פרישתו של הניצב הערבי הראשון, ג'מאל חכרוש, ממשטרת ישראל השבוע לא הפתיעה אף אחד. כל האנשים בסביבתו הבינו שהאיש שייצג את המשטרה בחברה הערבית ואת החברה הערבית במשטרה, נקלע לסיטואציה שלא יוכל לצאת ממנה כפי שנכנס.
חכרוש, ביום הראשון לאחר חשיפת הפרשה בעיתון הארץ, נשמע בטוח בעצמו. הוא אמר שהוא התנהג כראוי ושמדובר בפרשיה קטנה שתחלוף לה מן העולם בתוך שעות או יממה. הוא לא הבין את גודל האירוע ובעיקר לא תיאר לעצמו שהציבור הרחב יזדעזע מלראות ניצב במשטרה מדלג מעל פצוע בזירת רצח ולא מושיט לו יד או מעניק לו עזרה ראשונה. יש שאומרים בחברה הערבית שטיפולו של חכרוש בזירת הרצח מסמל בדיוק את האדישות של משטרת ישראל כשמדובר בקורבנות ערבים, ושאותו פצוע שהופקר בכפר כנא הוא רק עוד אחד בסטטיסטיקה של מקרי הרצח בחברה הערבית.
התנהלותו של חכרוש בזירת הרצח הייתה ידועה לכולם. העדים למקרה בכפר כנא, השוטרים שהגיעו לזירה, הפרקליטות שקיבלה את החומרים והראיות - ולא פחות חמור מכל אלו, צמרת המשטרה. לא רק שידעה אלא גם קיבלה אזהרה שמדובר בהתנהלות בעייתית של בכיר במשטרה, שלא נהג כפי שמצופה מכל שוטר זוטר שהיה נתקל במקרה רצח כזה.
פרשת חכרוש - סיקור נרחב:
אחרי שתועד מדלג מעל קורבן: ניצב חכרוש הודיע על פרישה מהמשטרה
פרשת חכרוש מסעירה את המשטרה: תיבדק התנהלותם של בכירים שידעו על המקרה
חכרוש למקורביו: "רוצים לפגוע בי, לא רוצים במשטרה ניצב ערבי"
התיעוד שנחשף בהארץ וההחלטה של חכרוש לצאת לחופשה
ועדיין חשוב להגיד שהמציאות עבור חכרוש מורכבת מאד, וכך גם עבור כל שוטר ערבי הפועל ביישובים הערבים. שוטר מתל אביב או מעפולה לא נתקל באותם האתגרים של של מקבילו מכפר כנא או מחורפיש. הסיכוי ששוטר יהודי יחשוש לחיי משפחתו או לחייו בגלל פעילותו בתוך עיר יהודית, לא משתווה (אם בכלל קיים) למחשבות העוברות בראשו של כל שוטר ערבי שמסתובב בניידת בלילה ברחובות אחד היישובים הערביים.
חכרוש אכן ברח מהזירה - ולא משנה כמה ינסה להכחיש זאת - אך הוא לא עשה זאת מחשש לחייו או בגלל גסות רוחו וחוסר התחשבותו בקורבן, אלא רק מעצם המחשבה על הסכסוך הפוטנציאלי. אותו סכסוך שעלול להגיע עד לפתח ביתו ומשפחתו הרחבה אם הוא היה מתערב ומנסה לעצור את הרוצח שהיה עדיין נעול באחד החדרים בבניין שהתבצע בו מקרה הרצח.
זה לא נעים להגיד, אך ניצב ערבי בכיר במשטרה חושש ממפגש עם כל עבריין ערבי שייתכן שהוא מכיר באופן אישי ברחוב – הרבה יותר משוטר יהודי שרק אתמול נכנס למשטרה. המסקנה ההולכת ומתגבשת במשטרה היא שהקמתו של אגף "סיף" לסיכול הפשיעה בחברה הערבית, בפיקודו של חכרוש, הייתה טעות ובזבוז של תקציבים ומשאבים, במיוחד כשהפשיעה בחברה הערבית הגדילה ממדים והפכה להיות משימה של כל אגפי המשטרה ושל כל הדרגים, ולא רק של האגף האמון על האזרחים הערבים.
התובנה הזאת, שנשמעת יותר ויותר מפי בכירים במשטרה, היא שגורמת לחכרוש לחשוב שפרסום התיעוד שלו מלפני שנה וחצי והתדרוכים נגדו בתקשורת באו לחסל איתו חשבון ולפלס את הדרך לסגירת האגף שהוביל. חכרוש אמר למקורביו בשבוע שעבר: "לא רוצים ניצב ערבי במשטרה. הסיפור הזה לא יצא מגורמים שקשורים לחברה הערבית, הוא יצא מהפרקליטות והמשטרה. יש שם גורמים שרודפים אותי בגלל העמדות שלי והגישה שלי במיגור הפשיעה בחברה הערבית".
דבריו של חכרוש מהשיחות הסגורות שפרסמנו בתחילת הפרשה חיזקו את הכיוון בצמרת המשטרה שצריך להדיח אותו אם לא יפרוש מרצונו. אך לצד זאת, הדברים עוררו את השיח בחברה הערבית בעניין שירות הערבים במשטרה ובכלל על האמון בין האזרחים הערבים והגוף שפעם היה סדין אדום. היום אותם אזרחים שהחרימו אותו מתחננים להתערבותו.
הפרשה של חכרוש תפגע מאוד באמון שהצליחה המשטרה לקנות בחברה הערבית ולו בקצת בשנה האחרונה. לא בגלל ההערכה או האהדה לחכרוש בקרב הציבור הערבי, אלא ההיפך. הרשתות החברתיות בערבית געשו וחזרו על אותו מסר: "חכרוש הוא עוד ערבי תורן שהיהודים השתמשו בו וזרקו אותו לאחר 44 שנות שירות למדינה". איזה מסר נותנת המשטרה לצעירים הערבים שהיא מבקשת לגייס למשטרה אם בסוף ה"סמל של המשטרה בחברה הערבית" סיים את דרכו במשטרה בצורה הזאת?
וגם אם יסבירו בצמרת המשטרה שפרישתו של חכרוש הגיעה על רקע הכשל החמור בטיפול באותו מקרה רצח בכפר כנא בחברה הערבית, איך היא תשכנע את הציבור שמדובר בכוונה אמיתית? הרי הסרטונים והתיעודים האלה ישבו אצל הגורמים הכי בכירים במשטרה במשך שנה וחצי ללא כל טיפול. במשטרה ידעו שחכרוש הפקיר פצוע ערבי ודילג מעליו ללא עזרה ואף יצא מהמקום מבלי שהזעיק משטרה או טיפול רפואי - וטייחו את זה.
כל מה שהוזכר לא מפחית בכלל מחומרת התנהלותו של הניצב חכרוש בזירת הרצח בכפר כנא. אך האם מישהו בצמרת המשטרה יוכל להסביר לחכרוש, שתוהה עד רגע זה למה אירועים אחרים של כשלים משטרתיים חמורים לא טופלו בחומרה והמהירות כמו במקרה שלו? עבור מי שאינו זוכר, הנה דוגמה: ב2017 נקבע מותו של המורה הערבי יעקוב אבו אל-קיעאן, זאת לאחר שנפצע מירי שוטרים באירועי אום אל-ח'יראן, ולאחר שהוגדר כמחבל שביצע פיגוע דריסה. אבו אל-קיעאן מת כתוצאה ממניעת הגשת טיפול רפואי. כזכור, כחלוף כמה שנים כל הגורמים המעורבים בפרשה, ובראשם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, הודו שלא מדובר במחבל ושבמשטרה טייחו את חקירת האירוע ואף ביקשו להתנצל בפני המשפחה. "אבל כנראה שבזירה שתועדה אווירית היטב בנגב, לא היה ניצב ערבי", אומר חכרוש בשיחות סגורות.
