איך ייראו החיים של הילדים שלנו עוד 20 שנה? העולם סביבנו משתנה לעתים תכופות ולעתים נדמה שקשה לעמוד בקצב. אילו היינו יכולים להתכונן מראש לשינויים, לדעת לאן תוביל אותנו הקדמה, סביר להניח שהיה לנו קל יותר.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
על השאלה הזו מנסים לענות העתידנים, מדענים שחוקרים את המגמות וההתפתחויות העתידיות של האנושות. "יש כל מיני סוגים של עתידנים", מסביר חוקר העתיד, ד"ר רועי צזנה, "אבל שתי הקבוצות העיקריות הן מי שעוסקים בשנה-שנתיים הקרובות, ומנסים לחדד ולדייק תחזיות מבוססות נתונים, כמו למשל התנודות בבורסה או כיצד תשפיע פעולה מסוימת של הממשלה על מציאות האזרחים. יש גם את הסוג השני, שאני נמנה עם החוקרים המשתייכים לו", הוא מסביר, "החוקרים שמנסים להעריך מה יקרה בטווח של 5-20 שנים, לעתים אף יותר".
"אנחנו לא עוסקים בחיזוי העתיד", מדגיש ד"ר צזנה, "אלא בהכנה לעתיד. המטרה היא לאפשר לאנושות להיערך לקראת מה שעשוי להיות בעתיד".
כשהוא נשאל בנוגע לשיטות העבודה שלו הוא אומר שחלק ניכר ממומחיות חוקרי העתידים הוא חילוץ וניתוח של מידע; גם מידע שזמין לכל וגם מידע שנמצא רק בידי המומחים. "אנחנו יודעים לסקור ולראיין את מה ואת מי שצריך, להגיע למשל למידע על פטנטים שבדרך, ולנתח את כל המידע הזה - הכול כדי לקבל תובנות", הוא מסביר ומפרט את התחזיות שלו בתחומים שונים:
חינוך: "יש לי בינה מלאכותית בגב"
"בית הספר של העתיד הוא בית ספר עם הרבה מאוד טכנולוגיה. כזו שמאפשרת למורים לראות את הילדים ברזולוציה אחרת - גבוהה יותר", הוא אומר.
"המורה כבר לא יהיה לבדו, כי תהיה לו סייעת בינה מלאכותית שבוחנת את התלמידים", הוא אומר. "היא תוכל לדעת מי מרוכז ומי מתפזר, בהתבסס על משהו שמורה אנושי כלל לא יכול להבחין בו - לפי דפוס הנשימה, מחוות הידיים כמו משחק בכלי כתיבה וכיווץ הגבות. עוזרת הבינה המלאכותית תיידע את המורים, אשר ידעו מי זקוק לסיוע ובדיוק באיזה נושא שנלמד במהלך השיעור".
המטרה, חשוב לציין, היא לא נזיפה או ענישה, אלא דרך לסייע למורים לסייע לתלמידים. "הבינה המלאכותית גם תבדוק ותנטר מי סבל מבריונות בהפסקה, ותחשוף למעשה את האירועים שהיו עד כה נחבאים מעיניהם של המורים, אשר בתור בני אנוש גם ליכולותיהם יש גבול. בכך היא תאפשר להם לפעול, למען התלמידים".
המורה בעולם כזה יהיה גם פנוי יותר לעסוק בפעילות חינוכית איכותית יותר מול התלמידים; "הבינה המלאכותית תבדוק מבחנים, ותפנה חומרים לבדיקת המורה כאשר יש צורך בהתעמקות בתוכן ובכישורים אנושיים". הבינה המלאכותית תהיה גם מבוססת על למידת מכונה, ולאחר תקופה של הכנה תדע לפעול כפי שהיה פועל המורה שלו היא מוצמדת, הכול הודות לכוחם של האלגוריתמים. "אני רואה אותה כאחות הגדולה והלא פולשנית שלנו, שטופחת על הכתף ונותנת עצה", הוא מסכם.
שינוי נוסף שהוא צופה הוא שינוי באופן הלמידה. "מבחינתם של התלמידים, הטכנולוגיה המעניינת ביותר היא זו של המציאות הרבודה. משקפיים על הראש יאפשרו לראות מידע נוסף על תוכני הלימוד, הספרים יתמלאו בתוכן עשיר, גרפי, ואפילו תלת ממדי. הדגמות יהפכו לחלק בלתי נפרד מהתהליך, והתלמידים יוכלו להבין יותר דברים, כאלה שלא ניתן להבין מקריאה בלבד".
בעולם שבו שיעור גיאוגרפיה הופך לטיול וירטואלי בגלובוס, ובשיעור היסטוריה יוכלו הילדים לשוחח עם דמויות מהעבר, סביר להניח שהיכולת של מערכת החינוך למשוך את תשומת ליבם של התלמידים גם תגבר.
ד"ר צזנה מעריך שלרשותם של התלמידים אף יעמדו עזרים נוספים, לפחות היכן שהחוק יתיר זאת. "יהיו לנו יותר חומרים משפיעי תודעה, חומרים שיכולים להשפיע על דרכי הלימוד ועל מצבי הרוח". ממש כמו ריטלין, שהשימוש בו הוא גם ככה שנוי במחלוקת, כך יהיו חומרים נוספים שיהיו זמינים לשימוש מצד מבוגרים, ויחלחלו גם לשימוש של לילדים.
"ההתקדמות הטכנולוגית תאפשר לייצר תרופות וחומרים שכאלה", הוא אומר. "במקומות יותר מתירניים מבחינה רגולטורית זה יתאפשר בקלות רבה יותר, כמובן".
מה לגבי בחינות הבגרות?
"אני חושב, בזהירות, שהבגרות תישאר כמו שהיא. מערכת החינוך באופן עקרוני משתנה מאוד לאט, והיום אנחנו לומדים פחות או יותר כמו שלמדו במאה ה-15".
עד כמה בגרות כמו זו שעורכים היום בכלל יכולה להיות רלוונטית בעולם משתנה?
"הבעיה היא שנכון להיום קשה לנו למדוד בדרכים אחרות אם מישהו מוכן לעולם או לא, ובאמת אין דרך טובה יותר מפשוט לבחון את השליטה שלו בחומרים שנלמדו".
מה באשר למקצועות עצמם?
"מתמטיקה, אנגלית, כימיה, פיזיקה וביולוגיה - הם כלים להבין את העולם, ולכן יישארו חשובים. מהצד השני, ספרות, אומנות, היסטוריה ואזרחות הם מקצועות בעלי חשיבות ליכולת של כל אומה לפתח אזרחים טובים בחברה, בתרבות; לכן, אני לא מאמין שהם 'ייצאו מהאופנה', להיפך - הם יישארו חלק מהבגרויות, אולי בשינוי קל".
צבא: תשכחו מ-M16 – יש רובוט
ובאשר לצבא, ד"ר צזנה אומר שבעתיד "תמהיל הכוחות ייטה יותר ויותר לטובות הרובוטים, זו מגמה שאנחנו רואים אותה תופסת תאוצה בצבאות המתקדמים בעולם. לכן, החייל האידאלי כבר לא יצטרך בהכרח להיות מאסטר בהסתערות על האויב עם ה-M16 ביד, אלא זה שיודע להשתמש באמצעים הטכנולוגיים שעל גופו ובמרחב שלו. הוא כזה שיודע להפעיל רחפן, לתקשר עם הוייזור שלו (משקף חכם, שיהיה כלי של ריבוד מציאות). זה חייל שיודע לעבוד עם רובוטים ולנצל אותם באופן המיטבי לטובתו - כמו למשל לא להתפרץ לפני שהוא מאפשר לרובוט לסרוק את השטח ולאתר את הכוחות העוינים".
מהיר יותר, חזק יותר, קטלני יותר: כך ייראה לוחם העתיד של צה"ל
מובן שבתוך כך, כל תחום הסייבר יהיה מרכזי ביותר, ומתכנתים ורובוטיקאים יהיו רלוונטיים מאי פעם. כל זה מעלה את השאלה - האם עדיין יהיה מדובר בצבא העם? "זו שאלה שצה"ל יידרש לה", הוא אומר, "שכן פיתוח מומחיות כזו בקרב מי שמרכיבים את הצבא, וגיוס האנשים הנכונים והמתאימים הם לא עניין של מה בכך".
ריגול: "כוח עצום לממשלות"
לדבריו השינויים לא יפסחו גם על עולם הביון וגם הדרך שבה אנחנו מרגלים אחד על השני תהיה מתקדמת יותר ופולשנית יותר. "כמעט כל המידע עלינו יהיה בידי המדינה, היא תוכל לדעת עלינו כמעט הכול, וזה רק יילך ויגבר ככל שהעולם יתמלא ביותר אמצעים שמאפשרים איסוף מידע עלינו, כמו סמארטפונים ומגוון האפליקציות שבהם".
"המדינות יוכלו אפילו לדעת מה סביר שאתה חושב בכל רגע נתון", הוא ממשיך, "בזכות מודלים מבוססי דאטה לניבוי, ואפילו תהיה אפשרות של פיתוח של תאומים דיגיטליים שלנו".
למדינות יהיה יותר כוח מול האזרחים, לטוב ולרע: "זה אומר פחות פשיעה, פחות אנשים שיכולים להתסיס ולגרום לנזקים במרחב הציבורי, אבל קיימת גם אפשרות שמדובר ב'כלוב זהב'. נוכל ללכת בלילה בבטחה, אבל צריך להבין מה הכוח העצום שזה נותן לממשלות ולכוחות שיטור ברחבי העולם - כוח שלא היה כדוגמתו".
זה לא שפעם לא היו משטרים שמוכנים לנצל כל מה שיש ברשותם כדי לפלוש לחיי האזרח ולשלוט בו, זה לא שאין כאלה היום. אבל, מסביר ד"ר צזנה, כפי שאפשר להעריך, הקידמה מביאה עמה דרכים נוספות, קלות יותר, לפלוש עמוק יותר. "אנשי השטאזי (המשטרה החשאית הידועה לשמצה במזרח גרמניה) היו זקוקים לעקוב אחר שליש מאזרחי המדינה כדי לשלוט, הבינה המלאכותית מסוגלת להרבה יותר מזה", הוא מזהיר.
ד"ר צזנה מבהיר כי הדברים לא מסתיימים במעקב ובשיטור, אלא מגיעים לכדי מניפולציה של ממש על הציבור, על משאלתו, על הגבולות שבהם מרשים לעצמם חבריו לפעול ביחידה המדינתית - וכמובן על הדמוקרטיה (או היעדרה).
"כבר היום אנחנו רואים איך בסין וברוסיה, למשל, עושים שימוש בטכנולוגיה באופן הזה", הוא מסביר. "זה מצב שחייבים להיזהר שלא להגיע אליו כי הוא מנתק את הקשר בין הפוליטיקאים לבין הציבור".
ניצנים של הרעיון הזה כבר קיימים גם בדמוקרטיות. אפילו דמוקרטיות מפוארות. "זה בדיוק מה שקורה עם בוטים לפני מערכות בחירות, ובכלל", הוא מתריע. לדבריו תפקיד הבוטים הוא להשפיע על השיח הפוליטי, ובדרך מלאכותית לייצר תודעה, אשר לעתים הקשר בינה לבין המציאות הוא מקרי בלבד.
"ככל שננתק את הקשר בין התודעה למציאות והפוליטיקאים יפעלו באופן הזה כדי להשפיע - כך תהיה פחות דמוקרטיה ויותר טוטליטריזם ושחיתות, סיאוב, ורעילות סביבנו".
כפי שעושים לא מעט חוקרי העתידים, ד"ר צזנה מתריע כי ככל שניתן לממשלה יותר יכולת להיות פולשנית בחיי הפרט, כך נהיה יותר בטוחים בטווח הקצר אבל העתיד יהיה דיסטופי, כזה שהכוח והזכות לקחת חלק בקבלת ההחלטות החשובות שבו - יילקחו מאיתנו.
בריאות: "גיל 80 יהיה ה-60 החדש"
"אנחנו נמצאים בראשית התפתחות הטכנולוגיות שתאפשר ייצור והדפסת איברים להשתלה, כולל הדפסת רקמות קשות ורכות", הוא אומר על עתיד הבריאות והרפואה. "כבר עכשיו התקדמו החוקרים כה משמעותית עד שהעתיד הזה לא נראה רחוק".
"תהיה גם האפשרות להשתיל גרפטים (הזזה של רקמה ממקום אחד בגוף לאחר), כמו מלאכת טלאים לתיקון הגוף. זה לא יתאפשר בכל הרקמות, וזה במרחק של כ-20 שנים, אבל הכיוון הוא ברור", הוא אומר. "אם הלב מקרטע – מחליפים, אם הכבד לא עובד – מחליפים. אם הכליות לא בריאות – מחליפים".
זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל ד"ר צזנה מסביר כי בסופו של דבר המשמעות של הליכי "תיקון הגוף" האלה היא שניתן יהיה "להריץ לאחור את תהליך ההזדקנות במובן מסוים, ובכך להתקדם, לא לחיי נצח, אלא לאריכות ימים מעבר לגיל 120, בבריאות יחסית. גיל 80 יהיה ה-60 החדש", הוא מצהיר ומבהיר כי המאמצים בתחום הבריאות יתמקדו לא באריכות ימים אלא בהארכת התקופה שבה אנחנו בריאים במהלך חיינו.
משבר האקלים: "השמיים הם הגבול"
דווקא כשהגענו לשוחח על משבר האקלים ועל המקום שלנו על כדור הארץ נוכח השינויים המקצינים, בלטה התקווה מדבריו של ד"ר צזנה. "משבר האקלים הוא אמיתי, השינויים נגרמים כמעט באופן ודאי בשל הפעולה האנושית, ובכל זאת אני אופטימי. כבר 30 שנה שאני קורא תרחישי אימים לאורך 300 שנים של ציוויליזציה. בכל פעם ופעם, ההיסטוריה מלמדת שכשיש בעיה, המין האנושי מחפש פתרונות, משקיע משאבים ומוצא אותם בסוף. לכן אני מאמין בכוח של האנושות לעצור את המשבר הגדול הזה".
אכן, כבר היום ישנם פתרונות או תחילתם של פתרונות שנועדו לאפשר לנו לצמצם את פליטת גזי החממה, לייצר אנרגיה תוך מינימום זיהום ולהפיק מזון בלי תלות בחקלאות ובבעלי חיים – אלה כלים שיאפשרו לנו לשמור על עולם עם טכנולוגיה מתקדמת וכלכלה בריאה ומתפקדת, גם בצל המשבר. תחליפי הבשר יהפכו משתלמים לייצור בשנתיים הקרובות, ובשר מתורבת יגיע לשלב הזה בערך בעוד עשור - אז השמיים הם הגבול".
איפה צדקתי, איפה טעיתי
לאור הנבואות האופטימיות מתבקש לשאול עד כמה הצליח ד"ר צזנה עצמו לחזות התרחשויות עתידיות. בספרו "המדריך לעתיד" מ-2012, חזה צזנה את עתיד הבינה המלאכותית ואת קיומם העתידי של בוטים שיוכלו לדבר עם בני אדם באופן כמעט-אנושי. מדובר בתחזית שהיום אכן קרובה מאוד למימוש, עם מנועי בינה מלאכותית המסוגלים להתנסח ברהיטות, ואפילו לכתוב סיפורים ושירה.
בספרו הוא גם חזה את הגעתן של המכוניות ללא נהג לכבישים וכן את הירידה התלולה בעלויות הריצוף הגנטי. כיום, הן מגיעות לכ-100 דולרים לאדם, בטכנולוגיות החדישות ביותר. בהקשר הזה, הוא התריע כי על מערכת הבריאות להיערך לעתיד בו כל אדם יוכל לדעת מה חבוי בקוד הגנטי שלו.
ד"ר צזנה אף חזה את ההייפ שהתפתח סביב הבלוקצ'יין, וגם את האכזבה הגדולה ממנו. להמשך הוא חוזה אפוא עלייה מחודשת בשימוש בו: "זה עוד יגיע", הוא אומר.
ואיפה טעית בתחזיות שלך?
"ב-2012 למשל, כלל לא דיברתי על רחפנים. נכשלתי להבחין במה שעתיד היה להפוך לדבר הבא, כי היום ברור שהרחפנים כובשים את העולם", הוא משתף.
"חשבתי גם שמהפכת החלל תתרחש במהירות רבה יותר, אבל היא מתרחשת לאט יותר משצפיתי. היא כאן, ומתרחשים דברים די מדהימים, אבל הטכנולוגיה עולה הרבה מאוד כסף, והרגולציה שעדיין מכבידה - מקשה על החברות הבינוניות להיכנס לעסק הזה ולהמריא, זאת למרות פתיחת התחום לשחקנים לא מדינתיים".
"בנוסף, הערכתי בעבר שכבר היום נראה שימושים מוצלחים למדפסות תלת ממד בחיי היומיום - בפריסה רחבה ובבתיהם של אנשים. זה עדיין לא קרה והשימוש בהן נותר בקרב מספר מצומצם יחסית של אנשים לעת עתה".
עדיין אופטימי
בשלב זה של השיחה, קשה היה שלא לשאול את ד"ר צזנה, שמודע היטב למגמות ההרסניות שבאות בצד הקידמה, כיצד הוא מצליח לשמור על אופטימיות. מתשובתו, ניכר כי אותה אופטימיות היא מה שהוביל אותו לעיסוקו בעתיד מלכתחילה.
"היה זה סטיוארט ברנד, העתידן והוגה הדעות האמריקני, שאמר 'אני פסימי בטווח הקצר, ואופטימי בטווח הארוך', ואני מאוד מזדהה עם האמרה הזו. מצד אחד אני מאמין שעלינו לצעוק ולספר על הדברים הרעים שעלולים לקרות, ומהצד השני אני יודע שכשעושים את זה – מוצאים פתרון".
"המין האנושי הוא מכונה לפתרון בעיות", הוא מצהיר. "ככה אני מסתכל על החיים. השאיפה שלי היא להתריע לפני שהסכנות קורות, לפני שהדברים מגיעים לחדשות. זה אומר שלעתים אני רואה שחורות, מעין עורב שחור, אבל אני במהותי אני יודע שאפשרי בהחלט שהרע לא יקרה, וזה תלוי לא מעט בנו, לכן אני אופטימיסט".
המטרה של ד"ר צזנה היא לא רק לגרום לנו להרגיש טוב לגבי העתיד, אלא גם להביא אותנו לפעול למען העתיד הזה. "יש כל כך הרבה דברים שהמין האנושי יכו לעשות כדי להאט ולעצור תהליכים שליליים שקורים, ואין לי שמץ של ספק שברגע שנבין את זה – נצליח. העתיד הוא אופטימי, בתנאי שנהיה פסימיים בטווח הקצר".