טובה ושקופה בשבילם עם ייעוץ שלנו".

"זה תהליך של שנתיים", אומר פרסלר על הפרויקט הגדול שבו היו מעורבים באמירויות. "לפני שנה נחתמה העסקה הראשונית, ובשנה האחרונה אנחנו יותר יוצקים בתוכה תוכן, כי הקצב באמירויות איטי יותר ממה שאנחנו רגילים בישראל", הוא מציין. "בעיקר אם אתה עובד עם חברות כבדות – עד שהן נכנסות לתחום לוקח זמן, רוצות להכיר אותו ולחוש, לראות שהציוד נכנס ולא ממהרים".

התפשרתם על דברים מסוימים בשביל להתחיל שם?

"כן, על הרווח. בסוף המוצרים של סולאראדג' הם יקרים, אבל הם הלכו לקראתנו". "יש הרבה גופים שחשובות להם הבטיחות, האיכות והתפוקה העודפת לאורך שנים", מוסיף פרסלר. "זה לא תהליך של יום – אבל אנחנו מאמינים שזה יקרה גם באמירויות".

"אנחנו מביאים בחשבון שיש פה סיכון מסוים", מודה פרסלר. "אנחנו לא לבד ויש לנו גם שותף מקומי. אבל בהחלט יש פה סיכון, אתה קונה סחורה ואף אחד לא מבטיח שתמכור אותה".

"אנחנו מביאים בחשבון שיש פה סיכון מסוים. אנחנו לא לבד ויש לנו גם שותף מקומי, אבל בהחלט יש פה סיכון, אתה קונה סחורה ואף אחד לא מבטיח שתמכור אותה"

בעז פרסלר

ממה נובע הצורך באנרגיה סולרית באמירויות?

"לדובאי, בניגוד מה שחושבים, אין כל כך הרבה נפט. יש לה הרבה צורך באנרגיה. היא לא מנותקת מהשוק האירופי ומהשוק האמריקני, שדורשים איכות סביבה, יעדי הפחתת פחמן וזיהומים. כל הדברים האלה מחייבים גם אותם והם מבינים שהם צריכים להיות ירוקים, אומנם קצת באיחור – אבל בשניים האחרונות משקיעים בזה הרבה".

אז איך זה פועל?

"בגלל החום הם רוצים כמה שיותר הגנה מהשמש והסולרי יכול לספק להם גם הגנה וגם אנרגיה. הגידולים שם סובלים מחום, אז אם תשים עליהם קירוי ותעשה מזה אנרגיה וחקלאות – זה עולם שיכול להתפתח שם בצורה מעניינת".

בעז פרסלר (צילום: גולן סולאר)
"המערכות הותקנו על גגות חניונים ומבנים ממשלתיים בדובאי". המערכת הסולארית | צילום: גולן סולאר

מה עם מדינות ערביות נוספות?

"אנחנו בהחלט רואים את האמירויות בתור כרטיס כניסה לאפריקה ולמזרח התיכון. יידרש לכך זמן, אבל זה בהחלט כיוון שאנחנו רואים אותו מתפתח. אולי דרך האמירויות אפשר להגיע סביב לפעילות במזרח התיכון".

"התאהבתי באיחוד האמירויות"

איש העסקים הישראלי-אמריקני ברוך (ברוס) גורפיין, שמנהל את קרן ההשקעות קונקט, הוא מהזן הנדיר של האנשים ששואלים את עצמם בכל יום מחדש, "איך אני יכול להפוך את העולם למקום טוב יותר ולקדם יחסים עסקיים בין העמים?"

גורפיין חי באיחוד האמירויות כבר 25 שנה, ביקר ב-169 מדינות ודובר חמש שפות שוטף. "איחוד האמירויות נותן לך את החופש להגשים חלומות, ופשוט התאהבתי במדינה – באנשים, בשלווה ובחופש", הוא אומר. "במהלך השנים גרתי בעוד מדינות באזור, כולל בישראל. אחרי ההסכם הכול השתנה, אבל החיים נמשכים כרגיל, ובאיחוד האמירויות, כמקום שתמיד קידם סובלנות, לא הייתה בעיה להיות יהודי".

ברוך גורפיין
באיחוד האמירויות כבר 25 שנה. איש העסקים ברוך גורפיין

לאחרונה הקים גורפיין חממה יזמית בשם Future Gigs ששמה לה למטרה לחבר בין חברות ואנשי עסקים באזור בתחומי החקלאות והפודטק (טכנולוגיית מזון). "החברה שלנו מתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיות בשלב מתקדם ובשונה מקרנות רגילות, משקיעה רק בחברות שהיא יודעת למכור את המוצרים שלה במדינות האזור – כך שרוב ההשקעה מתבצעת בפרויקט המקומי", הוא אומר.

מה גרם לך להרחיב את ההשקעה הזו גם לשווקים במדינות אחרות?

"בשנתיים האחרונות אנחנו משקיעים הרבה בתחום הנדסת האקלים, שכולל חברות בתחום המזון, וראיתי שאנחנו מפספסים הזדמנויות, כי אנחנו לא נכנסים לחברות בשלב ההתחלתי. לכן הקמתי את החממה, שמהווה פלטפורמה לחברות שמוכנות לבצע פיילוטים בשווקים של איחוד האמירויות וסעודיה – לעזור להן למצוא את השותף הנכון, את כוח העבודה המקומי ועוד".

באוגוסט יצא גורפיין יחד עם ג'ו כהן, איש עסקים יהודי נוסף מהאמירויות, למסע של 4,500 ק"מ במכונית, שהחל בדובאי והסתיים בתל אביב, כדי לעורר מודעות להשקעות בטכנולוגיות מים ובחקלאות מדברית. "התקבלנו בזרועות פתוחות. אני כבר עובד על הנסיעה הבאה ומקווה לכלול בה עוד כמה מדינות באזור", הוא מכריז ומתכנן קדימה.

לפני העסקים והרווחים, גורפיין סבור שהכול מתחיל ונגמר באנשים. "אני רוצה להגיע למקום שבו יש שותפויות בין אנשים ולא בין מדינות ופוליטיקאים. הסכמי שלום אמיתיים יבואו כשיהיה קשר אישי וטוב שיהיה מושתת על הבנה וכבוד הדדי, גם אם לא נסכים זה עם זה על כל דבר".

"אני רוצה להגיע למקום שבו יש שותפויות בין אנשים ולא בין מדינות ופוליטיקאים. הסכמי שלום אמיתיים יבואו כשיהיה קשר טוב שמושתת על הבנה וכבוד הדדי"

ברוך גורפיין, איש עסקים

גם שגרירנו באמירויות אמיר חייק מאמין שיחס מכבד בין בני האדם הוא המפתח ליחסים החמים בין המדינות: "אני חושב שהשמיים הם הגבול וככל שאנחנו נדע לבנות אמון עם התרבות המקומית, להתייחס אליה, להכיר אותה ולכבד אותה – כך נוכל לראות פה יותר ויותר שיתופי פעולה שיביאו אותנו לגבהים מאוד רציניים. ולא רק פה, אלא גם עם האמירותים במדינות שלישיות, כמו אפריקה, הודו ומדינות אחרות במפרץ".