אם עברתם את גיל 30, סביר להניח שהשאלה הראשונה שעברה לכם בראש כששי גבסו נחשף, הייתה - בעצם לאן הוא נעלם? עוד לפני שהוריד את מסכת הגורילה, שי גבסו כבר הבין לאן זה הולך - ושהרגע שלו לנסות להסתער מחדש על האוזניים של הקהל הישראלי מתקרב. הוא לא בזבז זמן ונכנס לעבוד על שיר חדש, כמעט שבע שנים אחרי הפעם האחרונה שהקליט אלבום בעברית. צפו בריאיון המלא

בא לך להתחיל עם משחק אסוציאציות?

"בא לי, יאללה".

כוכב נולד.

"התחלה"

נינט.

"זמרת ענקית".

שירי.

"אני אוהב את הדרך שלה"

אלוהים.

"תמיד איתי".

נשים.

"יפות".

גברים.

"יפים".

גורילה.

"משחק".

שי גבסו.

"אני אוהב אותו".

שי גבסו בריאיון (צילום: החדשות 12)
"אני דואג ליהנות מזה עכשיו". שי גבסו | צילום: החדשות 12

"רציתי לחוות את האנונימיות"

 "מוכן, אני אול אין, גם ככה, הם מסתכלים עליי", הוא שר בשירו החדש. "יש אותי פיזית, יש אותי 'ריגשי'. בא לי לעוף, רק לא בא לי על קיטשי. בא לי תמיד אבל בא לי לבוא עכשיו, יוצא לי פסיכופט כאילו לא אכפת".

בריאיון הוא מסביר: "אני ממש רציתי לקחת את הזמן הזה לעצמי, לחוות את האנונימיות אחרי זה. זה נמשך קצת יותר ממה שציפיתי, מה שנקרא, העגלה נוסעת, אין עצור. כאילו, אתה אומר: 'או-קיי, איך אני עולה לעגלה?'. 

ועכשיו זה הזמן לדפוק על הברזל?

"כן, אי אפשר שלא. זה כאילו ההזדמנות דופקת לך על החלון".

בפעם הקודמת שגבסו השתתף בריאליטי הוא עוד גר בראשון לציון אצל ההורים. נשיא המדינה היה אז משה קצב, אריק שרון ז"ל - ראש ממשלה, ו"כוכב נולד" הייתה ריאליטי השירה הציוני הראשון. "זה נראה מחיים... מפעם, נראה לי ממש ממזמן", הוא אומר מול מזכרת. "זה רגע כזה של לגלות את העולם כי בעצם זה גיל ממש צעיר, ותוך שנייה אתה פתאום על רכבת הרים".

גבסו היה אז רק בן 18, חייל טרי שהפך כמעט בן לילה לאחד האנשים המפורסמים בארץ. הוא אומנם סיים רק במקום השלישי, אבל היה הראשון שפרץ קדימה בקריירה מוזיקלית. פרס הניחומים בתוכנית היה הקלטת שיר, וגבסו כתב והלחין להיט - "יום ועוד יומיים" - שהפך אותו לאחד המוזיקאים המצליחים בארץ.

"אני קמה בבוקר, פותחת את הדלת, בחורות מתיישבות על הרצפה: 'תעשה לי ילד, שי'", נזכרת אימו רות. "מכרתי דובונים מרוב מתנות שהוא קיבל. זה היה משהו שקשה לתאר את זה. אי אפשר לטייל איתו, אי אפשר לצאת איתו, מאבטחים איתו". ואחותו, הדר פרץ, מוסיפה: "וכל השיירה גם שהייתה פה מתחת לבית. היו תמיד מחכים פה מתחת לבית".

האבא בני משחזר: "זה היה גם הכוכב נולד הראשון, אז לא ידענו איך בכלל זה הולך. הלכתי איתו פה, ביום כיפור לבית הכנסת - וואו, זה היה טירוף. אנחנו לא יכולנו להציל אותו, עזרו לי פשוט למשוך אותו החוצה". ושי זוכר איך זה קרה: "בדרך כלל היו לי שומרי ראש, אבל זה יום כיפור, אז אין לך, וזה כל ההמון שיש בבית הכנסת, והם עליי". האבא מסכם: "תקופה מאוד מאוד יפה, אבל לא פשוטה".

שי גבסו לצד תמונותיו מ"כוכב נולד" (צילום: החדשות 12)
"כמו רכבת הרים". שי גבסו לצד התמונות מ"כוכב נולד", מלפני 18 שנה | צילום: החדשות 12

"היה לי קשה כשהוא התגרש"

הזכייה בכוכב נולד הייתה נקודת הזינוק לעשור של יצירה: ארבעה אלבומים, הופעות מלאות, ובאותן שנים חייו הפרטיים לא פחות סוערים.

הספקת להתחתן עם חילונית, להתגרש, להתחזק בדת, ללמוד בישיבה, ואז להוריד את הכיפה, לצאת מהארון.

"נכון".

מה, תסביר את חוסר השקט הזה.

"זה קשה לי עם שאלות כאלה, בגלל ש... מה זה להסביר את חוסר השקט, רוב האנשים חיים עם חוסר שקט, וניסיון לברר וניסיון למצוא, ואני פשוט בחרתי - במקום לקרוא מספרים או מדברים כאלה, אני אחיה, אני אחיה ואני אדע".

איך אתם עם כל הדבר הזה?

"האמת, זה לא פשוט", מודה האבא בני. "אבל, איך אומרים, ברגע שטוב לילד שלי, אז בכלל אין לנו שום בעיה".

אז מה לא פשוט?

"יש רגעים קשים, ברור. אז אני לוקחת ללב, וזה כואב לי", מסבירה רות. "אין מה לדבר, זה... ככה זה, מזה שהוא יוצא גם עם גברים. זה היה לי קשה כי תמיד אני עושה חשבון - מה יגידו? והאמת, שכולם, אם זה המשפחה, ואם זה חברים, כולם כולם עוטפים אותי ורק מרימים לי, באמת". והאבא מציין כי לו הפריע דווקא שלב אחר: "לי היה קשה שהוא התגרש, שהוא לא מצא את עצמו בתקופה אחרי הגירושים. אז הייתה מאוד תקופה קשה".

שי גבסו באולפן (צילום: החדשות 12)
"הרגשתי שהגשמתי את החלום ושאלתי 'אז מה השלב הבא'" | צילום: החדשות 12

"לאימא שלי זה היה קצת קשה. זה יכול להיות ממה שאנשים יגידו, יכול להיות שזה גם מהמקום שלה כי להבין שיש לך בן שהיא ביסקסואל", שי מנסה להסביר. "אז זה כאילו נראה לה 'או-קיי, למה שלא תבחר בנשים? כי זה מאוד מאוזן'. אז נראה לי שהיה לה עוד יותר אתגר בשביל להבין את זה. אני לא חושב על הדברים האלה. אין מה לעשות, ברגע שאתה רוצה להיות מה שאתה רוצה להיות, וכל עוד זה באמת לא באמת פוגע במישהו אחר, אז אתה חייב להיות אתה עצמך".

על היחסים המורכבים עם אימא הוא אומר: "גם אף פעם לא הייתי 'פושר', זה לא שאני אדחוף לה משהו שהיא לא רוצה לתוך החיים שלה. כן, אם יש לי בן זוג, אז אנחנו באים לארוחת שישי והכול טוב, אבל אני נותן לה את זה בקצב שלה. אני לא צריך את זה בשביל עצמי, זה בשבילה".

אז היום אתה בלי כיפה ועם בן זוג?

"כן".

כמה זמן זה יחזיק השלב הזה?

"השאיפה - להרבה מאוד זמן, כן".

"קנאה - לא מתחבר בכלל לרגש הזה"

ב-2014 זה היה האלבום האחרון שהקלטת בעברית.

"נכון".

למה?

"ברגע שהרגשתי שאני הגשמתי את החלום שלי -  אני מופיע מול 90,000 איש בגן סאקר - אז פתאום אתה אומר: 'או-קיי, מה הדבר הבא? מה היעד הבא?' ולא ידעתי מה הוא. אז זה היה קשה. אתה מרגיש כאילו אתה נלקח מעצמך, כי זה הדבר... השורש הכי בסיסי מאז שאני ממש זוכר את עצמי בן 3. זה ממש כאילו שקט כזה". את השקט הוא ניצל לכתיבת תסריט שהפך לסרט קצר, אבל נגנז. אחר כך העלה אותו כהצגת פרינג' עם חמישה שחקנים בתיאטרון "הסמטה" ביפו.

הפעם הבאה שיצא לו שיר הייתה רק שלוש שנים אחר כך. ולראשונה בחייו, הוא לא כתב אותו בעברית. "מה שמבחינתכם הוא בזבוז מבחינתי זאת עבודה, מה שבעיניכם הוא הפסד בעיניי זה הבית", הוא שר באנגלית. לפני ארבע שנים הוציא מיני אלבום באנגלית ובתקופת הקורונה הקליט עוד אחד. אם לא שמעתם על זה עד עכשיו, זה לא במקרה.

הייתה לך לפעמים את המחשבה על זה שבסוף, אתה יודע, שלושתכם עמדתם על קו הגמר, ואז איפשהו הן המשיכו עם הקריירות שלהן, ואתה הלכת אחורה?

"אולי זה יישמע מוזר כזה, אבל אני חושב שזה דווקא מדהים לראות איך כל אחד לוקח את זה למקום שלו, לדבר שלו. ואני חושב שזה גם מראה שיש הרבה פנים להצלחה והרבה סוגים של הצלחה".

לא היה לך אף פעם איזה מקום של קנאה?

"קנאה - אני לא מתחבר בכלל לרגש הזה, כאילו, לא הייתי עכשיו נוסע ללוס אנג'לס ועושה מוזיקה מסוימת, או לא הייתי עכשיו מככב במחזות זמר, זה כל אחד והדבר שלו. זה נשמע אולי מוזר, אבל אין... קנאה בכלל לא משהו שקשור לזה".

שי גבסו, נינט טייב (צילום: צ'ינו פפראצי)
לא מקנא. גבסו ונינט טייב, ארכיון | צילום: צ'ינו פפראצי

"בשבילי זה חלום להיות משהו אחר"

בשנים האחרונות, כשהמוזיקה שלו באנגלית עוד חיפשה קהל, הוא מצא את מחיאות הכפיים בתיאטרון: "הגעתי לנקודה בחיים שרציתי להכיר עוד דברים בתוכי, להכיר עוד דברים בכלל גם בעולם. אחת הסיבות שכל כך רציתי להיכנס לתיאטרון, זה להיות חלק מקבוצה, כי זה כל הזמן היה אני לבד בא, ואני צריך מול כל הקהל כאילו לתת את זה".

"כשאתה חלק מקבוצה זה יותר פשוט", הוא מצהיר - ומדבר על ההצגה "עקומים" שהוא מככב בה. "ברגע שאתה נכנס פה במסדרון, אתה פשוט חי במקום אחר. ספציפית אנחנו, ההצגה שלנו זה בשואה, אז אני מרגיש שהגעתי לשואה. ופתאום אתה שם בצד לגמרי את השם שלך. אתה כל כך בתוך העלילה, שכשיש פתאום דיבור 'שי גבסו, שי גבסו, שי גבסו' זה בהתחלה בכלל זה לא נכנס לי למוח, כאילו אחרים היו אומרים לי: 'אתה שם לב?' כי אני ממש נמצא במקום אחר ובזמן אחר".

מה פתאום לקחת אותו?

"חיפשתי מישהו שיכול גם לשיר וגם לשחק, וגם לגלם דמות של איזה סוג של דראג קווין", אומר הבמאי משה קפטן. "זה היה תהליך מרתק, נדמה לי עבור שנינו. ההתנסות הזו". ושי מזכיר: "בהתחלה אמרתי לך: 'רגע, איזה דראג?' ואז אמרת לי: 'עקומים', אמרתי לך: 'אה, זה מיק ג'אגר עשה את זה'". וקפטן חושף עוד פרט מפתיע: "האמת שהיא שהדבר הכי מדהים, וזה ייאמר לזכותו, זה שהרבה מאוד אנשים יוצאים מההצגה ואומרים: "תגידו, אז איפה היה שי גבסו? לא מזהים אותו, הוא מצליח להיבלע ולהיטמע בתוך איזו דמות באופן מעורר התפעלות". ושי מתוודה: "בשבילי זה חלום, להיות משהו אחר".

שי גבסו בדראג בהצגה "עקומים" (צילום: ז'ראר אלון, באדיבות "הבימה")
"בשבילי זה חלום להיות מישהו אחר". שי גבסו בדראג בהצגה "עקומים" | צילום: ז'ראר אלון, באדיבות "הבימה"

ואם החלום שלו הוא להיות משהו אחר, באה "הזמר במסכה" והגשימה לו בגדול. "מאוד שמחתי שהוא בא לעשות את זה", מדגיש קפטן, שעבד איתו גם ב"זמר במסכה". "כי ידעתי שכמו שהוא לקח את פסק הזמן הזה, ונתן לעצמו את המקום השקט הזה בתיאטרון, יגיע זמנו גם שוב להגיע לקדמת הבמה במקום המוזיקלי, ומה שהמסכה אפשרה לו לעשות בתוכנית זה ללכת בדרך כדי להגיע שוב אל המקום הזה כשהוא בטוח, מוכן ונכון".

עכשיו הוא שוב במרכז בלי מסכה, חוזר בשיא הטבעיות ללב המיינסטרים. עם שיר חדש שהתברג לפלייליסט וקליפ שרץ ברשתות, הוא לא מתכוון לתת להזדמנות הזאת לחמוק. הוא כבר עובד על שירים נוספים ומופע עם להקה. כמעט שני עשורים אחרי הגמר בניצנים, עכשיו הוא בטוח שהוא מוכן לסיבוב נוסף בזירה: "אני דואג ליהנות מזה עכשיו. למרות שגם אז נהניתי. אבל זה יותר כאילו להצליח לנשום בתוך זה וליהנות בתוך זה ולהכיל, להכיל את זה".

סוג של תיקון.

"כן, כן, ממש, אני מוכן".