נשיא בואינג העולמי, סר מייקל ארתור, רגיל לטוס ברחבי העולם - אבל בשבוע שעבר התקיים אירוע נדיר אפילו בשבילו. מעטים המקרים שבהם הוא לוקח מטוס ומגיע במיוחד ליעד למשך 24 שעות בלבד, רק כדי לפגוש אדם אחד. זה קרה השבוע שסר ארתור נחת בתל אביב כדי להצדיע ולהיפרד מאגדה אמיתית. "חתן השמחה" היה דוד עברי.
אלוף במיל' עברי היה נשיא בואינג ישראל בשני העשורים האחרונים, אבל ממש אי אפשר לסכם את פועלו רק במשפט הזה. עברי היה האיש בצומתי קבלת ההחלטות המכריעות בחצי מהמאה שעברה: הוא פיקד על חיל האוויר בעת תקיפת הכור בעיראק, הוא היה יו"ר התעשייה האווירית, מנכ"ל משרד הביטחון והשגריר שלנו בוושינגטון. אחרי 20 שנה בראשות בואינג ישראל, בגיל 87 כשהוא חד כתער, הוא הולך הביתה, אבל לכולם ברור שעוד נשמע ממנו.
עברי הוא דמות נערצת בחיל האוויר. קור רוח, פיקוד ושליטה שקטים, בלי להרים קול. קצין וג'נטלמן. כאשר טסו חזרה הביתה שמונה הטייסים שהפציצו את הכור הגרעיני בבגדד, נטל עברי את המיקרופון והתריע בפני טייסיו שהיו גאים בהצלחתם: "ותיזהרו בנחיתה". זה הדבר הכי חשוב שרצה לומר להם. שהמשימה לא הושלמה עד שכולם ינחתו בשלום.
ישראל אולי קטנה אבל בעלת משקל עצום בעיני חברת בואינג - יצרנית מטוסי נוסעים, מטוסי ומסוקי קרב וחימושים מיוחדים רבים ומגוונים. ולדוד עברי היה חלק משמעותי בחיבור הנדיר הזה בין החברה למדינה. בהרבה מובנים ישראל, ובמיוחד חיל האוויר, היו מקדם המכירות הטוב ביותר עבור בואינג על פני הגלובוס.
השבוע בתל אביב ביקש סר מייקל ארתור להיפרד מעברי אישית. "יש לו ניסיון אדיר, קשרים והבנה עמוקה של מערכות גדולות והיכרות הכי אינטימית שיש עם גורמי ממשל ומקבלי החלטות בישראל בוושינגטון", הסביר, "אין לזה תחליף. תוסיף לזה שהוא בן אדם לפני הכול עם היגיון בריא וחוכמה, ותבין איזה חיבור נפלא הוא הצליח לרקום בין חברת בואינג לבין ישראל".
"ממשל ביידן טעה ובגדול"
האירוע החגיגי הוא הזדמנות לשמוע כמה תובנות מעברי על המצב - וקודם כל כמובן המצב באוקראינה. לא תופתעו לשמוע שאחרי המלחמה שם הוא עוקב מקרוב. "ממשל ביידן טעה ובגדול. הם היו צריכים ליישר קו עם מדינות אירופה ולהכריז שאוקראינה לא תיכנס בשנים הקרובות לנאט"ו, זה היה מעקר את העילה של פוטין לפלוש לאוקראינה ומונע את המלחמה", הוא פוסק.
לדבריו, "מלחמה היא בסופו של דבר מנוף לדיפלומטיה, לשינוי מצב. וכאן אפשר היה במהלך דיפלומטי לעצור את הטנקים עוד לפני שהחלו לדהור". ניתן לומר שההתפתחויות באוקראינה והמצב שאליו נקלע פוטין עוד ישפיעו רבות על העולם כולו, גם עלינו כאן בישראל הקטנה. כל תקציבי הביטחון של כל המדינות יעלו עכשיו, וזה בראיית חברת בואינג הזדמנות - אחרי שנים קשות של תקלות וכשלים בניהול. כל מדינות אירופה רוצות עכשיו מערכות נשק, והרבה. זו גם הזדמנות לתעשיות הישראליות וכמי שהיה מנכ"ל משרד הביטחון, הוא מאמין שנכון יהיה לנהל את הייצוא הביטחוני בחוכמה ומתוך פתיחות כדי למקסם את הרווח הישראלי - רווח מדיני ולא רק כלכלי.
רגע לפני שקיבל את ההחלטה ב-2007 לתקוף את הכור בסוריה, ביקש ראש הממשלה אז אהוד אולמרט להתייעץ. הוא ביקש לראות את דוד עברי - מי שפיקד על תקיפת הכור בעיראק ומי שמבין דבר או שניים ביחסי ישראל-ארה"ב. שם בחדר הסגור בארבע עיניים שטח אולמרט את כל התלבטויותיו בפני עברי. מפקד חיל האוויר לשעבר הקשיב קשב רב ואמר לאולמרט את דעתו. הסוף ידוע – ישראל יצאה להפציץ את הכור בדיר א זור, ופרויקט הגרעין הסורי התאדה באוויר.
"מנהיג צריך יושר וחכמה, זה הבסיס לניהול", עברי אומר כיום - וגם נוקב בשמות. "לא את הכול אתה יודע מקצועית, אבל אם תדע לשאול ותנצל את המוחות האחרים, תדע לקבל החלטות ולהוביל. אדם שיודע לשאול ולרתום את הידע והחוכמה שסביבו, ולא מתנהל כאילו הוא היחיד בחדר שיודע ואין לו מה ללמוד מאחרים, הוא זה שיצליח. תראה מה קרה לנו בשנים האחרונות איזו הנהגה צמחה פה. נתניהו חשב שהוא יודע יותר טוב מכולם ואין לו מה ללמוד. הוא טעה. והוא יטעה בעתיד אם ימשיך לחשוב ולהתנהל כך".
ומהי מנהיגות? אני שואל אותו: "זו היכולת לזהות הזדמנויות למצות את האפשרי ולייצר תקווה", מסביר עברי. "המנהיגים שלנו נמצאים בסיטואציה מורכבת, הם צריכים לדעת להרוויח זמן, הרי האויבים סביבנו לא יהפכו להיות חובבי ציון. הם לא באמת ישתנו ועל כן ההנהגה הישראלית צריכה לרווח ככל הניתן את המרחק בין סבבי הלחימה. אם הם 'חסכו' מלחמה, בזמן שיקבלו הם יוכלו לפעול למען האזרחים ולהשפיע על הסיכוי שדברים ישתנו, שמנהיגים בצד השני יתחלפו, שמצבים ישתנו. צריך לזהות את ההזדמנות לטובת המדינה. להפעיל נכון את צה"ל ובעיקר את חיל האוויר במערכה שבין המלחמות ובכך כמנוף להרחקת המלחמה. ובהינתן מלחמה חייבים תמרון קרקעי, אין הכרעה בלעדיו".
"הבנתי שפוליטיקאים צריכים לידם אנשים שידריכו אותם"
עברי טוען שהמטרה צריכה להיות דחייה של ההתגרענות האיראנית – בכל דרך, אבל במזעור סיכונים ובמודעות מלאה לכך שהמוטיבציה של האויב לא תשתנה רק בגלל תקיפה דרך האוויר, הסייבר והכלכלה. לתפיסתו, האסטרטגיה הביטחונית הישראלית צריכה להיות שילוב בין מודיעין מעולה, יכולת התראה, יכולת תקיפה והגנה אקטיבית. "הגנה אקטיבית" היא הבייבי שלו עוד לפני מלחמת המפרץ הראשונה ומטחי הסקאדים שנורו עלינו מעיראק, עקב מנכ"ל משרד הביטחון אחרי המלחמה בין איראן לעיראק (1980-1988). הוא ראה איך נעשה שם שימוש מרשים בטילי קרקע קרקע. אלה שכמה שנים אחר כך נפלו בתל אביב.
ב-1988 הוא כתב מסמך ברמת סיווג "סודי ביותר" ובו הוא הצביע על החשיבות בפיתוח יכולת ליירט טילים בליסטיים באוויר. הוא הגה למעשה את רעיון היירוט הקינטי – אבי אבות פרויקט ה"חץ" שפותח בתעשייה האווירית והיה מענה ראשני בעולם לבעיית הטילים המתפתחת. אז עוד כולם היו נגד, אחרי מלחמת המפרץ כבר השתכנעו מקבלי ההחלטות: "אני הבנתי שפוליטיקאים מתקשים לקבל החלטות והם צריכים לידם אנשים שיובילו וידריכו אותם וינטעו בהם ביטחון בפתרונות המוצעים. רק כך אתה יכול לשכנע אותם והם מסכימים ומתרצים".
כמנכ"ל משרד הביטחון הוא שיקם את יחסי ישראל וארצות הברית אחרי פרשת פולארד והקים את קבוצת הדיאלוג האסטרטגי בין שתי המדינות - מנגנון שיתוף הפעולה החשוב כל כך - ובניית מערכת הסיוע הכספי, "כספי הסיוע" האמריקני לישראל. הוא גם הקים קשרים עם מדינות שעד אז לא דיברו איתנו כמו קטר והעמיק את הקשר האסטרטגי עם סינגפור. באותם שנים גם רקם חיבור עמוק לטורקיה, שישראל נהנתה ממנו עם בואו של ארדואן. גם הידוק הקשרים האסטרטגיים עם גרמניה ואנגליה הייתה אחת ממשימותיו - אבל ממרחק השנים אחת מהן קופצת לזיכרון במיוחד.
"הרגשתי שזה אכזרי לבחור בי לחקור את אסון המטוסים"
"המשימה הקשה בחיי הונחתה עליי ב-1997 כשהתבקשתי לעמוד בראש ועדת החקירה לאסון המסוקים. 73 לוחמים נהרגו בתאונה שבה התנגשו 2 מסוקי יסעור בשמי עמק החולה בצפון. ואני הרגשתי שזה אכזרי ממש לבחור בי. אחרי שבני גיל נהרג עשר שנים קודם לכן, טייס אף 16 בתאונת טיסה בחיל האוויר, חשבתי שזה בלתי אפשרי ושלא אעמוד בכך. הייתי צריך לנתק את הרגשות, לנתק את עצמי כדי שאוכל לעמוד במשימה הזו. כדי להיות אובייקטיבי ולסיים את התחקיר ולהגיש את ההמלצות", הוא נזכר. וזה הרגע היחיד שבו האיש הצלול, הזקוף והחכם הזה מתכופף מעט ולחלוחית נראית לרגע בעיניו הכחולות.
בואינג היא אחת הספקיות הגדולות של צה"ל וישראל למטוסי נוסעים, מטוסי קרב ומסוקים. אלוף (במיל.) עידו נחושתן, לשעבר מפקד חיל האוויר, הוא זה שימונה לנשיא בואינג ישראל במקום עברי. הוא יהיה מעורב בשנים הבאות בתוכניות הרכש הגדולות שאמורות להצעיד את חיל האוויר קדימה בצעדים גדולים: רכש מטוסי תדלוק מתוצרת בואינג, טייסת נוספת של מטוסי תקיפה מדגם F15 ואלפי פצצות חכמות שמשמשות את חיל האוויר בתקיפות בסוריה, בעזה ואולי בעתיד גם בלבנון.
"תודה רבה שבאתם להיפרד מדינוזאור שיוצא לפנסיה", הוא פנה למי שפגש אותו באירוע לכבודו. "שרדתי הרבה. זה הזמן הנכון להעביר את השרביט הלאה". ואולי זה בדיוק העניין - צריך גם לדעת מתי לפנות את הבמה ולהשאיר אותה לאחרים.