קשה להאמין שזה מתרחש לנגד עינינו. על ספינת עבדים ישנה בדרום אפריקה נלחמים העבדים השחורים במלחים הלבנים. הקרב חסר סיכוי, אלים ומלא כאב.
זהו סט צילום. אנשי צוות הספינה הלבנים כובלים באלימות גבר שחור עור, לידו יש ילד, הסצנה קשה, משחזרת טרגדיה שקרתה ביבשת השחורה לפני 300 שנה. מה שמבדיל את סט הצילומים של הסרט הזה מסרטים תקופתיים אחרים הוא נקודת המבט. הפעם אנחנו רואים את הסיפור דרך עיניים של ילד, אבל גם דרך הסמארטפון שלו - אם היה לו כזה.
מבוסס על סיפור אמיתי
השחקנים על הספינה הגיעו ברובם מאפריקה, צוות ההפקה רובו ישראלי, וכולם מנסים להבין ולהביא את הסיפור בצורה האמיתית ביותר, המרגשת ביותר. זאת לא הפעם הראשונה שפרויקט כזה בא לעולם. הקדים אותו "הסטורי של אווה", שיצא לאוויר העולם ב-2019 ותיעד את חייה של אווה, נערה יהודייה, שחיה בהונגריה תחת הכיבוש הנאצי, וצולם כולו באייפון.
את "הסטורי של אווה" יצר היזם ואיש העסקים מתי כוכבי יחד עם שתי בנותיו - עדי ומאיה, בעלות חברה ליצירת תוכן בנייד. השלושה עלו על רעיון ייחודי – לספר סיפור מורכב רגיש וטראגי בכלים שמדברים לקהל הצעיר. כעת הם עושים זאת שוב עם "הסטורי של אקוויאנו", שיעלה לרשת בשבוע הבא.
על הסט של ספינת העבדים מסביר כוכבי לצוות השחקנים באנגלית: "כל מה שאנחנו מראים על הספינה אמיתי, ככה הדברים קרו. זו אונייה שמשחזרת אונייה של העברת עבדים מאפריקה בסביבות המאה ה-18".
גיבור ה"סטורי של אקוויאנו" הוא ילד בן 11 שגדל בכפר קטן של שבט האיבו במערב אפריקה. הסטורי ממבוסס על סיפור חייו האמיתי של אולאודה אקוויאנו, שנולד ב-1745 בניגריה. הוא נחטף בגיל צעיר יחד עם אחותו ונשלח באונייה לקאריביים, שם נמכר לעבדות. אקוויאנו קנה בכספו את חירותו ואת כל מה שקרה לו תיעד בספר שכתב ופורסם ב-1789.
הסרט המבוסס על סיפור חייו לא יוצג בשום בית קולנוע. הוא נערך לכ-30 קטעים שייחשפו בשבוע הבא בעמוד האינסטגרם שלו. במשך 48 שעות יעלו בעמוד סטורי אחרי סטורי, סרטון אחרי סרטון – כל אחד באורך 2-3 דקות.
"לפגוש את הצופים בעולם שלהם - באינסטגרם"
"אנחנו רוצים לפגוש את הצופים שלנו היכן שהם נמצאים – באינסטגרם", אומרת מאיה כוכבי ואחותה עדי מוסיפה: "אם אני מספרת סיפור של גיבור, שהחיים שלו שונים לחלוטין משלי, אבל הוא מצלם אותם כמו שאני מצלמת את החיים שלי, אז יש פה איזשהו חיבור, יש פה איזשהי שפה".
"הדמות היא בעצם זו שמחזיקה את המצלמה", מסבירה עדי. "והיא זאת שמספרת לי את הסיפור. לפעמים היא נמצאת בסיטואציה מסוכנת או מפחידה, והדמות צריכה להסתתר ולהתחבא, לפעמים הדמות מניחה את הטלפון על הרצפה ואנחנו בעצם רואים את מה שהוא רואה".
השתיים גדלו על קו ישראל-ניו יורק והיה להן חלק ביצירת "הסטורי של אווה", שעליו חתום גם אביהם מתי. "כשהעלינו את אווה גילינו קהל ענק בישראל ובעולם", הוא מספר. "זה היה קהל שהיה מחויב לתוכן הזה בצורה מאוד רצינית. לא רק שהוא הסתכל, הוא גם הגיב".
View this post on Instagram
המוני עוקבים מרחבי העולם התחברו לחיי הנערה מהונגריה שחיה תחת הכיבוש הנאצי ונשלחה בסוף אל מותה במחנות הריכוז. אבל עוד לפני שעלה הסטורי הראשון של אווה, רבים הרימו גבה על הקשר בין שואה לאינסטגרם, בין הנושא החשוב והפלטרפורמה השטחית. 300 מיליון צופים ועשרות פרסים שבהם זכה הפרויקט לאחר מכן ומשפחת כוכבי הגיעה לאפריקה בטוחה הרבה יותר.
"כבר הראינו עם אווה כמה עמוק אפשר להגיע", אומרת מאיה, "ואני חושבת שהפורמט הזה הוא הרבה יותר מגוון מאשר סרט רגיל".
החיים הטובים בכפר
ההפקה הפעם גדולה יותר מזאת של "הסטורי של אווה". גם הפעם המטרה הייתה להמחיש בצורה האמיתית ביותר פרק אפל בהיסטוריה. את הכפר שבו מתרחשים הצילומים, לדוגמה, בנו מההתחלה ועד הסוף עבור ההפקה כדי שייראה אותנטי, מה שהתאפשר בגלל שבספר של תיעוד מפורט מאותה תקופה.
"זהו מתחם מגורים אפריקני אופייני למאה ה-18", מסבירה איוון מבנפו, מפיקה ויועצת תרבותית שהשתתפה בעיצוב הסרט. "הכל נבנה מאפס, על פי תמונות ישנות שנמצאו בארכיונים. כשהגעתי לכאן, אחרי שהמתחם נבנה התחלתי לבכות, כי הוא הזכיר לי בתים שראיתי כילדה. כשנכנסתי הרגשתי כאילו הגעתי הביתה".
"הסטורי של אקוויאנו" נפתח בכפר משום שליוצרים היה חשוב להראות את החיים המלאים והמאושרים שהיו לפני החטיפה ולא רק את החיים הקשים של העבדות. מכפרים כמו זה נלקחו מיליוני גברים, נשים וילדים אל מעבר לאוקיינוס, לארצות הברית ולאירופה, שם קנו אותם, מכרו אותם, הפכו אותם לנכס ללא זכויות. אולאודה אקוויאנו הצליח כשבגר לקנות את חירותו ולהפוך לאחד האנשים המשפיעים בתנועה נגד העבדות, סיפור חייו הפך לסמל.
מבריטניה לאפריקה
את התפקיד של אקוויאנו משחק קווינסי מילר, ילד בן 11 מבריטניה שזכה בתפקיד מבין מאות ילדים שניגשו לאודישנים. למסע הצילומים בדרום אפריקה הגיע עם אימו סוזן קול.
"כשעליתי על הספינה הזאת בפעם הראשונה התרגשתי מאוד, כי זה מה שעבדים נאלצו לעבור", אומר קויינסי שהשתתף בסצנות קשות של אלימות שאופייניות לחייו של ילד בן גילו שנמכר לעבדות.
למדת על העבדות בבית הספר?
"לא למדנו על אקוויואנו עצמו, אבל כן למדנו על העבדות. אנשים לא מבינים כמה איומה היא הייתה".
אתה חושב שהחברים שלך יעקבו אחרי ה"סטורי של אקוויאנו"?
"כן, אני חושב שהחברים שלי יאהבו את זה".
"העבדות מלווה את החיים שלנו כאנשים שחורי עור", אומרת אימו, "וזה משהו שהוא צריך להבין. הוא צריך להבין את ההיסטוריה שלנו".
חותמת הכשרות של המוזיאון בשיקגו
"אני חושבת שזה חשוב מאוד שהסיפור מסופר מנקודת מבט חיצונית", אומרת איוון מבנפו על כך שיוצרי הסרט הם ישראלים. "הם לא קשורים לסיפור ומישהו מבחוץ יכול להסתכל ולהתמקד במה שהתרבות שעשתה את זה לא רואה".
"יש רגעים שאתה לומד משהו שלא ידעת - את הסיפור של עצמך", אומרת סינטמבה, שמשחקת בסרט.
למרות הפרגון מהצוות, הפעם, להבדיל ממקרה "הסטורי של אווה", היוצרים מישראל חששו שהעובדה שבחרו להיכנס דווקא לנושא הזה לא תתקבל בעין יפה. לכן הם גייסו לפרויקט שלהם, שמשלב עבדות עם קלייקבייטים, את מוזיאון DuSable הוותיק בשיקגו להיסטוריה אפריקנית-אמריקנית, כדי שאנשי המוזיאון יהיו שותפים לתוכן וגם שיתנו חותמת כשרות, כדי שאיש לא ישאל מה להם ולזה.
"אנחנו יהודים ולהיות יהודי זה להיות הומניסט בעיניי", אומר מתי, "אנחנו מדברים פה על מסע שהוביל 12 וחצי מיליון איש מיבשת ליבשת. בין 7-5 מיליון איש מתו בתהליך הזה. זאת השואה שלהם".
במהלך ימי הצילום הבינו בני משפחת כוכבי שבשביל השחקנים האפריקנים שעל הספינה לא מדובר רק בסיפור מלפני מאות שנים. לא פעם השחקנים פרצו בבכי על הסט. העבדות אולי הסתיימה מזמן, אבל הגזענות, הסחר בנשים האפליה והאלימות עדיין קיימים בעולם.
"לאט לאט התגלו לנו יותר ויותר סיפורים מהנשים על הסט", אומרת עדי "מתברר שכל אחת חוותה משהו נוראי, ברחה מהמדינה שלה מאיזושהי סיבה קשה, חוותה פרידה מהמשפחה שלה. עברנו ממצב שאנחנו מסבירות להן את הסיפור להבנה שהן בעצם חוות את זה כל יום, כל רגע".
מאפריקה לנתיבי איילון
שנתיים הם עבדו על הפרויקט ואחרי שהוא נדחה גם בגלל הקורונה ובגלל הבחירות בארה"ב, בשבוע הבא הוא עולה. כרזות עם דמותו של אקוויאנו יתנוססו באיילון. כרזות אחרות ייתלו ברחבי העולם, כשהמטרה היא לייצר את השיח הבא, את הבאזז החדש, להראות שמדובר בנוסחה מנצחת.
מאיה: "זה ז'אנר מאוד מאתגר, בגלל שזה קורה בלייב. אנחנו כל פעם מחדש מבקשים מהקהל שיחזור - יש לנו 500 סטוריז, זאת אומרת שלפחות 200 פעם אנחנו מבקשים מהקהל לחזור לאינסטגרם, שזה דבר מטורף".
הם מתכננים להפיק עוד 10 סטוריז כאלה על צעירים נוספים מעוררי השראה. את הסרטים הבאים אולי כבר לא יעלו באינסטגרם, אלא ברשת חברתית אחרת שתהיה הדבר הבא. מיליוני דולרים הושקעו עד עכשיו, הכול מהכיס של מתי והם מקווים שבהמשך החברה שלהם "סטלו" תהפוך למותג תוכן שגם יכניס כספים.
עדי: "אם פעם חשבו שאם מתרגמים משהו שקיים בספר למסך הגדול זה מוזיל אותו, אז מה שאנחנו עושים זה אותו דבר. אנחנו עובדים עבור המסך הקטן, אבל זה העתיד של הסטורי טלינג. זה לא גימיק, זה ז'אנר חדש".
גם מי שאהב, גם מי ששנא לא יכול בסוף להתווכח עם העובדה ש"הסטורי של אווה" חשף סיפור אחד מהשואה למיליונים בעולם, בהם בני נוער רבים. עכשיו מגיע המבחן האמיתי, לדיון על הדרך ועל הלייקים יצטרף הוויכוח על העבדות, נושא שגם ב-2022 מבעבע מתחת לפני השטח.
"אנחנו רוצים לשים את זה באינסטגרם כי אנחנו רוצים להראות לכולם מה היה", אומר מתי לשחקנים האפריקנים על ספינת העבדים. השאלה היא אם "הסטורי של אקוויאנו" יצית שוב להבות, אם זעקתו של הילד הקטן שבסטורי קורע הלב הזה תצליח להביא לשינוי.