התאריך 2.7.2022 נצרב היטב במערכת הביטחון, ולא כי מדובר במערכה צבאית משמעותית או מלחמה מוכרזת אלא בפעולה תודעתית שקרמה עור וגידים. זה קרה סמוך ל-15:00 אחר הצוהריים: ארגון חיזבאללה שיגר שלושה כלי טיס בלתי מאוישים שעשו את הדרך מלבנון אל המים הטריטוריאליים של ישראל, במטרה לתצפת על האסדה הלאומית שבשדה כריש. אותו היום, שבו הסכם הגז בין ישראל ללבנון עוד נראה כמו חלום רחוק, הציף מחדש את המחלוקת סביב הגבול הימי - וגם את איום כלי הטיס הזעירים. לתוך המשוואה הזו מצטרפים גם הרחפנים, משני הצדדים, ומנסים לשנות את התמונה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אותה פעולה של חיזבאללה הסתיימה בהישג ישראלי - יירוט משולב שבוצע מהאוויר ומהים. אך זו הייתה תזכורת נוספת לאיום כלי הטיס הבלתי מאוישים, שהולך וגובר בשנים האחרונות - בין היתר בעקבות התפתחות הכלים הטכנולוגיים בקרב מדינות אויבות ובעיקר באיראן. השלטון בטהראן ריכז מאמצים רחבים בתחום וצברה תעוזה רבה בכל הנוגע לפיתוח כלי הטיס, ופעילות נועזות יצאו לדרך ברחבי המזרח התיכון - כמו למשל הניסיון להתנקש בראש ממשלת עיראק לפני כשנה או המתקפות על יעדים בסוריה. בדרך הזו, האיראנים גם מסייעים לבעלות בריתה להתחזק ולהתחמש ברחפנים בצורה מדויקת יותר.
בכירים במערכת הביטחון מודים כי הדבר הביא בין היתר, לנקודת תפנית בצד הישראלי, ולהבנה מחלחלת כי יש לפתח במהרה תורת לחימה להתמודדות מול הכטב"מים והרחפנים - וכך גם לספק מענה ישיר נגד תרחישי קיצון בשדה הקרב. הרעיון לשלב רחפנים וכלים טכנולוגיים שונים בשדה הקרב הוא לא אירוע חדש, ובזרועות התומכות במערכת הביטחון כבר נערכים ללחימה הטכנולוגית המדוברת זה שנים ועוקבים אחר ההתפתחויות בקרב האויב. חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, חשף לפני שנים כי עוד במלחמת לבנון השנייה עמדו בידי הארגון כטב"מים אך אלה לא הבשילו לפעילות מבצעית באותו הזמן: מאז השתנו לא מעט דברים בשטח.
הדבר גם עמד לנגד עיניו של הרמטכ"ל אביב כוכבי, שהשקיע משאבים רבים בפיתוח ובארגון שיטות הלחימה הטכנולוגיות בצה"ל. בתוכנית הרב-שנתית (תר"ש) "תנופה", שגיבש כוכבי לפני כשנתיים, הייתה לכך משמעות עצומה - בדגש על פיתוח שיטות לחימה חדשניות והטמעת אמל"ח מתקדם. מבין השינויים הרבים, הוחלט בין היתר להקים את היחידה הרב ממדית, שמהווה מודל לשינויים עתידיים ביחידות התמרון של צה"ל. היא נתמכת בחטיבת השילו"ח (שיטות לחימה וחדשנות), שהוקמה במטרה לפתח שיטות לחימה רב-זרועיות חדשניות וכדי לקחת לקצה את היכולות המבצעיות בענף - בהן גם שדרוג מערך הרחפנים והנגשתו לכלל החילות.
"אפשר לומר שנוצר מפץ גדול, ממש כך", מסכם גורם בכיר באגף התכנון בשיחה עם מגזין N12. "אם לפני עשור מפקד גדוד היה יכול רק לדמיין שיהיה לו כלי אלקטרוני זמין שישמש אותו בכל מקום בשטח בנוי, הרי שהיום זה בכף היד שלו בהפעלה מיידית". כבר ב-2017 הפך הרחפן לאחד הפק"לים המופקדים בידי לוחמי האיסוף הקרבי בשלב האימון המתקדם: בשל הצורך בו ויתרונותיו המשמעותיים, הוכשרו בשנתיים האחרונות גם "רחפניסטים" מגדודי החי"ר ומהיחידות המיוחדות. כך נהיה הענף מרכיב ברור בשגרה הצה"לית, כשבאמצעותו הם אוספים מודיעין מדויק, ובמידת הצורך אף תוקפים: טבילת האש נרשמה במבצע "שומר חומות". במהלך 11 ימי לחימה, גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי מאות רחפנים חגו בגזרה הדרומית, ופעלו בכל המישורים המבצעיים.
מעבר מקרבות טנקים לקרבות כטב"מים ורחפנים
"הממד האווירי הפך רלוונטי ללוחמת היבשה הטקטית בצורה הנגישה ביותר, ואפשר לראות זאת כבר במערכות צבאיות שונות, לא רק כאן באזורנו, קח לדוגמה את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה", אומר הגורם הבכיר - ונוגע בנקודה שמעסיקה בחודשים האחרונים את העולם כולו. מה שמתרחש בשדות הקרב במזרח אירופה מצביע על שינוי בשדה הקרב, שמוכיח כי העתיד שאנו מדברים עליו כבר ממש כאן.
המתקפה הקשה באוקראינה, שגבתה קורבנות רבים וממשיכה לזעזע את אירופה, נראתה בתחילת דרכה כמו עוד מלחמה מסורתית בשילוב טנקים ותותחים. אלא שדי במהרה בלטו כלי הטיס הבלתי מאוישים שמשמשים למודיעין ולתקיפה. בדרך הזו השמידו האוקראינים עשרות מערכות הגנה רוסיות אך מנגד, נבלמו וספגו פגיעה חדה מצד הרוסים - ששלפו מגוון רחב של כטב"מים ורחפנים מבצעיים, חלקם עבור מודיעין מדויק והיתר בעלי יכולת נשיאת חימוש במשקל מאות קילוגרמים.
הרוסים תקפו באמצעות אותם כלי טיס זעירים מטרות קרקע כגון טנקים ומתקנים יעודיים - כפי שכבר עשו לפני כשנתיים בתקיפה מיוחדת על אדמת סעודיה. פרשנים רבים רואים בכלי המלחמה החדשניים משמעות רבה, אך באותה נשימה גם מטילים ספק באשר לעצימות התקיפה ביחס לטילים המדויקים שמתחזקים ומשתפרים מעת לעת.
עתיד שדה הקרב
אולם, בצה"ל בטוחים כי ההשקעה הניכרת בהתפתחות הטכנולוגית ובפרט במערך הרחפנים היא לא לחינם. "עוד לא ראינו את הסוף שהכלי הזה יכול להביא בשדה הקרב - ראינו ניצנים שלו, רשמנו הישגים נאים אבל זו רק ההתחלה", מדגיש הבכיר באגף התכנון. "הכלי הזה בהיותו זמין, בצורה מאוד פשוטה אתה מטמיע אותו ומשנה לו את הייעוד, זה מייצר שינוי אדיר בשדה הקרב, קטונתי מלספר בהרחבה אך אנו רואים את השימוש הנרחב ברחפנות ומבינים עד כמה הוא משמעותי ומוכח".
"זה מאפשר לנו יכולות בקצה שפשוט לא היו. אנחנו מתמודדים מול אויב נעלם והיכולת הזו מאפשרת לנו לעקוב מקרוב בכל המרחבים", הוא מסביר. "אין כלי שיכול להכריע את הקרב אבל השדרוג האווירי ישנה את הקרב היבשתי, גם את האיסוף המודיעיני. האם זה ירחיק את החיילים? שאלה טובה, לא בטוח - אבל זה משאיר אותם אפקטיביים גם כשהם לא ממש בתוך שדה הקרב. בהינתן יכולות כאלה, אפשר להגיע להספק מבצעי גדול יותר במחיר קטן יותר ובאמצעות הכלי הזה לקטוף הישגים מבצעיים גדולים".
"לכל רחפן תפקיד משלו", מסביר הבכיר. "ביחד מתקיים כאן מערך מדויק". אבולוציית הרחפנים בצה"ל החלה באיסוף. כלים המאפשרים השגת תשתית שמייצרת שכבות מידע המועברות לניתוח והערכת מצב. בהמשך, נוצרו כלים נוספים בהם רחפני מודיעין המאפשרים להשיג מידע בזמן אמת ואינדיקציה ברורה של שדה הקרב באותה העת. יכולת נוספת שהטמיעו ברחפן היא הכוונת אש המונעת פגיעה בחפים מפשע ומספקת שדה ראייה בטוח לפעולה, וזאת בקשר ישיר עם רחפני התקיפה החמושים שבכוחם לדייק ולכבוש את המטרות. כך נמנעו לא אחת תקריות מסוכנות של פגיעה באזרחים.
הוכחה חיה ליכולת האדירה של הרחפן המדובר התקבלה במהלך תקיפת עמדות צבאיות של הג’יהאד האיסלאמי במסגרת מבצע "עלות השחר". בעת שלוחמי השריון נערכו לתקיפה, נצפתה ילדה קטנה שחלפה בשטח האש וטיפסה על עמדת המחבלים. הידיעה הגיעה למפקד הטנק שחדל את האש עד אשר עזבה הילדה את המקום. רק לאחר מכן הותקפה העמדה - ללא פגיעה בחפים מפשע.
הטכנולוגיה שמאיימת על הגבולות
הרחפנים שממשיכים להתפתח ולהשתדרג לא רק אוספים מודיעין, מכווינים אש ותוקפים - אלא גם מספקים הגנה מפני תקיפות של האויב. בתעשיות הביטחוניות ובצה"ל פועלים רבות לפיתוח המוצר הנכסף. עלויות הרחפן נמוכות משמעותית מאלה שלכיפת ברזל והיכולות הן רבות. ההערכה היא שבסיוע כלים מיוחדים ופיתוח שיטות ממוקדות יתרחבו השימושים ברחפנים במסגרת הגנה מפני מתקפות של רחפני אויב.
האיום המרחף הביא להקמת צוות משימה לאומי שמנוהל בחיל האוויר שמטרתו לפתח יכולת ומענה טכנולוגי שישפר את ההגנה מפני כלי הטיס המשודרגים שחודרים בחשאיות לשמי ישראל על מנת להשיג מידע מיוחד - ובמקרים אחרים אף במטרה לתקוף ולגרום נזק. כיפת ברזל, מערכת הלייזר המתפתחת והרחפנים הצה"ליים שניצבים בכל מרחב, לצד כל יחידות הלוחמה, ממזערים את הסיכון הטמון בהתחזקות הטכנולוגית של האויב.
מפעם לפעם מצליח האויב להפיל רחפנים ישראליים, אך הגורם הבכיר לא מוטרד: "כמו בכל גוף אחר, אין כאן מאה אחוז, לא הכול מושלם אבל דבר אחד בטוח - אנחנו נערכים מראש לתרחיש כזה ושוקלים בהתאם עד כמה ניתן להסתכן בכל פעילות. אם זו התאבדות בעת כשל טכני או רחפנים זולים שלא יכולים לסייע לצד השני - צה"ל יודע לעשות את ההתאמות ולספק פתרונות במקרים לא מתוכננים".
רחפן חדש בתוך שבועיים
בצה"ל לא מתבססים אך ורק על תעשיות טכנולוגיית חיצוניות, אלא גם על מערכות פנימיות שנבנו בשנים האחרונות וכבר נותנות את אותותיהן בכל הגזרות. על השימושים הרבים של הרחפנים מפקח בית מלאכה צה"לי שמתכלל בין היתר את פעילות כלי הטיס, מספק מענה לצרכים בשטח ומפתח חידושים בהתאם לדרישות המבצעיות.
"מדובר במערך בוטיק שדואג לאחזקה של הכלים הטכנולוגיים ויודע להמיר דרישה מבצעית לכדי פתרון מציאותי בשטח", מסביר רס"ן יוסי בראל, מפקד בית מלאכה הגנת גבולות במש"א 7000 בחטיבה הטכנולוגית. "אנו משרתים בפעילותנו 1,100 צוותים מדי שנה מכל היחידות ובכל הגזרות. אנו משמשים מעבדה רשמית עבור כל תקלה או כשל ברחפן ומשיבים אותו שטח תוך הסקת מסקנות למניעת מחדלים טכניים".
"מעבר לכך, יש לאנשינו את היכולת לפתח אמצעים חדשים שיחזקו את כוחותינו בשטח", מפרט רס"ן בראל, "דוגמה מוחשית היא פנייה שקיבלנו מיחידה מיוחדת. הם רצו רחפן מבצעי שיוכל לבצע פעולת תקיפה חשאית ושיידע להימלט באופן נסתר. שאיש לא ידע או ירגיש בתנועה של הכלי הזה. למרות מגבלות הזמן, גורמי המקצוע פיתחו אבני בניין טכנולוגיות - כלומר מוצרי מדף הנדסיים מכניים שתוך זמן קצר ישמשו את הדרג הלוחם על פי בקשתו. לאחר מכן אנחנו בוחרים את הרחפן, מפתחים את היכולת ומוציאים את המוצר לשטח".
"בצה"ל זיהו את הצורך למענה זול ומהיר, כזה שלא דורש התערבות של תעשיות חיצוניות וביכולתו לפתור בעיות במהירות", מציין בראל. "מרגע קבלת המשימה, אנחנו משתדלים לסיים את התהליך המקצועי בתוך שבועיים בלבד, דבר שייקח חודשים לגורמים חיצוניים - זה היתרון היחסי שלנו, מהירות".
"למנוע מהאויב לרשום הישג על חשבוננו"
עם קבלת הדרישה לכלי טכנולוגי ספציפי, בוחנים בבית המלאכה את הגדרת הצורך שלו ומנתחים משמעויות הנדסיות על מנת ליצור מסלול שיביא במהירות להשגת התוצר. כך עובר הרעיון מהשטח לידי אנשי בית המלאכה שמפרקים את המשימה ההנדסית ליסודות טכניים. השלב הבא הוא ייצור הרחפן המיוחד שכולל את המרכיבים הייחודים למשימה הנדרשת בשטח. לאחר מכן, מדפיסים את המודל במערכות השונות, בהן מדפסת תלת-מימד, ועוברים לשלב הניסוי בשיתוף פעולה עם יחידת הניסויים של החטיבה הטכנולוגית ליבשה.
לאחר ביצוע שורת ניסויים שמעמתים את הרחפן עם אתגרים ומכשולים שעלולים לפגוש בו בשטח, בצה"ל מאשרים את הכלי החדש ומוסרים אותו לשטח. היחידה המבצעית מקבלת את הרחפן ולומדת אותו מקרוב בליווי אנשי בית המלאכה שמסבירים למשתמש על השימושים החדשים ועל אופן ביצוע הפעולות. כך מתקבל הכלי החדש בטווח זמן קצר שמותאם ליעדי המשימה.
כחלק מבניית הרחפן והוצאתו לשטח, נעשים גם מאמצים רבים למנוע את הפלתו בידי האויב - לצד ניהול סיכונים בזמן אירועים חריגים. "החששות והאתגרים שניצבים מולנו הם לא הרחפן שנופל פיזית, אלא המידע שעלול להכיל ולשרת את האויב", מציין רס"ן בראל, "האויב לומד אותנו ומשקיע בכך משאבים רבים אבל במרבית הפעמים אין ביכולתו להפיק מידע חדש בעקבות נפילות טכניות".
"מעבר לעובדה שאנו מדמים בחדרים המבצעיים כשלים טכניים, בידינו היכולת לייצר את המנגנון המיוחד שימנע מסירת מידע לאויב שמקבל את הרחפן ואף יחסל את החומרים הרגישים בטרם יעברו הלאה לגורם עוין", מבהיר רס"ן בראל, "אנו ערוכים גם למקרי קיצון ובמקרה הצורך מגיעים למקומות רגישים ומחלצים את הכלים שלנו. האתגרים המבצעיים גדלים וכך גם הסכנות לנוכח מעקב האויב. בהתאם, אנחנו לומדים איך למחוק את האפשרות לרשום הישג על חשבוננו. היסודות שלנו מתעצמים משעה לשעה ואיתם מתמעטים החששות וההשלכות של נפילות בשטח האויב".