"לא ידעתי בכלל שיש כתיבה בתשלום בוויקיפדיה, עד שהציע לי קולגה, שגם הוא איש תוכן. הוא בא ואמר 'אני לא יודע איך עובדים בוויקיפדיה ויש לי איזה מישהו שרוצה לכתוב לו ערך, אתה יודע?'", נזכר שרון (שם בדוי), תושב מרכז הארץ, איך נכנס לעסקי הוויקיפדיה. "למרות שלא ידעתי כלום לקחתי את זה בשתי ידיים". במקום שבו אתם מוצאים מידע - הוא מוצא הכנסה, אבל גם לא מעט פעמים הוא מסרב לה: "קיבלתי הצעות לכתוב ערכים שאני מגדיר על גבול הזויים. אנשים שהם בטוח אנשים טובים ונחמדים, אבל…"

נסו לחשוב כמה פעמים בשבוע החולף מצאתם את עצמכם נעזרים בוויקיפדיה, בכדי לשלוף פרט מידע מסוים, להתעמק בקורותיו של אדם כלשהו - או ללמוד קצת על הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה. ויקיפדיה רחוקה מלהיות מלהיבה או מושכת, ודאי כשהיא חוסה בצילן של פלטפורמות הרשת הגדולות, בראשן גוגל ופייסבוק. אך לא פחות מהן היא נהפכה לחלק שגרתי למדי מהחיים במאה ה-21 - ומתברר שמתחת לפני השטח יש גם תככים, ריבים ואפילו ביזנס.

בשנת 2001 אי שם בדרום קליפורניה, שינו החברים (שבהמשך הסתכסכו) ג'ימי ווילס ולארי סנגר את העולם. והם בכלל לא התכוונו. שנים לא רבות אחרי שנכנס האינטרנט לחיינו, ביקשו השניים להעתיק את הקונספט העתיק של אנציקלופדיה מהכרכים עבי הכרס שעל מדפי הספריות אל הרשת הצעירה. 21 שנה אחרי ויקיפדיה היא מקור המידע העיקרי של כל העולם כולו: תשאלו את חנן בן-ארי.

בהיותה התחנה הראשונה בדרכו של כל אדם תאב ידע או סתם אחד שסקרן לגבי משהו, זה אולי לא כל כך מפתיע שכולם רוצים להיות שם, בוויקיפדיה. ולא מעט מוכנים לשלם הרבה כסף בעבור זה. "יש ביקוש בהיקפים שקשה לתאר. שלושה-ארבעה ערכים שאני עושה בפועל בחודש  זה אומר שדחיתי משהו כמו שישה-שבעה", מסביר שרון. "למה אני דוחה אותם? כי כל אחד שעשה שני דברים בחיים רוצה שיהיה עליו ערך בוויקיפדיה". 

שרון עוסק כבר מספר שנים במקצוע הזה, שהוא יחסית לא שגרתי: הוא כותב ערכים בוויקיפדיה תמורת תשלום. כמותו יש בישראל עוד כמה. מדובר בכמה ישראלים יחידים, אולי עשרות בודדות לכל היותר שאימצו את משלח היד הזה. בכדי להבין מדוע הוא לא שגרתי, וגם די שנוי במחלוקת, צריך שנייה להתעכב על המודל שעליו בנויה ויקיפדיה, המתהדרת בכינוי "האנציקלופדיה החופשית".

סיכום ויקיפדיה 2019  (צילום: Victor Grigas, Wikimedia Foundation)
קרבות עריכה, פרופילים מזויפים וכסף שעובר ידיים | צילום: Victor Grigas, Wikimedia Foundation

מחוכמת ההמונים - ליח"צ עבור אלו שמשלמים

לצורך החזון של וויילס וסנגר נשכרו שירותיהם של כותבים מקצועיים, מומחים בעלי שם בתחומם. בכדי לתאם בין כל הגורמים המעורבים במיזם הוקמה מערכת ששימשה לכתיבת טיוטות הערכים בטכנולוגיה חדשנית יחסית ששמה "ויקי". הרעיון שמלאכת הכתיבה תוכל להתחלק בין מספר אנשים בזמן אמת מצא חן בעיני רבים ותפס תאוצה עד שהאפיל על בוראיו ונהפך לאנציקלופדיה אינטרנטית בפני עצמה. מקומם של המומחים ואנשי המקצוע נדחק לטובת משהו אחר לגמרי. המערכת שבנו וויילס וסנגר צמחה, מבלי שזו הייתה הכוונה המקורית שלהם, לארגון מהגדולים בתבל ששם לעצמו למטרה לרכז את כל המידע שבעולם ולהנגיש אותו לכלל הציבור בכל שפה אפשרית - כשהדרך להשיג את המטרה השאפתנית היא על ידי חוכמת ההמונים.

האידיאולוגיה שמכונה 'קוד פתוח', ושבהשראתה נוצרה ויקיפדיה, מבוססת על הרעיון שלפיו מאמץ קולקטיבי של הכלל יכול להניב תוצאות טובות יותר, מדויקות יותר ובזמן קצר יותר ממאמץ ממוקד של כמה יחידים. בעולם התוכנה, שממנו נלקח הרעיון, זה אומר שתוכנה מורכבת שצוות מתכנתים מקצועי יכול לעמול עליה חודשים או שנים תיכתב בתוך שבועות או אפילו ימים. והמספר הגדול של זוגות עיניים שמעורבים בפרויקט יאפשרו בקרה מתמדת, איתור ותיקון מהיר של תקלות או פגמים. וכשמדברים על ויקיפדיה, המשמעות היא שהטקסטים של הערכים כולם (למעט כמה בודדים) זמינים לשינוי, תיקון, הוספה או עריכה על ידי כל אדם בעולם.

הכוונה היא שחוכמת ההמונים תעשה את הקסם שלה ותדאג שהכאוס הפוטנציאלי הזה לא יוציא מתוכו מידע שגוי, מסולף או פשוט מיותר. וכמו שהתוכן של ויקיפדיה זמין לכולם ובחינם, כך גם יצירת התוכן נעשית בהתנדבות, ובעיקר לשם הסיפוק שבתרומת ידע לעולם והפצתו. אלא שבמקרה של שרון זה כאמור קצת אחרת.

בסוף בנאדם מוכן לשלם לך אלפי שקלים כדי לעשות משהו שאפשר לעשות לגמרי לגמרי בחינם.

 "זו לא חוכמה. לא לכולם יש את היכולת, הידע או הזמן לעשות את זה. ויש אנשים שעבורם זה לא כל כך הרבה כסף. אז הם מעדיפים לשלם את זה למי שעובד בזה ומכיר את הכללים והנהלים. העניין לפעמים הוא פחות הכתיבה ויותר ייעוץ, בקטע של 'איך זה עובד בוויקיפדיה'. זו שאלה שאני מקבל תמיד, 'כאילו כל אחד יכול?'"

הוא בראשית שנות הארבעים לחייו וכאמור מתגורר במרכז הארץ. הוא בחר שלא להיחשף מסיבות שעליהן עוד יורחב בהמשך הכתבה. כבר במשך עשור הוא פעיל בתחום כתיבת התוכן ומצליח להתפרנס רק ממנו. "זו הכנסה יפה, אבל עדיין לא מספיק בכדי לחיות מזה", הוא אומר על הכתיבה בוויקיפדיה. "אני גובה על כל ערך שאני כותב בין 1,500 ל-1,800 שקל. ויש גם יותר מאלפיים שקלים, תלוי בהיקף העבודה".

ג'ימי וויילס (צילום: ShutterStock)
אחד ממייסדי ויקיפדיה, ג'ימי וויילס | צילום: ShutterStock

 

"לא לכולם יש את היכולת, הידע או הזמן לעשות את זה. ויש אנשים שעבורם זה לא כל כך הרבה כסף. אז הם מעדיפים לשלם את זה למי שעובד בזה ומכיר את הכללים והנהלים"

שרון, כותב ערכים בוויקיפדיה בתשלום

"מרגיש בקריז אם אני לא מקושר למחשב"

על תחילת הדרך הוא מספר: "למדתי את הסגנון של ויקיפדיה, ואז התחלתי קצת יותר לחקור את זה. הבנתי שיש קטע של כתיבה בתשלום ויש אפשרות לעבוד בזה, מראש לא רציתי שזו תהיה הפרנסה העיקרית שלי, אבל זה נחמד. אני אוהב לכתוב מגוון, אני איש תוכן ואני אוהב לכתוב, בין אם זה מאמרים שלמים או אם זה סתם תוכן לאינטרנט. יש לי כמה אתרי אינטרנט בכל מיני תחומים ואני מנסה להרוויח מהם כסף באמצעות שיתופי פעולה עסקיים".

ומה צריך כדי להיות כותב ערכי ויקיפדיה בתשלום? אם לשאול את עובד כהן, לא הרבה. "צריך בעיקר סבלנות וסקרנות". כהן, תושב גבעתיים בן 55, הוא אחד מבכירי קהילת העורכים של ויקיפדיה העברית. כבר 14 שנים הוא בענייני ויקיפדיה, כמעט כולן בהתנדבות מוחלטת ומתוך כיף טהור.

לזכותו רשומים 360 אלף עריכות, 10 אלף תמונות שהעלה לוויקיפדיה וכמה מאות ערכים שיצר מאפס - מהערך של השיר דספסיטו ועד לערכים אודות פרופסורים בכירים. את כל זה הספיק לעשות במקביל לקריירה כרואה חשבון במספר משרדים מובילים. הוא מגדיר את עצמו מכור. "אני נכנס כל בוקר, רואה מה השתנה, מעדכן ומוסיף. אם אני נמצא בחו"ל ולא מקושר למחשב שלי אני מרגיש כאילו אני בקריז וכשאני חוזר הביתה אני מיד משלים את כל מה שפספסתי".

עובד כהן (צילום: החדשות 12)
הישראלי היחיד שמתפרנס רק מוויקיפדיה. עובד כהן | צילום: החדשות 12

לפני שלוש שנים בערך חל מפנה בחייו. "ראיית חשבון זה מקצוע משעמם 'טיכו'", הוא אומר. "אשתי אמרה 'אם אתה כל כך אוהב לכתוב בוויקיפדיה בוא תעשה מזה עסק'. חצי שנה התברברתי רק בלהכין תכנית עסקית כי לא היה לי אומץ לעשות  מהפך כזה של 180 מעלות. היה שלב שסיימתי עבודה במשרד רואי חשבון והייתי צריך לחפש עבודה. ידעתי שברגע שאשלח קורות חיים למתחרים של המשרד שבו עבדתי עד אז, ייקחו אותי מיד, בלי שאלות. אבל לא רציתי להמשיך במקצוע הזה. נמאס לי".

הקליינטים - מהנשיא ועד למשפחה הוויראלית 

כהן הוא האדם היחיד בישראל שכל פרנסתו מגיעה מכתיבת ערכים בוויקיפדיה. אבל אם נחזור שוב לעניין הכישורים הנדרשים, הוא לא רואה יותר מדי הבדלים בין הקריירה שנטש לעיסוקו הנוכחי. "כשאמרתי לחברים שלי רואי החשבון שאני עוזב את המקצוע הם אמרו שזה לא מהפך כזה גדול. כי גם רואה חשבון צריך להיות סקרן ולדעת לעשות מחקר ולבסוף להפיק דוח, שכולל אסמכתאות. בוויקיפדיה זה אותו דבר, זה מקצוע שגם דורש מידה גבוהה של חברותיות ואתה גם צריך להיות בעל חוש עסקי, כמו כל עצמאי".

המקצוע הזה זימן לו שלל משימות כתיבה מגוונות. החל מכתיבת הערך של כוכבי הרשת משפחת טרסוב ועד לכתיבת הערכים האישיים של שר הבריאות ניצן הורוביץ ונשיא המדינה יצחק הרצוג. כיום זה כאמור מקור פרנסתו העיקרי, ועדיין גם היום רוב הפעילות שלו בוויקיפדיה היא התנדבותית. הוא נחשב לדמות בכירה בקהילת הוויקיפדים (כך מכונים פעילי ויקיפדיה) הישראלית, מעורב ביותר ועוקב כל העת אחרי השינויים התדירים המתרחשים באנציקלופדיה החופשית. ואגב, כל כמה שניות יש שינוי כלשהו בנוסח אחד הערכים, וכמה עשרות ערכים חדשים עולים לוויקיפדיה העברית כל יום.

"כל כותב בוויקיפדיה, גם אלו שכותבים בחינם, עושים את זה מתוך אג'נדה". הוא מסביר את הפער שבין שני המסלולים הסותרים מעט של הפעילות שלו בוויקיפדיה. "כתבתי ערך על אחותי, שהיא פרופסורית ובתמורה קיבלתי נשיקה מאימא שלי, שזה שווה יותר ממיליון דולר. אז מה, אני מוטה? אני לא נייטרלי? יש ויקיפד שכותב עכשיו עשרות ערכים על זכויות להט"ב במדינות שונות, אז יש לו אג'נדה. מישהו אחר כתב על פיגועי הטרור שהיו ב-2021, גם זו אג'נדה. בדיוק בשביל זה קיימת חוכמת ההמונים. אם יש בערך משהו לא נייטרלי, יבוא מישהו ויטפל בזה".

עובד כהן (צילום: החדשות 12)
רשימת לקוחות מפתיעה. כהן | צילום: החדשות 12

והנה אנחנו מגיעים לנקודה השנויה במחלוקת - הרעיון שאנשים יקבלו תמורה עבור כתיבה לוויקיפדיה מאוד מעצבנת לא מעט אנשים שרואים בה פגיעה בערכים של המיזם. לשיטתם זו לא רק הנייטרליות של ויקיפדיה שעשויה להיפגע. הסכנה שבמתן הפתח לאפשרות הכתיבה בתשלום היא משמעותית בהרבה. "הם ממיטים חורבן על הפרויקט", קובע בנחרצות אחד מהפעילים בקהילה שסירב לפרסם את שמו. "אני משקיע בזה שעות, אז תתאר לעצמך שאני עכשיו אכתוב ב-N12 ולא אקבל על זה כסף. מה יהיה עם העבודה שלך?"

"הם ממיטים חורבן על הפרויקט - תתאר לעצמך שאני עכשיו אכתוב ב-N12 ולא אקבל על זה כסף. מה יהיה עם העבודה שלך?"

פעיל בקהילת הוויקיפדים

"אני עורך וכותב בוויקיפדיה מאז 2009 ומשקיע בזה שעות", הוא מספר. "יש אנשים שעוזרים לקשישים, יש כאלו שמסייעים בהתרמה לחולי סרטן, וההתנדבות שלי היא הנגשת מידע לציבור. ולא רק זה, אחר כך אני אצטרך לבוא ובהתנדבות לשפר את מה שהם (הכותבים תמורת תשלום) כתבו, כדי שהערכים שהם יצרו יהיו ברמה הגיונית וסבירה ודומה לאלו שכתבתי בעצמי וחבריי האחרים. אם הם ימשיכו ככה אנשים יעזבו את המיזם, וכבר עזבו אותו". מנגד, כהן מציג יתרונות גם ל"ביזנס" של ויקיפדיה: "יש ערכים חשובים מאוד שבלעדיי לא היו נכתבים לעולם, למשל ערך על אדם שכבר נפטר והמשפחה פנתה אליי ושילמה. בגלל שהוא נפטר אין שום סיכוי שהיו כותבים עליו. יש הרבה פרטים שלא פורסמו בשום מקום ורק בגלל שאני בקשר ישיר עם הלקוח או עם המשפחה שלו אני יכול להגיע אליהם".

הריבים מאחורי הקלעים: "קליקה של עורכים"

"אצל הוויקיפדים יש איזו קליקה כזאת, אני לא רוצה להגיד סגורה, כי זה לא נכון, משום שכל הדיונים והכול חשוף לציבור", מסביר שרון. "אבל יש איזו קליקה כזאת של עורכים שבהחלט על פיהם יקום וייפול דבר. אז למה הם מניאקים? כי בוויקיפדיה מאוד מאוד מאוד אוהבים כללים ונהלים וקריטריונים. אני לא יודע אם זה בגלל שלאנשים שם משעמם מאוד בחיים, או בגלל שהם הם מאוד מקפידים בגלל שזה אנציקלופדיה. אבל לפעמים זה מגיע לכדי טהרנות וטרחנות".

ואולי הם צודקים. בסוף מי שיש לו כסף יכול לממן מישהו כמוך שיכתוב ערך ומי שאין לו כסף לא, גם אם הוא ופועלו עונים לכל הקריטריונים האפשריים. אין פה עיוות של חכמת ההמונים?

"אני רואה את זה כתוספת כוח לוויקיפדיה. זה נכתב בתשלום, אז מה?", משיב שרון. "אני לא כותב משהו שלא קיים או בניגוד לנהלים. אותם נהלים גם תקפים לגבי כל הערכים והאפליה בכל מקרה קיימת. באמצעותנו היא בעצם קטנה יותר עכשיו, כי יש פחות אנשים שאולי זכאים לערך, אבל אין להם. אנחנו לא יוצרים אפליה, אנחנו מסייעים בתיקונה. וגם, תשמע, ערך ויקיפדיה זה לא בהכרח משאת נפשו של כל אחד ובוא נגיד שאם לשחקן כדורגל כמו איל ברקוביץ' אין ערך בוויקיפדיה זה עוול, אבל לא כל שחקן כדורגל שלא מופיע שם זה עוול, גם אם הוא עומד בקריטריון". 

ויקיפדיה אולי פתוחה לכול ומאפשרת לכולם לתרום לעיצוב הידע העולמי. אבל בכדי לשמור על הסדר הטוב ישנם בכל זאת אנשים עם פריבילגיות מיוחדות. על בסיס היקף הפעילות שלו יכול לבקש אדם שרשום בוויקיפדיה באופן רשמי לקבל סמכויות עריכה ובאתר מתקיימת היררכיה מסוימת של סמכויות על פי הוותק בעיקר, מה שיוצר תחושה של מועדון סגור. עורכים בסמכות הגבוהה ביותר יכולים אפילו למחוק ערכים על דעת עצמם במקרים מסוימים.

"יש איזו קליקה כזאת של עורכים שעל פיהם יקום וייפול דבר. בוויקיפדיה מאוד אוהבים נהלים - אני לא יודע אם זה בגלל שלאנשים שם משעמם מאוד בחיים, או בגלל שהם הם מאוד מקפידים בגלל שזה אנציקלופדיה"

שרון, כותב ערכים בוויקיפדיה בתשלום

מתחת ל"מכסה המנוע" של ויקיפדיה נמצאים דפי השיחה. מעטים שמים לב לכך, אך לכל ערך באתר מוצמד דף שיחה שאליו ניתן להגיע בקלות דרך קישור המופיע בראש כל ערך. זו הבמה לדיונים ולקבלת ההחלטות בוויקיפדיה. מכיוון שישנם לא מעט ערכים שנויים במחלוקת או פריטי מידע שמצאו את דרכם לוויקיפדיה ואיתם עננה של ספק, דפי השיחה האלו לעיתים סוערים ביותר. רק לאחרונה עלה הנושא לתודעה כאשר ערך על הלוחם בראל חדריה שמואלי ז"ל נמחק, בנימוק של שמירה על ערך ה"אובייקטיביות ואי האפליה" של האתר.

"אנשים לא מודעים באיזה עולם שוקק מדובר", אומר שרון. "יש דיונים אם לכתוב בערך מסוים 'הרג' או 'רצח', או אם התנחלות לא חוקית תיקרא 'התנחלות' או 'התיישבות'. הדיון עצמו אולי הוא רלוונטי, אבל לכתוב עליו במשך שלושה שבועות בערך, שלושה עמודי ארכיון? אני אומר לעצמי, 'כאילו אין לכם שום דבר אחר חשוב יותר לעסוק בו בחיים?'"

עמוד הוויקיפדיה של בראל חדריה שמואלי ז"ל נמחק (צילום: wikipedia)
עמוד הוויקיפדיה של בראל חדריה שמואלי ז"ל נמחק | צילום: wikipedia

"לשינוי המוצע, שייגרום לנזק רב - אין שום תוחלת. אני מאמין כי בקהילה נשארו מספיק אנשים טובים שיצביעו נגד המהלך ההזוי הזה", נכתב באחד מדפי השיחה. בהמשך עונה עורך אחר: "אני קורא אותך לסדר פעם שנייה, תתבגר! זה שאתה ותיק יותר בויקיפדיה לא מתיר לך להשתלח בי בצורה זולה!". הדיון הזה, שהתחיל בצורה עניינית והדרדר מאוד מהר, עסק - תאמינו או לא - בשאלה כיצד יש לאיית את שם עירם של יואל מוישה סולומון וארבעת חבריו הרוכבים: האם יש לכתוב "פתח תקוה" או "פתח תקווה"? לסוגיה הזו, אגב, הוקדשו עוד שני דיונים נוספים בטרם הוכרע לבסוף לכתוב 'פתח תקווה'. מי האמין שפתח תקווה מסוגלת להוציא כל כך הרבה אמוציות מאנשים.

המחיקות והריבים: "יש כל הזמן מחנות"

הנטייה הזו לווכחנות אינסופית היא לא בשורה טובה כל כך לעסקים של כותבי ויקיפדיה המקצועיים. גם כך, הרי, עיסוקם שנוי במחלוקת. "יש בוויקיפדיה שני מחנות: ה'מכללינים' וה'מחקנים'", מסביר כהן. כדי להדגים את החלוקה הזו אנחנו נדרשים לאופן בו ויקיפדיה מתייחסת לאירועי השבוע החולף באוקראינה. עד כה נפתחו כמה עשרות ערכים חדשים לגבי היבטים שונים של המלחמה שם, ורבים מהם מועמדים כעת למחיקה.

"כשיש אירוע חדשותי ישר נכתב לו ערך, ולא רק מלחמה. זה יכול להיות לפעמים אפילו הגשת כתב אישום נגד מישהו או התבטאות של הנשיא, ולמרות שעדיין לא יודעים מה המשמעות של האירוע הזה", מפרט כהן את "נוהל החירום" של העריכה. "המוטו של ה'מחקנים' אומר שוויקיפדיה זה לא עיתון ולא צריך ישר לרוץ ולפתוח ערכים. ה'מכללינים' אומרים שאנחנו יודעים מה תהיה החשיבות של האירוע וכבר עכשיו צריך להתחיל לתעד את הידיעות בנושא ולצבור את הידע ובעתיד, עוד חצי שנה, נראה אם האירוע היה משמעותי, ואם לא, נמחוק. ה'מחקנים' תופסים את ויקיפדיה כמו אנציקלופדיה של פעם, מודפסת, וה'מכלילנים' אומרים לעצמם שבסוף ויקיפדיה הוא כלי לשיתוף והנגשת מידע, לא פחות מאנציקלופדיה". 

מלחמת הסייבר (צילום: החדשות 12)
ויכוחי עריכה מאחורי הקלעים. אילוסטרציה | צילום: החדשות 12

"המחנאות היא חלק מאוד גדול מוויקיפדיה", קובע כהן. "יש כל הזמן מחנות: השמאלנים נגד הימנים, למשל. כשכתבו ערכים על המחאות בבלפור השמאלנים כתבו ככה והימנים ככה. יש את תומכי האבולוציה מול הדתיים. בשנתיים האחרונות, בגלל הקורונה, לא היו מפגשים של הקהילה פנים מול פנים, וזה גרם לקיטוב גדול עוד יותר במחנאות. העורכים החדשים, שבאו בתקופה האחרונה, לא מכירים את האנשים. הם לא יודעים שעובד כהן הוא חייכן ונחמד וכתב הרבה ערכים. מבחינתם אני רק כותב בתשלום ונכנס להם ג'וק לראש שהם נגד הדבר הזה ואני האויב. בגלל שאתה יכול להתחבא מאחורי שם משתמש אתה יכול להתבטא בצורה מאוד חריפה ואף אחד לא יידע מי אתה ומה אתה".

"המחנאות היא חלק מאוד גדול מוויקיפדיה - השמאלנים נגד הימנים, למשל. כשכתבו ערכים על המחאות בבלפור השמאלנים כתבו ככה והימנים ככה. יש את תומכי האבולוציה מול הדתיים"

עובד כהן, כותב ערכים בוויקיפדיה בתשלום

השיטה הדמוקרטית שלפיה מתנהלת ויקיפדיה הצמיחה מתוכה רגולציה שהלכה והתפתחה עם השנים בעניין הטיפול בערכים שנכתבו בתשלום. כל ערך שכזה מחוייב בגילוי נאות שמופיע בדף השיחה ופעיל ויקיפדיה שכותב תמורת תשלום מחויב להצהיר על כך בדף האישי שלו. ההצהרה הזו גם שוללת ממנו זכויות מסוימות ובראשן הזכות לקחת חלק בהצבעות המתקיימות בקהילת הוויקיפדים. כל ויקיפד שמוצא ערך מסוים או חלק ממנו לא ראוי או "חסר חשיבות אנציקלופדית", כפי שהוויקיפדים בשפתם הנקייה מכנים זאת. רשאי לצרף לאותו ערך אזהרה המכונה "תבנית חשיבות". הדיון שמתפתח בקהילה סביב אותו ערך עשוי להוביל, במקרה שלא מתקבלת הסכמה, לקיום הצבעה שתקבע אם יימחק הערך, ישונה, או יישאר כפי שהוא.

כדי להמעיט ככל שניתן בהגעה למצבים כאלו ניסחו הוויקיפדים סט של כללים הקובעים את הזכאות ערך בקטגוריות מסוימות. ועם זאת, כפי שמסביר שרון, "יש מעט מאוד נושאים שיש לגביהם קריטריונים ברורים ומוסכמים. למשל, יש על מוזיקאים. על ספורטאים, על עורכי דין, לא זוכר מה עוד. אבל זה מעט יחסית לוויקיפדיה בשפות אחרות. גם לגבי קטגוריות אחרות יש הנחות מקובלות. נגיד אם זה פרופסור עם תקן אז הוא זכאי לערך, אבל לא אם אין לו תקן. כלומר יש קריטריון והוא לא ממש מגובש. והסיבה היא שקודם כל לכתוב קריטריונים כאלה זה דבר שדורש עבודה. בוויקיפדיה עושים את זה בהתנדבות ולא תמיד לכולם יש את הזמן, הפנאי והרצון לשבת ולנסח וגם כשמנסחים ומעלים את זה לדיון. אז זה דורש לעבור כמה שלבים. מעלים את זה לדיון במה שנקרא 'המזנון' ואחרי שיש שם רוב זה עובר למקום שנקרא 'הפרלמנט', וצריך הסכמה מסוימת, איזה רוב מסוים או איזושהי הסכמה רחבה".

ועדיין השטח האפור גדול. דוד שי, אולי הבכיר שבין עורכי הוויקיפדיה העברית, ומי שהפך למעין שגריר של הקהילה, הוא אדם שרבים בקהילה נושאים אליו עיניים, אך הוא לא רואה בזה בעיה, "אני לא אוהב קריטריונים. יש לנו כבר המון כללים, ובכל מיני נושאים. אני אשמח לעצור בנקודה הזו ולא להוסיף. כל הרעיון של ויקיפדיה הוא של כתיבה חופשית. כך שאם יש לך ידע, בוא ותתרום אותו לציבור. כל כלל נוסף הוא איזושהי פגיעה בחופש הזה. כשעולות הצעות לקריטריונים חדשים, אני מתנגד אוטומטית".

להעלים שלדים בארון - וגם "להמציא" ערך לדמות

הטינה שרוחשים חלק מהעורכים לכותבים בתשלום והשטח האפור שיוצר אי וודאות מציתים משחקי "חתול ועכבר" בין הכותבים המקצועיים לערכאת העורכים, מה שיוצר לא פעם אי-נעימות מול הלקוחות. גם לכהן וגם לשרון סיפורים רבים על ערכים שכתבו והתשלום עליהם ניתן, אך בכל זאת נמחקו. "דווקא לא מזמן היה לי לקוח, מנכ"ל של חברה די גדולה, שהאמת היא שהפתיע אותי שהוא לא נשאר", מספר שרון. "אנחנו מדברים על חברה רצינית עם מחזור של מאות מיליונים. נתתי הערכה שהערך יישאר בסבירות גבוהה מאוד, והוא בסוף נורא התאכזב. הוא בא אליי בקטע של 'אבל אתה אמרת לי' ואני יכול להבין את הצד שלו, אבל לא היה לי הרבה מה לעשות. ניסינו לשפר ולהביא עוד מקורות ולהוסיף עוד מידע, אבל פשוט זה לא עבד. הקהילה החליטה בהצבעת מחיקה להסיר את הערך הזה".

ויקיפדיה (צילום: ויקיפדיה)
"יש קליקה של עורכים, יש את המחקנים ואת המכלילנים" | צילום: ויקיפדיה

גם כהן נזכר במקרה דומה: "היה לי לקוח, איש צבא לשעבר, שהיה לי קליק איתו וגם עם המשפחה שלו, הם סיפקו לי הרבה חומר וגם סיפורים ורציתי להכניס את הכול לערך, כולל גם הרבה דברים לא אנציקלופדיים. דברים מעניינים לספר עליו, אבל לא לוויקיפדיה. כתבתי את זה ומחקו, זה קצת ניקר לי בלב, אבל אין ספק שהם צדקו. וגם היו מקרים מעטים שבדקתי את העירנות. אמרתי ללקוח, 'בוא נהמר, נכניס בכל זאת לערך את השמות של הילדים שלך'. זה מידע לא חשוב, בטוח שימחקו, ואם יפספסו ולא יראו אז הוא הרוויח. אבל אני תמיד דואג להזהיר מראש. זה קורה לעיתים רחוקות שיש לחץ מצד הלקוח. המוניטין שלי מול הקהילה הוא נכס עסקי, לא פחות מהמוניטין מול הלקוחות ומכבדים אותי יותר אם אני כמקצוען אומר, 'זה לא יכנס'".

כהן אגב מצהיר כי בכל עבודה שהוא מקבל, הוא מעגן בחוזה משפטי שמסיר ממנו אחריות במקרה של מחיקת הערך. מנגד, הוא נותן שירות "לכל החיים": עדכון ושדרוג של הערך ללא תוספת מחיר. מה שיוצר עם חלק מהלקוחות קשר חברי, אפילו שהקשר הוא וירטואלי ולרוב הוא לא פוגש את הלקוח פנים אל פנים. חלק מאותם לקוחות אפילו מתקשרים כל שבוע, הוא מספר: "כמו עוד חבר משפחה שמתקשרים לעדכן אותו על עבודה חדשה או נכד חדש שנולד".

החוקים הלא לגמרי ברורים שלפיהם פועלת ויקיפדיה מאפשרים גם ניצול של הפלטפורמה לצרכים, איך נאמר, קצת מפוקפקים. "הייתה לי לקוחה", מספר שרון. "אשת עסקים, בעלת מותג קוסמטיקה מוכר שבזמנו התפרסמו עליה כמה כתבות שליליות. כמה כותרות בכל מיני אתרים על רמת היעילות של המוצרים שהיא מוכרת והחומרים שהם מכילים. ביום שקיבלתי ממנה את הזמנת העבודה, וזה היה משהו כמו שבוע שבועיים אחרי כל הכותרות, הבנתי שאחת המטרות שלה היא באמת לדחוק את הכותרות האלה למטה".

הערך בוויקיפדיה, הוא מסביר, הופך אוטומטית לתוצאת החיפוש הראשונה בגוגל כשמקלידים את שמו של אדם. "אבל צריך לומר, ספציפית במקרה שלה, גם באמת הגיע לה ערך כי היא מחזיקה מותג רציני והיא גם דמות מוכרת. ולמרות זאת, הערך על שמה נמחק, אולי כי ויקיפדים פחות בקטע של קוסמטיקה. היא כנראה לא הייתה חושבת על ערך בוויקיפדיה אלמלא הפרשה הזו, יכול להיות. וזה קרה לי עם עוד מישהו. עם יו"ר של חברה גדולה מאוד מאוד. אני הערכתי שהוא בא אליי כי קצת לפני זה הוא נקלע לסכסוך עם בעלי המניות שביקשו להדיח אותו. ולמרות שהסברתי לו מראש שאין ברירה וחייבים להזכיר בערך גם את העניין הזה, הוא הסכים לעניין".

ולפעמים אפילו לא מדובר באדם חי - או שהיה קיים פעם. "היה לי מקרה, הזוי לא פחות, של חברה מסחרית שהשיקה איזשהו קמפיין ובפרסומת הייתה דמות, פיקטיבית לגמרי", משחזר שרון, "והם ביקשו ערך ויקיפדיה לדמות, בקמפיין שעוד לא התחיל בכלל. אמרתי להם, 'קודם כל בואו נחכה, נראה כמה מוכרת תהיה הדמות, ואז אולי אפשר לחשוב על זה. אמרו לי, 'לא'. המטרה שלהם הייתה להשיק את הקמפיין יחד עם הערך, ובידיעה ברורה שהערך הולך להיות מוסר במה שנקרא 'מחיקה מהירה', אפילו לא בהליך הרגיל. והם שילמו על התרגיל הזה ממיטב כספם. אולי זה היה חלק מהקמפיין, אני לא מבין מה הם השיגו מזה".

"היה לי מקרה הזוי של חברה מסחרית שהשיקה קמפיין ובפרסומת הייתה דמות פיקטיבית לגמרי. הם ביקשו ערך ויקיפדיה לדמות, בקמפיין שעוד לא התחיל בכלל"

שרון, כותב ערכים בוויקיפדיה בתשלום

במקרים של ערכים גבוליים אתה מזהיר את הלקוחות לפני כן שהערך שלהם יכול בסבירות גבוהה להימחק?

"בוודאי, תמיד. ועם הזמן גם למדתי לקחת את הכסף מראש. ובכל זאת, הרבה פעמים הלקוח אומר, 'שמע, אני מוכן לקחת את הצ'אנס'. אני תמיד מבהיר ללקוחות מה הסיכויים שלהם על פי הניסיון שיש לי, ואני פחות או יותר יודע מה הסיכויים שלהם. אני משתדל לעשות את זה באחוזים. יש כאלו שאני מעריך ב-80-70% שהערך יישאר, ויש כאלה שאני אומר להם שב-100% הוא לא יישאר. יש מקרים שהלקוח אומר 'אני הולך על זה' ומשלם מחיר מלא. אני מנסה במקרים כאלו לכתוב הכי טוב שאני יכול עם מה שיש לי, אבל אני יודע שזה לא מספיק, אבל רוב הזמן הלקוחות מקשיבים לי. כסטנדרט, אני תמיד שולח צילום מסך אחרי שהערך עלה לרשת, כדי שיראו מה עשיתי, ואז מישהו אם מישהו משנה את הערך, אז שיבין הלקוח איך זה היה במקור. אני גם מלווה את הלקוח עוד עשרה ימים אחרי הפרסום למקרה שיהיה דיון חשיבות. בדרך כלל אם לא קרה משהו אחרי עשרה ימים, אז הכול בסדר". 

השיטה מתחת לרדאר - והפרופילים הפיקטיביים

וכהן מוסיף את הזווית שלו לאותו הנושא: "יש כאלו שיש להם לא בדיוק שלדים בארון, אבל פרטים מן העבר שהם לא היו רוצים שיופיעו בוויקיפדיה. אז הם באים ואומרים לי 'שמע, אני כך וכך עשיתי לפני עשרים שנה ויש כתבה בעיתון, אני מבקש לא לכלול את זה בערך'. אני משתף עם זה פעולה אבל תמיד מסביר שאם ויקיפד אחר ימצא את הכתבה הזו ויפרסם את זה בתוך הערך, אין לי מה לעשות נגד זה. לכולם אני עושה את תיאום הציפיות הזה והם מבינים."

"הרבה פעמים הלקוחות גם מבקשים שלא יהיה כתוב על הערך שנכתב בתשלום", מסביר שרון. "אז אתה צריך, מה שנקרא, לעבור מתחת לרדאר. כי זו השאלה הראשונה של כמעט כל לקוח, 'חייבים לכתוב שזה בתשלום?'". ושרון אכן העביר את רוב שנותיו בתחום מתחת לרדאר, זו גם הסיבה שביקש להתראיין בעילום שם. הוא מסביר כי מרבית הכותבים המקצועיים בוויקיפדיה נוהגים כך וחומקים מן הרגולציה.

זה דרש ממנו לפעול במקביל דרך מספר משתמשי ויקיפדיה פיקטיביים שפתח, כשכל ערך נכתב תחת שם משתמש אחר. "אבל אם אתה מתחיל לכתוב הרבה ערכים מיוזר אחד מתישהו מישהו יגיד 'רגע שנייה, אתה כותב בתשלום?' כי לא הגיוני שאלה הם תחומי העניין שלך שכתבת על מנכ"ל של חברה מסוימת ואז על איזה ארגון אחר. וגם, למה דווקא  לכתוב על האיש הזה. אם אתה מתעניין נגיד באומנות, אז למה לכתוב דווקא על הצייר הזה? כי אם אתה חושב להעשיר את ויקיפדיה, מהבחינה הזאת, יש עוד הרבה לפניו בתור, כך שזה די שקוף".

מחשב (צילום: רויטרס, חדשות)
כל אחד יכול לערוך - יתרון וגם חיסרון? | צילום: רויטרס, חדשות

ועורך בוויקיפדיה יכול גם ליפול בדרך לערך: "כשאתה מגיע לשלושים ערכים שכתבת, אז אתה צריך עכשיו לדעת מאיזה יוזר פתחת איזה ערך. אם בטעות אני אפתח יוזר אחד כדי לכתוב ערך אחד ואז אחרי שבועיים אותו לקוח יבקש ממני תיקון קטן ואני אתקן אותו עם יוזר אחר, שגם נפתח לטובת כתיבת ערך אחר, יכולים לעלות על הקשר ביניהם ואז לשייך את שניהם אליך. זה אפשרי, זה פשוט קצת גוזל זמן ומשאבים לנהל את זה. לא צריך כתובת מייל כדי לפתוח יוזר, אבל צריך מייל כדי להעלות תמונה ורוב הערכים דורשים תמונה, אז אני חייב לשלוח את זה ממייל מסוים. אז כל פעם הייתי צריך ליצור חשבון מייל חדש, כי אם היו רואים שזה חמישה יוזרים מאותו מייל מיד היו מחברים ביניהם".

לפני שלוש שנים הוא הפסיק עם השיטות הללו והתחיל לעבוד מול ויקיפדיה בצורה לגיטימית ולהצהיר על כל הערכים שאותם הוא כותב בתשלום. "לא שהיו ייסורי מצפון, אבל הייתי כל הזמן צריך לבדוק שאין 'מישהו בגב שלי', מה שנקרא. זה כמו לחיות במחתרת, וזה נורא מבאס. סך הכול זו העבודה שלך, אתה רוצה לעשות אותה בכיף. אתה יודע כמה עבודה זו רק לחשוב על שמות יצירתיים לכל היוזרים? פעם הייתי הולך על דמויות מספרים, ופעם הייתי הולך על שמות של חברים שלי, לוקח שם פרטי של מישהו אחד ומחבר לשם משפחה של מישהו אחר. נגמרה לי כבר היצירתיות. החלטתי שפשוט צריך לומר ללקוחות את האמת ואם זה לא מוצא חן בעיניכם, תמצאו כותב אחר. בטוח שיש הרבה עדיין שעושים את זה, ואני גם רואה. אבל אני העדפתי לעבור לעבוד, בדרך הישר".

"התחרות שלי היא מול אלה שכותבים בחינם, ולא אלו שכותבים ערכים בתשלום ולא מזדהים", מצהיר כהן. "שיבושם להם. מבחינת תחרות עסקית. תחשוב על בנאדם שהוא רואה חשבון כבר 20 שנה עם הרבה תארים ותעודות ומחליט לפתוח עסק, ובסוף התחרות שלי היא מול אלפי אנשים שנותנים את אותו השירות בחינם. ובכל זאת עשיתי את הצעד הזה לפני שלוש שנים ואני לא מתחרט עליו, כי כיף לי ונעים לי. בא אלי לקוח, שומע את המחיר ואומר 'אני יכול למצוא מישהו שיעשה את זה בחינם'. אז אני אומר לו - 'פנה אליו'. אותו בנאדם גם לא יתקן אחרי זה את הערך או ישדרג אותו. אני גם לא מבין איך בנאדם כזה יבוא ללקוח ויגיד לו 'תראה, אני כתבתי 50 ערכים בוויקיפדיה, איך הוא יראה להם אותם'. אני לא מבין איך הם מנהלים את העסק שלהם. אני מנחש שהם גם יותר זולים. אבל אין מה לעשות, זו התחרות".